האם צילום אדם ללא ידיעתו מהווה פגיעה בפרטיות

האם ניתן לתבוע ולקבל פיצוי על פרסום לשון הרע או על הוצאת דיבה?

חוק  איסור לשון הרע, תשכ”ה 1965 קובע :

“לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו“.

מהו פרסום?

סעיף 2 (א) לחוק קובע כי “פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.”

סעיף 2 (ב) לחוק קובע כי “רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות –

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע.

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות, להגיע לאדם זולת הנפגע”

פרסומים מהווים לשון הרע כאשר קיימת אפשרות אובייקטיבית כי פרסומם עלול להביא לאחת או יותר מהתוצאות המנויות לחוק, ואין צורך להוכיח, כתנאי לקבלת פיצוי, כי אכן הביאו לתוצאה כאמור בפועל. זאת, בין היתר, לנוכח הנחת המוצא כי פרסומים שיש בהם לשון הרע, גורמים בדרך כלל נזק, גם אם קשה להוכיח את הנזק ואת שיעורו.

בהתאם להלכה הרווחת, על משמעות האמירות אנו למדים מתוכן האמירות או הפרסומים, והם מתפרשים בהתאם לאמות מידה אובייקטיביות. כלומר, על פי המובן הטבעי והרגיל של המילים בעיני הקורא הסביר. לצורך פרשנות הפרסום אין כל רלוונטיות לכוונת המפרסם או לשאלה כיצד הבין את הדברים הנפגע או מי ששמע או קרא את הדברים. לדוגמא ראו נודלמן נ’ שרנסקי ואח’. לפיכך, הפרשנות לפרסום הדברים נעשה על סמך כל הפרסום, ולא רק על סמך חלקים ממנו או צעדים שבוצעו לאחר מכן. גם אם הדיון מתמקד במילה, במשפט או בפסקה ספציפיים מתוך פרסום ארוך הרבה יותר. יש לקבוע את משמעותו של אותו קטע ספציפי מתוך כל מכלול הפרסום ובהתחשב בהקשרו ובמיקומו בפרסום. הרושם של מקבל הפרסום מתגבש על סמך חשיפה לפרסום בכללותו.

סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע קובע כי “פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית. סעיף 7.א(ב) קובע כי “במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. עם זאת, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי הפיצוי כיום עומד על עד 70,000 ש”ח.

סעיף 7.א(ג) קובע במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, שבו הוכח כי לשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע, פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בסעיף קטן (ב), ללא הוכחת נזק.” קרי, 100,000 אלף ש”ח. עם זאת, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי הפיצוי כיום עומד על עד 140,000 ש”ח.

מה קורה כאשר מדובר במספר פרסומים שונים? כלומר, פרסום לשון הרע בפייסבוק וגם פרסום לשון הרע באינסטגרם. נניח במקרים של פרסום לשון הרע בטיקטוק וגם בקבוצות וואטסאפ  או קבוצות טלגרם.  פרסום לשון הרע בביקורת בגוגל וגם פרסום לשון הרע בפייסבוק. במקרים בהם מדובר במספר פרסומים שונים ניתן לתבוע פיצוי בגין כל פרסום.

האם מדובר בהבעת דעה או בפרסום עובדתי? שאלה זו נבחנה במיכאלי נ’ אלמוג שם הובהר כי הטעם לאבחנה בין עובדה לדעה ולהגנה מוגברת על הבעת דעות, נובע מהמהימנות הגבוהה יותר שהקורא מייחס לעובדות. ההלכה הפסוקה קובעת כי האבחנה בין עובדה לדעה הינה “סוגיה עובדתית משפטית מעורבת” הנבחנת “על-פי השכל הישר וכללי ההיגיון”, לאחר עיון בשלמות הפרסום ובהתאם לאופן בו פרסום יפורש על ידי האדם הסביר. ראו קראוס נ’ ידיעות אחרונות בע”מ.עם זאת, נקבע כי הגנה טובה למפרסם היא הגנת אמת בפרסום. “במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זו הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי”. לפיכך, אם הדברים שפורסמו הם אמת והיה בפרסומם עניין ציבורי, תהא זו הגנה טובה למפרסם והתביעה תידחה. על קצה המזלג, הגנת אמת הפרסום כוללת שני יסודות. האחד, נוגע למידת האמיתות של הפרסום המהווה לשון הרע. השני, נוגע למידת העניין הציבורי שבאותו פרסום. בנוסף, נקבע כי שאלות אלה מוכרעות על פי מבחן אובייקטיבי. לכן, הגנה זו לא תחול על פרסום שגוי גם אם המפרסם פעל בתום לב והאמין בכנות באמיתות הפרסום כאמור.

האם הפרסום מהווה לשון הרע? על הדקויות שבין גרסאות הצדדים באשר לפרסום, מגדיר חוק איסור לשון הרע “דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם” או “לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו” או “לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו“. המבחן אותו אימצה הפסיקה באשר לשאלה האם פרסום מהווה לשון הרע, הוא מבחן אובייקטיבי. בתומרקין נ’ העצני נקבע כי “המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות, שקורא סביר היה מייחס למילים”. בע”א 8345/08 עופר בן נתן נ’ מוחמד בכרי, נקבע כי “בבואנו לדון בתביעת לשון הרע, עלינו לבחון את הדברים על פי תרשים הזרימה הבא: תחילה, יש לבחון אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965. לאחר מכן יש לבחון אם המדובר בפרסום מותר אשר נהנה מחסינות או אם עומדת למפרסם הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב. בתמ”ש 18304-07-14 ו.ק. ואח’ נ’ ד.ב. ואח’ חייב ביהמ”ש בני זוג בפיצוי בסך 250,000 ₪ בגין פרסומים קשים שפרסמו בפייסבוק, כנגד התובעים, המייחסים לתובעים גניבה, תרמית ואף ניסיון לרצח של אם המשפחה. נפסק כי הפרסומים מהווים לשון הרע וכי לא עומדת לנתבעים הגנת אמת בפרסום וכי קיימים שיקולים רבים ומצטברים לקבוע את שיעור הפיצויים על הצד הגבוה. עולה כי לא קיימת מניעה להחיל דיני לשון רע על פרסומים משמיצים. אולם גישת ביהמ”ש העליון היא כי ראוי להחילם בשינויים המתחייבים, כלומר, לתת את הדעת לפרמטרים נוספים הנוגעים לטיבו של הפרסום, למהותו, לנגישותו, למשקל שהציבור מתייחס לו וכד’, אשר לעיתים יש בהם כדי להשפיע על ההחלטה האם הפרסום יהווה לשון הרע, כמשמעו בחוק, או שמא יש להתייחס לאמור בפרסום כזוטי דברים.

בתביעת לשון הרע, הנטל הראייתי הוא להוכיח את אמיתות הפרסום, שאינו עניין של מה בכך. מידת ההוכחה הנדרשת לצורך הוכחת טענת אמת בפרסום, עומדת ביחס מתאים לרצינותו ולחריפותו של תוכן הפרסום. לכן, כאשר מדובר על פרסום המייחס עבירות פליליות, הנטל הוא מוגבר, לאמור: “הצד שעליו רובץ הנטל להוכיח עובדות המטילות על יריבו סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית, חייב לעשות זאת באמצעות ראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים“. בהתאם להלכה הפסוקה, נקבע כי לאחר עמידתו של בית המשפט על השיקולים והעקרונות המנחים בשאלת גובה הפיצוי. ישנם שיקולים רבים ומצטברים לקבוע את שיעור הפיצויים על הצד הגבוה. בין היתר, כאשר אין המדובר במעשה בודד אלא במספר רב ומצטבר של מעשים.

לתיאום פגישה מקצועית

או השאירו פרטים ואנו נחזור אליכם

קטגוריות משנה

לקוחות ממליצים

עומרי ליטבק
קרא עוד
"עורך דין מקצוען, אמין ומיוחד"
אורטל סרוסי
קרא עוד
"קשוב, בנאדם לפני הכל, נמצא במקצוע למען שליחות"
ולדימיר גרשנזון
קרא עוד
"תותח על חלל, שירות מיוחד, מקצועי ביותר"
מורן קרסקס
קרא עוד
"עורך דין יצירתי, נחוש, הופך עולמות בשביל הלקוחות שלו"
י.ה
קרא עוד
"עו"ד יצחק נתן לי הרגשה שהוא ממש נכנס לנעליים שלי, כאב את כאבי וניצח את מלחמתי, תודה על הכל איש יקר"
בובה לוי
קרא עוד
"לוחם צדק, איש אמת, יישר כוח"
תניר בראון
קרא עוד
"היה שם בשבילי בשעות לא שעות, הגיע, טיפל, רץ ממקום למקום, אין כמוך יצחק"

מאמרים נוספים

ביטול טיסה בעקבות מלחמה

מאת: עו"ד יצחק מימון

פיצוי על ביטול טיסה

פיצוי על ביטול טיסה

מאת: עו"ד יצחק מימון

טיסה אשר לא מתאפשר לעלות עליה ובעקבות כך היא הוחמצה, באה בגדרם של המצבים שאותם ביקש חוק שירותי תעופה לכסות.

חברת התעופה סגרה את שער העלייה למטוס

מאת: עו"ד יצחק מימון

השתלטות על שטחים ברכוש המשותף – סכסוכי שכנים – סילוק יד- הריסת מבנים לא חוקיים שנבנו ברכוש המשותף ועוד.

מאת: עו"ד יצחק מימון

מהן זכויותיו של נוסע שהונפק לו כרטיס ל”טיסה שבוטלה”?

מאת: עו"ד יצחק מימון

ביטול טיסה בשל תקלה טכנית

מאת: עו"ד יצחק מימון

דואר זבל (“ספאם”)

מאת: עו"ד יצחק מימון

פיצוי בגין ביטול או עיכוב טיסה

מאת: עו"ד יצחק מימון

תביעות כנגד רשויות מקומיות ותאגידי המים

מאת: עו"ד יצחק מימון

מהי תביעה קטנה?

מאת: עו"ד יצחק מימון

עו"ד יצחק מימון

עו"ד יצחק מימון

עו"ד יצחק מימון
נעים מאד, עו"ד יצחק מימון 👋
איך אני יכול לעזור לך?
וואטסאפ דברו איתי
דילוג לתוכן