חוק טיבי (חוק שירותי תעופה) – פיצוי על שינוי בטיסה או ביטול הטיסה

חוק טיבי (חוק שירותי תעופה) – פיצוי על שינוי בטיסה או ביטול הטיסה 

חוק טיבי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב–2012, הידוע גם כ”חוק טיבי” (על שם ח”כ אחמד טיבי שיזם אותו), חולל שינוי משמעותי במערכת היחסים שבין הנוסעים לחברות התעופה. החוק מספק מסגרת מחייבת המגדירה את חובותיהן של חברות התעופה בכל הנוגע לעיכובים, ביטולים והקדמות של טיסות, והוא תקף הן לחברות ישראליות והן לחברות זרות, בכל מקרה שבו הטיסה ממריאה או נוחתת בישראל.

הרקע לחקיקת החוק נובע מהצורך להגן על נוסעים שחוו בעבר הפסדים, עוגמת נפש, שביטלו או שינו את הטיסות באופן שרירותי, לעיתים לטובתן הכלכלית. החוק מעודכן מעת לעת כדי להתאים למציאות המשתנה, והוא יוצר בסיס משפטי ברור המאפשר לנוסעים לדרוש פיצוי או סיוע, ולעיתים גם להגיש תביעות נגד חברות שסירבו לעמוד בהוראותיו.

המטרה היא לפרוש תמונה רחבה ככל האפשר לגבי “חוק טיבי” ומצב הזכויות העומדות לרשות כל נוסע אשר הופק לו כרטיס טיסה, אך מצא את עצמו מול עיכוב, ביטול, או כל שינוי מהותי אחר בטיסתו.

רקע כללי על חוק טיבי חוק שירותי תעופה והעיקרון העומד בבסיסו

חוק טיבי חוק שירותי תעופה הישראלי נחקק בשנת 2012 בהשראת תקנות של האיחוד האירופי מ-2004, אשר קבעו כללים למתן פיצויים וסיוע לנוסעים במקרה של ביטול טיסה, עיכוב או סירוב להעלות נוסע לטיסה (אובר-בוקינג). המטרה הייתה ליצור כללים ברורים שבמסגרתם לא יופלו נוסעים לרעה, ולקבוע סנקציות כספיות ופיצויים במקרה של הפרת זכויותיהם.

בטרם נחקק חוק טיבי, הפיצויים במקרים של עיכוב או ביטול טיסה היו מצומצמים, ולעיתים לחברות התעופה השתלם לבטל טיסות או להקדים/לדחות אותן באופן חד-צדדי, ביודען שבטווח הארוך ישלמו פחות מנזקן. מאז שנחקק החוק, חלה ירידה בהיקף ההפרות המכוונות והונוּת הנוסעים, אך עדיין קיימים מקרים רבים שבהם חברות התעופה אינן עומדות בדרישות או מנסות למצוא נסיבות להימנע מתשלום.

החוק ותחולתו

חוק טיבי חוק שירותי תעופה חל על כל טיסה היוצאת מישראל או נכנסת אליה, כולל טיסות שבהן יש חניות ביניים. הוא מקיף הן חברות ישראליות כמו אל על, ארקיע וישראייר, והן חברות זרות המפעילות קווים לישראל.
בתוך מסגרת זו, החוק מגדיר את המונחים השונים שלפיהם נקבעות זכויות הנוסעים: למשל, מה נחשב “ביטול טיסה”, מהו “עיכוב משמעותי”, ומהו “אובר-בוקינג”. החוק גם קובע סייגים שבהם חברות התעופה פטורות מלפצות את הנוסעים.

לעיתים נשמעות הטענות שדי להראות שהעיכוב היה מעבר לסף הזמן שנקבע (לרוב שמונה שעות) כדי לקבל פיצוי אוטומטי, אך בפועל קיימים מקרים שבהם החברה פטורה, למשל כאשר מתרחשים אירועים שאינם בשליטתה, כוח עליון, שביתות בלתי צפויות ועוד. עדיין, על חברת התעופה חלה חובה להוכיח את הפטור בראיות משכנעות, ובתי המשפט נוטים לפרש את הפטורים בצמצום.

ביטול טיסה וההשלכות לפי החוק

כאשר טיסה מוגדרת כ”מבוטלת” לפי חוק טיבי חוק שירותי תעופה (למשל, טיסה שכלל לא התקיימה או שהתעכבה מעבר לשמונה שעות מהמועד המקורי), הנוסעים זכאים לסיוע מורחב ולפיצויים על פי מרחק הטיסה:

ראשית, על החברה לספק שירותי סיוע בשדה התעופה, הכוללים מזון ומשקאות בהתאם למשך ההמתנה, אירוח במלון והסעות ממנו ואליו, במקרה שההמתנה נמשכת לילה או יותר, וכן אמצעי תקשורת כמו שיחות טלפון והודעות דוא”ל.

 שנית, במקרים רבים הנוסע זכאי לדרוש את השבת התמורה המלאה על כרטיס הטיסה או לקבל כרטיס חלופי ליעד הסופי. לבסוף, החוק קובע פיצוי כספי המותאם למרחק הטיסה, שאותו חייבת החברה לשלם לנוסע תוך 45 יום ממועד בקשתו לכך בכתב, אלא אם היא מוכיחה שאירעו נסיבות פוטרות. במידה וחברת התעופה איננה משלמת או מתעלמת מהפנייה, עלול בית המשפט לחייב אותה גם בפיצויים לדוגמה.

החובה בפיצוי סטטוטורי

סעיף 6 לחוק התעופה קובע כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל בנוסף ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

6.(א)(1) שירותי סיוע.

6.(א)(2) השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו של הנוסע.

6.(א)(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה בהתאם למרחק הטיסה.

מרחק טיסה עד 2,000 ק”מ – 1,440 שקלים 

מרחק טיסה עד 4,500 ק”מ – 2,310 שקלים 

מרחק טיסה מעל 4,500 ק”מ – 3,460 שקלים 

לפיכך, חזקה שהמחוקק, עת חוקק את הסיפא של סעיף זה, תוך עשיית שימוש במילים “או” ו- “לפי בחירת הנוסע”, לא השחית את מילותיו לחינם. בכך רצה המחוקק להעניק לנוסע שיקול דעת לבחור מבין שתי החובות אותן הטיל על מפעיל הטיסה.

סעיף 3.(א) לחוק התעופה קובע כי ההטבות לפי חוק זה הן:

(1) שירותי סיוע בלא תשלום, כמפורט להלן:

(א). “מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה” (בחוק זה – מזון ושתייה).

(ב) “אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע” (בחוק זה – שירותי לינה).

(ג) “שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון בו שוהה הנוסע”….

(ד) “שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע” (בחוק זה – שירותי תקשורת).

החרגות המונעות פיצוי כספי

המחוקק הישראלי הכיר בכך שיש מצבים שבהם ביטול או עיכוב טיסה אינם בשליטת חברת התעופה. למשל, כוח עליון (כדוגמת מלחמה פתאומית, מזג אוויר קיצוני, אסון טבע, סגירתו של המרחב האווירי) או שביתות כלליות. במקרים אלו, החברה עשויה להיות פטורה מתשלום הפיצוי הכספי (אך לא בהכרח פטורה ממתן סיוע ושירותים בסיסיים לנוסעים). בנוסף, אם הטיסה בוטלה או הוקדמה בשיעור ניכר והנוסע קיבל הודעה לפחות 14 ימים מראש – הוא בדרך כלל לא זכאי לפיצוי כספי, שכן החוק מניח שהייתה לו שהות להתארגן בהתאם. ראוי לציין כי חברות תעופה ממהרות לעיתים להצהיר על “נסיבות מיוחדות” כדי להימנע מפיצוי, אך בתי המשפט דורשים מהחברות להוכיח באופן מפורט שהתקלה אכן חורגת מהיכולת הסבירה שלהן להיערך מראש, וכי אינן יכולות לתקן, להחליף מטוס או לטפל בתקלה באופן אחר בזמן סביר.

מקרים עיקריים שבהם חוק טיבי מקנה פיצוי כספי או סיוע מורחב:

החוק מתאר כמה סיטואציות המגדירות מתי הנוסע זכאי לסיוע בסיסי ואף לפיצוי כספי:

• ביטול טיסה שהתרחש ללא התראה של 14 ימים.
• עיכוב ממושך העולה על שמונה שעות, מה שמוגדר כטיסה שבוטלה. הקדמת טיסה בשמונה שעות או יותר לעומת המועד המקורי, כשאין לכך הודעה מוקדמת של שבועיים לפחות.
• שינוי במחלקת הטיסה – למשל, נוסע שהוזמן במחלקה גבוהה והועבר למחלקה נמוכה יותר.
  אובר בוקינג” – מצב שבו החברה מכרה יותר כרטיסים ממספר המושבים, ונוסע נותר מחוץ לטיסה על אף שהחזיק כרטיס ברשותו.
• בכל אחד מהמקרים, מלבד הפיצוי הכספי, אמורה החברה לספק לנוסעים מזון, שתייה, מקום לינה (אם נדרשת שהייה לילית), אמצעי תקשורת, וכן הסעה משדה התעופה אליו או ממנו, וזאת לפי העניין. אי עמידה בחובות אלו עלולה לגרור גם תביעה לפיצויים לדוגמה.

שינויים שהוכנסו לחוק (הוראת שעה חרבות ברזל) 

ביום 10.2.25, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס’ 2 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025 . בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בגין טיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, בין התאריכים הבאים:

08.10.23-30.11.23

12.04.24-18.04.24

01.08.24-08.08.24

01.10.24.05.10.24

לפיכך, אם חברת התעופה ביטלה את הטיסה שלכם שלא בתאריכים הנ”ל ייתכן שאתם זכאים לפיצוי כספי. כלומר, תיקון החוק אינו חל על הטיסה שלא בתאריכים הנ”ל

איחור בטיסה וקבלת מזון, שתייה ולינה

גם כאשר מדובר בעיכוב קצר יחסית (שעתיים ועד חמש שעות), החוק קובע שעל החברה לספק לנוסעים מזון, שתייה ואמצעי תקשורת. אם העיכוב חוצה את רף חמש השעות, לרוב ישנה גם זכאות לקבלת לינה בבית מלון, בתנאי שהנוסע נאלץ להמתין לילה שלם או יותר עד לטיסה החלופית.
חברות התעופה מחויבות להעמיד נציג בשדה התעופה שיוכל לסייע לנוסעים לממש את זכויותיהם בפועל. בחלק מהמקרים, נוסעים מדווחים שנציגי החברה “אינם נראים בשטח” או מסרבים להעניק את הסיוע. במקרה כזה, כדאי לתעד (בכתב, בצילום או באמצעים אחרים) את הפניות שנעשו, ואת תשובת החברה או היעדרה. אם עניין זה יעלה בבית המשפט, הוא עשוי לזכות את הנוסעים גם בפיצויים לדוגמה.

פיצוי לדוגמה בגין התנהלות לקויה מצד חברת התעופה

החוק הישראלי מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לדוגמה (המוכרים גם כ”פיצויים ללא הוכחת נזק”), במקרים שבהם החברה הפרה ביודעין ובאופן שערורייתי את חובותיה. לדוגמה, כאשר היא לא מספקת מזון ולינה למרות שמדובר בעיכוב ארוך; או כשהיא מתעלמת מפניותיו של הנוסע לחלוטין ולא משיבה בזמן שהחוק קובע. בתי המשפט משתמשים בכלי זה כדי להרתיע חברות תעופה מפני זלזול בנוסעים ולמנוע התנהלות פסולה. סכום הפיצויים לדוגמה עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים, בהתאם לחומרת ההפרה. סעיף 11 לחוק טיבי מאפשר לבתי המשפט לפסוק פיצוי בגין רכיב זה עד גובה של 11,540 לנוסע.

מועד “ההמראה” לצורך קביעת העיכוב

עיכוב של למעלה משמונה שעות הופך את הטיסה ל”טיסה שבוטלה”, מה שמקנה לנוסעים זכאות לפיצוי כספי על פי החוק.

סוגיה משמעותית שנידונה בפסיקה היא כיצד מחשבים את זמן ההמראה בפועל – האם מרגע שמשכו את השרוול מן המטוס, או שמא מרגע ניתוק גלגלי המטוס מהמסלול?

ההלכה היא מועד ניתוק הגלגלים מהקרקע, כיוון שזהו הרגע שבו הטיסה אכן “החלה”, וזוהי פרשנות התואמת את רוח החוק הצרכני. לכן, אם טיסה הייתה אמורה להמריא בחצות, ובסופו של דבר הגלגלים התרוממו בשמונה וחצי בבוקר, נראה שמדובר באיחור העולה על שמונה שעות, והנוסעים יהיו זכאים לפיצוי.

החזר על כרטיס טיסה ובחירה בטיסה חלופית

עיקרון חשוב נוסף נוגע למצב שבו העיכוב חורג מחמש שעות. במקרה כזה, לנוסע קיימת הזכות לבטל את כרטיס הטיסה ולקבל את כספו בחזרה, בתוך 21 יום ממועד בקשת ההחזר, או לקבל כרטיס חלופי לטיסה אחרת בתנאים הקרובים ככל האפשר לכרטיס המקורי.

עם זאת, אם הנוסע בוחר לטוס בפועל בטיסה החלופית (או נשאר עם הכרטיס הנוכחי), אין הוא זכאי במקביל גם להחזר על הכרטיס. בכל מקרה, אם הטיסה חצתה את רף שמונה השעות, עדיין מתקיימת זכאות לפיצוי כספי, אלא אם מתקיימות הנסיבות החריגות שפוטרות את החברה.

תקלות טכניות ושאלת הנסיבות המיוחדות

חברות תעופה מרבות לטעון כי עיכוב או ביטול נבעו מתקלה טכנית פתאומית, ולכן יש לפטור אותן מתשלום פיצוי. בפסיקה נקבע שאין לקבל טענה זו כפטור אוטומטי, שכן תחזוקה של מטוסים היא חלק אינהרנטי מהפעלת קו תעופה, ויש לצפות מבעוד מועד לקשיי בלאי. כדי לזכות בפטור, על החברה להוכיח שכדברי בית המשפט, מדובר בתקלה חריגה מאוד, אשר לא ניתן היה למנוע או לתקן בזמן סביר. ברוב המקרים, תקר בצמיג או בעיה הנוגעת לבלאי לא תיחשב “כוח עליון”. פטור כזה מצריך הוכחות רציניות, לרבות חוות דעת מומחה, מדוע התקלה נחשבת למשהו שלא ניתן לצפות מראש.

טיסות המשך וקונקשן

במקרים שבהם מדובר בטיסות עם עצירת ביניים, והטיסה הראשונה התעכבה עד שגרמה לנוסע להחמיץ את טיסת ההמשך, בדרך כלל מתייחסים למקרה כאל ביטול טיסה לכל דבר – במיוחד אם הנוסע נאלץ להחליף טיסה ליעד המקורי בשעות אחרות או להגיע משמעותית מאוחר יותר. בית המשפט בוחן האם החברה עשתה מאמץ לספק טיסה חלופית במסלול מתקבל על הדעת, והאם ניתנה לנוסע האפשרות לבחור בביטול ולקבל החזר.

ההבדל בין חוק טיבי לתקנות האירופאיות

התקנות האירופאיות (EC 261/2004) קובעות, בין היתר, שפיצוי כספי עשוי להינתן כבר בעיכוב של שלוש שעות בלבד (בהתאם ליעד הטיסה וזמן נחיתה בפועל). חוק טיבי, לעומת זאת, מציב את רף שמונה השעות כדי להגדיר טיסה כ”בוטלה”. מצד שני, טיסה היוצאת מישראל לא תכוסה בידי התקנות האירופאיות.

פסיקות מרכזיות ושיקול הדעת של בית המשפט
מקרים שונים שנדונו בבתי משפט לתביעות קטנות ובבתי משפט שלום הדגישו את מרחב הפעולה של השופטים. אלה עשויים:

• לחייב חברות תעופה בתשלום פיצוי כספי מלא לפי החוק.
• להוסיף פיצויים לדוגמה כאשר נוכח בית המשפט שהחברה נמנעה ביודעין ממילוי חובותיה.
• לדחות את התביעה כולה או לקבלה חלקית, במקרה שבו מתברר שהחברה הוכיחה נסיבות מיוחדות או פטורים המופיעים בחוק.

בתי המשפט תומכים בחוק צרכני זה, וכל עוד החוק מעוגן בדין ותכליתו להגן על נוסעים, השופטים נוטים לאמץ פרשנות המיטיבה עם הצרכן, ובלבד שהנוסע מצליח להראות הוכחות בסיסיות (כמו עיכוב בפועל, סירוב החברה לסייע, וכדומה).

מהו רישום יתר (Overbooking) ולמה חברות תעופה עושות זאת?

רישום יתר הוא נוהג שבו חברת תעופה מוכרת במכוון יותר כרטיסים ממספר המושבים האמיתי במטוס לטיסה מסוימת. הרעיון נעוץ ברצון למלא את המטוס ככל האפשר, בהתאם להסתברות שחלק מהנוסעים יבטלו או לא יתייצבו ברגע האחרון  (No-show). כאשר בפועל מופיעים יותר נוסעים ממקומות זמינים, נוצר מצב של אוברבוקינג (רישום יתר) שעלול להוביל לסירוב העלאה למטוס (denied boarding) לנוסע שמעוניין לטוס למרות הכרטיס שהוא מחזיק.

מה קורה אם לא נותנים לי לעלות לטיסה בגלל אוברבוקינג?

תשובה: לפי “חוק שירותי תעופה” (חוק טיבי), אם סורבה עלייתך לטיסה בגלל רישום יתר, מגיעים לך מספר זכויות בו-זמנית:

1. פיצוי כספי סטטוטורי: הסכום נקבע לפי מרחק הטיסה (כ-1,440 ₪ לטיסה עד 2,000 ק”מ, 2,310 ₪ לטיסה של 2,000–4,500 ק”מ, ו-3,460 ₪ לטיסה מעל 4,500 ק”מ).
2. שירותי סיוע מיידיים: מזון, שתייה, שירותי תקשורת, ובמידת הצורך לינה והסעות.
3. זכות בחירה: הנוסע רשאי לבחור בין החזר כספי מלא על הכרטיס (השבת תמורה) או לקבל כרטיס טיסה חלופי (במועד המוקדם ביותר האפשרי, או בזמן אחר שנוח לו).

מומלץ מאוד לתעד את הסירוב בכתב ולשמור תיעוד רלוונטי (כרטיס טיסה, אישורי הזמנה וכו’).

כמה פיצוי מגיע אם לא נתנו לי לעלות בגלל  Overbooking?

תשובה: נוסע שהורד מטיסה בשל אוברבוקינג זכאי לפיצוי כספי בנוסף לשירותי הסיוע ובחירת החזר/חלופי. החוק (חוק שירותי תעופה) קובע טווחי פיצוי לפי מרחק. גובה הפיצוי לפי חוק טיבי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה.

האם חברת התעופה חייבת לחפש מתנדבים לפני שסורבת להטיס אותי?

תשובה: כן. לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תעופה, על החברה לפנות לכל הנוסעים המתאימים באותה טיסה ולנסות למצוא מתנדבים שמסכימים לוותר על מקומם תמורת הטבה מוסכמת – בטרם תיאלץ נוסעים שלא מרצונם לרדת. החברה צריכה להוכיח בפועל שהיא עשתה מאמץ סביר למצוא מתנדבים טרם כפתה על נוסע לא לעלות.

אפשר לקבל פיצוי נוסף מעבר לפיצוי הסטטוטורי באוברבוקינג?

תשובה: יש מצבים שבהם כן. סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מאפשר לדרוש “פיצוי לדוגמה” (עד כ-11,540 ₪, צמוד למדד) אם החברה הפרה במודע סעיפים מרכזיים בחוק, למשל לא חיפשה מתנדבים, לא סיפקה סיוע, או לא כיבדה את בחירת הנוסע בין החזר לכרטיס חלופי. זהו פיצוי עונשי נוסף, שאינו מותנה בהוכחת נזק כספי.

מהן הזכויות אם הטיסה הוקדמה יותר מ-8 שעות בלי התראה?

תשובה: החוק רואה הקדמה של מעל 8 שעות (בהודעה של פחות מ-14 יום) כמצב שמקביל ל”ביטול טיסה”. כלומר:

1. מגיע לך פיצוי כספי 1,440–3,460 ₪ (לפי המרחק)
2. זכות לבחור: לקבל חזרה את כספך עבור הטיסה או לדרוש כרטיס חלופי לתאריך מוקדם או מאוחר יותר שמתאים לך.

כמה פיצוי כספי מגיע אם טיסה הוקדמה מעל 8 שעות?

תשובה: הפיצוי זהה לפיצוי על ביטול טיסה, מדורג לפי המרחק. גובה הפיצוי לפי חוק טיבי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה.

בסיס החישוב צמוד למדד, כך ששווה לבדוק עדכונים. פיצוי זה מגיע בנוסף לבחירה בין החזר לכרטיס חלופי.

מה הדין כשמדובר בהקדמה פחות מ-8 שעות, אבל עדיין משמעותית?

תשובה:
סעיף 8(א) לחוק שירותי תעופה קובע שאם הטיסה הוקדמה בין 5 שעות ל-8 שעות (עם הודעה קצרה מ-14 ימים), אין פיצוי כספי, אך הנוסע זכאי לבחור בין השבת התמורה לכרטיס טיסה חלופי. כלומר, הפיצוי הכספי מתעורר רק בהקדמה של יותר מ-8 שעות.

האם אפשר לתבוע פיצוי מיוחד על הקדמה טיסה משמעותית?

תשובה: לעיתים כן, כשהקדמה מהותית מונעת מהנוסע להגיע לטיסה. אם החברה לא כיבדה את הוראות החוק – למשל לא הציעה פיצוי על הקדמה מעל 8 שעות, או טענה לפטור לא מוצדק – ניתן לבקש גם “פיצוי לדוגמה” (עד 11,540 ₪). החוק דורש שהחברה תראה נסיבה מיוחדת לפטור, אחרת הנוסע יקבל את הפיצוי הסטטוטורי + אפשרות לפיצויים לדוגמה.

מהי טיסת המשך (קונקשן) ומה התנאי הקריטי לזכויות הנוסע?

תשובה: טיסת קונקשן היא מסלול ליעד סופי המחייב עצירת ביניים והחלפת מטוס. התנאי המשמעותי הוא שכל קטעי המסע יהיו באותה הזמנה (כרטיס יחיד). אם הזמנות בוצעו בנפרד, האחריות של חברת התעופה הראשונה מסתיימת בדרך כלל בנקודת הביניים.

החמצתי טיסת המשך בגלל עיכוב במקטע הראשון – מה זכויותיי?

תשובה: אם כל הטיסות הוזמנו בכרטיס אחד, חברת התעופה מחויבת:

1. שירותי סיוע – מזון, שתייה, תקשורת, ולעיתים לינה והסעות בלילה.
2. טיסה חלופית – לתאם כרטיס אחר ליעד הסופי מהר ככל הניתן.
3. החזר הוצאות – שמרו קבלות, בפרט אם החברה לא דאגה לסיוע הנדרש.

כשאיחור בטיסה הראשונה גורם לאיחור כולל של מעל 8 שעות בהגעה הסופית, זה נחשב “ביטול” לפי חוק טיבי, ומגיע פיצוי כספי נוסף מעבר לסיוע.

מה לעשות בשדה אם הפסדתי טיסת קונקשן באותה הזמנה?

תשובה: פנו לנציג חברת התעופה בהקדם ודרשו טיסה חלופית ושירותי סיוע. תעדו הכל: כרטיסים, אישורי עיכוב, Boarding Pass וכו’. הוכחה לנזק (כמו הוצאות מזון או לינה) צריכה להישמר בקבלות.

האם יש פיצוי על האיחור בהגעה הסופית כשמדובר בקונקשן?

תשובה: כן. ברוב המקרים, אם ההגעה הסופית מתעכבת מעל 8 שעות עקב עיכוב מוקדם, החוק רואה בזה “ביטול” ומאפשר פיצוי כספי לפי המרחק: 1,440–3,460 ₪. בנוסף לכך, מגיעים שירותי הסיוע, והנוסע יכול לתבוע גם על הוצאות שלא כוסו.

פסקי דין לדוגמה בנושאי קונקשן:

• ת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אליטליה: בית המשפט פסק שטיסת ההמשך שלא התאפשר להגיע אליה בשל עיכוב נחשבת “טיסה שלא התקיימה”, ולכן איחור מעל 8 שעות מזכה בפיצוי.
• ת”ק 47879-05-15 נגד לופטהנזה: נקבע ש”החמצת טיסה מחמת עיכוב” נופלת תחת הגדרת “טיסה שבוטלה” בחוק.

האם ביטול טיסת המשך גם מאפשר פיצוי?

תשובה: כן. אם ביטלו את טיסת הקונקשן או לא אפשרו לכם לעלות, והגעתם ליעד באיחור גדול (8+ שעות), תוכלו לקבל פיצוי כספי לפי סך המרחק המקורי. זה בדרך כלל 1,440 ₪ עבור טיסה עד 2,000 ק”מ, 2,310 ₪ ל-2,000–4,500 ק”מ, או 3,460 ₪ אם מעל 4,500 ק”מ. הסכומים הללו מוצמדים למדד.

סיכום

חוק שירותי תעופה (“טיבי”) מטפל בסירוב העלאה למטוס עקב אוברבוקינג, בהקדמה רבה של טיסות ובטיסות קונקשן שהוחמצו, על אותו עיקרון: אם נגרם איחור או ביטול בפועל, מגיע פיצוי כספי ועוד זכויות. חובה על חברות תעופה לחפש מתנדבים באוברבוקינג ולספק חלופות הוגנות בהקדמת טיסות משמעותית. טיסות המשך באותה הזמנה מחייבות את החברה לדאוג לנוסע עד היעד הסופי, ואם נוצר איחור גדול (8+ שעות), הוא בר-פיצוי.

בכל המקרים, מומלץ לתעד ביסודיות ולפנות בכתב לחברה אם מתעורר סירוב או חוסר מענה, ואף לשקול הגשת תביעה במקרה הצורך.

כיצד לממש את זכויותיכם בפועל

מי שחווה עיכוב משמעותי או ביטול טיסה, רצוי שינקוט צעדים אלה:

• שמירה ותיעוד כל המסמכים הרלוונטיים: כרטיס טיסה, התכתבויות, צילומי מסך, הודעות SMS,  אישורי צ’ק-אין וחשבוניות הוצאות שנגרמו עקב העיכוב או הביטול.
• פנייה מסודרת בכתב לחברת התעופה, ובה פירוט הדרישה לפיצוי כספי והשבת עלויות. רצוי לדרוש גם את הסכומים הקבועים בחוק, ולציין שכל איחור בתשלום או דחייה בלתי מנומקת עלולים להוביל להגשת תביעה בבית משפט.
• בירור עם נציגי חברת התעופה בשדה התעופה עצמו. בקשת אמצעי הסיוע שהחוק מחייב לתת (כמו מזון, שתייה, מלון ושירותי הסעה, כאשר רלוונטי).
• אם החברה מסרבת לסייע, חשוב לתעד את הסירוב. בהמשך, תיעוד זה יכול לשמש ראיה שתצדיק גם פיצויים לדוגמה בבית המשפט.
• הגשת תביעה בבית משפט לתביעות קטנות (עד לגובה הסכום המקסימלי המתעדכן מעת לעת) או בבית משפט השלום במקרים מורכבים/גבוהים יותר.
• שקילת ייעוץ משפטי מקצועי אם החברה טוענת לנסיבות פטור או אם אתם נתקלים בקשיים מיוחדים.

מדוע כדאי לפנות לעורך דין יצחק מימון?

ההתמודדות עם חברות תעופה עלולה להיות מורכבת. רבות מהן מפעילות מחלקות משפטיות חזקות, ולעיתים הן אינן נרתעות מלהפוך הליך פשוט לממושך. עורך דין יצחק מימון, המוביל בתחומו בדיני תעופה, צבר ניסיון רב-שנים בייצוג נוסעים שנקלעו למצבים אלה, לרבות בעיכובים, ביטולי טיסות ואובדן זכויות בעקבות “אובר-בוקינג”. למשרדו הישגים מרשימים בתביעות מול חברות ישראליות ובינלאומיות, תוך השגת פיצויים גבוהים ללקוחות. פנייה לאנשי מקצוע המכירים לעומק את חוק טיבי ואת הפסיקה העדכנית, עשויה לחסוך לכם זמן, מאמץ והוצאות מיותרות – וכמובן להבטיח שתקבלו את מלוא הפיצוי המגיע לכם על פי דין.

עורך דין תעופה