חוק שירותי תעופה – האם מגיע פיצוי על עיכוב או ביטול טיסה

חוק שירותי תעופה – טיסה התעכבה או הוקדמה? כל מה שצריך לדעת על זכויות ופיצויים (כולל דוגמאות מבתי המשפט)

טיסות לא תמיד יוצאות בזמן. לפעמים הן מתעכבות, ולעיתים אפילו מוקדמות. מה אומר החוק במקרים כאלה? המדריך הבא מסביר את זכויותיכם לפי החוק הישראלי, התקנות האירופיות ואמנת מונטריאול, ומציג דוגמאות מפסיקות של בתי משפט בישראל בנוגע לטיסות לואו קוסט. כאשר חשוב לזכור כי חוק טיבי אינו מבדיל בין טיסות “רגילות” לבין טיסות לואו קוסט. לצורך הדוגמה, הפיצוי הוא אותו הפיצוי גם אם כרטיס הטיסה שלכם עלה לכם עשרה דולרים !!

חוק שירותי תעופה שאלה: אילו מערכות חוקים מספקות הגנה במקרה של עיכוב או הקדמת טיסה?

תשובה: קיימים שלושה מסלולים משפטיים עיקריים שדרכם ניתן לתבוע פיצוי או סעד בגין שינויים בלוח הטיסות:

1. חוק שירותי תעופה הישראלי (הידוע כ”חוק טיבי”): חל על טיסות הממריאות מישראל או נוחתות בה (כולל טיסות פנים). רלוונטי גם לחברות תעופה זרות הפועלות מ/אל ישראל.
2. התקנה האירופית EC261/2004: תקפה לטיסות היוצאות ממדינה חברה באיחוד האירופי (ללא קשר למוצא חברת התעופה) או לטיסות המגיעות לאיחוד ממדינה חיצונית, בתנאי שחברת התעופה היא אירופית.
3. אמנת מונטריאול: אמנה בינלאומית המסדירה היבטים שונים של תעופה בין מדינות שאישרו אותה. בהקשר של עיכובים, היא מאפשרת לתבוע פיצוי על נזקים כספיים מוכחים שנגרמו כתוצאה מהעיכוב (למשל, הפסד הכנסה, עלויות לינה בלתי צפויות), עד לתקרה מסוימת.

הערה חשובה: בדרך כלל, נוסע לא יכול לקבל פיצוי כפול מכוח שתי מערכות חוקים שונות עבור אותו אירוע. יהיה עליו לבחור את המסלול המשפטי המתאים לו ביותר. כמו כן, בארצות הברית אין חוק פדרלי שמחייב פיצוי אוטומטי על עיכובים, לכן יש לבדוק אם ניתן לתבוע מכוח אמנת מונטריאול (תלוי בנתיב הטיסה) או חוקים אחרים שעשויים לחול (למשל, חוק טיבי אם הטיסה יצאה מישראל).

חוק שירותי תעופה שאלה: מה קובע “חוק טיבי” הישראלי לגבי טיסות שאיחרו או הוקדמו?

תשובה: החוק הישראלי מפרט את זכויות הנוסעים בהתאם למשך וחומרת השינוי בלוח הזמנים:

• עיכובים בטיסות (בינלאומיות ופנים):
  • 2  עד 5 שעות עיכוב בהמראה: הנוסע זכאי לשירותי סיוע בסיסיים: מזון ומשקאות (בהתאם לזמן ההמתנה) ושירותי תקשורת (2 שיחות טלפון או גישה למייל/פקס).
  • 5  עד 8 שעות עיכוב בהמראה: בנוסף לשירותי הסיוע, הנוסע זכאי לבחור בין קבלת החזר כספי מלא עבור כרטיס הטיסה לבין קבלת כרטיס טיסה חלופי ליעדו. (זכות זו עשויה להיות מוגבלת אם העיכוב נגרם משביתה מוגנת).
  • 8  שעות עיכוב ומעלה בהמראה: מצב זה מוגדר בחוק כ”טיסה שבוטלה” לצורכי פיצוי. לכן, בנוסף לשירותי הסיוע והבחירה בין החזר/חלופי, הנוסע זכאי לפיצוי כספי סטטוטורי שגובהו נקבע לפי מרחק הטיסה:

חוק שירותי תעופה שאלה: מהם סכומי הפיצוי לפי מרחק הטיסה?

תשובה: גובה הפיצוי לפי חוק טיבי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים (נכון ל-2025,):

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה.

הקדמת טיסות (שלא נמסרה עליה הודעה לפחות 14 יום מראש):

הקדמה של 5 עד 8 שעות: הנוסע רשאי לבטל את הכרטיס ולקבל את כספו בחזרה, או לדרוש מחברת התעופה כרטיס טיסה חלופי.

הקדמה של מעל 8 שעות: הנוסע זכאי לאותה בחירה (החזר או חלופי), ובנוסף לכך זכאי גם לפיצוי הכספי הסטטוטורי לפי מרחק הטיסה (כ-1,440 ₪ עד כ-3,460 ₪).

טיסות פנים (בתוך ישראל): החוק קובע כי עיכוב של 4 שעות ומעלה בטיסת פנים ייחשב כביטול, המזכה בפיצוי כספי (הסכומים הספציפיים לטיסות פנים מוגדרים בתקנות נפרדות).

שאלה: מתי לא מגיע פיצוי כספי סטטוטורי, גם במקרה של עיכוב משמעותי או ביטול?

תשובה: הודעה מוקדמת מספקת:

1. • אם הודעת הביטול נמסרה לכם לפחות 14 ימים לפני מועד הטיסה המקורי.
   • אם ההודעה נמסרה 7-14 ימים לפני, והוצעה טיסה חלופית שנוחתת עד 4 שעות אחרי המועד המקורי (וממריאה עד שעתיים לפני).
   • אם ההודעה נמסרה פחות מ-7 ימים לפני, והוצעה טיסה חלופית שנוחתת עד שעתיים אחרי המועד המקורי (וממריאה עד שעה לפני).
   • נסיבות מיוחדות:  אם חברת התעופה מוכיחה שהעיכוב/ביטול נגרם מנסיבות שלא היו בשליטתה ולא ניתן היה למנוען (מזג אוויר קיצוני, מצב בטחוני, שביתה מוגנת פתאומית, סגירת שדה). תקלה טכנית לרוב אינה פוטרת מפיצוי, אלא אם הייתה חריגה ובלתי צפויה.
   • שביתה/השבתה מוגנות: כאמור.
   • חילול שבת/חג: אם הביטול נועד למנוע זאת.
   • כרטיס חינם/תעריף מיוחד: אם הכרטיס לא נרכש בתנאים רגילים הזמינים לציבור.

חוק שירותי תעופה שאלה: מה זה הוראת שעה “חרבות ברזל” והתיקון החדש לחוק?  

תשובה: הכנסת קבעה הוראת שעה הפוטרת מחובת הפיצוי הכספי הסטטוטורי (אך לא משאר החובות) עבור טיסות שבוטלו או עוכבו ב-8+ שעות בתקופות הבאות:

• 08.10.2023 – 30.11.2023
• 12.04.2024 – 18.04.2024
• 03.08.2024 – 08.08.2024 
• 01.10.2024 – 05.10.2024

אם הטיסה שלכם נפגעה מחוץ לתאריכים אלו, ייתכן שאתם זכאים לפיצוי.

חוק שירותי תעופה שאלה: כיצד מתייחסת התקנה האירופית (EC261) לעיכובי טיסות?

תשובה: תקנה EC261/2004 של האיחוד האירופי מגנה על נוסעים בטיסות:

• פנימיות בתוך האיחוד האירופי.
• היוצאות ממדינה באיחוד האירופי (לכל יעד, כל חברת תעופה).
• הנכנסות לאיחוד האירופי ממדינה חיצונית, אך רק אם חברת התעופה המפעילה היא אירופית. וכאשר לא מדובר בטיסות מישראל או אל ישראל.

התקנה מעניקה פיצוי כספי על עיכוב משמעותי בהגעה ליעד הסופי (בדרך כלל, איחור של 3 שעות ומעלה). סכומי הפיצוי קבועים ונקבעים לפי מרחק הטיסה:

• עד 1,500 ק”מ: 250 אירו.
• בין 1,500 ק”מ ל-3,500 ק”מ: 400 אירו.
• מעל 3,500 ק”מ: 600 אירו (במקרים מסוימים, נדרש איחור של 4 שעות ומעלה לפיצוי המלא בקטגוריה זו).

גם לפי התקנה האירופית, קיים פטור מפיצוי במקרה של “נסיבות חריגות” שלא היו בשליטת חברת התעופה (כמו מזג אוויר קשה, שביתות חיצוניות המשפיעות על התפעול). תקופת ההתיישנות להגשת תביעה משתנה בין מדינות האיחוד (לרוב נעה בין שנתיים לשש שנים).

חוק שירותי תעופה שאלה: מה הדין לגבי טיסות המשך (קונקשן) שהוחמצו עקב עיכוב?

תשובה:  הטיפול תלוי באופן הזמנת הטיסות – הזמנה אחת (כרטיס משולב):

• • לפי חוק טיבי הישראלי: אם העיכוב בטיסה הראשונה גרם להחמצת טיסת ההמשך, והתוצאה היא הגעה ליעד הסופי באיחור כולל של 8 שעות או יותר מהמתוכנן, הדבר ייחשב כ”ביטול טיסה” המזכה בפיצוי כספי סטטוטורי (בנוסף לזכויות האחרות).
  • לפי EC261 האירופי: הפיצוי ייקבע לפי משך האיחור הכולל בהגעה ליעד הסופי.
• הזמנות נפרדות (כרטיסים נפרדים לכל קטע טיסה): במקרה זה, האחריות של כל חברת תעופה מוגבלת בדרך כלל לקטע הטיסה שהיא מפעילה. יהיה קשה יותר לתבוע פיצוי על החמצת טיסת ההמשך מחברת התעופה שגרמה לעיכוב הראשוני, אלא אם ניתן להוכיח רשלנות מיוחדת.

שאלה: האם ניתן לתבוע פיצוי כפול, גם לפי החוק הישראלי וגם לפי חוק אחר?

תשובה:  לא. ככלל, הנוסע אינו זכאי לכפל פיצוי עבור אותו שיבוש בטיסה. עליו לבחור במסלול התביעה המתאים לו ביותר מבין החוקים הרלוונטיים. במקרה של מחלוקת, בית המשפט עשוי לבחון את מכלול ה”זיקות” של המקרה (מקום המראה ונחיתה, אזרחות חברת התעופה, מקום רכישת הכרטיס, הסכמים בין החברה לנוסע) כדי לקבוע איזה דין הוא הדומיננטי.

שאלה: מה לעשות אם חברת התעופה מסרבת לשלם פיצוי או לספק סעד?

תשובה:

1. פנייה רשמית בכתב: שלחו לחברת התעופה מכתב דרישה מנומק (בדוא”ל עם אישור קריאה או בדואר רשום) הכולל את כל פרטי הטיסה, תיאור השיבוש (עיכוב/הקדמה/ביטול), פירוט הזכויות המגיעות לכם לפי החוק הרלוונטי, ודרישה ברורה לפיצוי ו/או סעדים אחרים. צרפו אסמכתאות (כרטיסים, קבלות וכו’).
2. זמן תגובה: לפי חוק טיבי, לחברת התעופה יש 45 יום להשיב לדרישה לפיצוי, או 21 יום להשיב לדרישה להחזר כספי על כרטיס.
3. הגשת תביעה: אם חברת התעופה לא מגיבה, מתעלמת או מסרבת לשלם ללא הצדקה חוקית, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט. המסלול הנפוץ בישראל הוא בית המשפט לתביעות קטנות (כל עוד סכום התביעה אינו עולה על התקרה הקבועה בחוק, כ-38,000 ₪ נכון לעכשיו).
4. פיצויים לדוגמה: אם תוכיחו שחברת התעופה הפרה את חובותיה בחוק ביודעין ובזדון (למשל, סירבה במפגיע לספק שירותי סיוע, התעלמה מפניות חוזרות ונשנות), בית המשפט רשאי לפסוק לכם פיצויים נוספים “לדוגמה” (פיצוי עונשי), עד לסך של כ-11,540 ₪ לנוסע, ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי.

שאלה: מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה?

תשובה: תקופת ההתיישנות משתנה בין מערכות החוקים:

• חוק טיבי (ישראל): 4 שנים מהמועד שבו הטיסה הייתה אמורה להתבצע או בוצעה בפועל.
• אמנת מונטריאול:  שנתיים ממועד האירוע

שאלה: האם תקלה טכנית במטוס נחשבת “נסיבה מיוחדת” הפוטרת מפיצוי?

תשובה:  ככלל, לא.  הפסיקה בישראל ובאירופה נוטה לקבוע שתקלות טכניות שגרתיות, בלאי טבעי או כשלים הקשורים לתחזוקה השוטפת של המטוס הם באחריות חברת התעופה ואינם מהווים “נסיבה מיוחדת” או “חריגה”. חברת תעופה תוכל לזכות בפטור רק אם תוכיח שהתקלה הייתה חיצונית לחלוטין, בלתי צפויה ובלתי נמנעת (למשל, פגם ייצור סמוי וחריג שהתגלה לראשונה, או נזק שנגרם למטוס מגורם חיצוני בלתי צפוי). נטל ההוכחה במקרים אלה כבד ומוטל על חברת התעופה.

שאלה: כיצד נמדד “מועד ההמראה” לצורך חישוב העיכוב בישראל?

תשובה: הפסיקה בבתי המשפט בישראל קבעה שהמועד הקובע לעניין חישוב משך העיכוב בהמראה הוא הרגע שבו גלגלי המטוס ניתקים ממסלול ההמראה (“Wheels up”). מועד סגירת הדלתות או תחילת ההסעה על הקרקע אינם רלוונטיים לחישוב זה.

שאלה: מה קורה אם הטיסה הוזזה ביום שלם או יותר?

תשובה: שינוי משמעותי כזה (הקדמה או דחייה של מעל 8 שעות, או הזזה ליום אחר) ייחשב כ”ביטול טיסה” לפי חוק טיבי. במקרה כזה, הנוסעים זכאים למלוא הסעדים: שירותי סיוע (מזון, שתיה, לינה אם נדרש), בחירה בין החזר כספי מלא לכרטיס טיסה חלופי, ופיצוי כספי סטטוטורי. אם חברת התעופה תוכיח שהשינוי הדרסטי נבע מ”נסיבות מיוחדות” (כמו סגירת שדה תעופה למספר ימים), היא עשויה להיות פטורה מהפיצוי הכספי, אך עדיין תהיה חייבת לספק את שירותי הסיוע והבחירה בין החזר/חלופי.

שאלה: מהם סכומי הפיצוי המדויקים לפי חוק טיבי לטיסות בינלאומיות?

תשובה:  הפיצוי הסטטוטורי לפי חוק טיבי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים.

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה.

הפחתת הפיצוי: אם הנוסע בחר לקבל כרטיס טיסה חלופי (במקום החזר כספי), וחברת התעופה הצליחה להביא אותו ליעדו הסופי באיחור מופחת ביחס למועד הנחיתה המקורי (עד 2, 3 או 4 שעות, בהתאם למרחק הטיסה ולתנאים המדויקים בחוק האירופי או בפסיקה המקבילה בישראל), היא רשאית להפחית את סכום הפיצוי הסטטוטורי ב-50%.

שאלה: האם מגיע פיצוי על הורדה במחלקת השירות (שינמוך)?

תשובה: כן. אם נאלצתם לטוס במחלקת שירות נמוכה מזו ששילמתם עליה (למשל, הורדתם ממחלקת עסקים לתיירים) עקב שינוי בטיסה, חוק טיבי מחייב את חברת התעופה להשיב לכם אחוז ניכר ממחיר הכרטיס ששילמתם, בהתאם למרחק הטיסה ולמחלקות המעורבות (ההחזר יכול לנוע בין 60% ל-100% מעלות קטע הטיסה הרלוונטי). לעומת זאת, אם חברת התעופה “משדרגת” אתכם למחלקה גבוהה יותר על דעת עצמה, היא אינה רשאית לדרוש מכם תוספת תשלום.

שאלה: טסתי לארה”ב, והחוק הישראלי או האירופי לא חלים. האם יש סיכוי לפיצוי?

תשובה: כאמור, בארה”ב אין חוק פדרלי המחייב פיצוי על עיכובים. עם זאת:

• אם מדובר בטיסה בינלאומית בין ארה”ב למדינה שחתמה על אמנת מונטריאול, ייתכן שתוכלו לתבוע פיצוי על נזקים כספיים מוכחים שנגרמו מהעיכוב, בכפוף לתקרת האחריות באמנה.
• אם הטיסה יצאה מישראל לארה”ב (גם עם חברה אמריקאית),  חוק טיבי הישראלי יחול.
• אם הטיסה יצאה מארה”ב לאירופה והופעלה על ידי חברת תעופה אירופית, תקנה EC261 עשויה לחול.

יש לבחון את נסיבות כל מקרה לגופו.

שאלה: מה קורה אם הודיעו לי על שינוי בטיסה 14 ימים או יותר מראש?

תשובה: במקרה כזה, הן לפי חוק טיבי הישראלי והן לפי תקנה EC261 האירופית, הנוסע לרוב אינו זכאי לפיצוי הכספי הסטטוטורי. ההנחה היא שהודעה מוקדמת כזו מאפשרת לנוסע מספיק זמן למצוא סידורים חלופיים ולהיערך לשינוי. חברת התעופה עדיין עשויה להיות מחויבת לסייע במציאת חלופות או להציע החזר, אך הפטור מהפיצוי הכספי הוא המשמעותי ביותר של הודעה מוקדמת.

דוגמאות מפסיקות בתי משפט בישראל

הפסיקה בישראל מספקת המחשות חשובות לאופן יישום חוק טיבי והחוקים הבינלאומיים. להלן מספר דוגמאות של פסקי דין כנגד חברות תעופה :

ריינאייר – חיוב עקב תורים ארוכים בצ’ק-אין (ת”ק 5851-10-18):

המקרה: זוג נוסעים הגיע לשדה התעופה מספיק זמן מראש, אך תור ארוך וחריג בדלפקי הצ’ק-אין של החברה גרם להם לפספס את הטיסה.

ההחלטה: בית המשפט קבע שהאחריות לתפעול יעיל של הדלפקים מוטלת על חברת התעופה. מכיוון שהנוסעים לא היו אשמים והחברה לא הוכיחה “נסיבות מיוחדות” חיצוניות, החמצת הטיסה נחשבה כביטול, והנוסעים זכו לפיצוי והחזרים.

וויזאייר – עיכוב משמעותי ללא מתן סיוע הולם (ת”ק 31190-06-19):

המקרה: הטיסה בוטלה, והנוסעים נאלצו למצוא ולממן טיסות חלופיות בעצמם.

ההחלטה: בית המשפט הדגיש שחברת התעופה חייבת להציע פתרונות אקטיביים (כרטיס חלופי או החזר) ולא יכולה להתנער מאחריותה. החברה חויבה בפיצוי סטטוטורי, בהחזר הוצאות הטיסה החלופית, ובפיצויים מוגדלים עקב הכשל במתן סיוע.

יונייטד איירליינס – פיצוי על החמצת קונקשן (ת”ק 33293-09-19):

המקרה: קבוצת נוסעים החמיצה את טיסת ההמשך שלה עקב איחור בטיסה הראשונה, והגיעה ליעד הסופי באיחור של כ-17 שעות.

ההחלטה: בית המשפט קבע כי כאשר כל קטעי הטיסה הוזמנו יחד (כרטיס אחד), החמצת טיסת המשך המובילה לאיחור סופי של 8 שעות ומעלה תיחשב כ”טיסה שבוטלה” לצורך הפיצוי הסטטוטורי לפי חוק טיבי. הנוסעים זכו לפיצוי משמעותי.

איבריה – תקלה טכנית (לחץ שמן) לא היוותה פטור (ת”ק 41876-02-19):

המקרה: טיסה נעצרה במהלך המסלול עקב תקלה במערכת השמן, והנוסעים הגיעו ליעדם באיחור של כ-30 שעות. איבריה טענה שמדובר ב”נסיבות מיוחדות”.

ההחלטה: בית המשפט דחה את הטענה וקבע שתקלות טכניות הן לרוב חלק מהסיכון התפעולי הרגיל של חברת תעופה ואינן פוטרות מתשלום פיצוי, אלא בנסיבות חריגות ונדירות שהנטל להוכיחן על החברה. הנוסעים זכו לפיצוי, ולעיתים אף לפיצויים לדוגמה.

אל על – סירוב העלאה למטוס מסיבה רפואית לא מוצדקת (ת”ק 3181-04-19):

המקרה: מספר נוסעים הורדו מהמטוס בטענה למצב רפואי המונע טיסה, והגיעו לישראל באיחור משמעותי (כ-16 שעות).

ההחלטה: בית המשפט קבע שאל על לא הצליחה להוכיח שהיה בסיס רפואי ממשי לסירוב ההטסה, ולכן הסירוב היה שלא כדין. הנוסעים זכו לפיצוי כספי לפי חוק טיבי.

לוט (LOT) – אחריות על תיאום לקוי בטיסת קונקשן (ת”ק 56491-06-18):

המקרה: נוסעים שטסו מקנדה לישראל דרך ורשה החמיצו את טיסת ההמשך לישראל עקב זמן קונקשן קצר מדי שנקבע על ידי החברה.

ההחלטה: בית המשפט קבע שחברת התעופה אחראית לתכנון לוח זמנים המאפשר מעבר סביר בין טיסות המשך. מכיוון שהאיחור הסופי בהגעה לישראל עלה על 8 שעות, הנוסעים זכו לפיצוי.

אירופלוט – טענה לתקלה טכנית (דלק) נדחתה (ת”ק 30957-03-18):

המקרה: טיסה מתל אביב לבנגקוק דרך מוסקבה התעכבה משמעותית בשל בעיה הקשורה לתדלוק המטוס.

ההחלטה: בית המשפט דחה את טענת חברת התעופה ל”נסיבה מיוחדת” וקבע כי בעיות תפעוליות או טכניות הקשורות לתחזוקת המטוס או לתדלוקו הן באחריותה. הנוסעים זכו לפיצוי.

אלבה סטאר והשטיח המעופף – עוצר לילה אינו “נסיבה מיוחדת” (ת”ק 59439-11-17):

המקרה: הנוסעים נתקעו בשדה למשך שעות ארוכות, בין היתר משום שלאחר תקלה טכנית, נכנס לתוקף עוצר לילה בנתב”ג שמנע המראה.

ההחלטה: בית המשפט קבע שעוצר לילה הוא מגבלה ידועה וצפויה, וחברת התעופה הייתה צריכה להיערך אליה ולא להשתמש בה כתירוץ. החברה חויבה בפיצוי על העיכוב ובפיצויים לדוגמה על אי מתן סיוע הולם לנוסעים שנתקעו.

אייר קנדה – החמצת קונקשן נחשבת כביטול (ת”ק 36012-04-17):

המקרה: נוסעים שטסו מניו יורק לישראל דרך טורונטו החמיצו את טיסת ההמשך והגיעו לישראל באיחור של 9 שעות.

ההחלטה: בית המשפט אישר את העיקרון שאיחור סופי של מעל 8 שעות בהגעה ליעד, גם אם נבע מהחמצת קונקשן בכרטיס משולב, ייחשב כ”טיסה שבוטלה” לפי חוק טיבי, המזכה בפיצוי מלא.

סוויס אייר – חלופה לא סבירה (דרך טורקיה) אינה פוטרת (ת”ק 25248-06-23):

המקרה: נוסעות שהחמיצו טיסה והגיעו באיחור של כ-9 שעות טענו שהחלופה היחידה שהוצעה להן הייתה דרך טורקיה, יעד שממנו חששו מסיבות ביטחוניות.

ההחלטה: בית המשפט קבע שהצעת חלופה שאינה סבירה בנסיבות העניין (במקרה זה, חשש ביטחוני מבוסס) אינה עומדת בדרישות החוק. הנוסעות זכו לפיצוי, כולל פיצויים לדוגמה, על כך שלא הוצעה להן חלופה מעשית אחרת.

סיכום ומסקנות

חוק שירותי תעופה (“חוק טיבי”) בישראל, יחד עם התקנה האירופית EC261 ואמנת מונטריאול, מקנים לנוסעים זכויות משמעותיות במקרים של עיכוב, הקדמה או ביטול טיסה. זכויות אלו כוללות קבלת שירותי סיוע, אפשרות לבחור בין החזר כספי לטיסה חלופית, ובמקרים מסוימים גם פיצוי כספי סטטוטורי. הפסיקה בישראל נוטה להטיל אחריות רחבה על חברות התעופה, ומבהירה כי הנטל להוכחת “נסיבות מיוחדות” הפוטרות מפיצוי מוטל על החברה, ותקלות טכניות שגרתיות לרוב אינן מהוות פטור כזה. זכרו כי לא ניתן לקבל כפל פיצוי מכוח מספר חוקים, ויש לבחור את המסלול המשפטי המתאים ביותר.

טיפים מעשיים למימוש זכויות)

• תעדו הכל בקפדנות: שמרו את כרטיסי הטיסה, כרטיסי העלייה למטוס, צילומים של לוחות הטיסות המציגים את השינוי, קבלות על הוצאות נלוות (אוכל, שתייה, לינה, תחבורה) וכל התכתבות עם חברת התעופה.
• פנו לחברת התעופה בכתב: שלחו פנייה רשמית ומפורטת בדוא”ל או בדואר רשום, וציינו את דרישותיכם הספציפיות (פיצוי, החזר, כיסוי הוצאות). ציינו את הבסיס החוקי לדרישתכם.
• אל תוותרו על מענה: החוק הישראלי מחייב את חברת התעופה להשיב לפנייתכם תוך 45 יום (לדרישת פיצוי) או 21 יום (לדרישת החזר). אם לא קיבלתם מענה או שהמענה שלילי ובלתי מנומק, אל תהססו להמשיך לשלב הבא.
• שקלו הגשת תביעה קטנה: בית המשפט לתביעות קטנות הוא כלי יעיל ונגיש לאזרחים למימוש זכויות צרכניות בסכומים שאינם גבוהים (עד תקרה של כ-38,000 ₪).
• דרשו פיצויים לדוגמה במקרה הצורך: אם חברת התעופה התעלמה מחובותיה באופן בוטה או סירבה לסייע ביודעין, ציינו בתביעתכם שאתם דורשים גם פיצויים לדוגמה (עד כ-11,540 ₪ לנוסע) מעבר לפיצוי הסטטוטורי או הנזק הממשי.

באמצעות הכרת הזכויות ונקיטת הפעולות הנכונות, תוכלו להגדיל משמעותית את הסיכוי לקבל את הפיצוי או הסעד המגיעים לכם במקרה של שיבושים בטיסות.

חוק שירותי תעופה

חשוב להתייעץ רק עם עורך דין מוסמך ובעל ניסיון בנושא זה. משרדנו עוסק רבות בתחום. נשמח לעמוד לשירותכם.

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין. 

עורך דין תעופה