המדריך המלא פיצויים על עוגמת נפש:

פיצוי עוגמת נפש I נזק לא ממוני I מהי עוגמת נפש ומתי ניתן לתבוע פיצויים I תביעה על עוגמת נפש I

מהי הגישה בבתי המשפט השונים באשר לפסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני?

ראשית, כפי שכבר פסקו בתי המשפט לא אחת, ראש נזק של שנית, עוגמת נפש הינו קשה לכימות . שאלה זו נבחנה בין השאר בע”א 3437/93, כך גם בע”א 611/89  וכך גם בע”א 6884/09, שם נקבע כי:

“לא בכל מקרה בו אירוע נזיקי או הפרת חוזה גורמים לנפגע גם עגמת נפש, חובה על בית המשפט לפסוק פיצוי בראש זה.  אך כאמור לא כל עגמת נפש  באשר היא תזכה בפיצוי, אף שעגמת נפש  של ממש בוודאי ראויה לכך. גם נדרשת הוכחה במידת מה של עצם קיומו של נזק ע”א 8910/05 ”

עוד נקבע בפסיקה כי במסגרת השיקולים לקביעת פיצוי יש להתייחס למהות הפגיעה, עצמתה וכן לשאלה האם נעשתה בזדון וכבר נקבע כי ראוי שייפסקו פיצויים רק:

“במצבים חריגים בהם מדובר בהפרה בוטה של יחסי אמון או של יחסי תלות, במצבים של זדון, או במצבים של התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד …”. כן יש לתת משקל לגובה הפיצוי שנפסק בגין הנזק הממוני בהקשר זה ראו את ע”א 4232/13,  ע”א 3807/12.

אם כן, לפי הפסיקה פיצוי עבור עוגמת נפש נפסק במשורה ובמקרים חריגים בלבד. לפיכך, יש לקבל ייעוץ מקצועי מעורך דין מוסמך על מנת לוודא כי אכן ומדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים פסיקה נפרדת של פיצוי בגין עוגמת נפש.

חשוב לזכור בהקשר זה כי בית משפט לתביעות קטנות, על אף שמו, הוא בית משפט לכל דבר ועניין. לכן, למרות שבבית המשפט לתביעות קטנות דיני הראיות מקלים יותר, על תובע להוכיח תביעתו כשם שהוא מוכיח תביעה בבית משפט רגיל. 

במילים פשוטות, אמנם, הדיון בבית משפט זה מתנהל באמצעות סדרי דיון פשוטים ודיני ראיות גמישים וגם על ידי תשלומי אגרות נמוכות יותר, אך עדיין נדרש התובע להוכיח את פרטי טענותיו ותביעתו.

אין לנצל תשלום אגרה נמוך לשם הגשת תביעות ולתבוע סכומי כסף שאין ראיות והוכחות בצדם. יש להקפיד ולהיזהר מהגשת תביעות שכל מטרתן לקבל סעד כספי, מבלי שהתובע יעשה את המוטל עליו ולהוכיח את תביעתו.

במקרה מעניין בת”ק 71014-07-19 לא נפסקו פיצויים בגין עוגמת נפש  ונקבע כי: “אין מקום לפסוק פיצוי כספי בגין עגמת נפש בנסיבות, שכן, דומה כי פסיקת פיצוי במישור זה עשויה דווקא להסלים את מערכת היחסים הקשה ממילא בין הצדדים ובכך לא יהא כדי להועיל למי מהצדדים”.  

בע”א 6884/09 נקבע:  “לא בכל מקרה בו אירוע נזיקי או הפרת חוזה גורמים לנפגע גם עגמת נפש, חובה על בית המשפט לפסוק פיצוי בראש זה. אינני נדרש כאן לשאלה העקרונית של הגישה הראויה לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני (ראו לדוגמה ע”א 3437/93 שיתופית לתחבורה ע”א 611/89, שלו וי’ אדר, דיני חוזים – התרופות: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי (תשס”ט) 307-303).

בנוסף, נקבע לא אחת על ידי בתי המשפט השונים “כי לא כל עגמת נפש באשר היא תזכה בפיצוי, אף שעגמת נפש של ממש בוודאי ראויה לכך. גם נדרשת הוכחה במידת מה של עצם קיומו של נזק  ראו ע”א 8910/05”.

עוד נקבע בפסיקה כי במסגרת השיקולים לקביעת פיצוי יש להתייחס למהות הפגיעה, עצמתה וכן לשאלה האם נעשתה בזדון וכבר נקבע כי ראוי שייפסקו פיצויים “במצבים חריגים בהם מדובר בהפרה בוטה של יחסי אמון או של יחסי תלות, במצבים של זדון, או במצבים של התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד …”. כן יש לתת משקל לגובה הפיצוי שנפסק בגין הנזק הממוני, בהקשר זה ראו את ע”א 4232/13, ע”א 3807/12″.

בית המשפט לא יעניק סעדים בלתי מוכחים רק משום שכך הם נכתבו בכתב התביעה. תובע המגיש תביעה לבית המשפט אינו יכול לצאת מתוך הנחה, שדי בהעלאת טענות ונקיבת סכומים, כדי שבית המשפט יעניק לו סעד כלשהו רק בגלל שרשם אותו בכתב התביעה.

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.