פיצוי על ביטול טיסה – מתי ואיך מקבלים?

המאמר מעודכן מיום 09.04.25

פיצוי על ביטול טיסה – האם מגיע פיצוי על טיסה שבוטלה? האם מגיע פיצוי על טיסה שהמריאה באיחור ? האם מגיע פיצוי על טיסה שבוטלה על ידי חברת התעופה ?

ביטול טיסה  – כל המידע שחייב לדעת

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) התשע”ב 2012, מסדיר את מערכת היחסים בין נוסע לבין מפעיל הטיסה בכל הקשור לטיסות ממדינת ישראל, אליה או בשטחה. טיסה שבוטלה מוגדרת בסעיף 1 לחוק כטיסה שלא התקיימה או כטיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס, הכל כמובן בתנאי שהגעתם במועד אל דלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה (סעיף 2).

פיצוי על טיסה שהמריאה באיחור

פסק דין פשוט מדהים ומרתק שעושה סדר בנושא במקרים בהם הטיסה התעכבה והמריאה באיחור , ובמקרה זה חויבה חברת התעופה אל על לשלם לכל אחת מהתובעות את הסך של 7,000 ₪, ובנוסף לשלם לכל אחת מהן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪  ושכ”ט עו”ד בסך של 2,000 ₪

פסק מפי כבוד השופט יאיר חסדיאל כלהלן:

“ההטבה לה כיוון המחוקק בסעיף 7(ב) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), אינה מתחילה ומסתיימת בבחירה עצמה, אלא ראשיתה בהצעה הניתנת לנוסע על ידי מפעיל הטיסה. אפשרות הבחירה בין שתי החלופות אינה אפוא בגדר הטבה אשר על הנוסע לדרוש את קבלתה, אלא מוטל על מפעיל הטיסה להציעה, ואם לא עשה כן לא יצא ידי חובתו על פי דין.

ובהמשך..

“אין כל משמעות לדפי מידע המצויים, אם אכן הם מצויים, בדלפקי ה”צ’ק אין” אשר הנוסעים חולפים על פניהם עוד טרם שנהפכה טיסתם לטיסה שמתקיימת לגביה “עילה מזכה” על פי החוק. עת שמעוכבים הנוסעים לפני שער העלייה למטוס מעבר לשעתיים, ובכך הפכה טיסתם לכזו שמתקיימת בה עילה מזכה, ובוודאי בחלוף חמש שעות של עיכוב ביציאת הטיסה, ושבנקל ניתן ליזום חלוקה לנוסעים של דפי מידע אשר יוחזקו דרך קבע בדלפק שער העלייה למטוס, ואשר יכללו את כל המידע בדבר זכויותיהם באותו שלב, לרבות הבחירה בין שתי החלופות הקבועות בחוק, שאחת מהן השבת כספם, רובצת על כתפי המפעיל האווירי חובת יידוע על פי החוק לפחות בדרך זו”

 “מכל החוק, בסופו של דבר, בעיכוב בין חמש לשמונה שעות, רק סנדוויץ’ יוצא…”. (חבר הכנסת אחמד טיבי, ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 13 במרץ 2012)  

“האם סנדוויץ’ הוא כל מה שנדרש מאל על להציע לנוסעיה שטיסתם מתעכבת מעל לחמש שעות?”

“אין חולק  כי הטיסה המריאה באיחור ניכר העולה על חמש שעות ופחות משמונה שעות, ולפיכך היו זכאים נוסעיה להטבות הנובעות מכך בהתאם להוראות החוק. בקשר לסיבת העיכוב טענה אל על כי זו נעוצה בתקלה טכנית אך נמנעה מלספק אסמכתא כלשהי לכך, כאשר על פי תצהירי התובעות שלא נסתרו, בשעת מעשה הן קיבלו הודעות שונות ומבולבלות, תחילה על דחיית הטיסה במחצית השעה, אחר על דחייתה בשעה וחצי, ואחר על דחייה בשלוש וחצי שעות, וללא מתן כל הסברים בשלב הזה. לא זו אף זו, נציג אל על שישב בדלפק שער העלייה למטוס טען כי הוא אינו הכתובת לטיפול בתלונות אלא שירות הלקוחות הטלפוני, ובשירות הלקוחות הטלפוני הפנו את התובעות חזרה לנציג בשטח.”

ראו רת”ק 43761-05-15  השטיח המעופף בע”מ נ’ לילי קורדובהאך בסעיף 7 לפסק הדין], ומאידך גיסא התחשבתי גם בשוויה הכספי של העסקה לגביה בוצעה הפרה. במכלול הנסיבות והשיקולים, באתי לכלל מסקנה כי נכונה העת להטיל על אל על פיצויים לדוגמה בסכומים משמעותיים יותר מאלו שנפסקו בפסקי הדין המפורטים בסעיף 20 לעיל ואשר הועמדו בנסיבות דומות על הטווח שבין 1,200 ₪ לבין 2,500 ₪ לכל נוסע, אך כפי שנמצא לא הניעו אותה לתקן את דרכיה.”

גובה הפיצוי לפי חוק טיבי

אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים:

מרחק הטיסה	גובה הפיצוי הכספי (בקירוב)	דוגמאות ליעדים (מישראל)
עד 2,000 ק”מ	1,440 ₪	אתונה, לרנקה, רודוס
מעל 2,000 ק”מ ועד 4,500 ק”מ	2,310 ₪	ברלין, לונדון, פריז, רומא
מעל 4,500 ק”מ	3,460 ₪	ניו יורק, בנגקוק, טורונטו

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה

במקרים של טיסות עם חניית ביניים (קונקשן), המרחק מחושב מנקודת המוצא המקורית ועד היעד הסופי, ולא כסכום נפרד של כל מקטע בנפרד. לדוגמה, אם אתם טסים מישראל לבנגקוק עם עצירה ביוון, המרחק המחושב יהיה המרחק הכולל מישראל לבנגקוק.

על כל טיסה חל חוק טיבי?

חוק טיבי חל על כל הטיסות היוצאות מישראל ועל כל הטיסות הנוחתות בישראל, ללא הבדל בין חברות תעופה ישראליות לחברות זרות. החוק אינו מבחין בין טיסות לואו-קוסט, טיסות סדירות או טיסות שכר – כולן כפופות לאותן הוראות. כלומר, בין אם אתם טסים עם אל על, ארקיע או ישראייר, ובין אם עם יונייטד איירליינס, אייר פראנס, וויז אייר או ריינאייר – החוק חל באופן זהה.

עם זאת, ישנם מספר חריגים לתחולת החוק. למשל, במקרים בהם הכרטיסים ניתנו חינם או בהטבה מיוחדות שאינה אפשרית לשאר הציבור. בנוסף, קיימים סייגים לגבי פטורים במקרים של “נסיבות מיוחדות” כגון מזג אוויר קיצוני, מלחמות או שביתות – נושא שארחיב עליו בהמשך.

זכאות לקבלת מזון, שתייה ולינה בעת עיכובים

איחור של שעתיים ומעלה – הזכאות הבסיסית

כבר בעיכוב של שעתיים ומעלה ביחס למועד ההמראה המקורי, נוסעים זכאים לקבל משקאות ומזון במהלך תקופת ההמתנה. בפועל, חברות התעופה נוהגות לספק שוברים לרכישת מזון ושתייה בתחומי נמל התעופה, או לחלק ישירות מוצרי מזון ושתייה באולם הנוסעים.

בנוסף למזון ושתייה, הנוסעים זכאים לקבל שירותי תקשורת ללא עלות, כגון שיחת טלפון, שליחת פקס או דואר אלקטרוני.

איחור של חמש שעות ומעלה – זכאויות נוספות

במקרה כזה, חברת התעופה מחויבת להציע לנוסעים שתי אפשרויות: השבת התמורה ששולמה עבור כרטיס הטיסה (כולל מסים והיטלים), או טיסה חלופית ליעד, לפי בחירת הנוסע.

במקביל, חברת התעופה ממשיכה להיות מחויבת לספק מזון ומשקאות לנוסעים הממתינים. אם העיכוב מצריך המתנה עד הלילה לטיסה החלופית, החברה מחויבת לספק גם מקום לינה הולם.

החזר כספי לפי חוק טיבי – מתי ואיך?

ביטול הטיסה או עיכוב של חמש שעות ומעלה

כאשר טיסה מתעכבת בחמש שעות ומעלה, החוק מעניק לנוסעים את הזכות לבטל את הכרטיס ולקבל החזר כספי מלא. החזר זה כולל את מלוא התמורה ששולמה עבור הכרטיס, כולל מסי נמל והיטלים שונים.

אם הנוסע בוחר באפשרות זו, משמעות הדבר היא ויתור על הטיסה החלופית שמציעה החברה. במקרה כזה, החברה מחויבת להשיב את הכסף בתוך 21 ימים מיום שהנוסע פנה אליה בכתב.

חשוב לציין שההחזר הכספי הוא זכות העומדת בפני עצמה, ואינה מחליפה את הזכאות לשירותי סיוע כגון מזון ושתייה בעת ההמתנה בשדה התעופה, גם אם בסופו של דבר הנוסע בוחר שלא לטוס.

כרטיס חלופי במקום ההחזר – בחירת הנוסע

האפשרות השנייה העומדת בפני הנוסע היא לקבל כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי. אם הנוסע מסכים לקבל את הכרטיס החלופי – גם אם מדובר בטיסה שתצא רק למחרת או באיחור משמעותי – הוא מוותר על זכותו לקבל החזר כספי עבור מחיר הכרטיס המקורי.

חשוב להבהיר, עם זאת, שקבלת כרטיס חלופי אינה שוללת בהכרח את הזכות לפיצוי כספי. אם הטיסה החלופית מביאה את הנוסע ליעד באיחור העולה על שמונה שעות ביחס למועד ההגעה המקורי, הנוסע עדיין עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי בהתאם למרחק הטיסה, כפי שפורט קודם.

האחריות למימוש ההטבות בשדה התעופה מוטלת על חברת התעופה עצמה. בפועל, אמור להיות נציג של החברה (או של סוכן מטעמה) שמקבל את פני הנוסעים, מעדכן אותם לגבי זכויותיהם ומסייע בארגון שוברי המזון, סידורי הלינה וההסעות. עם זאת, תיעוד בצורת הקלטה, צילום או רישום יכול לסייע במקרה של תביעה עתידית.

מהי “טיסה שבוטלה” לפי חוק טיבי?

חוק טיבי מגדיר “טיסה שבוטלה” באופן רחב, הכולל לא רק טיסות שלא התקיימו כלל, אלא גם טיסות שהתעכבו באופן משמעותי. על פי החוק, טיסה נחשבת כ”טיסה שבוטלה” בשני מקרים:

1. טיסה שלא התקיימה כלל
2. טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה

מכאן שטיסה המתעכבת בפחות משמונה שעות נחשבת ל”טיסה מעוכבת” בלבד, המזכה את הנוסעים בשירותי סיוע (מזון, שתייה, תקשורת, לינה במידת הצורך), אך לא אוטומטית בפיצוי כספי.

באופן דומה, החוק מתייחס גם למקרים שבהם הטיסה הוקדמה ביותר משמונה שעות ביחס למועד המקורי, והנוסעים קיבלו על כך הודעה מאוחרת (פחות מ-14 ימים מראש). במקרה כזה, הטיסה נחשבת כ”טיסה שבוטלה”, שכן הקדמה משמעותית עלולה לפגוע בתוכניות הנוסעים לא פחות מאיחור.

כמו כן, אם הטיסה הראשונה התעכבה פחות משמונה שעות, אך גרמה לנוסעים לפספס את טיסת ההמשך, הטיסה עשויה להיחשב כ”טיסה שבוטלה” והנוסעים יהיו זכאים לפיצוי, בתנאי שכרטיסי הטיסה נרכשו כחבילה אחת ולא כמקטעים נפרדים.

כיצד מוגדרת “שעת ההמראה” לצורך חישוב האיחור?

אחת השאלות המשפטיות החשובות בהקשר של עיכובי טיסות היא כיצד מוגדרת “שעת ההמראה” לצורך חישוב משך האיחור. בפסיקות רבות הודגש כי “שעת ההמראה” היא הרגע שבו המטוס מתנתק פיזית מהקרקע, ולא כאשר הדלת נסגרת או כאשר המטוס מתנתק מהשרוול.

ההלכה המנחה בנושא זה נקבעה ברת”ק 6589-11-18 Alba Star נ’ פרל, שם קבע בית המשפט המחוזי בחיפה: “סביר להניח כי המחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.”

פרשנות זו חשובה מאוד, שכן היא מונעת מצב בו חברת תעופה תוכל להתחמק מאחריות על ידי ניתוק המטוס מהשרוול, בעוד שבפועל הנוסעים ממשיכים להמתין במטוס על הקרקע לזמן ממושך. כפי שציין בית המשפט בת”ק 43648-10-23 (נגד אל על): “במצב דברים זה, לשיטת הנתבעת, יהיו הנוסעים מנועים מלהעלות טענה של עיכוב בטיסה או טיסה שבוטלה, על אף שבפועל, המטוס מונח על-פני הקרקע, וכלל לא המריא.”

פסקי דין נוספים – חישוב זמן ההמראה? מתי הטיסה תיחשב כטיסה שבוטלה?

ברת”ק 6589-11-18 (Alba Star נגד פרל “סביר להניח כי המחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.”

הלכה זו חשובה במיוחד במקרים בהם חברות תעופה מנסות לטעון שהטיסה “המריאה” כאשר המטוס ניתק מהשרוול, בעוד שבפועל המטוס המשיך להמתין על המסלול זמן רב נוסף טרם ההמראה בפועל.

פסקי דין חשובים בנושא ביטול טיסה

בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה, “טיסה שבוטלה” מוגדרת באופן רחב, הכולל לא רק טיסות שלא התקיימו כלל, אלא גם טיסות שהמריאו באיחור משמעותי.

בת”ק 5851-10-18 אוחיון נגד   RYANAIR DAC שבוטלה’ מוגדרת בחוק זה ככל אחת מאלה: (1) טיסה שלא התקיימה; (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה”.

מה הפיצוי במקרה של אובר-בוקינג (רישום יתר)?

אובר-בוקינג (Overbooking) הוא מצב שבו חברת תעופה מוכרת יותר כרטיסים ממספר המושבים הזמינים במטוס, בהנחה שחלק מהנוסעים לא יתייצבו לטיסה. במקרים בהם כל הנוסעים אכן מתייצבים וכתוצאה מכך לא כולם יכולים לעלות לטיסה, החוק מתייחס לכך באופן ספציפי.

סעיף 5(א) לחוק שירותי תעופה מחייב את חברת התעופה, לפני סירוב העלאת נוסעים עקב רישום יתר, לפנות תחילה לנוסעים הרשומים בטיסה ולבדוק אם יש ביניהם מי שמוכן לוותר על מקומו בתמורה להטבה מוסכמת.

רק אם לא נמצאו מספיק מתנדבים, החברה רשאית לסרב להעלות נוסעים. במקרה כזה, הנוסעים שלא הועלו לטיסה זכאים לפיצוי כספי בהתאם למרחק הטיסה (בדומה לפיצוי על ביטול טיסה), וכן לשירותי סיוע ולבחירה בין החזר כספי או טיסה חלופית.

ת”ק 45500-01-17 (נגד בריסל איירליינס): “נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת… זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.”

חשוב לציין שאי ביצוע חיפוש אחר מתנדבים, או אי יכולת להוכיח שבוצע חיפוש כזה, מהווה הפרה של החוק, וכתוצאה מכך הנוסע עשוי להיות זכאי גם לפיצויים לדוגמה.\

מהו הפיצוי במקרה של טיסה שהוקדמה?

הקדמת טיסה ביותר משמונה שעות, כאשר ההודעה על כך ניתנה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה המקורי, נחשבת ל”טיסה שבוטלה” על פי החוק. במקרה כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי כספי בהתאם למרחק הטיסה, בדיוק כמו במקרה של ביטול או עיכוב משמעותי.

כפי שנקבע בת”ק 64094-01-22 (נגד ישראייר), ובת”ק 49131-06-23 (נגד ארקיע), לחברות התעופה יש אמנם רשות לערוך שינויים בתכנית הטיסה עד 14 ימים לפני המועד המקורי, אך שינוי שנעשה בהתראה קצרה יותר, “אשר אינו מאפשר לנוסעים להיערך מחדש, אינו גורע מחובתה של חברת תעופה לפצות את נוסעיה בגין הכרוך בשינוי כאמור.”

במקרה של הקדמת טיסה, הנוסעים זכאים לבחור בין:

1. קבלת פיצוי כספי והשתתפות בטיסה המוקדמת
2. ביטול הכרטיס וקבלת החזר כספי מלא
3. טיסה חלופית במועד מאוחר יותר

ביטול טיסה בגלל שביתה – האם מגיע לי פיצוי?

אחת הטענות הנפוצות מצד חברות תעופה לפטור מתשלום פיצוי היא קיומה של “שביתה מוגנת”. חברות רבות מנסות לטעון שגם שביתה מצומצמת, למשל של טייסים או צוותי קרקע, מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה פטור.

עם זאת, בתי המשפט בוחנים לעומק האם השביתה הייתה אכן בלתי צפויה מראש, והאם חברת התעופה נקטה את כל האמצעים הסבירים למניעת הנזק או לצמצומו. אם מתברר שהחברה יכלה להיערך מבעוד מועד לאפשרות של שביתה, למשל על ידי הזמנת צוות חלופי או בדרכים אחרות, טענת הפטור עשויה להידחות.

על פי הפסיקה, שביתה מוגנת מקנה פטור מפיצוי כספי לחברת התעופה. לעומת זאת, שביתה לא מוגנת (פראית) תיבחן תחת החריג הכללי של “נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת המוביל האווירי”, ועל חברת התעופה להוכיח שעשתה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה.

פסק דין מרתק שבו גם הייתה סקירה יפה של הנושא הינו ת”ק 30376-09-22 שמרון נגד אל על. שם נכתבו בין השאר הדברים הבאים:

סקירת הפסיקה הענפה בנושא בערכאות השלום, מלמדת כי כאשר מדובר בשביתה או השבתה מוגנות, אזי הנטל המוטל על חברות התעופה להוכיח כי היא חוסה תחת הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(2) הוא מופחת יותר, באופן שניתן אף להסתפק בתצהירי נציגי החברות הנתבעות, כתבות, הודעות אימייל וכיו”ב על מנת להוכיח את התקיימות הסייג כאמור.

לעומת זאת, כאשר מדובר בשביתה או השבתה שאינן מוגנות, הרי שלא חל במקרה זה הסייג המעוגן בסעיף 6(ה)(2), או אז הנטל הנדרש הוא כבד יותר, באופן שבמקרים הללו חברות התעופה יכולות לנסות להוכיח כי מתקיים בעניינם הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק (הסייג הכללי יותר). היינו, כי יש צורך להוכיח כי הטיסה הספציפית בוטלה בשל אותן נסיבות מיוחדות, שלא היו בשליטתן, וגם אם עשתה כל אשר יכולה בעניין, לא היה ניתן למנוע את ביטול הטיסה בנסיבות. לאמור כי יש צורך בראיות יותר מבוססות על מנת להוכיח סייג זה ועל פי רוב בתי המשפט דווקא לא נוטים לקבל בקלות טענות אשר נוגעות לסייג זה, אלא אם הוצגו בפניהם ראיות לכך שחברת התעופה עשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את התרחשות הנסיבות, אך לא יכלה למנען.”

סעיף 6(ה) לחוק טיבי קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה, לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: 6(ה)(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות. 2. הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות’

פסקי דין לדוגמה בנושא שביתות

שביתה מוגנת:

תק 44279-03-20 עמרי רון-טל נגד אל על נתיבי אויר לישראל בעמ (ניתן ב 04/05/2021) “מקריאת הסעיף עולה שהמחוקק מצא לפטור את חברת התעופה ממתן פיצוי כספי ברשימת המקרים שפורטה, תוך שמצא לפטור באופן מפורש ממתן פיצוי כספי במקרה של שביתה מוגנת.”

פסק דין לדוגמה בשביתה לא מוגנת:

ת”ק 48229-11-22 אלכסנדר גרייס נגד אל על נתיבי אויר לישראל בעמ (ניתן ב 06/06/2023) “המחוקק לא קבע כי שביתה או השבתה לא מוגנות מקנות למוביל האווירי פטור מפיצוי לפי התוספת הראשונה, אלא יש להוכיח כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.”

נטל ההוכחה על חברת התעופה:

ת”ק 59125-05-23- לילך גיל נגד ארקיע “הנטל על הנתבעת להוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וכי גם אם הייתה עושה את כל אשר ביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות.”

פסק דין לדוגמה במקרה של שביתה פראית פתאומית:

ת”ק 58016-05-22 גל נגד אל על “השילוב של גורם ההפתעה והעדר ההודעה מראש, היקף הפעולות/עיצומים של הטייסים, פרק הזמן שבו נודע לנתבעת עובר לשעת הטיסה – על אודות השביתה והמחסור בצוותים, נכנס לטעמי לגדרי סעיף הפטור העוסק ב-‘נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו'”

לסיכום נושא השביתה

1. שביתה מוגנת – פטור אוטומטי מפיצוי כספי
2. שביתה לא מוגנת – נדרשת הוכחה כי:
   • הנסיבות לא היו בשליטת חברת התעופה
   • נעשו כל המאמצים למנוע את ביטול הטיסה
3. שביתה פראית פתאומית עשויה להיחשב כ”נסיבות מיוחדות” המקנות פטור, בכפוף להוכחת המאמצים שנעשו למניעת הביטול

ביטול טיסת קונקשן – מה הפיצוי ?

מצב נפוץ שנוסעים נתקלים בו הוא כאשר עיכוב בטיסה הראשונה גורם להחמצת טיסת ההמשך. ההתייחסות החוקית למצב זה תלויה במידה רבה באופן בו נרכשו הכרטיסים.

מה קורה כשמפספסים טיסת המשך?

שורה של פסקי דין הכריעו כי במקרים בהם איחרו הנוסעים לטיסת המשך, וכתוצאה מכך המריאו ליעדם הסופי באיחור של שמונה שעות ומעלה, כפופים אף הם לדין החל על טיסה שבוטלה.

בת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אלאיטליה פסק בית המשפט כי:”טיסת ההמשך המקורית שלא התאפשר לתובע להגיע אליה מחמת עיכוב בטיסה כמוה כטיסה שלא התקיימה.

בת”ק 8866-15-15 ליברמן נ’ אליטליה דן בית המשפט במקרה בו הטיסה הראשונה התעכבה במשך שעה בלבד (איחור שאינו מקים עילה לפיצוי), בעוד שטיסת ההמשך יצאה במועד אך התובעים החמיצו אותה. בית המשפט פסק כי מסלול תעופה הכולל חניית ביניים ייחשב יחידה מזכה אחת.

בת”ק 47879-05-15 ארצי נ’ לופטהנזה ואח’ פסק בית המשפט הנכבד כי הפרשנות התכליתית של חוק התעופה מאפשרת לראות בהחמצת טיסת המשך כטיסה שבוטלה כמשמעות המונח בחוק.

שימו לב, אם הונפק לנוסע כרטיס טיסה חלופי יש לראות את הטיסה המקורית במקטע השני כאילו נדחתה למועד הטיסה החלופית.

עיכוב שגרם לי לפספס את טיסת ההמשך – מתי מגיע לי פיצוי?

כאשר מדובר בכרטיס אחד שכולל את כל מקטעי הטיסה (לדוגמה, תל אביב-פרנקפורט-ניו יורק במסגרת כרטיס אחד של אותה חברת תעופה, או של חברות שקשורות בהסכם קוד-שרינג), עיכוב בטיסה הראשונה שגורם לפספוס טיסת ההמשך עשוי להיחשב ככישלון של החברה להביא את הנוסע ליעדו הסופי במועד.

אם כתוצאה מכך ההגעה ליעד הסופי מתעכבת בשמונה שעות או יותר ביחס למועד המתוכנן, הנוסע זכאי לפיצוי כספי בהתאם למרחק הכולל מנקודת המוצא ליעד הסופי, אלא אם החברה מוכיחה שהעיכוב נבע מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה.

במצב כזה, חברת התעופה מחויבת לדאוג לטיסה חלופית שתביא את הנוסע ליעדו הסופי בהקדם האפשרי, או להחזיר אותו לנקודת המוצא – לפי בחירת הנוסע. כמו כן, החברה מחויבת לספק שירותי סיוע כגון מזון, שתייה ולינה במידת הצורך.

טיסות של חברות נפרדות – מורכבות משפטית

המצב מורכב יותר כאשר הנוסע רוכש בנפרד שני כרטיסים מחברות תעופה שונות, ללא קשר ישיר ביניהן. למשל, כרטיס אחד מחברה א’ לטיסה מתל אביב לפריז, וכרטיס נוסף מחברה ב’ לטיסה מפריז לניו יורק.במקרה כזה, אם הטיסה הראשונה התעכבה וגרמה לפספוס הטיסה השנייה, חברת התעופה הראשונה אינה נושאת בהכרח באחריות להמשך המסע של הנוסע. לכן, מומלץ מאוד לרכוש את כל המקטעים כחלק מאותו כרטיס או הזמנה, כדי ליהנות מהגנה מקסימלית לפי חוק טיבי ודינים בינלאומיים אחרים.

ביטול טיסה תקלה טכנית

בת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום.

כאשר מדובר בטיסה הכוללת חניית ביניים – יש לראותה כטיסה אחת ( בסעיף 3 (ב) לחוק התעופה, נקבעו הנחיות מפורטות לעניין טיסה הכוללת חניית ביניים.

בת”ק 32765-06-16 חברת התעופה טענה כי אין כדאיות מבחינת השקעת המשאבים להוציא את התובעים להמתנה בתנאים נוחים יותר כפי שמורה המחוקק. במקרה זה נקבע כי קבלת טענה שכזו תייתר את הוראות החוק מקום שמפעיל אווירי יטען להגנתו כי לא היה ברור אימתי התקלה תתוקן ולפיכך עדיף היה להשאיר את הנוסעים “תחת השגחת” המפעיל עת לפי זמנו שלו .

יתר על כן, בית הדין האירופי לצדק קבע, כי תקלה המתגלה במהלך התחזוקה השוטפת של המטוס אינה מהווה נסיבה הפוטרת את מפעיל הטיסה מפיצוי הנוסעים. הדוגמאות שנתן בית הדין לתקלה טכנית שתקְנה פטור מחובת הפיצוי הן מצומצמות, וכוללות גילוי של פגם סמוי שנפל בפס הייצור של דגם המטוס, חבלה ומעשה טרור. באותו עניין נקבע כי פגיעת ציפור במנועי מטוס אומנם עולה לנסיבה מיוחדת. עם זאת, נקבע כי אף בהתרחשותן של נסיבות מיוחדות שכאלו, חובה על מפעיל הטיסה לנקוט בכל האמצעים למניעת ביטול הטיסה, תוך שבית הדין נוקט בלשון המטילה אחריות מוגברת ביותר על מפעיל הטיסה. (Pešková & Pešká v. Travel Service a.s. C-315/15 (4.5.2017 (עניין Pešková ).

הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב רף גבוה הנדרש ממפעיל הטיסה לצורך התקיימות הסייג לפיצוי. כך, נפסק כי במקרים מסוימים מצבה הרפואי של דיילת, תקלה טכנית חמורה, ואפילו מכת ברק אינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות שלא נמצאות בשליטת מפעיל הטיסה.

בת”ק 4863-01-16 מזרחי נגד ישראייר דן בית המשפט במקרה שתקלה טכנית בטיסה נבעה מפגיעת ציפור במטוס בדרכו ארצה, שם נקבע כי: “על מנת לראות בנתבעות כמי שזכאית להגנת החוק, עליהן להראות כי מעבר לניסיונן לתיקון התקלה וקיום הטיסה באיחור קטן ככל האפשר, ניסתה למצוא פתרונות חלופיים להטסת הנוסעים במועד, לרבות בניסיון לשיבוצן בטיסות יוצאות אחרות, או החכרת מטוס והפעלת הטיסה באמצעות הנתבעת”.

העמדה האמורה עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט. כך עולה מפסיקה ענפה שעסקה בביטול טיסה בשל תקלה טכנית במטוס. ראו למשל, בת”א 69167-11-16 רגב נ’ אל-על,שםנקבע כי: “בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו” … “בית המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו”ב”. (ההדגשה אינה במקור).

בתי המשפט חזרו על קביעות ברוח זו בשורה של מקרים נוספים. ת”ק 18166-11-14 ורניק נ’ אייר פראנס, “…היה על הנתבעת לדאוג למטוס חלופי שיצא מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את העיכוב הממושך בהגעה לטוקיו. הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את אותו עיכוב, וכי לא היה באפשרותה להוציא מטוס נוסף שיבצע את אותה טיסת המשך מפאריס לטוקיו במועד מוקדם”; ת”ק (י-ם) 32765-06-16‏ ‏ ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל”.

ראו פסקי דין נוספים ביטול טיסה תקלה טכנית: ת”ק 64298-03-15, ת”ק 69167-11-16,  ת”ק 33035-05-13, ת”ק 44155-12-12, ת”ק 56533-12-17, ת”ק 68228-03-17, ת”ק 31804-12-15, ת”ק 18177-11-17, ת”ק 13658-12-19,ת”ק 30834-02-16.

לפיכך, על המוביל האווירי לדאוג לכך כי יינתן מענה מידי למצבים מסוג תקלות טכניות, מצבים אלו אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה. משכך, על מוביל אווירי להיערך למצב זה מבעוד מועד, אם על ידי הגדלת הצוות האווירי ואם בדרכים אחרות.

פיצוי ביטול טיסה בזמן מלחמה

חשוב לציין שהפטור מתייחס רק לפיצוי הכספי, ולא לחובות האחרות כלפי הנוסעים. כלומר, גם בעת מלחמה, חברות התעופה עדיין מחויבות להשיב את התמורה ששולמה עבור כרטיסים שבוטלו, ולספק מזון, שתייה ולינה לנוסעים שטיסתם מתעכבת.

הוראת השעה שפורסמה בעקבות מלחמת “חרבות ברזל” למשל, פטרה את חברות התעופה מתשלום פיצוי עבור טיסות שבוטלו בתקופות מוגדרות, כגון 8.10.23-30.11.23, 12.04.24-18.04.24, וכן בתקופות נוספות שצוינו בחוק (03.08.24-08.08.24 +01.10.24-05.10.24). חשוב לציין כי טיסות שבוטלו מחוץ לתקופות אלו, גם אם במהלך המלחמה, עדיין עשויות לזכות את הנוסעים בפיצוי.

הוראת שעה בעקבות מלחמת “חרבות ברזל“

בעקבות פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” באוקטובר 2023, המחוקק הישראלי פרסם הוראת שעה מיוחדת, שפטרה את חברות התעופה מחובת תשלום הפיצוי הכספי בגין טיסות שבוטלו בתקופות מוגדרות. התאריכים שהוחרגו כללו:

• 08.10.23-30.11.23
• 12.04.24-18.04.24
• 01.08.24-08.08.24
• 01.10.24-05.10.24

בנוסף, התיקון קיצר את תקופת ההודעה המוקדמת לנוסעים על שינוי בטיסה מ-14 ימים ל-3 ימים, עבור טיסות שתוכננו בין 1 בדצמבר 2023 ל-29 בפברואר 2024.

חשוב להדגיש שהוראת השעה פטרה את חברות התעופה רק מתשלום הפיצוי הכספי, ולא מיתר החובות כלפי הנוסעים, כגון השבת תמורה עבור כרטיסים שבוטלו ומתן שירותי סיוע.

פסיקות בעניין טיסות שבוטלו בזמן מלחמת “חרבות ברזל“

העובדה שהמחוקק בחר לקבוע תאריכים ספציפיים בהוראת השעה מובילה למסקנה ברורה: טיסות שבוטלו בתאריכים שאינם כלולים בהוראת השעה עדיין מזכות את הנוסעים בפיצוי, גם אם המדינה הייתה במצב מלחמה באותה תקופה.

בת”ק 39505-11-24 טייב נ’ ישראייר, פסק בית המשפט פיצוי לתובעת שטיסתה בוטלה ביום 25.08.24 (במהלך מתקפת המנע של ישראל בלבנון), תאריך שאינו נכלל בתקופות שהוחרגו בתיקון החוק. הנתבעת חויבה לשלם לתובעת סך כולל של 13,708 שקלים.

בת”ק 41687-09-24 נ’ EasyJet, פסק בית המשפט פיצוי לתובעים שטיסותיהם לאיטליה בתאריכים 27.4.24 ו-3.5.24 בוטלו 11 ימים לפני ההמראה. למרות טענות החברה בדבר המצב הביטחוני, מכיוון שהתאריכים לא היו מוחרגים בחוק, נפסק פיצוי של 2,310 ש”ח לכל אחד מהתובעים.

לעומת זאת, בפסק דין רת”ק (מחוזי נצרת) 22801-08-24 Wizz Air  דן בית המשפט במקרה של טיסה שבוטלה ביום 14.4.2024, בעקבות מתקפת הטילים של איראן על ישראל בלילה שקדם לטיסה. במקרה זה הפך בית המשפט המחוזי את פסק הדין של בית משפט השלום לתביעות קטנות ופסק לטובת חברת התעופה. חשוב לציין שתאריך זה היה כלול בתקופות המוחרגות בהוראת השעה (12.04.24-18.04.24).

פסיקה זו ואחרות מבהירות כי:

1. טיסה המתעכבת ב-8 שעות או יותר נחשבת אוטומטית כ”טיסה שבוטלה” מבחינת החוק
2. הנוסעים בטיסה כזו זכאים לא רק לשירותי סיוע, אלא גם לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק
3. חברת התעופה יכולה להיות פטורה מתשלום הפיצוי רק אם מדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה
4. חישוב זמן האיחור נעשה מהמועד המקורי הנקוב בכרטיס הטיסה ועד למועד ההמראה בפועל

האם ניתן לתבוע בגין נזקים מיוחדים מעבר לפיצוי הקבוע?

בעוד שחוק טיבי קובע פיצוי קבוע ללא הוכחת נזק, הוא אינו שולל את האפשרות לתבוע גם בגין נזקים מיוחדים, אם אלה נגרמו כתוצאה מביטול הטיסה או העיכוב. כמו כן, סעיף 11 לחוק טיבי מאפשר לתבוע פיצוי לדוגמה עד לסך של 11,540 ₪ לכל נוסע.

לדוגמה, אם בעקבות ביטול הטיסה הפסדתם לילה במלון שכבר שילמתם עליו מראש, או נאלצתם להוציא הוצאות נוספות על תחבורה, אירוח או הזמנת טיסות חלופיות, תוכלו לדרוש החזר גם בגין הוצאות אלה, בנוסף לפיצוי הקבוע בחוק. כדי לתבוע נזקים מיוחדים, עליכם להיות מסוגלים להוכיח אותם. לכן חשוב לשמור קבלות, אישורי תשלום ומסמכים אחרים המעידים על ההוצאות שנגרמו לכם. יש לציין, עם זאת, בתי המשפט שוקלים האם ניתן היה לצמצם את הנזק, למשל על ידי ביטול הזמנת המלון מראש.

חוק טיבי לעומת התקנות האירופאיות

תקנות האיחוד האירופי  (EC 261/04)

באיחוד האירופי קיימת רגולציה מקבילה להגנה על זכויות נוסעים, הידועה כתקנה EC 261/04. תקנות אלו קובעות כי נוסע שטיסתו מתעכבת ביותר משלוש שעות, מתבטלת, או שנדחה עלייתו לטיסה בשל רישום יתר, עשוי להיות זכאי לפיצוי כספי.

הפיצוי לפי התקנות האירופאיות נקבע גם הוא לפי מרחק הטיסה, ויכול להגיע עד 600 אירו. לכאורה, התקנות האירופאיות נדיבות יותר, מאחר שהן מעניקות פיצוי כבר בעיכוב של שלוש שעות, בעוד שחוק טיבי דורש עיכוב של שמונה שעות לפחות.

עם זאת, חשוב לדעת שהתקנות האירופאיות חלות באופן מוגבל יותר מבחינה גיאוגרפית. הן חלות רק על:

1. טיסות היוצאות מנמל תעופה בתחומי האיחוד האירופי
2. טיסות המופעלות על ידי חברות תעופה אירופאיות ונוחתות באיחוד האירופי

האם ניתן לתבוע בישראל על סמך התקנות האירופאיות?

התשובה הקצרה היא לא. בתי המשפט בישראל אינם מאשרים תביעות המבוססות ישירות על התקנות האירופאיות. ככלל, אם הטיסה אינה עומדת בתנאים לתחולת חוק טיבי (למשל, טיסה שאינה קשורה כלל לישראל), לא ניתן “לעקוף” זאת באמצעות התקנות האירופאיות.

יחד עם זאת, אם מדובר בטיסה היוצאת ממדינה באיחוד האירופי, או בטיסה של חברה אירופאית הנוחתת באיחוד, ניתן לתבוע את החברה על פי התקנות האירופאיות, אך התביעה צריכה להיעשות בערכאות האירופאיות הרלוונטיות, או באמצעות אתרים ייעודיים שהוקמו לצורך כך.

סיכום עיקרי והמלצות מעשיות

1. בעיכוב של שעתיים ומעלה: זכאות למזון, שתייה ושירותי תקשורת
2. בעיכוב של חמש שעות ומעלה:  זכאות לבחור בין החזר כספי לטיסה חלופית, וכן לקבל לינה אם נדרש
3. בעיכוב של שמונה שעות ומעלה או ביטול מוחלט: בנוסף לכל הנ”ל, זכאות לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק, לפי מרחק הטיסה
4. במקרה של רישום יתר (אובר-בוקינג): זכאות דומה לזו שבביטול טיסה, אם הנוסע לא הסכים לוותר על מקומו מרצון
5. פטור מפיצוי: ניתן רק בנסיבות מיוחדות כגון מזג אוויר קיצוני, מלחמה או שביתות מוגנות, או בתקופות שהוגדרו בהוראת שעה

המפתח להצלחה בניצול הזכויות הוא ידע והתנהלות נכונה. ככל שתכירו טוב יותר את החוק ואת העיקרון העומד מאחוריו – אחריות חברות התעופה לקיים את חלקן בעסקה או לפצות אתכם כראוי – כך תגדל יכולתכם להתמודד באופן אפקטיבי עם מצבים של עיכובים או ביטולי טיסות.

בפעם הבאה שאתם עולים על טיסה, זכרו: אם הדברים אינם מתנהלים כמתוכנן, בידיכם הכלים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח שלא תישארו ללא מענה, ושתקבלו את הפיצוי וההטבות המגיעים לכם על פי דין.

בהצלחה בטיסותיכם הבאות, ותזכרו – גם אם משהו משתבש בדרך, הכרת זכויותיכם תסייע לכם למזער את הנזק ולעמוד על המגיע לכם.אין לראות במדריך זה ייעוץ משפטי מחייב. בכל מקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.

צריכים עורך דין דיני תעופה? פנו לעורך דין יצחק מימון