פיצוי על ביטול טיסה – המדריך הכי מקיף בישראל  – נכון לשנת 2025

מעודכן מיום 18.11.25

מאת עו״ד יצחק מימון, מומחה לדיני תעופה

במהלך השנים ייצגתי אלפי נוסעים שעמדו חסרי אונים מול שיבושי טיסות, ביטולים, איחורים, זלזול מצד חברות תעופה וחוסר שקיפות שמטריף כל אדם. לאורך השנים הצלחתי להשיג מעל 10 מיליון שקלים פיצויים עבור לקוחותיי – רבים מהם מול חברות תעופה זרות ענקיות, כולל חברות לואו־קוסט, חברות אמריקאיות, אירופאיות וישראליות.

אני כותב את המאמר הזה מניסיון אישי וחד – כדי שכל נוסע בישראל ידע בדיוק מה מגיע לו, מתי, איך תובעים, מה חברות התעופה מנסות להסתיר, ומה הם הטריקים שחברות משתמשות בהם כדי להתחמק מתשלום פיצוי.

המטרה שלי אחת: להפוך אתכם לנוסעים שמבינים את החוק טוב יותר מכל נציג חברת תעופה. במאמר זה נעסוק בכל המקרים כגון: פיצוי על ביטול טיסה, פיצוי על עיכוב טיסה, עו״ד לביטול טיסה, זכויות נוסעים בטיסה, חוק שירותי תעופה, חוק טיבי פיצוי, טיסה שהתעכבה 8 שעות, הקדמת טיסה פיצוי, טיסה שהוקדמה, טיסה שבוטלה ברגע האחרון, פיצוי סטטוטורי ביטול טיסה, טיסה שלא יצאה, טיסה שהמריאה באיחור

האם אפשר לתבוע גם חברות תעופה זרות על ביטול טיסה?

כן – ובהרבה מקרים הן משלמות אפילו מהר יותר מחברות תעופה ישראליות

חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) חל על כל טיסה שהמריאה מישראל או נחתה בישראל – ללא קשר לזהות החברה:

• לואו־קוסט –  Wizz, Ryanair, EasyJet
• חברות אמריקאיות –  United, Delta, American Airlines
• חברות אירופאיות – Lufthansa, Air France, KLM וכו’
• חברות ישראליות – אל על, ארקיע, ישראייר
• צ’רטר, טיסות שכר, טיסות “רטובות”

בפועל, חברות זרות לא חסינות מתביעה בישראל !!

מה נחשב “ביטול טיסה”?

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב-2012, או בשמו העממי – חוק טיבי,קובע מספר הגדרות ברורות לביטול:

1. טיסה לא התקיימה כלל.
2. טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות ומעלה. רבים לא יודעים: איחור = ביטול,  גם אם טסתם בפועל.
3. הקדמת טיסה מעל 8 שעות
4. סירוב לעלות נוסע לטיסה בשל רישום יתר.

תקופת התיישנות – כמה זמן אפשר לתבוע?

עד4  שנים אחורה ממועד האירוע. כלומר, אפילו אם הייתה לכם טיסה שבוטלה בשנת 2022 עדיין אפשר לתבוע היום.

הזכאות לפיצוי כספי לפי מועד הודעת הביטול

הדבר שמכריע אם מגיע לכם פיצוי הוא תזמון הודעת הביטול.

להלן שלושת המצבים:

א. הודעה מעל 14 יום מראש

✔️ החזר כספי מלא
❌ אין פיצוי

ב. הודעה 7–14 ימים מראש

אין פיצוי רק אם הוצעה חלופה שנוחתת עד 4 שעות אחרי המקורית
או ממריאה עד שעתיים לפני.

ג. הודעה פחות מ־7 ימים מראש

אין פיצוי רק אם החלופה נוחתת עד שעתיים מהמועד המקורי
או ממריאה עד שעה לפני.

כל סטייה מהתנאים האלו = פיצוי מלא.

מבלי קשר לעלות הכרטיס

איך מגישים תביעה על ביטול טיסה? — המדריך הפרקטי שהוביל אלפי לקוחות לניצחון

תיעוד, תיעוד, תיעוד

שמירת:

• כרטיסי טיסה
• אישורי ביטול
• תכתובות עם הנציגים
• צילומי מסך
• קבלות על הוצאות

תיעוד טוב = הליך קצר ויעיל.

פנייה בכתב לחברה

החברה חייבת לפצות בתוך 45 יום ולהשיב את התמורה המלאה (אם בחרתם) בתוך 21 יום.

החברה לא מגיבה / דוחה?

מגישים תביעה קטנה

95%  מהתיקים שאני מנהל בתחום מסתיימים לטובת הנוסעים.

שאלות נפוצות – המידע שאף חברת תעופה לא תספר לכם

האם מגיע פיצוי אם הטיסה בוטלה בתקופת “חרבות ברזל“?

כן – אלא אם התאריך נמצא באחד מן הימים שהוחרגו מפיצוי בחוק. ואז עדיין מגיעים שירותי סיוע + החזר כספי.

ביטול טיסה בעקבות המצב הביטחוני – פטור מחובת פיצוי חרבות ברזל

המצב המשפטי נכון למועד כתיבת שורות אלו הוא שבחודש פברואר 2025 העבירה כנסת ישראל את תיקון חוק התעופה (הוראת שעה חרבות ברזל).

בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בפיצוי הסטטוטורי (בלבד), בטיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, אך ורק בין התאריכים הבאים:

08.10.23-30.11.23

12.04.24-18.04.24

03.08.24-08.08.24

01.10.24.05.10.24

לפיכך, תיקון החוק חל אך ורק על התאריכים הללו.

פסקי דין בזמן חרבות ברזל בהם נוסעים קיבלו פיצוי כספי על אף התיקון לחוק

ת”ק 39460-11-24 נ’ אייר סיישל. שם דן בית המשפט במקרה שבו הטיסה שבוטלה הייתה אמורה להתקיים ביום 03.10.24 (מועד שנכלל בתקופות שהוחרגו מתשלום פיצוי (בהוראת שעה חרבות ברזל). עם זאת, התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים נלווים. במקרה זה נקבע כי התיקון לחוק לא שלל את זכויותיו של התובע ובמקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם 8,786  ₪, ועוד 1,500  ₪ בגין הוצאות משפט ואגרה.

ת”ק 19014-12-24 כץ נגד אייר קנדה, שם דן בית המשפט במקרה שבו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך17.8.24  וחזור בתאריך 29.08.24 בוטלו מספר ימים טרם מועדי הטיסות. בעקבות כך נגרמו לתובעים נזקים כבירים כגון רכישת כרטיסי טיסה חלופיים, לינה, תחבורה, מזון ושתייה וכ’ו. מאידך, הנתבעת טענה כי ביטולי הטיסות נבעו בשל המצב הביטחוני, וכי הטיסה החלופית הופעלה על ידי חברת תעופה אוסטריאן והיא זו שביטלה אותן סמוך למועד ההמראה. במקרה זה ציין כבוד השופט עמיעד רט בפסק דינו, כי עצם רכישת כרטיסי הטיסה על ידי הנתבעת בחברת אוסטריאן, אין בה כדי לבטל את אחריות הנתבעת להבאת התובעים ליעדם כפי שהוסכם, וחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי סטטוטורי על סך 3,580 ₪ לכל תובע, עבור טיסת ההלוך ועבור טיסת החזור. בסה”כ חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 35,580 ₪.

ת”ק 77422-01-25 + ת”ק 77520-01-25 + 77600-01-25 מימון ואח’ נגד SWISS, דן בית המשפט בטיסות שבוטלו ביום 18.08.24 (טיסות ההלוך) וביום 29.08.24. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך 49,115 ₪ (4,465 ₪ עבור 11 תובעים בני משפחה אחת).   

ת”ק 1244-01-25 גולדמן נ’ swiss , ות”ק 12483-01-25 גולדמן נ’ swiss , התובעים רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה הלוך ושוב בקן ת”א  ציריך שבשוויץ. טיסת ההלוך תוכננה ליום 8.8.2024, וטיסת החזור תוכננה ליום 22.8.2024.ביום 2.8.2024, שישה ימים לפני מועד טיסת ההלוך, הנתבעת הודיעה לתובעים על ביטולה. מיד עם קבלת הודעת הביטול, התובעים פנו לנתבעת בבקשה לתיאום טיסה חלופית, אך זו הודיעה כי אין באפשרותה לספק להם חלופה. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: פיצוי סטטוטורי בסך כולל של 11,550 ₪ ( 2,310 ₪ לכל אחד מחמשת התובעים), החזר בסך 1,011 דולר (לפי השער היציג נכון להיום), בגין יתרת התמורה שלא הושבה, וכן, פיצוי לדוגמה בסך כולל של 2,500 ₪ (500 ₪ לכל אחד מהתובעים).

ת”ק 34096-09-24 נ’ ישראייר ואח‘. דן בית המשפט במקרה בו התובעים רכשו טיסות לבודפשט וחזרה, אך חלו שינויים במועדי הטיסות – אחת מהן בוטלה 29.08.24 והשנייה שונתה ביום 03.09.24  בגין הפגיעה בתכנון הנסיעה ובאיחורים, נפסק כי הנתבעת תשלם 23,600  ₪.

ת”ק 39505-11-24 טייב נ’ ישראייר. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעת בוטלה ביום 25.08.24 (ביום מתקפת המנע של ישראל בלבנון) שאינו נכלל בתקופות שהוחרגו לפי תיקון החוק. נפסק כי כדי לפטור עצמה מתשלום פיצוי, על חברת התעופה להציג ראיות ברורות לאירוע ביטחוני בלתי צפוי שהשפיע במישרין על הטיסה – דבר שלא נעשה. לפיכך, הפיצוי לא נשלל. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 13,708 שקלים.

ת”ק 35498-05-24 אדרת נ’ EasyJet סקר בית המשפט מספר פסקי דין בעניין המצב הבטחוני, ובסופו של דבר קבע כי “לא שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל ולא הוכיחה קיומה של סכנה ממשית בהתייחס לפרק הזמן שבין הימים לאחר המתקפה האיראנית למועד הטיסה המתוכנן ליום 27.4.24 ועל כן, הכף נוטה שלא להכיר בנסיבות העניין בקיומו של הפטור”.במקרה זה  חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 17,863 ₪ אשר כלל את הפיצוי הסטטוטורי ואת עלויות כרטיסי הטיסה החלופיים.

ת”ק 60727-09-24 אפשטיין ואח’ נ’ אייר אינדיה. דן בית המשפט במקרה בו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך11.8.24  וחזור בתאריך 01.09.24  בוטלו מספר ימים לפני ההמראה. בעקבות כך הועברו לטיסות חלופיות יקרות יותר. נפסק כי על הנתבעת לשלם 4,620  ₪ וכן 750 ₪ הוצאות משפט. ת”ק 2304-06-24 אריאן נ’ אייר אינדיה ואח’, במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך כולל של 8,360 ₪.

ת”ק 47127-10-24 יעל ואח’ נ’ אוסטריאן איירליינס. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעים מווינה לתל אביב, שהייתה אמורה להמריא ביום 4.8.24  בוטלה במועד שהוחרג מהחוק ואינו מזכה בפיצוי. עם זאת, שלוש טיסות חלופיות שנקבעו לימים 10.8.24, 13.8.24 ו15.8.24  בוטלו גם הן, ומכיוון שלא חלה עליהן החרגה – נפסק כי הן מזכות בפיצוי סטטוטורי. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים 20,790  ₪.

ת”ק 52801-09-24 ברדוגו נ’ ארקיע. שם דן בית המשפט במקרה בו טיסה שהייתה אמורה להמריא ביום 11.08.24 הוקדמה ולמעשה בוטלה. נקבע כי התובעת זכאית להשבת דמי כרטיס, פיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמה בסך כולל של 12,216 ₪, בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט.

האם החוק חל גם על חברות זרות?

בהחלט כן.

האם אפשר לתבוע טיסות לואו־קוסט?

כמובן. אין הבדל בין כרטיס של 99 ₪ לבין כרטיס של 1,500 ₪.

האם ניתן לתבוע עד 4 שנים אחורה?

כן – זו תקופת ההתיישנות בחוק התעופה

סיכום – מגיע לכם הרבה יותר ממה שנדמה לכם

ביטול טיסה הוא לא “מזל רע”, זה אירוע משפטי שמזכה אתכם בפיצוי משמעותי. טיסה אחת שבוטלה יכולה להיות שווה:

• ‎1,490 ₪
• ‎2,390 ₪
• ‎3,580 ₪

ובמקרים מסוימים גם:

• פיצוי לדוגמה
• החזר הוצאות

אני מזמין אתכם לבדוק זכאות במהירות ובקלות. ב־90% מהמקרים, נוסעים בכלל לא יודעים שמגיע להם כסף , ולעיתים מדובר באלפי שקלים לנוסע.

ביטול טיסה, עיכובים ומה קורה כשהחברה טוענת ל”נסיבות מיוחדות”?

אחת הטענות הנפוצות ביותר של חברות תעופה בישראל ובעולם היא טענת “נסיבות מיוחדות”
במילים פשוטות, ניסיון קבוע להתחמק מתשלום פיצוי.

כמעט כל לקוח שמגיע אליי אומר: “הם אמרו שזה מזג אוויר/ביטחון/תקלה שהם לא יכלו לצפות – זה אומר שאני לא זכאי לכלום?“

התשובה:
ב־80% מהמקרים – ממש לא. הטענה הזו נזרקת כדי להפחיד או להתיש נוסעים שלא מכירים את החוק.

מהי “נסיבה מיוחדת”? – ההגדרה שמכריעה תביעות של אלפי נוסעים

לפי חוק טיבי, נסיבה מיוחדת היא אירוע:

• בלתי צפוי
• חיצוני לחברת התעופה
• שלא ניתן היה למנוע גם באמצעים סבירים

כלומר:
לא כל תקלה טכנית – פוטרת פיצוי
לא כל ענן בשמיים – נסיבה מיוחדת
לא כל שביתה – פטור גורף
לא כל “עומס” בנתב״ג – נסיבה חיצונית

חברות התעופה אוהבות להשתמש במילים מפוצצות כמו:

“אירוע חריג”
“איומים תפעוליים”
“סיבות מבצעיות”
“החלטת רשות התעופה”

אבל בית המשפט דורש הוכחה מלאה, לא הצהרה.

תקלה טכנית – מותר לחברה להשתמש בטענה הזו?

לא כמו שחושבים!

בתי המשפט קבעו: תקלות במערכת חשמל, מנועים, לחץ אוויר, גלגלים, דליפות, בעיות תפעול, מחסור בצוות ועוד, כל אלו לא פוטרים מפיצוי, משום שהם חלק מהתפעול השוטף של טיסה. כלומר, תקלה טכנית שאפשר למנוע בתחזוקה סבירה היא אינה נסיבה מיוחדת. רק תקלה טכנית נדירה באופן קיצוני, שאינה צפויה בתחזוקה שגרתית – עשויה להיות נסיבה מיוחדת.

פסקי דין מישראל ומהעולם בעניין תקלות טכניות ונסיבות מיוחדות

ת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע, שם נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום”.

יתר על כן, בית הדין האירופי לצדק קבע, כי תקלה המתגלה במהלך התחזוקה השוטפת של המטוס אינה מהווה נסיבה הפוטרת את מפעיל הטיסה מפיצוי הנוסעים. הדוגמאות שנתן בית הדין לתקלה טכנית שתקְנה פטור מחובת הפיצוי הן מצומצמות, וכוללות גילוי של פגם סמוי שנפל בפס הייצור של דגם המטוס, חבלה ומעשה טרור. באותו עניין נקבע כי פגיעת ציפור במנועי מטוס אומנם עולה לנסיבה מיוחדת. עם זאת, נקבע כי אף בהתרחשותן של נסיבות מיוחדות שכאלו, חובה על מפעיל הטיסה לנקוט בכל האמצעים למניעת ביטול הטיסה, תוך שבית הדין נוקט בלשון המטילה אחריות מוגברת ביותר על מפעיל הטיסה. (Pešková & Pešká v. Travel Service a.s. C-315/15 (4.5.2017 (עניין Pešková ).

הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב רף גבוה הנדרש ממפעיל הטיסה לצורך התקיימות הסייג לפיצוי. כך, נפסק כי במקרים מסוימים מצבה הרפואי של דיילת, תקלה טכנית חמורה, ואפילו מכת ברק אינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות שלא נמצאות בשליטת מפעיל הטיסה.

בת”ק 4863-01-16 מזרחי נגד ישראייר דן בית המשפט במקרה שתקלה טכנית בטיסה נבעה מפגיעת ציפור במטוס בדרכו ארצה. נקבע כי: “על מנת לראות בנתבעות כמי שזכאית להגנת החוק, עליהן להראות כי מעבר לניסיונן לתיקון התקלה וקיום הטיסה באיחור קטן ככל האפשר, ניסתה למצוא פתרונות חלופיים להטסת הנוסעים במועד, לרבות בניסיון לשיבוצן בטיסות יוצאות אחרות, או החכרת מטוס והפעלת הטיסה באמצעות הנתבעת”.

העמדה הנ”ל עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט. ראו למשל, בת”א 69167-11-16 רגב נ’ אל-על,שםנקבע כי: “בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו” … “בית המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו”ב”.

בתי המשפט חזרו על קביעות ברוח זו בשורה של מקרים נוספים. ת”ק 25426-02-13‏ שור נ’ ארקיע “העובדה שהנתבעת עומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר אינה הופכת את התקלה הטכנית לנסיבה מיוחדת”; ת”ק 18166-11-14 ורניק נ’ אייר פראנס, “…היה על הנתבעת לדאוג למטוס חלופי שיצא מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את העיכוב הממושך בהגעה לטוקיו. הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את אותו עיכוב, וכי לא היה באפשרותה להוציא מטוס נוסף שיבצע את אותה טיסת המשך מפאריס לטוקיו במועד מוקדם”; ת”ק (י-ם) 32765-06-16‏ ‏ ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל”.

ראו שורה של מקרים נוספים בעניין תקלות טכניות: ת”ק 64298-03-15, ת”ק 69167-11-16, ת”ק 33035-05-13, ת”ק 44155-12-12, ת”ק 56533-12-17, ת”ק 68228-03-17, ת”ק 31804-12-15, ת”ק 18177-11-17, ת”ק 13658-12-19,ת”ק 30834-02-16.

לפיכך, על המוביל האווירי לדאוג לכך כי יינתן מענה מידי למצבים מסוג תקלות טכניות, מצבים אלו אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה. משכך, על מוביל אווירי להיערך למצב זה מבעוד מועד, אם על ידי הגדלת הצוות האווירי ואם בדרכים אחרות.

לסיכום חלק זה, לא ניתן לקבל פרשנות שלפיה, בכל מקרה של תקלה טכנית יתקיים הפטור. אם תאומץ פרשנות כגון זו – ירוקן החוק מתוכן – פשוטו כמשמעו. לפיכך, אם בית המשפט יכיר בתקלה טכנית, סתם, כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים, שטיסתם תבוטל, במקרה השכיח, לא יזכו לפיצוי, ויימצא החוק הצרכני שמטרתו להעניק סעד לכלל הציבור, חסר כל אכיפה אפקטיבית.

שביתות – מתי הן פוטרות? שביתה מוגנת – מתי היא מהווה פטור?

אחת הטענות הנפוצות מצד חברות תעופה לפטור מתשלום פיצוי היא קיומה של “שביתה מוגנת”. חברות רבות מנסות לטעון שגם שביתה מצומצמת, למשל של טייסים או צוותי קרקע, מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה פטור. עם זאת, בתי המשפט בוחנים לעומק האם השביתה הייתה אכן בלתי צפויה מראש, והאם חברת התעופה נקטה את כל האמצעים הסבירים למניעת הנזק או לצמצומו. אם מתברר שהחברה יכלה להיערך מבעוד מועד לאפשרות של שביתה, למשל על ידי הזמנת צוות חלופי או בדרכים אחרות, טענת הפטור עשויה להידחות.

על פי הפסיקה, שביתה מוגנת מקנה פטור מפיצוי כספי לחברת התעופה. לעומת זאת, שביתה לא מוגנת (פראית) תיבחן תחת החריג הכללי של “נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת המוביל האווירי”, ועל חברת התעופה להוכיח שעשתה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה.

פסק דין מרתק שבו גם הייתה סקירה יפה של הנושא הינו ת”ק 30376-09-22 שמרון נגד אל על. שם נכתבו בין השאר הדברים הבאים: סקירת הפסיקה הענפה בנושא בערכאות השלום, מלמדת כי כאשר מדובר בשביתה או השבתה מוגנות, אזי הנטל המוטל על חברות התעופה להוכיח כי היא חוסה תחת הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(2) הוא מופחת יותר, באופן שניתן אף להסתפק בתצהירי נציגי החברות הנתבעות, כתבות, הודעות אימייל וכיו”ב על מנת להוכיח את התקיימות הסייג כאמור.

לעומת זאת, כאשר מדובר בשביתה או השבתה שאינן מוגנות, הרי שלא חל במקרה זה הסייג המעוגן בסעיף 6(ה)(2), או אז הנטל הנדרש הוא כבד יותר, באופן שבמקרים הללו חברות התעופה יכולות לנסות להוכיח כי מתקיים בעניינם הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק (הסייג הכללי יותר). היינו, כי יש צורך להוכיח כי הטיסה הספציפית בוטלה בשל אותן נסיבות מיוחדות, שלא היו בשליטתן, וגם אם עשתה כל אשר יכולה בעניין, לא היה ניתן למנוע את ביטול הטיסה בנסיבות. לאמור כי יש צורך בראיות יותר מבוססות על מנת להוכיח סייג זה ועל פי רוב בתי המשפט דווקא לא נוטים לקבל בקלות טענות אשר נוגעות לסייג זה, אלא אם הוצגו בפניהם ראיות לכך שחברת התעופה עשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את התרחשות הנסיבות, אך לא יכלה למנען.”

סעיף 6(ה) לחוק טיבי קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה, לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: 6(ה)(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות. 2. הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות’

פסקי דין לדוגמה בנושא שביתות

שביתה מוגנת:

ת”ק (פתח תקווה) 44279-03-20 רון-טל נגד אל על (ניתן ב 04/05/2021) “מקריאת הסעיף עולה שהמחוקק מצא לפטור את חברת התעופה ממתן פיצוי כספי ברשימת המקרים שפורטה, תוך שמצא לפטור באופן מפורש ממתן פיצוי כספי במקרה של שביתה מוגנת.”

שביתה לא מוגנת:

ת”ק (חיפה) 48229-11-22 אלכסנדר גרייס נגד אל על (ניתן ב 06/06/2023) “המחוקק לא קבע כי שביתה או השבתה לא מוגנות מקנות למוביל האווירי פטור מפיצוי לפי התוספת הראשונה, אלא יש להוכיח כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.”

נטל ההוכחה:

ת”ק (תל אביב) 59125-05-23 גיל נגד ארקיע “הנטל על הנתבעת להוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וכי גם אם הייתה עושה את כל אשר ביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות.”

במקרה של שביתה פראית פתאומית:

ת”ק (רמלה) 58016-05-22 גל נגד אל על “השילוב של גורם ההפתעה והעדר ההודעה מראש, היקף הפעולות/עיצומים של הטייסים, פרק הזמן שבו נודע לנתבעת עובר לשעת הטיסה – על אודות השביתה והמחסור בצוותים, נכנס לטעמי לגדרי סעיף הפטור העוסק ב-‘נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו”.

מזג אוויר – זה באמת פוטר? ביטול טיסה עקב מזג אוויר – האם מגיע לכם פיצוי?

מזג אוויר סוער כגון סופות שלג, הוריקנים, ערפל כבד או סופת חול – עלול לגרום לביטול או עיכוב משמעותי של טיסות. מחד, בטיחות הטיסה היא ערך עליון, ומובן שחברות התעופה ורשויות התעופה לא ייקחו סיכון. מאידך, עבור הנוסע המתוסכל, עולה השאלה מה קורה עם הכסף או הפיצוי, שכן מדובר בנסיבה שלא בשליטת אף אחד.

האם מזג אוויר נחשב לכוח עליון?

לרוב, כן: אם תנאי השטח אינם מאפשרים המראה או נחיתה בבטחה (למשל, שלג כבד שסוגר את המסלול, רוחות קיצוניות וכו’), מדובר בסיבה בטיחותית מובהקת.

עדיין חובה לסייע: על החברה לספק לנוסעים מידע, לנסות למצוא חלופות (אם היעד הסופי פתוח), ולדאוג לשירותים בסיסיים בהמתנה ארוכה.

זכויות הנוסע במצב כזה

1. החזר כספי: אם הטיסה בוטלה לגמרי ואתם מחליטים לא לטוס, אתם זכאים להחזר מלא על הכרטיס.
2. טיסה חלופית: אם המצב משתפר תוך זמן סביר, החברה צריכה להציע לכם לטוס ברגע שמתאפשר, או למצוא חלופה דרך שדה תעופה סמוך.
3. שירותי סיוע: מזון, שתייה, ואפילו מלון לילה במקרה של עיכוב ממושך. עם זאת, אם התנאים מאפשרים לחברה להכריז על אירוע חיצוני שאינו בשליטתה, לעיתים לא יינתן פיצוי נוסף על עוגמת נפש.

האם יש חריגים?

1. היעדר תחזוקה: לעיתים חברה עלולה לטעון שמזג אוויר הוא הסיבה, אך מתברר שמטוסים אחרים טסו באותו זמן, והבעיה הייתה דווקא תקלה טכנית ספציפית במטוס שלא תוקנה. במקרה כזה, המזג האוויר אינו הגורם האמיתי, והנוסעים עשויים לטעון להפרת חובות החברה.
2. תנאי מזג אוויר גבוליים: אם במדינה מסוימת יש פרוטוקול מגביל יותר (למשל, רמת ראות נדרשת גבוהה מאוד), לעומת שדה אחר שמאפשר פעילות. לעיתים זהו שיקול דעת מבצעי של החברה.

מה לעשות בפועל?

ודאו שהביטול אכן נובע ממזג האוויר:  בדקו עם שדות תעופה סמוכים, או עם נוסעים אחרים ברשתות החברתיות, האם כלל הטיסות בוטלו או רק שלכם.

תעדו הודעות מהחברה: בקשו מהם אישור בכתב שהביטול נובע ממזג אוויר, ואת ההצעות שלהם לפתרון המצב.

בקשו סיוע: גם אם אין פיצוי כספי, מגיע לכם סיוע בסיסי במקרה של המתנה ממושכת.

פסקי דין מרתק שנוסעים קיבלו פיצויים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק

ת”ק (י-ם) 32765-06-16‏ ‏ ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל”.

פסק דין נוסף בנושא זה הינו ת”ק 5329-10-20 שם טענה הנתבעת כי תנאי מזג אוויר קשים הביאו לביטולה של הטיסה, במקרה זה קבע בית המשפט כדלקמן: “בענייננו, טוענת הנתבעת לתנאי מזג אוויר קשים אך לא פירטה מה היו התנאים. הנתבעת נסמכה על תיעוד פנימי שלה. גם אם אקבל מסמך זה כראיה, הרי שאין בו כדי לסייע לנתבעת מקום שלא הוצג מסמך אובייקטיבי בדמות אישור ו/או המלצת שדה התעופה שלא לקיים הטיסה ו/או נתונים על סגירת נמל התעופה להמראות מטוסים בשעות הרלוונטיות. די בכך, לטעמי, על מנת לשמוט את 7 הקרקע תחת טענתה של הנתבעת.“

“גם אם אניח כי אכן שרר מזג אוויר חריג, כנטען, הרי שלדידי לא עמדה הנתבעת להוכיח כי מדובר היה במזג אוויר קיצוני ובלתי צפוי, שכן אף אם מזג האוויר הינו קשה, עדיין, שומה על חברת התעופה להיערך בהתאם, ואין היא פטורה במקרים כגון אלו מאחריות. בענייננו, הנתבעת לא הציגה כל ראיה קונקרטית לכך שמזג האוויר היה בלתי צפוי. זאת ועוד. הנתבעת גם לא הצביעה על כל פעולה שעשתה בכדי לנסות למנוע את ביטול הטיסה (ראו רת”ק 12149-12-18 אוקראינה בע”מ נ’ מירוז 14 ואח)

במקרה זה הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי מדובר במזג אוויר קיצוני וכי מדובר היה במזג אוויר לא צפוי, וכי היא נערכה ועשתה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה.

בת”א 17962-03-20 טענה הנתבעת כי תנאי מזג אוויר קשים הביאו לביטולה של הטיסה, גם במקרה זה קבע בית המשפט כדלקמן: “טענתה של עדת הנתבעת, כי מדובר היה במזג אוויר “חריג וקיצוני”, נטענה בעלמא, ולמעשה לא הובאה כל ראיה מטעם הנתבעת להוכחת טענה זו. ומכל מקום לא עמדה הנתבעת בנטל להוכיח שנקטה בכל האמצעים הסבירים למנוע את ביטולה של הטיסה. גם לעניין זה, המבחן הוא אובייקטיבי, ויש לבחון, באילו אמצעים סביר לדרוש מחברת תעופה לנקוט כדי לעמוד בתנאי סעיף החוק …לא עלה בידי הנתבעת להוכיח התקיימותן של נסיבות המקימות לה הגנה מכח סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, ומכאן שהתובעים זכאים לתשלום הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק.“

סיכום ביטול טיסה עקב מזג אוויר, ביטולי טיסה עקב מזג אוויר קיצוני נמצאים ב”אזור האפור” של חוקי התעופה, בדרך כלל נחשבים לנסיבה קיצונית שהביאה לביטולה של הטיסה הפוטרת את החברה מתשלום פיצוי כספי. עם זאת, אתם עדיין זכאים להחזר על כרטיס הטיסה אם אין בכוונתכם להמתין, או לקבל טיסה חלופית ברגע שהדבר מתאפשר. כמו כן, החוק מחייב את החברה לדאוג לצרכים המיידים שלכם בזמן ההמתנה (ארוחות, לינה וכו’). יתר על כן, לא כל טענה של מזג אוויר קיצוני תתקבל. מומלץ לעקוב אחרי מידע רשמי, לשמור על תיעוד ולוודא שהביטול אכן קשור באמת למזג האוויר, ולא לסיבה אחרת שחברה עלולה לנסות להסתיר.

הקדמת טיסה – אחד הליקויים שחברות הכי מנסות להסתיר

הקדמה מהותית של הטיסה (בייחוד פחות מ־14 ימים מראש), יכולה להיחשב ביטול טיסה לכל דבר. למה? כי נוסע שלא ידע על ההקדמה או שלא יכול להגיע – כאילו הטיסה בוטלה מבחינתו. רבים מפספסים זאת.

טיסה שהוקדמה בין 5-8 שעות

סעיף 7.(א) לחוק התעופה קובע כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.

סעיף 7.(ב) לחוק התעופה קובע כי מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של חמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו; נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שאמורה להמריא ביום שלמחרת ובחר לקבלו, זכאי לקבל גם שירותי לינה ושירותי הסעה; ואולם המריאה הטיסה באיחור כאמור בשל שביתה או השבתה מוגנות, יהיה הנוסע זכאי להשבת תמורה וכן למזון ומשקאות ולשירותי תקשורת, בלבד.

בתא”מ 47505-05-17 סיזוב ואח’ נגד אל על, נדונה בהרחבה סוגיה, תוך שהעיכוב המצטבר עלה על 5 שעות אך לא על 8 שעות (סעיף 4 לפסק הדין). כבוד השופט חסדיאל, הפנה לסעיף 7(ב) הנ”ל וניתח את חוק שירותי תעופה. במקרה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי לדוג’ על סך 7,000 + הוצאות משפט. (ראו גם ת”ק 44588-09-22 נגד ארקיע).

טיסה שהוקדמה מעל 8 שעות

סעיף 8. (ב) לחוק התעופה קובע כי: נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר משמונה שעות, וקיבל הודעה על כך כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי להטבות אלה:

(1) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה ….

(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו.

בעניין ת”ק 34096-09-24, דן בית המשפט במקרה שבו טיסת החזור של התובעים הוקדמה בתשע שעות. נקבע כי בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק שירותי התעופה, הקדמה זו מהווה ביטול טיסה. מאחר שהתובעים עשו שימוש בכרטיסי הטיסה – לא נפסק להם החזר כספי, אך נקבע כי הם זכאים לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק, בסך של 2,310 ₪ לכל נוסע, ובסך הכול 11,550 ₪ בגין טיסת החזור.

בעניין ת”ק 19193-12-24 זהב נ’ ישראייר, דן בית המשפט במקרה שבו התובעים רכשו כרטיסי טיסה לבודפשט ליום 20.8.24. הטיסה הייתה אמורה להמריא בשעה 19:25, אולם יום קודם לכן, בבוקר, קיבלו התובעים הודעה על הקדמת ההמראה לשעה 09:20, הקדמה של 10 שעות ו־5 דקות. בית המשפט קבע כי מדובר בביטול טיסה, וחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 13,723 ₪.

בעניין ת”ק 52801-09-24 ברדוגו נ’ ארקיע, דן בית המשפט במקרה שבו טיסה מפריז לישראל, אשר תוכננה ליום 11.8.23, הוקדמה ליום 10.8.23. ההודעה על ההקדמה נמסרה לתובעת שלושה ימים לפני מועד ההמראה המקורי. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי ההקדמה נבעה מאירוע חריג ובלתי צפוי, תקלה במנוע המטוס שהביאה להשבתתו,  ועל כן אין לחייבה בפיצוי. בית המשפט דחה טענה זו, וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 12,216 ₪.

מה ההשפעה של טיסת המשך (קונקשן) על הפיצוי?

מהם התנאים לקבלת הפיצוי?

מדובר בתנאים מצטברים לתחולת ההלכה, כלומר, חובה שיהיה מדובר בטיסה אחת הכוללת חניית ביניים, כרטיסי הטיסה נרכשו כיחידה אחת, העיכוב במקטע הראשון גרם להחמצת טיסת ההמשך, והאחריות לעיכוב לא הייתה בשליטת הנוסעים.

פספוס טיסת המשך – החמצת קונקשן – פיצוי על קונקשן

הפרשנות התכליתית לחוק שירותי תעופה הינה כי “המועד הנקוב בכרטיס הטיסה” הוא המועד הנקוב בכרטיס המקורי. לפיכך, טיסתם החלופית של התובעים שסופקה על ידי הנתבעת, המריאה באיחור העולה על שמונה שעות, ולכן האירוע שבמחלוקת נכנס לגדר חלופה השנייה שקבע המחוקק בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה.

פסקי דין בהם נוסעים קיבלו פיצוי על החמצת טיסת המשך:

ת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אליטליה שם נקבע כי:  ” … טיסת ההמשך המקורית שלא התאפשר לתובע להגיע אליה מחמת עיכוב בטיסה כמוה כטיסה שלא התקיימה. כמו כן, אין חולק כי הטיסה שהתובע הועבר אליה המריאה באיחור של מעל 8 שעות מהמועד שצוין בכרטיס הטיסה המקורית. יצוין כי אף אם יופחת העיכוב בנחיתה של הטיסה הראשונה (עיכוב של 25 דקות) יוצא כי הטיסה שבה טס התובע המריאה כ-8 שעות ו-10 דקות לאחר המועד שצוין בכרטיס הטיסה. במצב דברים זה יש לראות בה טיסה שבוטלה כפי הגדרתה בסעיף 1 לחוק. משכך זכאי התובע להטבות הקבועות בסעיף 6 לחוק, בכפוף לסייגים המנויים בו“

ת”ק 47879-05-15 ארצי נ’ לופטהנזה שם נקבע כי: “פרשנות תכלית של החוק מאפשרת לראות בהחמצת טיסה כטיסה ש”בוטלה” כמשמעות המונח בחוק. הטיסה מניו ארק לסאן חוזה באמצעות הנתבעת 2, אותה החמיצו התובעים מחמת עיכוב בנחיתת הטיסה מפרנקפורט לניו ארק, כמוה כ”טיסה שלא התקיימה” ועל כאן אנו מצויים בגדר החוק“

במצב דברים זה, פרשנות ראויה לחוק, ההולמת את מטרתו, היא כי החמצת טיסת ההמשך עולה כדי ההגדרה של “טיסה שבוטלה” (לעניין זה ראו ת”ק 35646-04-17 דנן ואח’ נ’ אייר פרנס.

בת”ק 16149-10-22 טובי למברג נגד אייר קנדה, שם דן בית המשפט במקרה שבו התובע החמיץ את טיסת ההמשך בעקבות עיכוב של כ-25 דקות בהמראת הטיסה הראשונה. במקרה זה נקבע כי העברתו של התובע לטיסה חלופית יום למחרת. תיחשב כטיסה שבוטלה. בהליך זה חויבה הנתבעת לפצות את התובע פיצוי כספי על סך 5,840 ₪ ובהוצאות התובע בסך של 700 ₪.

ביטול טיסה – אוברבוקינג – רישום יתר

התופעה שחברות תעופה מתביישות להודות בה

מה זה אוברבוקינג?

חברת תעופה מוכרת יותר כרטיסים ממספר המושבים – מתוך הנחה שיהיו נוסעים שלא יגיעו. כשהנוסעים כן מגיעים – אין מספיק מקום – אנשים יורדים בכוח מהטיסה. לא הרבה יודעים אבל אוברבוקינג = פיצוי מלא בחוק טיבי. בדיוק כמו ביטול טיסה.

פיצוי על אוברבוקינג – סירוב עלייה למטוס – רישום יתר בטיסה

סעיף 5. (א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן; בסעיף קטן זה, “רישום יתר” – רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס, שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס.

סעיף 5. (ב) לחוק קובע כי: “נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי”.

דהיינו, נוסע שעלייתו לטיסה סורבה עקב רישום יתר אובר בוקינג (Overbooking) זכאי לפיצוי כספי מחברת התעופה, וזאת בנוסף לשירותי הסיוע והבחירה בין החזר לטיסה חלופית שעל חברת התעופה להציע לו.

ת”ק (ת”א) 5041-06-20 נ’ טורקיש איירלינס. במקרה זה הנתבעת חויבה לשלם לתובע 3,130 ₪ כאמור בתוספת הראשונה כפיצוי על הסירוב להטיסו, וכן פיצויים לדוגמה בסך 6,000 ₪. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם לתובע גם הוצאות משפט בסכום של 650 ₪.

חובתה של חברת התעופה לנסות לאתר מתנדבים

ת”ק 8428-03-17 נ’ איבריה ואח’ נקבע כי הנתבעת לא מילאה אחר חובתה ולא טענה ו/או לא הוכיחה כי מילאה אחר חובתה לבדוק עם הנוסעים האחרים באם יש מי מהם אשר מוכן לוותר על מקומו בטיסה”. במקרה זה בית המשפט פסק לזכות התובע 1 פיצוי נוסף בסך 2,500 ₪ (על אף הפיצוי שכבר קיבל מחברת התעופה 600 אירו). בנוסף, חויבה הנתבעת 2 (איבריה) בהוצאות התובע בסך 500 ₪ ופיצוי נוסף בגין עוגמת נפש והטרחה שנגרמה לו.

וזכויותיהם של הנוסעים  רישום יתר

ת”ק 16268-04-23- מלכה נ’ השטיח המעופף, נקבע כי “במקרה דנן, אין מחלוקת כי התובעים התייצבו לטיסה בזמן, אולם בפועל, לא הורשו לעלות לטיסה. בית המשפט קיבל את התביעה העיקרית של התובעים נגד חברת “השטיח המעופף” ונקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים סך כולל של 7,319 ₪. הסכום כלל את השבת עלות החבילה, פיצוי בגין ביטול טיסה, הוצאות נסיעה וחניה, פיצויים לדוגמה בסך 2,000 ₪, הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

ת”ק 45500-01-17 נ’ בריסל איירליינס במקרה הנ”ל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 1096 ₪ בגין ההטבות להן זכאי התובע מאת הנתבעת בהתאם לחוק. פיצויים לדוגמה בסך של 2500 ₪,  אגרת בית משפט כפי ששולמה בסך של 100 ₪, ושכר בטלת התובע בסך של 500 ₪.

ת”ק 55162-06-22 נ’ השטיח המעופף, במקרה זה, חויבה נתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 12,710 ש”ח (2,120 ש”ח בגין ביטול הטיסה, כהוראת סעיף 6(א) והתוספת הראשונה לחוק), ו-10,590 ש”ח כפיצויים לדוגמה, בהתאם לחומרת התנהלות ולסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 11(א) לחוק), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש”ח ואגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 283.6 ש”ח. בסה”כ חויבה הנתבעת לתובעת סך של 13,493 שקלים.

ת”ק 18660-10-22 נ’ ארקיע נקבע כי התובע זכאי לפיצוי כספי ולשירותי סיוע בשל ביטול הטיסה, בהתאם לחוק שירותי תעופה. במקרה זה חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,500 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. סכום זה כולל את עלות המלון בסך של 364 ₪ לפי סעיף 11(א) לחוק שירותי תעופה. כמו כן, נקבע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. סה”כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 5,000 ₪.

זה כסף שמגיע מידית – בלי קשר למחיר הכרטיס.

פיצויים לדוגמה – הכלי המשפטי שחברות תעופה הכי מפחדות ממנו

סעיף 11 לחוק טיבי מאפשר לבית המשפט לתת פיצוי לדוגמה של: עד 11,940 ₪ לכל נוסע מעבר לפיצוי הרגיל!

מתי בתי המשפט נותנים את הפיצוי הזה? כאשר חברת התעופה: מתעלמת מפניו,  מסרבת לתת מזון/לינה, מוסרת מידע מטעה, מפרשת את החוק בצורה רשלנית, מסתירה מידע, לא מספקת טיסה חלופית בזמן סביר.

כאשר אני רואה מקרה כזה – אני הולך עד הסוף. ובתי המשפט במרבית המקרים פוסקים לטובת הנוסעים.

מה קורה אם חברות התעופה לא עומדות בחובה שלהן כלפי נוסעים? האם ניתן לקבל פיצוי נוסף?

סעיף 11 לחוק התעופה קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 11,940 ₪, אם מצא כי נעשה ביודעין על ידי מפעיל טיסה או מארגן אחד מאלה:

פסקי דין בהם חברות התעופה שילמו פיצויים לדוגמה בהתאם לסעיף 11 לחוק התעופה

ת”א (י-ם) 5017-09-16 אבידן נ’ Small Planet Airlines ו־ ת”א (י-ם) 45532-11-19 מולכו נ’ אסטרא איירליינס, שם נפסק פיצוי של 2,000  ₪ בשל אי מתן שירותי סיוע בטיסות שהתעכבו כ־18 שעות.

תא”מ (ת”א) 44006-02-17 מוז’ייבה נ’Aeroflot , נפסקו 2,250  ₪ בגין אי מתן סיוע ואי תשלום פיצוי סטטוטורי בטיסה שהתעכבה 20 שעות.

תא”מ (ת”א) 24393-01-17 דגני נ’ איבריה,  נפסקו 3,000  ו 4,000 ₪ בשל עיכוב של מספר ימים.

תא”מ (י-ם) 38107-07-17 קרפציו נ Iberia  , נפסקו 4,000  ₪ עקב עיכוב של מעל 24 שעות והפרה חוזרת של החוק.

ת”ק 59381-10-17, נפסקו כ־5,000  ₪ בגין עיכוב של 12 שעות ואי מתן סיוע מלא.

ת”א 25168-04-18, נפסקו 6,000  ₪ עקב המתנה של 16 שעות בנמל זר ללא סיוע.

תא”מ 47505-05-17 סיזוב נ’ אל על, נפסקו 7,000 ₪ בשל הפרת חובת היידוע בעיכוב של מעל 5 שעות, תוך הדגשת ההרתעה.

ת”א 15880-08-22 כהן ואח’ נ’ וויז אייר הונגריה, שם נפסקו פיצוי לדוגמה בסך 4,500 ₪ לכל אחד מהתובעים, בשל עיכוב של 20 שעות.

ת”א (ב”ש) 51381-07-22 רוני דרוקר ו-102 נוספים נ’ וויז אייר הונגריה, שם ניתן פסק דין מקיף שדן בעניין הפיצוי לדוגמה המגיע לתובעים שטיסתם בוטלה והם קיבלו שם פיצויים לדוגמה בסך של 5,000 ש”ח לכל נוסע.

שאלות ותשובות

מה מגיע לי אם הטיסה בוטלה פחות מ־7 ימים לפני ההמראה?

פיצוי מלא לפי מרחק הטיסה + החזר + שירותי סיוע.

האם חברת תעופה זרה חייבת לשלם בישראל?

כן. כל עוד הטיסה המריאה או נחתה בישראל. משרדי הגיש מאות פעמים תביעה נגד  WizzAir , תביעה נגד  EasyJet, דרשו וקיבלו פיצוי מחברת תעופה זרה של אלפי שקלים.

איך מחשבים מרחק טיסה לפי חוק טיבי?

לפי המרחק בין נקודת המוצא לנקודת היעד : עד 2,000 ק”מ (אתונה, פאפוס וכו’)  1,490 ₪ , עד 4,500 ק”מ (לונדון, פריז וכו’)  2,390 ₪, מעל 4,500 ק”מ (ניו יורק, סידני, בנגקוק וכו’)  3,580 ₪

מה ההבדל בין החזר לבין פיצוי?

החזר = מחיר הכרטיס.
פיצוי = סכום הפיצוי הקבוע בחוק ללא קשר לעלות כרטיס הטיסה .

מה נחשב טיסה שבוטלה לפי החוק?

טיסה שלא המריאה בכלל או טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות או טיסה שסירבו להעלות אתכם עליה בגלל רישום יתר או טיסת המשך שהוחמצה.
או
האם ניתן לקבל פיצוי על עוגמת נפש?

לא, חוק התעופה אינו מאפשר לקבל פיצוי בגין עוגמת נפש בגלל כלל ייחוד העילה, עם זאת, ראו במאמרי את עניין סעיף 11 לחוק התעופה – פיצוי לדוגמה. במילים פשוטות, אם לא יכנסו אותנו מהדלת, ניכנס דרך החלון. 

כמה אפשר לתבוע על ביטול טיסה?

תלוי מקרה, תלוי נזקים שנגרמו לכם, אבל בגדול עד 11,940 ₪ לפי סעיף 11 לחוק + פיצוי בהתאם  למרחק הטיסה + נזקים שנגרמו לכם בעקבות ביטול הטיסה.

האם מגיע פיצוי גם אם קיבלתי החזר?

כן, אין קשר אם קיבלתם את השבת התמורה בגין כרטיסי הטיסה כל עוד אתם עומדים בתנאי החוק.

מה עושים כשהחברה טוענת “תקלה טכנית”?

מתעדים הכל, לא בכל מקרה של תקלה טכנית חברת התעופה תקבל פטור מפיצוי, רק במקרים נדירים שבנדירים. ראו את הפרק בעניין תקלות טכניות במאמר זה.

איך מוכיחים שאיחור של 7:59 שעות הוא בעצם 8?

מה שקובע הוא רגע ניתוק הגלגלים ממסלול ההמראה. לא שום דבר אחר. הכי טוב במקרים כאלו הוא פשוט לסמס לעצמכם את שעת הניתוק של הגלגלים ממסלול ההמראה, ניתן גם לקבל את המידע מנמל התעופה.

האם אפשר לתבוע כאשר הטיסה הוקדמה?

בוודאי, גם טיסה שהוקדמה מעל 8 שעות מזכה בפיצוי כספי.

האם ילד זכאי לפיצוי מלא?

כן, כל עוד מדובר בילד מעל גיל שנתיים שרכש כרטיס כרגיל, בוודאי שכן !!

האם התביעה חייבת להיות בישראל?

כן, כל עוד מדובר בטיסה מישראל ולישראל. הפיצוי בחוק הישראלי גבוהים יותר מהחוק האירופאי. במידה ולא מדובר בטיסה מישראל או לישראל, יש לפנות לחברת התעופה ולבקש פיצוי בהתאם לחוק באותה מדינה.

האם אפשר לתבוע בלי עורך דין?

כן, עם זאת, מומלץ שעורך דין מהתחום ינסח עבורכם את כתב התביעה, אין לכם מושג כמה פעמים זה מגדיל את הפיצוי בעשרות אחוזים.

כמה זמן לוקח לקבל פיצוי?

בעקרון, כאשר אתם עומדים בתנאים על חברת התעופה לפצות אתכם בתוך 45 ימים. עם זאת, לצערי רוב חברות התעופה נוטות שלא לפצות מהר אם בכלל. אבל כאשר תובעים אותם זה עובד כמו קסם.

האם צריך לשלם אגרה?

כן, בתביעה קטנה האגרה היא 1% מגובה התביעה.

טבלת זכויות מלאה לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי)

הטבלה הבאה מרכזת את כל הזכויות של נוסעים במקרה של עיכוב, ביטול, הקדמת טיסה, אוברבוקינג, שינוי יעד או טיסת קונקשן שהתפספסה.

טעויות קריטיות שגורמות לנוסעים לאבד אלפי שקלים

טעות 1: הנוסע מסתפק במה שהנציג אומר בשדה

חברות תעופה מקפידות לא לומר את המילה “פיצוי” ברוב המקרים תקבלו תשובות כגון: “זו תקלה שלא בשליטתנו”, “זה בגלל עומסים”, “אין פיצוי על זה”, “אתם תקבלו שובר”.

אל תסמכו על זה. בית משפט לא מקבל תירוצים כאלה ללא ראיות.

טעות 2: לא מתעדים בזמן אמת

ללא תיעוד, חברות התעופה יטענו: “הנוסע לא ביקש סיוע” , “קיבל סנדוויץ”, “הוצעה חלופה”, “הנוסע סירב”.

התיעוד שאתם צריכים: צילום מסכים בשדה, צילום תורי ענק, צילום שער סגור, צילום תור של דלפק סיוע, הקלטת נציג, תצלום שער הטיסה והשעה, צילום לוח המראות.

טעות 3: לא שומרים את כרטיס הטיסה

כרטיס טיסה הוא ראיה נדרשת. מספיק צילום מסך.

טעות 4: פנייה לא נכונה לחברת התעופה

חלק מהנוסעים פונים ל-WhatsApp או Messenger., אל תעשו זאת. אין תיעוד רשמי. הפנייה חייבת להיות ב: מייל, טופס מקוון באתר החברה, מכתב רשום (לא חובה אך מומלץ)

טעות 5: הנוסעים מפחדים להגיש תביעה

בתי המשפט לתביעות קטנות אוהבים תביעות נוסעים. שופטים כבר מכירים את חוק טיבי ומעבירים מסר ברור לחברות התעופה.

טקטיקה משפטית – איך אני בונה תביעה מנצחת?

זיהוי סיבת הביטול

האם החברה טוענת “נסיבות מיוחדות” – אני דורש ראיות – ברוב המקרים אין להם.

הוכחת מועד ההודעה לנוסעים

הפרה של 14/7/2 ימים – פיצוי מלא.

השוואת זמני טיסה בפועל מול המוצהר

כאן מגיעה הוכחה קריטית: שעת המראה אמיתית = ניתוק גלגלים מהקרקע

בדיקה אם הוצעה חלופה סבירה

פעמים רבות נותנים חלופה שמביאה ב-+15 שעות איחור = פיצוי מידי.

הוצאות נלוות

הוכחת מלון, תחבורה, מזון – להשתדל לשמור קבלות מלאות.

בקשה לפיצויים לדוגמה

אם החברה התעלמה – ניתן לדרוש עד 11,940 ₪ לנוסע.

טיעון משפטי בהתאם לפסיקה עדכנית

מעקב אחרי פסיקה עדכנית בכל יום, לא לפחד, להיות מעודכן, להיות חד, להתייעץ.

מדריך צעד-אחר-צעד להגשת תביעה + נוסחי דרישה, טבלאות הוכחה

שלב 1 – תיעוד נכון של האירוע (הבסיס שמכריע כל תביעה)

רוב התביעות שמפסידות – לא מפסידות בגלל שהנוסע לא צודק. הן מפסידות בגלל חוסר תיעוד. תיעוד איכותי = תיק מנצח.

מה צריך לתעד בזמן השיבוש?

אני נותן כאן את הרשימה המדויקת שאני נותן ללקוחותיי:

צילום מסך של שעת הטיסה המקורית

מהאימייל, מהכרטיס, מהאפליקציה.

צילום המסכים בשדה התעופה (Flight Board)

מאפשר להוכיח עיכוב/שינוי מידי.

הקלטת נציג שאומר “אין פיצוי / זו תקלה טכנית / אין לנו מידע”

בפועל – זה מוכיח שנמנעו מסיוע.

צילום תורי הענק בשדה

זה מוכיח חוסר היערכות.

צילומי מסך מהאפליקציה / אתר החברה

כולל הודעות “Delayed”, “Cancelled”, “Gate Change”.

קבלות

מזון, תחבורה, מלון, הסעות, ביגוד.

צילום לוח ההמראות בעת ההמראה האמיתית

במיוחד במקרים של 7 שעות ו־55 דקות – כי אפילו 5 דקות יכולים להפוך איחור ל־8+ ולפיצוי מלא.

שלב 2 – בדיקה עצמית של זכאות לפי חוק טיבי

פיצוי / החזר / סיוע / פיצויים לדוגמה. זו הבדיקה שאני עושה עבור כל לקוח בשיחה של 2 דקות:

מתי קיבלת הודעה על השינוי?

14 ימים? 7 ימים? פחות?

האם הוצעה חלופה? ומה הפער בזמנים?

כמה זמן איחרתם ביעד הסופי?

קריטי בקונקשן

האם ניתנו שירותי סיוע?

מזון, שתייה, מלון, תקשורת.

האם החברה התעלמה?

זה בסיס לפיצויים לדוגמה.

האם נגרמו הוצאות כבדות?

לינה, טיסות חלופיות, ציוד שנרכש.

שלב 3 – פנייה בכתב לחברת התעופה

נוסח דרישה מקצועי מוכן לשימוש

נוסח דרישה רשמי – פיצוי על ביטול/עיכוב טיסה

מאת עו״ד יצחק מימון**

נושא: דרישה לתשלום פיצוי לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי)

לכבוד חברת _____________,

אני פונה אליכם בשם הנוסעים ____________, מספר טיסה ___________, שתוכננה ליום ________, ואשר בוטלה/התעכבה/הוקדמה באופן משמעותי.

בהתאם לחוק שירותי תעופה, תשע”ב–2012, אני דורש בשמם את הפיצוי המלא הקבוע בתוספת הראשונה לחוק, בסך:

• _________₪ לפי מרחק הטיסה של עד 2,000 ק”מ / 4,000 ק”מ, 4,500 ק”מ

בנוסף, הנוסעים זכאים ל:

• השבת תמורת הכרטיס
• פיצוי על הוצאות
• פיצויים לדוגמה (בהתאם לנסיבות)

הטיסה הוגדרה כטיסה שבוטלה בהתאם לסעיפים 1 ו־6 לחוק, מאחר ש:

• הטיסה לא התקיימה / המריאה באיחור העולה על 8 שעות
• לא ניתנה חלופה הולמת
• לא סופקו שירותי סיוע

אני מבקש כי תעבירו את הפיצוי בתוך 45  ימים, בהתאם להוראות החוק.

במידה ולא תיענו לפנייה זו, תוגש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות ללא הודעה נוספת.

בברכה,

___________

שלב 4 – מה קורה אם החברה מתעלמת?

הטקטיקות המשפטיות שתובעים חייבים להכיר

אם החברה לא מגיבה תוך 45 ימים – היא בהפרת חוק ברורה.

כאן מתחיל שלב התביעה.

איפה מגישים תביעה?

בבית משפט לתביעות קטנות – פשוט, מהיר, יעיל.

מה ניתן לתבוע?

1. פיצוי קבוע לפי מרחק הטיסה
2. החזר כספי מלא
3. החזר הוצאות
4. פיצויים לדוגמה עד 11,940 ₪ לנוסע

מה צריכה התביעה לכלול?

• פירוט האירועים
• תיעוד
• צילומים
• זמני המראה ונחיתה
• התכתבויות
• קבלות
• טענות משפטיות
• בקשה לפיצויים לדוגמה
• הפניות לפסיקה

שלב 5 – תבנית תביעה מוכנה

תבנית טיעון משפטי – ביטול טיסה

1. העובדות
   ביום _____ הייתה אמורה להמריא טיסת התובעים מספר _____.
   הטיסה בוטלה / המריאה באיחור של ____ שעות.
2. העילה המשפטית
   על פי סעיף 1 לחוק שירותי תעופה – מדובר בטיסה שבוטלה.
3. אי מתן שירותי סיוע
   התובעים לא קיבלו מזון, שתייה, תקשורת או לינה.
4. הפרת חובת היידוע
   אין מחלוקת כי החברה לא מסרה מידע מלא כנדרש.
5. היעדר נסיבות מיוחדות
   החברה לא הוכיחה קיומן של נסיבות חיצוניות ובלתי צפויות.
6. סעדים מבוקשים

• פיצוי קבוע לפי מרחק
• החזר הוצאות
• פיצויי לדוגמה
• הוצאות משפט

שלב 6 – פיצוי לפי מצב, לפי מרחק, לפי חלופה, לפי סוג חברה

מה מגיע לי לפי מצב הטיסה?

שאלות נוספות

האם מגיע פיצוי אם קיבלתי טיסה חלופית יום למחרת?

כן, אם האיחור בהגעה עולה על שמונה שעות.

מה קורה אם חברת התעופה לא מגיבה חודשיים?

ניתן לתבוע פיצויים לדוגמה.

מי אחראי אם פספסתי קונקשן בגלל עיכוב?

אם הכרטיס משולב – החברה.

האם ילד משלם זכאי לפיצוי מלא?

כן, גם תינוק מעל גיל שנתיים עם כרטיס.

האם אפשר לתבוע בלי לדעת אנגלית מול חברה זרה?

כן, התביעה בישראל – בעברית.

האם צריך עורך דין?

לא חובה, אך מומלץ.

עיכוב כבודה, אובדן, גניבה ונזק – הזכויות המלאות לפי אמנת מונטריאול וחוק התובלה האווירית

אחד התחומים עם הכי הרבה טעויות מצד נוסעים – וחברות תעופה יודעות זאת.

בפועל:

חברת התעופה חייבת לפצות על:

• עיכוב בהגעת הכבודה
• אובדן מלא או חלקי
• גניבת ציוד
• נזק – קרע, שבר, פגיעה במזוודה
• גניבת חפצים מתוך המזוודה
• מזוודה שלא הגיעה
• גניבת ציוד מהמזוודה
• פיצוי על כבודה
• נזק למזוודה
• דו״ח  PIR

המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית מושתתת על הוראות חוק התובלה האווירית, התש”ם-1980 (להלן: “חוק התובלה האווירית“). חוק זה החיל בישראל את אמנת ורשה מ- 12.10.1929 ואת הפרוטוקול המתקן שלה – פרוטוקול האג מ- 28.09.1955. מאוחר יותר העניק החוק בשנת 2011 תוקף חוקי לאמנה לאיחוד כללים מסוימים בדבר תובלה בין-לאומית באוויר, שנחתמה במונטריאול ביום 28.05.1999 (להלן: “אמנת מונטריאול“).

כעולה מלשון סעיף 10 לחוק התובלה האווירית, הסעיף קבע את כלל ייחוד העילה ופטור מאחריות לפי דינים אחרים. אמנת מונטריאול, המסדירה את אחריותו של מוביל אווירי ואשר הוענק לה כאמור תוקף חוקי במסגרת חוק התובלה האווירית.

לשון סעיף 19 לאמנת מונטריאול, המטילה על המוביל אחריות, מעידה כי האמנה מטילה על המוביל אחריות הן לנזק ממוני-מוחשי, והן לנזק לא ממוני, דוגמת עוגמת נפש. האמנה מכירה בשני “סוגי” נזק אלה במובן שהמוביל אחראי לגבי שניהם, בכפוף לתנאי האמנה.

מסקנה זו מתיישבת היטב עם מטרת אמנת מונטריאול, שדחקה את אינטרס המובילים, גם אם לא זנחה אותו כליל, והציבה בראש את אינטרס הלקוח, ואת זכותם לפיצוי הוגן. שיקולים אלו תומכים בהרחבת היקף אחריות המוביל, כך שניתן יהיה להטיל עליו אחריות לנזק הנפשי גם בהעדר נזק ממוני נוסף.

באמנת מונטריאול נקבעה אחריות המוביל לאיחור בתובלה האווירית של כבודה במקרה של נזק, אובדן, השמדה או איחור בהובלת כבודה, כנגזרת של משקלה (סעיף21 ) סעיף 31 לאמנה, שכותרתו: “הודעה במועד על תלונות”, קובע כי במקרה של נזק, האדם הזכאי למסירה חייב להתלונן בכתב בפני המוביל מיד אחרי גילוי הנזק, ולכל המאוחר בתוך שבעה ימים מתאריך הקבלה של הכבודה שנמסרה.

אמנת כמונטריאול (המעודכנת לחודש דצמבר 2024) קובעת מגבלה של סכום פיצויי בסך של 1,519 זכויות משיכה מיוחדות לנוסע, ובסך הכל 7,302 ₪.

פסקי דין בהם נוסעים קיבלו פיצויים בעניין כבודה

ת”ק 14290-03-17 פלישר נ’ איבריה, שם מצא בית המשפט בהתנהלות הנתבעת טעם לפגם, וקבע כי הנתבעת לא שקדה באופן ראוי על השבת המזוודה לתובעים במהירות רצויה, והמזוודה הושבה ימים רבים לאחר מכן, ללא כל הסבר משכנע. התובעים תיארו שירות מזלזל בפנייתם, אשר אילץ אותם לפנות חזור ושנה לנתבעת בניסיון לברר מה עלה בגורל המזוודה, ולבזבז מזמן חופשתם בניסיון להבין להיכן נשלחה. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת בסך של 4,000 ₪ עבור החזר הוצאותיהם של התובעים, ובסך של 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ובהוצאות משפט בסך של 500 ₪.

הערעור על פסק הדין לעיל (23465-07-17) נדחה על ידי כב’ השופטת רביד אשר קבעה כי על פי ההלכה המחייבת בישראל, אכן ניתן לפסוק לנוסעים “פיצוי בגין נזק נפשי ועוגמת נפש במופרד וללא קשר לקיומו של נזק גופני”, והותירה את פסק הדין שניתן על-ידי בית משפט תביעות קטנות על כנו. לעמדה זו הצטרף גם כב’ השופט שנלר שפסק כי: “מקובלת עלי המסקנה לפיה מחד גיסא תוכר אותה עוגמת נפש כתוצאה מהעיכוב, ומאידך גיסא, גם האמור כפוף לתקרת הפיצוי… ” “לעיתים הנזק “הנפשי” דהיינו אותה עוגמת הנפש בגין איחור, עולה עשרות מונים מעיכוב של העדר כבודה וכד’ ואין מקום כי מוביל שלא הצליח לעמוד בנטל הפוטרו מאחריות לא יפצה את הניזוק בגין עוגמת הנפש, אך כאמור תוך מקבלת תקרת הפיצוי“.

ת”ק 56100-01-18 בלום ואח’ נ’UKRAINIAN AIRLINES , סקר בית המשפט את הפסיקה בסוגיית פיצוי בגין עוגמת נפש במסגרת חוק התובלה האווירית. שם נקבע כי “בשאלת הזכות לתבוע פיצוי בלתי ממוני בגין עוגמת נפש במקרה דנא אין לי אלא לצרף, בכל הכבוד, את דעתי לדעת פוסקים קודמים בעניין זה, אשר קבעו כי שלילת פיצויים עונשיים ופיצויים לדוגמה בסעיף 29 לאמנת מונטריאול אין בה כדי לשלול פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש… זאת בהעדר כל הוראה באמנה המגבילה את טיבם של ראשי הנזק בני הפיצוי, להבדיל מסכום הפיצוי המרבי” (ראו בר”ע 2630/04 איבריה נ’ בן עזר, ע”א  1346/05 איבריה נ’  ד”ר לורבר ואח’,  תל”א 14968/09, ת”ק 4420-12-14 כהן ואח’ אייר פראנס, ת”ק 47879-05-15 ארצי נ’ לופטהנזה).

ת”ק 37805-02-25 נגד ארקיע. שם דן בית המשפט הנכבד במקרה שבו כבודת התובעים אבדה. במקרה זה חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 8,000 ₪.

בת”ק 39436-02-25 נ’ ITA, במקרה זה חויבה הנתבעת לשלם סך של 15,000 ₪ בגין אובדן כבודה.

וכן יפים הדברים שנקבעו גם בת”ק 14066-05-25 שניתן ממש לאחרונה כנגד חברת התעופה ריינאייר, במקרה זה חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 11,146 ₪ בגין איחור בהגעת הכבודה הראשונה ובגין אי הגעת הכבודה השנייה והשארתה בישראל כאשר הכבודה כלל לא הועלתה לטיסה.

פיצוי על עוגמת נפש (במקרים חריגים)

לעניין זה ראו פסק דינו של בית המשפט העליון ברע”א 8456/19 איבריה נגד פלישר, שם נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש גם כנגד מוביל אווירי למרות אמנת מונטריאול.

מה חייבים לעשות כשיש בעיה בכבודה?

שלב 1 – מילוי דו״ח PIR בשדה התעופה – קריטי ביותר ! זה המסמך החשוב ביותר. אם לא מילאתם PIR חברת התעופה תטען “הנזק לא הוכח”.

שלב 2 – לשמור קבלות על רכישות חירום

• בגדים
• נעליים
• מוצרי היגיינה
• תרופות
• טעינה/כריות/ציוד בסיסי

שלב 3 – להגיש תביעה דרך אתר החברה

לא לפייסבוק, לא לוואטסאפ.

שלב 4 – לתבוע אם אין תגובה

רוב החברות הזרות מפצות מהר יותר.

מה מותר לתבוע במקרה של גניבה מהכבודה?

האמנה מאפשרת להגיש:

תביעה על הערך המלא של הפריטים

לא “פחת”, לא “שווי משומש” בקש, החזר רכישות חדשות במקום הציוד שנגנב    

פרק 6: שאלות

מה עושים אם המזוודה לא הגיעה בכלל?

ממלאים PIR, תובעים לפי אמנת מונטריאול.

כמה זמן יש לתבוע על אובדן כבודה?

עד שנתיים מאירוע הנזק (אמנת מונטריאול).

מה קורה אם החברה מודה בעיכוב אבל מציעה שובר?

שובר אינו תחליף לפיצוי. מגיע כסף.

האם ניתן לתבוע פיצוי על נזק רגשי?

במקרים חריגים – כן.

מה עושים אם חברת התעופה מתעלמת 45 יום?

מגישים תביעה

לא עוזבים את השדה בלי דו״ח  PIR

זה המסמך החשוב ביותר!

למה PIR מכריע את התיק?

הוא מוכיח שהדיווח היה מידי (חברות תעופה מתגוננות בטענה “הנוסע לא דיווח בזמן”)

הוא קושר בין מספר התיק לבין מספר הכבודה

הוא מאפשר לתבוע לפי אמנת מונטריאול

בתי משפט דורשים לראותו בתביעות רבות

מה חייב להופיע בפירוט ה PIR ?

• תיאור מדויק של המזוודה
• מספר תג הכבודה  (Tag Number)
• מה נעלם או ניזוק
• מצב המזוודה בעת קבלתה
• מועד קבלת המזוודה (אם הגיע באיחור)

שלב 2 – צילום המזוודה מכל הצדדים

אני ממליץ לצלם:

• את מצב המזוודה
• את הקרעים
• את המנעול
• את תוויות החברה
• את המסוע הריק

תמונות אלו הופכות לראיות חזקות מאוד בבית משפט.

שלב 3 – שמירה על קבלות של רכישות חירום

לפי אמנת מונטריאול, ניתן לתבוע את כל ההוצאות הסבירות שנעשו כתוצאה מהעיכוב או האובדן:

• בגדים
• נעליים
• בושם
• מוצרי טואלטיקה
• מטענים/כבלים
• תיקים
• חומרי היגיינה

ומה אם אין קבלות?

פחות טוב, להשתדל לשמור הכל, זה קריטי, למרות שיש פיצוי קבוע מבלי קשר, עדיף לשמור קבלות, זה יכול לסייע להגדיל את הפיצוי.

שלב 4 – פנייה רשמית לחברת התעופה

רצוי לשלוח:

• את ה PIR
• צילומים
• רשימת פריטים
• קבלות
• דרישה לפיצוי לפי אמנת מונטריאול

רוב החברות נותנות הצעה נמוכה: 100-400  דולר. לעיתים זה נמוך מאוד מהפיצוי האמיתי.

שלב 5 – הגשת תביעה בבית המשפט

גובה הפיצוי לפי אמנת מונטריאול יכול להגיע לשווי של 7,302 ₪

שאלות נפוצות

האם מגיע פיצוי אם הכבודה לא הגיעה בזמן לחופשה?

כן. עיכוב כבודה, אפילו אם המזוודה מגיעה אחרי 24 שעות, מזכה בפיצוי לפי אמנת מונטריאול.

הפיצוי כולל:

• רכישות חירום
• פיצוי על עוגמת נפש (במקרים חמורים)
• החזר על נזק לציוד

כמה זמן צריך לחכות לפני שפונים לתביעה על מזוודה שאבדה?

חברת התעופה חייבת לאתר את המזוודה תוך 21 יום.

אם אחרי 21 יום המזוודה לא נמצאה – נחשבת “אבודה” – מגיע פיצוי.

האם אפשר לתבוע גם על גניבה מתוך המזוודה?

בהחלט.

בתי המשפט פסקו פיצויים משמעותיים במקרים שבהם:

• המזוודה נפתחה
• פריטים נעלמו
• הציוד היה יקר (תיקים, נעליים, מחשבים וכו’)

נדרש להוכיח:

• דו״ח  PIR
• הצהרת נוסע
• ראיות לרכישה (לא חובה מלאה)

האם אפשר לתבוע על עוגמת נפש ביחס לכבודה?

כן – במקרים חריגים.

שאלות גולשים, תרחישים מיוחדים, מדריכים להוכחות, וסיכום אישי

האם מגיע פיצוי גם אם קיבלתי טיסה חלופית טובה יותר מהטיסה המקורית?

כן. פיצוי לפי חוק טיבי נקבע לפי העיכוב בהגעה ליעד הסופי, לא לפי נוחות הטיסה. אם ההגעה הייתה באיחור של 8 שעות ומעלה – מגיע פיצוי מלא.

האם המועד שבו נציג החברה “הודיע לנו בשדה” משפיע על הזכאות לפיצוי?

לא. החוק מדבר על הודעה מוקדמת שנמסרת לנוסע לפחות:

• 14  יום מראש
• 7  ימים (בחלופה סבירה)
• 3  ימים (בחלופה מצומצמת)

האם טיסה שהוקדמה ב־6–7 שעות יכולה להיחשב ביטול?

לא – אבל במקרים מסוימים ניתן לקבל פיצוי בהתאם לסעיף 11 לחוק.

האם אפשר לקבל פיצוי על ביטול טיסה גם אם קיבלתי החזר מלא?

כן. החזר ≠ פיצוי.

החזר הוא שווי הכרטיס. אלו שני סכומים שונים לחלוטין.

מה קורה אם חברת התעופה טוענת שזה “כוח עליון”?

טענה נפוצה, אבל כמעט תמיד נדחית. בתי משפט דורשים ראיות ברורות. אמירה כללית על “תקלה טכנית” או “עומס” אינה פוטרת מפיצוי.

מה עושים אם הטיסה יצאה בזמן, אבל הדיילים לא נתנו לנו לעלות? Overbooking
החוק רואה בכך אוברבוקינג לכל דבר. מגיע פיצוי מלא + סיוע + חלופה.

האם חברה זרה מחויבת לשלם פיצוי בישראל?

כן. בית המשפט בישראל קבע שהחוק חל על כל חברה שהטיסה שלה המריאה או נחתה בישראל. גם אם החברה רשומה בספרד, איטליה, ארה״ב או יוון – היא כפופה לחוק טיבי.

שאלות בנושא ביטול טיסה ואיחורים

האם מגיע פיצוי גם אם הטיסה בוטלה בגלל “תקלה טכנית”?

כן. תקלה טכנית נחשבת לבעיה פנימית של חברת התעופה ולכן לא פוטרת אותה מפיצוי.

איך בודקים אם הטיסה הוגדרה כ”ביטול” לפי החוק?

אם הטיסה לא התקיימה כלל, או המריאה באיחור של 8+ שעות – היא נחשבת מבוטלת.

האם מגיע פיצוי אם קיבלתי הודעה על ביטול 3 ימים לפני ההמראה?

כן, אם החלופה אינה עומדת בדרישות החוק (שעתיים לפני / 4 שעות אחרי).

מה עושים אם חברת התעופה מסרבת למסור “אישור ביטול”?

מצלמים את הודעת ה-SMS/מייל + צילום לוח טיסות. זה מספיק.

איך מוכיחים איחור אם אין תיעוד מהשדה?

פניה לנמל התעופה, בנוסף יש אתרים רשמיים כמו FlightStats, Flightradar24 ועוד.

האם תינוק זכאי לפיצוי?

כן. מעל גיל שנתיים שולם עליו כרטיס – זכאי לפיצוי מלא.

האם אדם בעל מוגבלות זכאי לפיצוי מוגדל?

הפיצוי זהה, אך הפיצוי בהתאם לסעיף 11 ולחוק שיוויון לאנשים עם מוגבלויות עשוי להיות גבוה יותר.

האם טיסה שהוקדמה ב-9 שעות מזכה בפיצוי?

כן. הקדמה משמעותית – ביטול בפועל.

האם ניתן לתבוע אם טיסה בוטלה בגלל מזג אוויר?

אם מדובר במזג אוויר קיצוני – אין פיצוי.
אך עדיין מגיע:

• החזר
• סיוע
• טיסה חלופית

מה עושים אם חברת התעופה לא מגיבה 45 יום?

מגישים תביעה, ואפשר לדרוש פיצויים לדוגמה.

שאלות בנושא טיסות קונקשן

פספסתי קונקשן. מי אחראי?

אם הכרטיס משולב – חברת התעופה. אם נפרד – אחריות חלקית בלבד אם בכלל.

האם מגיע פיצוי על איחור בקטע השני בלבד?

כן, אם הגעתם ליעד מעל 8 שעות מאוחר ומדובר בטיסה מישראל או לישראל.

האם טיסה חלופית דרך יעד אחר נחשבת “הולמת”?

לא, אך אם מדובר בתאריכים שהוחרגו בתיקון חוק התעופה חרבות ברזל אז כן.  

האם ניתן לתבוע שתי חברות תעופה יחד?

כן – אם שתיהן חלק מהכרטיס.

שאלות בנושא כבודה

הכבודה שלי לא הגיעה. מה מגיע לי?

החזר הוצאות סבירות + פיצוי לפי האמנה.

כמה זמן צריך לחכות לפני שהכבודה מוכרזת אבודה?

21  יום

האם צריך קבלות על כל פריט שנגנב?

לא. ניתן להוכיח גם באמצעות צילומים/הצהרה.

האם חברת התעופה חייבת לתקן את המזוודה שניזוקה?

כן – או להחליף/לפצות  בעבורה.

שאלות בנושא אוברבוקינג

לא נתנו לי לעלות למרות שהגעתי בזמן – מה עושים?

זה אוברבוקינג – מגיע פיצוי מלא.

האם חייבים לחפש מתנדבים לפני שמורידים נוסעים?

כן. חובה חוקית.

שאלות בנושא שירותי סיוע

האם מגיעה לינה אם הטיסה נדחתה ליום הבא?

כן – לינה מלאה, כולל הסעה.

האם מגיע מזון?

כן – שוברים לארוחות.

איך מוכיחים התעלמות לצורך פיצויים לדוגמה?

מצרפים התכתבויות + מיילים שלא נענו.

האם מותר לתבוע בעצמי ללא עורך דין?

כן, אך לעיתים ללא ייעוץ בנושא, התביעה יכולה להידחות או שלא תקבלו את הפיצוי האמיתי שיכולתם לקבל.

האם צריך להתייצב לדיון?

חובה

שאלות על מדיניות חרבות ברזל

האם טיסה שבוטלה בנובמבר 2023 מזכה בפיצוי?

לא, חודש נובמבר 2023 הוחרג בחוק התעופה.

שאלות על הליך התביעה

האם אפשר לתבוע אחרי 4 שנים?

לא. 4 שנים = התיישנות.

האם ניתן לתבוע על טיסה של 2019?

לא

שאלות על טיסות לואו קוסט

האם גם טיסת Wizz/Air Europa/Air Serbia מכוסה בחוק?

כן. חוק טיבי חל על כל חברה.

סיכום אישי שלי – עו״ד יצחק מימון

אני כותב את כל האמור כאן מתוך ניסיון אמיתי של שנים ארוכות בתחום דיני התעופה. אני רואה יום-יום איך נוסעים נתקעים בשדות תעופה, בלי מידע, בלי סיוע, ובלי שמישהו מטעם החברה מסביר להם מה מגיע להם. רבים מהם לא יודעים שחוק טיבי מעניק להם זכויות ברורות וחובה משפטית שאינה נתונה לשיקול דעת: פיצוי, החזר כספי, שירותי סיוע, ולעיתים גם פיצויים לדוגמה.

מאות פעמים ראיתי חברות תעופה טוענות טענות כלליות: “תקלה לא צפויה”, “נסיבות מיוחדות”, “עומס”, “מחסור בצוות”, כמעט תמיד בלי ראיות. ובתי המשפט בישראל לא מקבלים טענות סרק כאלה. נתקלתי בכל חברות התעופה: ביטול טיסה ריינאייר, ביטול טיסה וויז אייר, ביטול טיסה ארקיע, ביטול טיסה אל על, ביטול טיסה איתיחאד, ביטול טיסה ישראייר, ביטול טיסה בלו בירד, ביטול טיסה פליי דובאי, ביטול טיסה פליי יו, ביטול טיסה היסקי, ביטול טיסה איבריה, ביטול טיסה אייר אינדיה, ביטול טיסה בריטיש, ביטול טיסה לופטהנזה, ביטול טיסה ITA.  אני מאמין שלכל נוסע מגיע לדעת את האמת: רוב הביטולים והעיכובים נובעים מסיבות פנימיות של חברת התעופה – ולכן מזכים בפיצוי.

המטרה שלי במאמר הזה הייתה אחת: לפרק את כל המידע לחלקים ברורים, פשוטים ומעשיים, כדי שכל נוסע יוכל לדעת אם מגיע לו פיצוי  וכיצד עליו לפעול. אם הטיסה שלכם בוטלה, התעכבה, הוקדמה, או אם הכבודה נפגעה – אל תוותרו על הזכויות שלכם. אל תסתפקו בתשובות עמומות. אל תוותרו על הכסף שמגיע לכם לפי החוק. אני כאן כדי לעזור.

עו״ד לביטול טיסה בתל אביב

אני מייצג נוסעים מכל הארץ, אך בתל אביב מוגשות מרבית התביעות נגד חברות התעופה הישראליות והזרות, במיוחד בשל הקרבה לנתב״ג ולבתי המשפט.

עו״ד לביטולי טיסה בחיפה

גם בתי המשפט בחיפה מקפידים על אכיפה מלאה של חוק טיבי גם בתיקים של ביטולים ועיכובים.

עו״ד לביטול טיסה בירושלים

שמתי לב שבירושלים יש רגישות גבוהה לטענות דתיות ולנושאי שבת – חשוב לדעת כיצד בתי המשפט המקומיים מפרשים פטורים.

עו״ד לתביעות טיסה בבאר שבע

בבאר שבע יש נטייה לזמינות יותר גבוהה, והאמת שנתקלתי בהרבה מקרים שלקוחות שלי קיבלו פיצויים לדוגמה במקרים של התעלמות.