ביטולי טיסות – כל מה שצריך לדעת – פיצוי תוך 45 יום

ביטול טיסה על ידי חברת תעופה

מטרת המדריך היא להעניק לכם את הידע והכלים הדרושים כדי להתמודד ביעילות עם מצבים של עיכובים וביטולי טיסות, על מנת לממש את זכויותיכם באופן מלא. כיצד לפעול באופן מעשי מנמל התעופה ועד להגשת תביעה בבית המשפט במידת הצורך. המדריך כולל את כל סוגי ביטולי הטיסות שקיימים + שפע דוגמאות של פסקי דין של מקרים אמיתיים.

מתי מגיע לי פיצוי על “טיסה שבוטלה”?

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב-2012, זכה לכינוי העממי “חוק טיבי” על שם חבר הכנסת אחמד טיבי, שיזם את החקיקה והוביל את תהליך העברתה. חוק זה מסדיר את מערכת היחסים וזכויות הנוסעים במקרים של עיכובים וביטולי טיסות, ומגדיר במדויק מתי ובאילו תנאים חברות התעופה מחויבות לספק לנוסעים שירותים כגון מזון, שתייה ולינה, ומתי עליהן לשלם פיצויים כספיים.

העקרונות המרכזיים של חוק טיבי

מטרתו העיקרית של החוק הייתה להגדיר באופן ברור את אחריות חברות התעופה כלפי נוסעיהן במקרים של שיבושים משמעותיים בלוח הזמנים, ובכלל זה ביטולי טיסות, עיכוב בטיסה, איחור בטיסה, הקדמת טיסה, ביטול טיסה תקלה טכנית, החמצת טיסת המשך, או מצבים של רישום יתר        ( (Overbooking

האם חוק טיבי חל על כל הטיסות?

חוק טיבי חל על כל הטיסות היוצאות מישראל ועל כל הטיסות הנוחתות בישראל, חוק טיבי חל גם על טיסות לאו קוסט, ללא הבדל בין חברות תעופה ישראליות לחברות זרות. כלומר, בין אם אתם טסים עם אל על, ארקיע או ישראייר, ובין אם עם יונייטד איירליינס, אייר פראנס, וויז אייר או ריינאייר.

איחור של שעתיים עד חמש שעות – הזכאות הבסיסית

כבר בעיכוב של שעתיים ומעלה ביחס למועד ההמראה המקורי, נוסעים זכאים לקבל משקאות ומזון במהלך תקופת ההמתנה. בפועל, חברות התעופה נוהגות לספק שוברים לרכישת מזון ושתייה בתחומי נמל התעופה, או לחלק ישירות מוצרי מזון ושתייה באולם הנוסעים. אך אין זכאות לפיצוי כספי.

איחור של חמש עד שמונה שעות – זכאות מורחבת

כאשר העיכוב בטיסה מגיע לחמש שעות ומעלה, מתרחבות זכויות הנוסעים באופן משמעותי. במקרה כזה, חברת התעופה מחויבת להציע לנוסעים שתי אפשרויות: השבת התמורה ששולמה עבור כרטיס הטיסה (כולל מסים והיטלים), או טיסה חלופית ליעד, לפי בחירת הנוסע. אך אין זכאות לפיצוי כספי. במקביל, חברת התעופה ממשיכה להיות מחויבת לספק מזון ומשקאות לנוסעים הממתינים. אם העיכוב מצריך המתנה עד הלילה לטיסה החלופית, החברה מחויבת לספק גם מקום לינה הולם.                    

מכאן שטיסה המתעכבת בפחות משמונה שעות נחשבת ל”טיסה מעוכבת” בלבד, המזכה את הנוסעים בשירותי סיוע (מזון, שתייה, תקשורת, לינה במידת הצורך), אך לא אוטומטית בפיצוי כספי.

איחור של שמונה שעות ומעלה – זכאות לפיצוי

גובה הפיצוי לפי חוק טיבי

גובה הפיצוי הוא פונקציה של מרחק הטיסה בין נקודת המוצא לנקודת היעד. ככל שמרחק הטיסה גדול יותר, כך גם סכום הפיצוי גדול יותר. הפיצוי הכספי ניתן ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי. חוק טיבי רואה בעצם העיכוב או הביטול פגיעה המצדיקה פיצוי קבוע מראש. הפיצוי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים:

מרחק הטיסה	גובה הפיצוי הכספי (בקירוב)	דוגמאות ליעדים (מישראל)
עד 2,000 ק”מ	1,440 ₪	אתונה, לרנקה, רודוס
מעל 2,000 ק”מ ועד 4,500 ק”מ	2,310 ₪	ברלין, לונדון, פריז, רומא
מעל 4,500 ק”מ	3,460 ₪	ניו יורק, בנגקוק, טורונטו

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה

במקרים של טיסות עם חניית ביניים (קונקשן), המרחק מחושב מנקודת המוצא המקורית ועד היעד הסופי, ולא כסכום נפרד של כל מקטע בנפרד. לדוגמה, אם אתם טסים מישראל לבנגקוק עם עצירה ביוון, המרחק המחושב יהיה המרחק הכולל מישראל לבנגקוק.

באופן דומה, החוק מתייחס גם למקרים שבהם הטיסה הוקדמה ביותר משמונה שעות ביחס למועד המקורי, והנוסעים קיבלו על כך הודעה מאוחרת (פחות מ-14 ימים מראש). במקרה כזה, הטיסה נחשבת כ”טיסה שבוטלה”, שכן הקדמה משמעותית עלולה לפגוע בתוכניות הנוסעים לא פחות מאיחור.

פסקי דין לדוגמה בנושא ביטולי טיסות

ראשית, חשוב לציין שכמעט באופן גורף חברות התעופה טוענת כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות או שיקולים כאלו ואחרים. במילים פשוטות, חברות התעופה לא ממהרות לפצות כמעט ברוב המקרים. עם זאת, בתי המשפט בישראל נוטים לפרש באופן מצמצם את המונח “נסיבות מיוחדות”.

טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות נחשבת “טיסה שבוטלה”

במהלך השנים, בתי המשפט בישראל דנו במספר רב של תביעות שהוגשו נגד חברות תעופה ישראליות וזרות מכוח חוק טיבי. אחת ההלכות החשובות שהתגבשה בפסיקה נוגעת להגדרת טיסה שבוטלה.

ת”ק 5851-10-18 אוחיון נגד   RYANAIR DACטיסה שבוטלה מוגדרת בחוק זה ככל אחת מאלה:  (1) טיסה שלא התקיימה; (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. פסיקה זו ואחרות מבהירות כי: טיסה המתעכבת ב-8 שעות או יותר נחשבת אוטומטית כ”טיסה שבוטלה” מבחינת החוק. הנוסעים בטיסה כזו זכאים לשירותי סיוע וגם לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק. חישוב זמן האיחור נעשה מהמועד המקורי הנקוב בכרטיס הטיסה ועד למועד ההמראה בפועל. חברת התעופה יכולה להיות פטורה מתשלום הפיצוי רק אם מדובר בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה.

פסקי דין לדוגמה בנושא חישוב זמן ההמראה

מהי “שעת ההמראה” לצורך חישוב האיחור. בתי המשפט קבעו באופן עקבי כי “שעת ההמראה” היא הרגע שבו המטוס מתנתק מהקרקע (ניתוק הגלגלים ממסלול ההמראה), ולא כאשר הדלת נסגרת או כשהמטוס נדחף מהשרוול. כפי שנקבע ברת”ק 6589-11-18 (Alba Star נגד פרל “סביר להניח כי המחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.”

הלכה זו חשובה במיוחד במקרים בהם חברות תעופה מנסות לטעון שהטיסה “המריאה” כאשר המטוס ניתק מהשרוול, בעוד שבפועל המטוס המשיך להמתין על המסלול זמן רב נוסף טרם ההמראה בפועל.

ביטול טיסה רישום יתר / אובר בוקינג – מה הזכויות שלי ?

רישום יתר (Overbooking) הוא פרקטיקה מוכרת בענף התעופה, המוסדרת בחוק שירותי תעופה. חוק טיבי מכיר בלגיטימיות של התופעה אך מחייב את חברות התעופה לפעול לפי פרוטוקול מוגדר ולפצות נוסעים שנפגעו מכך.

החברה מחויבת להציע למתנדבים מהטיסה לוותר על מקומם בתמורה לפיצוי. אם לא נמצאו מתנדבים, היא “מסרבת להטיס” את הנוסע/ים. במצב כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי מידי, כיוון שלא היו הגורם שהביא למצב. הסכומים דומים לאלו של ביטול טיסה.

חוק טיבי (חוק התעופה) מסדיר את הנושא בסעיף 5 הקובע: (א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן… (ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.”

מה גובה הפיצוי לנוסע שלא הועלה לטיסה בגלל רישום יתר / אוברבוקינג?

נוסע שעלייתו לטיסה סורבה עקב רישום יתר אובר בוקינג (Overbooking) זכאי לפיצוי כספי מחברת התעופה, וזאת בנוסף לשירותי הסיוע והבחירה בין החזר לטיסה חלופית שעל חברת התעופה להציע לו.

אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים:

מרחק הטיסה	גובה הפיצוי הכספי (בקירוב)	דוגמאות ליעדים (מישראל)
עד 2,000 ק”מ	1,440 ₪	אתונה, לרנקה, רודוס
מעל 2,000 ק”מ ועד 4,500 ק”מ	2,310 ₪	ברלין, לונדון, פריז, רומא
מעל 4,500 ק”מ	3,460 ₪	ניו יורק, בנגקוק, טורונטו

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה

חברת התעופה מחויבת לחפש מתנדבים שיוותרו על מקומם בטיסה עקב אוברבוקינג?

כן, בהחלט. סעיף 5(א) לחוק שירותי תעופה מחייב את חברת התעופה, לפני סירוב להעלות נוסע עקב רישום יתר אובר בוקינג, לפנות תחילה לנוסעים באותה טיסה ולנסות לאתר מתנדבים שיהיו מוכנים לוותר על מקומם בתמורה להטבה מוסכמת. זו חובה חוקית, ועל חברת התעופה מוטל הנטל להוכיח שאכן ביצעה פנייה כזו באופן סביר לכלל הנוסעים הרלוונטיים לפני שכפתה על נוסע לא לעלות לטיסה. אי ביצוע או אי הוכחת החיפוש אחר מתנדבים מהווה הפרה של החוק.

האם ניתן לקבל פיצוי נוסף מעבר לפיצוי הרגיל על אוברבוקינג?

כן, במקרים מסוימים. סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מאפשר לבית המשפט לפסוק “פיצוי לדוגמה” (בסכום שיכול להגיע עד כ-11,540 ₪. במידה וחברת התעופה הפרה הוראות מהותיות בחוק, למשל: לא חיפשה מתנדבים כנדרש לפני סירוב ההעלאה, לא סיפקה את שירותי הסיוע המגיעים לנוסע (מזון, שתייה, לינה וכו’), גרמה לנוסע נזקים עקיפים כגון הוצאות תחבורה/לינה/מזון ועוד או כאשר לא אפשרה לנוסע לבחור בין קבלת החזר כספי לבין קבלת כרטיס טיסה חלופי.

האם אפשר לתבוע גם נזקים מיוחדים שנגרמו לי?

כן, החוק מאפשר דרישה להחזר של נזקים נוספים אם אתם מסוגלים להוכיח אותם. למשל, אם הזמנתם מראש מלון ביעד והפסדתם לילה שתומחר על ידי המלון, אז ייתכן שתוכלו להציג קבלה ולהתווכח שתקבלו בחזרה גם את ההוצאה הזו. עם זאת, לא תמיד זה יתקבל בבית המשפט, ובכל מקרה זה נפרד מהפיצוי הבסיסי הקבוע. הדבר תלוי מאוד בשאלה אם אפשר היה לבטל את המלון או לצמצם את הנזק.

פסקי דין לדוגמה אוברבוקינג / רישום יתר

ת”ק (תל-אביב-יפו) 5041-06-20 נגד טורקיש איירלינס . במקרה זה הנתבעת חויבה לשלם לתובע 3,130 ₪ כאמור בתוספת הראשונה כפיצוי על הסירוב להטיסו, וכן פיצויים לדוגמה בסך 6,000 ₪. בנוסף חויבה הנתבעת לשלם לתובע גם הוצאות משפט בסכום של 650 ₪ (הסכום כולל את האגרה ששולמה).

מדובר בפסק דין מרתק, מומלץ קריאה, כאשר השאלות המשפטיות המרכזיות שנידונו בפסק הדין הנ”ל הן: סירוב להטיס נוסע עקב רישום יתר (Overbooking),האם הנתבעת עמדה בחובותיה החוקיות בעת סירוב העלאת הנוסע לטיסה? האם בוצעו הליכי הפניה והתייעצות עם נוסעים אחרים כנדרש בחוק? היקף האחריות החוקית של חברת התעופה, מה הם גבולות האחריות על פי חוק שירותי תעופה? כיצד מיושמות הוראות החוק במקרה של סירוב להטיס? זכויות הנוסע הנפגע, אילו פיצויים מגיעים לנוסע שנמנעה ממנו הטיסה? מה הם השיקולים בקביעת גובה הפיצויים? עוגמת נפש והשלכותיה המשפטיות, האם ניתן לתבוע פיצוי בגין עוגמת נפש מעבר לפיצוי הקבוע בחוק? מהם גבולות הפיצוי בגין חוויה שלילית?

החובה של חברות התעופה לנסות לאתר מתנדבים

בת”ק (ירושלים) 8428-03-17 נגד פגסוס ואיבריה נקבע כי הנתבעת לא מילאה אחר חובתה ולא טענה ו/או לא הוכיחה כי מילאה אחר חובתה לבדוק עם הנוסעים האחרים באם יש מי מהם אשר מוכן לוותר על מקומו בטיסה”

במקרה זה בית המשפט פסק לזכות התובע 1 פיצוי נוסף בסך 2,500 ₪ (על אף הפיצוי שכבר קיבל מחברת התעופה 600 אירו). בנוסף, חויבה הנתבעת 2 (איבריה) בהוצאות התובע בסך 500 ₪. הנימוקים העיקריים להחלטה זו היו בין השאר משום שהנתבעת 2 (איבריה) התרשלה בשני עניינים מהותיים: א. לא יידעה את התובע על “רישום יתר” בליסבון מראש ב. סירבה להחליף כרטיס טיסה עם נוסעים אחרים שהסכימו. בנוסף, הנתבעת 1 (פגסוס) לא נמצאה אחראית, שכן היא פעלה לסייע לתובעים ככל יכולתה. לתובע 1 נפסק פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש והטרחה שנגרמה לו.

זכויות הנוסעים

תק (באר שבע) 16268-04-23- מלכה נגד השטיח המעופף שם נקבע כי “במקרה דנן, אין מחלוקת כי התובעים התייצבו לטיסה בזמן, אולם בפועל, לא הורשו לעלות לטיסה… החוק כתוב ‘לרבות’, והסירוב בעינו עומד: בפועל התובעים הגיעו לשדה, ולא אפשרו להם לעלות למטוס. בית המשפט קיבל את התביעה העיקרית של התובעים נגד חברת “השטיח המעופף” ונקבע כי הנתבעת תשלם לתובעים סך כולל של 7,319 ₪. הסכום כלל את השבת עלות החבילה, פיצוי בגין ביטול טיסה, הוצאות נסיעה וחניה, פיצויים לדוגמה בסך 2,000 ₪, הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

נימוקים עיקריים במתן פסק הדין הנ”ל: הנתבעת היא “מארגן טיסה” האחראי כלפי הלקוחות, לא סופק מענה ראוי לתובעים לאחר שלא הורשו לעלות לטיסה, החברה לא הוכיחה כי עשתה את כל המוטל עליה למנוע את ביטול הטיסה.

דוגמאות לפסקי דין נוספים

ת”ק 45500-01-17 נגד בריסל איירליינס  במקרה הנ”ל חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 1096 ₪ בגין ההטבות להן זכאי התובע מאת הנתבעת בהתאם לחוק. פיצויים לדוגמה בסך של 2500 ₪,  אגרת בית משפט כפי ששולמה בסך של 100 ₪, ושכר בטלת התובע בסך של 500 ₪.

ת”ק 55162-06-22 נגד השטיח המעופף שם טענה הנתבעת כי רישום יתר הינו דבר קיים וידוע בחברות תעופה בכל העולם וזאת לפי חוקי יאט”א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי), כשעל חברות התעופה במקרה זה חלה חובה לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה או למצוא לו טיסה חלופית ללא עלות ותוך זמן סביר. במקרה זה, חויבה נתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 12,710 ש”ח (2,120 ש”ח בגין ביטול הטיסה, כהוראת סעיף 6(א) והתוספת הראשונה לחוק), ו-10,590 ש”ח כפיצויים לדוגמה, בהתאם לחומרת התנהלות ולסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 11(א) לחוק), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש”ח ואגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 283.6 ש”ח. בסה”כ חויבה הנתבעת לתובעת סך של 13,493 שקלים.

ת”ק 18660-10-22 נגד ארקיע נקבע כי התובע זכאי לפיצוי כספי ולשירותי סיוע בשל ביטול הטיסה, בהתאם לחוק שירותי תעופה. במקרה זה חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 4,500 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. סכום זה כולל את עלות המלון בסך של 364 ₪ לפי סעיף 11(א) לחוק שירותי תעופה. כמו כן, הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך של 500 ₪. סה”כ תשלם הנתבעת לתובע סך של 5,000 ₪.

סיכום רישום יתר – Overbooking – אובר בוקינג  

החוק מחייב פרוטוקול מסודר של פנייה למתנדבים תחילה, ומבטיח זכויות ופיצויים לנוסעים שנדחו מהטיסה.

במידה סירבו להעלות אתכם לטיסה חברת התעופה מחויבת:

1. לפנות תחילה לנוסעים ולבקש מתנדבים
2. להציע פיצוי מוסכם למתנדבים
3. לספק שירותי סיוע לנוסעים שנדחו
4. להציע כרטיס חלופי או החזר כספי
5. זכויות הנוסע כוללות:
6. פיצוי כספי על פי התוספת הראשונה לחוק
7. שירותי סיוע (כגון מזון, לינה והסעות במקרה הצורך)
8. בחירה בין החזר כספי או טיסה חלופית

הקדמת טיסה – מה עושים? מה הפיצוי שמגיע לי?

הקדמת טיסה ביותר משמונה שעות, כאשר ההודעה על כך ניתנה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה המקורי, נחשבת ל”טיסה שבוטלה” על פי החוק. במקרה כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי כספי בהתאם למרחק הטיסה, בדיוק כמו במקרה של ביטול או עיכוב משמעותי.

מדוע חברות תעופה מקדימות טיסות?

שיקולים תפעוליים:לעיתים החברה מעדיפה לאחד טיסות או לשנות את לוח הזמנים עקב עיכובים שנצברו במטוסים אחרים.

יעילות ניצול המטוס: אם המטוס פנוי מוקדם מהצפוי, ייתכן שהחברה תרצה להוציא אותו לדרך מוקדם יותר במקום להמתין לשעה המקורית.

עומסים בשדה: אם צפויים עומסים כבדים בשדה התעופה, הקדמת הטיסה יכולה לחסוך זמני המתנה ארוכים.

מה נחשב הקדמה משמעותית לפי חוק טיבי והפסיקה?

שינוי בשעות הטיסה בחוק שירותי תעופה מתייחס בעיקר לביטול טיסה או עיכוב, אך גם הקדמה משמעותית עשויה להיחשב בפעמים רבות (תלוי במספר השעות שהוקדמה הטיסה) כטיסה שבוטלה.

סעיף 8. (ב) לחוק טיבי קובע כי: נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר משמונה שעות, וקיבל הודעה על כך כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי להטבות אלה:

(1) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה – פיצוי לפי מרחק הטיסה מנקודת המוצא אל נקודת היעד.

(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו של הנוסע.

כלומר, בהתאם לס’ 8 לחוק טיבי הנוסעים זכאים לכרטיס טיסה חלופי או השבת דמי הטיסה, בהתאם לבחירתכם וכן לפיצוי הנקוב בתוספת הראשונה לחוק.

במקרה של הקדמת טיסה, הנוסעים זכאים לבחור בין:

1. קבלת פיצוי כספי והשתתפות בטיסה המוקדמת
2. ביטול הכרטיס וקבלת החזר כספי מלא
3. טיסה חלופית במועד מאוחר יותר

מה הפיצוי טיסה שהוקדמה?

גובה הפיצוי הוא פונקציה של מרחק הטיסה בין נקודת המוצא לנקודת היעד. ככל שמרחק הטיסה גדול יותר, כך גם סכום הפיצוי גדול יותר.

מרחק הטיסה	גובה הפיצוי הכספי (בקירוב)	דוגמאות ליעדים (מישראל)
עד 2,000 ק”מ	1,440 ₪	אתונה, לרנקה, רודוס
מעל 2,000 ק”מ ועד 4,500 ק”מ	2,310 ₪	ברלין, לונדון, פריז, רומא
מעל 4,500 ק”מ	3,460 ₪	ניו יורק, בנגקוק, טורונטו

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה

פסקי דין בנושא הקדמת טיסה

בת”ק 34096-09-24 דן בית המשפט במקרה שבו טיסת החזור של התובעים הוקדמה בתשע שעות. שם נפסק כי בהתאם לסעיף 8(ב) לחוק, מדובר בטיסה שבוטלה. התובעים עשו שימוש בכרטיסי הטיסה ולכן אינם זכאים להשבה. עם זאת, זכאים הם לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בתוספת הראשונה לחוק בסך של 2,310 ש”ח לכל נוסע, ובסך הכל לסך של 11,550 ₪ בגין הטיסה חזור.

בת”ק 19193-12-24 זהב נ’ ישראייר דן בית המשפט במקרה שבו התובעים רכשו כרטיסי טיסה לבודפשט ליום 20.8.24. הטיסה הייתה אמורה להמריא בשעה 19:25 אך יום קודם לטיסה קיבלו התובעים בשעות הבוקר הודעה כי שעת ההמראה הוקדמה ל- 09:20, משמע הקדמת שעת ההמראה ב- 10 שעות וחמש דקות. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 13,723 ₪.

בת”ק 52801-09-24 ברדוגו נ’ ארקיע דן בית המשפט במקרה שבו טיסה אשר הזמינה התובעת מהנתבעת, אשר הייתה אמורה להמריא מפריז לישראל בתאריך 11.8.23 הוקדמה. במקרה זה הנתבעת שלחה לתובעת הודעה על הקדמת הטיסה על הקדמתה ליום 10.8.23 שלושה ימים טרם מועד הטיסה המקורי. בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי הקדמת הטיסה נבעה בשל אירוע “חריג בלתי צפוי ונדיר” אשר לא היה בשליטתה – תקלה במנוע המטוס אשר גרמה להשבתתו. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 12,216 ₪.

סיכום הקדמת טיסה

הקדמת טיסה יכולה להיות שינוי מינורי או מהותי, תלוי בהפרש השעות ובהודעה שניתנה לנוסעים. בעוד שהחוק בישראל שם דגש בעיקר על עיכובים וביטולים, ישנם תקדימים משפטיים המאפשרים לראות בהקדמה רבה כמעין “ביטול” של הטיסה המתוכננת. לכן, אם הקדמת הטיסה פוגעת בכם, מומלץ לבדוק את האפשרות לבקש החזר או פיצוי, בהתאם לנסיבות. חשוב לפעול מהר, לשמור תיעוד מלא, ולהתייעץ במקרה הצורך עם גורם משפטי המכיר את פסיקת בתי המשפט בנושא.

פספסתי טיסת המשך – האם מגיע לי פיצוי?

על פי ההלכה בישראל, כאשר נוסע מחמיץ טיסת המשך בשל עיכוב במקטע הטיסה הראשון, יש לראות בכך “טיסה שבוטלה” כמשמעה בחוק שירותי תעופה, גם אם טיסת ההמשך עצמה יצאה במועדה. זאת כאשר מדובר בטיסה אחת הכוללת חניית ביניים.

חוק טיבי מגדיר בסעיף 1 לחוק כי במידה ולא התאפשר לכם להגיע לטיסת ההמשך, הרי שמקטע זה הינו בבחינת “טיסה שלא התקיימה”, וזאת כפי שנקבע בחלופה הראשונה הקבוע בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה: “טיסה שבוטלה” – כל אחת מאלה: (1) טיסה שלא התקיימה. (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. הפרשנות התכליתית לחוק שירותי תעופה הינה כי “המועד הנקוב בכרטיס הטיסה” הוא המועד הנקוב בכרטיס המקורי. לפיכך, טיסתם החלופית של התובעים שסופקה על ידי הנתבעת, המריאה באיחור העולה על שמונה שעות, ולכן האירוע שבמחלוקת נכנס לגדר חלופה השנייה שקבע המחוקק בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה.

תנאים מצטברים לתחולת ההלכה:

עליכם לעמוד בתנאים המצטברים לתחולת ההלכה ולהוכיח דבר פשוט, שמדובר בטיסה אחת הכוללת חניית ביניים, כרטיסי הטיסה נרכשו כיחידה אחת, העיכוב במקטע הראשון גרם להחמצת טיסת ההמשך, והאחריות לעיכוב לא הייתה בשליטת הנוסעים.

מהו הפיצוי על החמצת טיסת המשך?

גובה הפיצוי לפי חוק טיבי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס, אלא במרחק האווירי בין נקודת המוצא ליעד הסופי. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים (נכון ל-2024, ייתכנו עדכונים קלים):

מרחק הטיסה	גובה הפיצוי הכספי (בקירוב)	דוגמאות ליעדים (מישראל)
עד 2,000 ק”מ	1,440 ₪	אתונה, לרנקה, רודוס
מעל 2,000 ק”מ ועד 4,500 ק”מ	2,310 ₪	ברלין, לונדון, פריז, רומא
מעל 4,500 ק”מ	3,460 ₪	ניו יורק, בנגקוק, טורונטו

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה.

דוגמאות לפסקי דין בנושא

ת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אליטליה שם נקבע כי  ” … טיסת ההמשך המקורית שלא התאפשר לתובע להגיע אליה מחמת עיכוב בטיסה כמוה כטיסה שלא התקיימה. כמו כן, אין חולק כי הטיסה שהתובע הועבר אליה המריאה באיחור של מעל 8 שעות מהמועד שצוין בכרטיס הטיסה המקורית. יצוין כי אף אם יופחת העיכוב בנחיתה של הטיסה הראשונה (עיכוב של 25 דקות) יוצא כי הטיסה שבה טס התובע המריאה כ-8 שעות ו-10 דקות לאחר המועד שצוין בכרטיס הטיסה. במצב דברים זה יש לראות בה טיסה שבוטלה כפי הגדרתה בסעיף 1 לחוק. משכך זכאי התובע להטבות הקבועות בסעיף 6 לחוק, בכפוף לסייגים המנויים בו”

ת”ק 47879-05-15 ארצי נ’ לופטהנזה שם נקבע כי”פרשנות תכלית של החוק מאפשרת לראות בהחמצת טיסה כטיסה ש”בוטלה” כמשמעות המונח בחוק. הטיסה מניו ארק לסאן חוזה באמצעות הנתבעת 2, אותה החמיצו התובעים מחמת עיכוב בנחיתת הטיסה מפרנקפורט לניו ארק, כמוה כ”טיסה שלא התקיימה” ועל כאן אנו מצויים בגדר החוק”

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בפסק דין מנחה ברת”ק (חיפה) 47528-09-20 יונייטד אירליינס נגד ליבוביץ “המונח “טיסה” בסעיף 1 לחוק המוגדר “טיסה הממריאה מתחומי מדינת ישראל או אליה, לרבות טיסה הכוללת חניית ביניים”… מדובר בהזמנת כרטיס שנעשתה “כיחידה אחת”, מה שמעיד שמסלול- הטיסה (בשני חלקיו המקטע הראשון והשני), באחריות המוביל האווירי, מראשית ועד סוף כיחידה אחת.”

תק (בת ים) 16149-10-22 למברג נגד אייר קנדה, שם דן בית המשפט במקרה שבו התובע החמיץ את טיסת ההמשך שהוזמנה ויצאה במועדה, זאת בעקבות עיכוב של כ-25 דקות בהמראת הטיסה הראשונה. במקרה זה נקבע כי העברתו של התובע לטיסה חלופית השונה מטיסת ההמשך – היא בגדר טיסה שבוטלה. לכך, יש לשים דגש גם לעובדה כי התובע קיבל יום למחרת קרי, בפרק זמן של מעל 8 שעות – טיסה חלופית מהנתבעת. יתר על כן, בהליך זה הנתבעת שילמה לתובע פיצוי כספי על סך 5,840 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. ונשאה בהוצאות התובע בסך של 700 ₪.

סיכום טיסת המשך / קונקשן

כאשר נוסע מחמיץ טיסת המשך בשל עיכוב במקטע הראשון של טיסה הכוללת חניית ביניים, ההלכה היא שיש לראות בכך “טיסה שבוטלה” המזכה את הנוסע בכל ההטבות הקבועות בחוק שירותי תעופה, ובלבד שהכרטיס נרכש כיחידה אחת והאחריות לעיכוב אינה בשליטת הנוסע.

נטל ההוכחה – על חברת התעופה להוכיח כי העיכוב נבע מנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה

זמן קישור סביר – אין לייחס אחריות לנוסע שבחר זמן קישור סביר בין הטיסות

זכאות להטבות – הנוסע זכאי לכל ההטבות הקבועות בחוק במקרה של “טיסה שבוטלה”

ביטול טיסה בגלל תקלה טכנית – האם מגיע לי פיצוי?

תקלה טכנית כשלעצמה אינה מהווה באופן אוטומטי “נסיבות מיוחדות” הפוטרות את חברת התעופה מפיצוי לפי סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה.

על חברת התעופה להוכיח כי מדובר בתקלה חריגה ובלתי צפויה שלא הייתה בשליטתה, וכי גם אם הייתה עושה כל שביכולתה – לא יכלה למנוע את ביטול הטיסה.

הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב רף גבוה הנדרש ממפעיל הטיסה לצורך התקיימות הסייג לפיצוי. כך, נפסק כי במקרים מסוימים מצבה הרפואי של דיילת, תקלה טכנית חמורה, ואפילו מכת ברק אינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות שלא נמצאות בשליטת מפעיל הטיסה.

ביטול טיסה בגלל תקלה טכנית – מה הפיצוי?

גובה הפיצוי הוא פונקציה של מרחק הטיסה בין נקודת המוצא לנקודת היעד. ככל שמרחק הטיסה גדול יותר, כך גם סכום הפיצוי גדול יותר. הפיצוי הכספי ניתן ללא צורך בהוכחת נזק ספציפי. חוק טיבי רואה בעצם העיכוב או הביטול פגיעה המצדיקה פיצוי קבוע מראש. הפיצוי אחיד ואינו תלוי במחיר הכרטיס. להלן הטבלה המרכזת את סכומי הפיצוי העדכניים:

מרחק הטיסה	גובה הפיצוי הכספי (בקירוב)	דוגמאות ליעדים (מישראל)
עד 2,000 ק”מ	1,440 ₪	אתונה, לרנקה, רודוס
מעל 2,000 ק”מ ועד 4,500 ק”מ	2,310 ₪	ברלין, לונדון, פריז, רומא
מעל 4,500 ק”מ	3,460 ₪	ניו יורק, בנגקוק, טורונטו

הפיצוי אמור להיות משולם תוך 45 ימים ממועד פנייתכם בכתב לחברה

פסקי דין לדוגמה במקרים של תקלה טכנית

ת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע, שם נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום”. ובהמשך נקבע כי: “… לדעתי על פי הפירוש המילולי של החוק, תקלה טכנית אינה ‘נסיבה מיוחדת שלא הייתה בשליטת הנתבעת’. נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת הנתבעת יכולה להיות תנאי מזג אויר קיצוניים, אירוע מלחמה, בעיה אספקת דלק וכו’. מדובר ברשימה שאינה סגורה .לטעמי תקלה טכנית הינה בשליטה של הנתבעת, אם על ידי קניית מטוסים חדשים יותר, או העמדת מטוס חלופי… הפרשנות הנכונה של החוק לטעמי היא כי תקלה טכנית חמורה ככל שתהיה ובלתי נמנעת ככל שתהיה אינה מהווה נסיבה מיוחדת”..

יתר על כן, בית הדין האירופי לצדק קבע, כי תקלה המתגלה במהלך התחזוקה השוטפת של המטוס אינה מהווה נסיבה הפוטרת את מפעיל הטיסה מפיצוי הנוסעים. הדוגמאות שנתן בית הדין לתקלה טכנית שתקְנה פטור מחובת הפיצוי הן מצומצמות, וכוללות גילוי של פגם סמוי שנפל בפס הייצור של דגם המטוס, חבלה ומעשה טרור. באותו עניין נקבע כי פגיעת ציפור במנועי מטוס אומנם עולה לנסיבה מיוחדת. עם זאת, נקבע כי אף בהתרחשותן של נסיבות מיוחדות שכאלו, חובה על מפעיל הטיסה לנקוט בכל האמצעים למניעת ביטול הטיסה, תוך שבית הדין נוקט בלשון המטילה אחריות מוגברת ביותר על מפעיל הטיסה. (Pešková & Pešká v. Travel Service a.s. C–315/15 (4.5.2017 (עניין Pešková ).

בת”ק 4863-01-16 מזרחי נגד ישראייר דן בית המשפט במקרה שתקלה טכנית בטיסה נבעה מפגיעת ציפור במטוס בדרכו ארצה, שם נקבע כי: “על מנת לראות בנתבעות כמי שזכאית להגנת החוק, עליהן להראות כי מעבר לניסיונן לתיקון התקלה וקיום הטיסה באיחור קטן ככל האפשר, ניסתה למצוא פתרונות חלופיים להטסת הנוסעים במועד, לרבות בניסיון לשיבוצן בטיסות יוצאות אחרות, או החכרת מטוס והפעלת הטיסה באמצעות הנתבעת”.

ראו למשל ת”א 69167-11-16 רגב נ’ אל-על,שםנקבע כי: “בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו” … “בית המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו”ב”.

בת”ק (תל אביב) 57754-10-19 מורדקוביץ נ’ WIZZ AIR  נקבע כי “לא אחת קבעה הפסיקה כי קיומו של כשל במטוס כמו גם תקלות טכניות הן דבר נפוץ וצפוי בכלי תחבורה וכן לא כל תקלה טכנית היא ‘נסיבה מיוחדת’ שבעטיה יכולה מפעילת הטיסה לפתור עצמה מאחריות לעיכוב לצורכי סעיף 6(ה)(1) לחוק וממילא על מפעילת הטיסה להרים את הנטל להוכי כי מדובר בתקלה חריגה וייחודית אשר לא היתה בשליטתה הרי שגם אם היתה עושה כל אשר ביכולתה לא היתה יכולה למנוע אותה

ת”ק 25426-02-13‏ שור נ’ ארקיע “העובדה שהנתבעת עומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר אינה הופכת את התקלה הטכנית לנסיבה מיוחדת”; ת”ק 18166-11-14 ורניק נ’ אייר פראנס, “…היה על הנתבעת לדאוג למטוס חלופי שיצא מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את העיכוב הממושך בהגעה לטוקיו. הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את אותו עיכוב, וכי לא היה באפשרותה להוציא מטוס נוסף שיבצע את אותה טיסת המשך מפאריס לטוקיו במועד מוקדם”; ת”ק (י-ם) 32765-06-16‏ ‏ ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל”.

בת”ק (תל אביב) 68297-01-24 פלד נ’ ארקיע נקבע כי “תקלה טכנית במטוס אינה ‘מילת קסם’ שבאמירתה יזכה מפעיל הטיסה בפטור מלא מאחריותו לנוסעים שניזוקו. סייג מאחריות, קרי אותה תקלה טכנית, טעון בירור ראייתי ועל בית המשפט להשתכנע, לא רק שאירעה תקלה שלא בשליטת מפעיל הטיסה, אלא גם שאם היה עושה כל אשר ביכולתו כדי למנוע את התקלה לא יכול היה למנוע אותה.”

ראו גם שורה של מקרים נוספים בעניין תקלות טכניות: ת”ק 64298-03-15, ת”ק 69167-11-16, ת”ק 33035-05-13, ת”ק 44155-12-12, ת”ק 56533-12-17, ת”ק 68228-03-17, ת”ק 31804-12-15, ת”ק 18177-11-17, ת”ק 13658-12-19,ת”ק 30834-02-16.

סיכום הקדמת טיסה

לא ניתן לקבל פרשנות שלפיה, בכל מקרה של תקלה טכנית יתקיים הפטור. אם תאומץ פרשנות כגון זו ירוקן החוק מתוכן, פשוטו כמשמעו. לפיכך, אם בית המשפט יכיר בתקלה טכנית, סתם, כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים, שטיסתם תבוטל, במקרה השכיח, לא יזכו לפיצוי, ויימצא החוק הצרכני שמטרתו להעניק סעד לכלל הציבור, חסר כל אכיפה אפקטיבית.

על המוביל האווירי לדאוג לכך כי יינתן מענה מידי למצבים מסוג תקלות טכניות, מצבים אלו אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה. משכך, על מוביל אווירי להיערך למצב זה מבעוד מועד, אם על ידי הגדלת הצוות האווירי ואם בדרכים אחרות.

אי הגעה לטיסה NO SHOW מה הזכאות שלי לפיצוי ?

למעשה, חברות התעופה מזהות היעדרות של הנוסע (No Show) ומסיקות מכך שהלקוח לא צפוי לממש את יתר מקטע הטיסה שרכש. לפיכך, חברות התעופה עלולות לבטל לנוסע את טיסת החזור שלו או מקטעי טיסה אחרים בשל אי התייצבות הנוסע לטיסה הראשונה.

חשוב לדעת שישנם מצבים רבים שבהם אפשר לדרוש החזר כספי, ולעיתים גם פיצוי, אם המטייל נאלץ לרכוש כרטיסים חדשים בגלל הביטול החד-צדדי.

מה החוק אומר על אי הגעה?

ביטול כרטיס החזור בעקבות אי הגעה לטיסת ההלוך

אחת הבעיות הנפוצות היא שסמוך לאי הופעת הנוסע בטיסת ההלוך, מערכת חברת התעופה מבטלת אוטומטית את מקטעי הטיסה הנוספים. מבחינה עסקית, חברות התעופה טוענות שהן לא מוכנות לספוג את הנזק שנגרם כאשר נוסעים רוכשים כרטיס הלוך-ושוב אך משתמשים רק בקטע אחד, או מנסים לקצר עלויות בעזרת עצירת ביניים ולרדת מוקדם מהמטוס.

האם מגיע החזר אם לא הופעתי לטיסה?

בפועל, מי שפספס את טיסת ההלוך שלא בכוונה – עקב עיכוב בדרכים, שינוי בלתי צפוי בתוכניות או כל סיבה אחרת – עשוי להיתקל בהפתעה לא נעימה: הוא מגלה שהכרטיס המקורי לטיסת החזור כבר בוטל, ושעליו לרכוש כרטיס חדש במחיר גבוה ברגע האחרון.

מה קורה כאשר מחמיצים טיסת קונקשן

גם טיסות עם עצירת ביניים (קונקשן) יוצרות בעיות דומות. אם מישהו לא הספיק להגיע למטוס הראשון (או ירד מוקדם ממטוס הביניים), חברת התעופה יכולה להגדיר אותו כ-No Show ולבטל חלקים נוספים במסלול הטיסה. במקרים אלו, לנוסע לא רק שנגרם עיכוב או שינוי מסלול בלתי צפויים, אלא גם עלות כספית נוספת לרכישת כרטיסים חדשים.

קנסות ותביעות אפשריות

 במקרים רבים, חברות התעופה דורשות מהנוסע לשלם קנס על אי הגעה. כאשר מדובר על כרטיס הלוך ושוב, ביטול טיסת ההלוך מוביל לעיתים גם לביטול או “הקפאת” טיסת החזור, וכדי לשחרר אותה יש דרישה לתשלום או רכישת כרטיס חדש. ישנם מצבים שבהם חברות התעופה מגדילות לעשות ונוקטות בהליכים משפטיים נגד נוסעים שלא שילמו את הקנס. מצד שני, אם נוסע רכש בלית ברירה כרטיס אחר משום שהכרטיס המקורי בוטל באופן חד-צדדי, הוא עשוי להיות זכאי להחזר או אפילו לפיצוי.

כיצד להתמודד עם ביטול חד צדדי של טיסת החזור?

אין חובה להשלים עם “גזירת גורל” כשחברת התעופה מודיעה על ביטול שאר הקטעים בכרטיס בעקבות אי הגעה למקטע מסוים. ראשית, כדאי ליצור קשר עם נציגי החברה ולנסות להגיע להסדר, במיוחד אם יש נסיבות מוצדקות לכך שפספסתם את הטיסה. בחלק מהמקרים, החברות מוכנות לוותר

על הקנס או להציע הסדר ביניים כדי לשמור על הלקוח מרוצה. אם הפנייה אינה נענית או שהחברה מסרבת לפצות על הנזק, ניתן לבחון התערבות משפטית. כבר היו מקרים שבהם נפסקו פיצויים לטובת נוסעים שאולצו לקנות כרטיסי טיסה חדשים לאחר ביטול לא מוצדק של כרטיסם הקיים.

הטעות הנפוצה של נוסעים והפתרונות

לא מעט אנשים רוכשים כרטיסי הלוך-ושוב ולא מודעים לכך שאם לא יופיעו למקטע הראשון, חברת התעופה רואה בזה סימן לכך שהם אינם מתכוונים לנצל גם את החלק השני. בחלק מן המקרים, נוסעים מגלים זאת רק בשדה התעופה, בבואם לעלות על טיסת החזור, ונאלצים לשלם מחיר עתק עבור כרטיס חדש ברגע האחרון. כדי להימנע ממצב כזה, מומלץ להודיע מבעוד מועד לחברת התעופה על כל שינוי אפשרי בתוכניות, או לבדוק מראש את מדיניות הביטולים והתנאים במקרה של אי הגעה.

לא להשלים עם הקנס

העובדה שחברת התעופה גובה קנס או הודיעה על ביטול אוטומטי לא אומרת שהנוסע חייב לוותר. בכל מקרה של ספק או סכסוך, כדאי לבדוק האם קיימת אפשרות משפטית לדרוש החזרים בגין הכרטיסים שלא נוצלו ו/או פיצוי על הוצאות נוספות. גם אם חברת התעופה תטען שהנוסע הפר את החוזה, לא פעם בתי המשפט פוסקים שהמדיניות האוטומטית של ביטול שאר המקטעים אינה סבירה בנסיבות מסוימות.

פספסתם את הטיסה בתום לב?

לעיתים האדם מחמיץ את הטיסה באופן לא מכוון כלל – תאונה בדרך לשדה, אירוע משפחתי חירום, או אפילו הסעה שהגיעה באיחור. חברות התעופה לא תמיד לוקחות בחשבון נסיבות אלה, ובאופן אוטומטי מייצרות עלויות נוספות. עם זאת, אם ניתן להוכיח שלא הייתה שום כוונה להטעות או להרוויח באופן פסול, יש סיכוי טוב לגבש טיעון חזק כנגד המדיניות של חברת התעופה ולדרוש את ביטול הקנס או החזר מלא עבור הטיסה שלא נוצלה.

למה לא כדאי לוותר על הזכויות

אמנם מדיניות הביטולים החד צדדית של חברות התעופה השונות עלולה להיראות כעובדה מוגמרת, אך נוסעים רבים אינם תמיד מודעים לכך שזכויותיהם מעוגנות בשורת חוקים והנחיות, ושפסיקות קודמות של בתי המשפט בישראל כבר קבעו במקרים מסוימים שהחברה מחויבת לפצות. לפני שעוברים לסדר היום ומשלימים עם התשלום או עם הפסד הכרטיס, כדאי לבדוק היטב האם נסיבות המקרה מצדיקות הגשת דרישה להחזר כספי או אף תביעה.

ההלכה המשפטית בנושא אי הגעה לטיסה  (No Show)

ההלכה קובעת כי נוסע שלא מתייצב לטיסה במועד (“no show”) אינו זכאי לפיצויים לפי חוק שירותי תעופה, שכן האחריות לאי ההגעה מוטלת עליו. עם זאת, אם אי ההגעה נבעה מרשלנות או מחדל של חברת התעופה או מי מטעמה, עשויה לקום עילת תביעה נפרדת.

דוגמאות לפסקי דין בנושא אי הגעה לטיסה

בפסיקה נקבע כי במקרים של אי הגעה לטיסה (No Show) יש להבחין בין מקרים בהם האחריות על הנוסע לבין מקרים בהם האחריות על חברת התעופה:

בת”ק 47729-01-24 נגד בשביל הזהב עתרו התובעים לקבלת פיצוי בסכום של 10,160 ₪, שמריבתו בגין רכישת כרטיס טיסה חילופי, כאשר שני התובעים חזרו מטיול שארגנה הנתבעת בפורטוגל, ורכישת כרטיס הטיסה נדרשה, בשל ביטול כרטיס הטיסה על ידי חברת התעופה. זאת, משום שהתובעים לא הופיעו לטיסת ההלוך (No Show). עיקרה של המחלוקת בתביעה היא בשאלה, האם היה על הנתבעת להודיע לתובעת על כך שאם לא תייצב לטיסה ההלוך, יבוטלו מלוא רכיבי הטיסה, ובפרט טיסת החזרה. אשר לתנאי המוביל האווירי, המורים על ביטול כרטיס הטיסה כולו במקרה של אי-התייצבות לאחד המקטעים שבו, הפנתה הנתבעת לתנאים הנמצאים באתר האינטרנט של המוביל (חברת התעופה). נציג הנתבעת ציין בעדותו, כי המדיניות המתוארת היא מדיניות כל חברות התעופה. הנציג הוסיף עוד, כי גם אם התובעת לא הבינה בצורה מלאה את המדיניות מההתכתבות, היא יכלה להוסיף ולברר כדי להיות בטוחה, או לכל הפחות להגיב. במקרה זה פסק בית המשפט כי התובעים לא עודכנו בצורה ראויה, אם בכלל, בדבר מדיניות ה Now show של המוביל האווירי.  במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 5,986 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסכום של 500 ₪.

בת”ק 36118-08-22 נגד ישראייר תעופה וכנגד וואלה טורס, טענה הנתבעת 1 (המוביל האווירי) כי הזמנת התובעות הועברה אליה באמצעות הנתבעת 2 ומעולם לא נתקבלה אצלה כל הודעת ביטול מטעמה ולמעשה ביום הטיסה היו התובעות בבחינת no-show . בנסיבות אלה הרי שאין מקום לחייבה בגין אי ביטול הכרטיסים וממילא לפצות את התובעות. הנתבעת 2 מצידה אישרה כי אכן הביטול נעשה במועד הנקוב על פי דין וזאת על אף שבמענה לפניות התובעות טענה שלא אלא שלשיטתה הודעת הביטול נשלחה לאחר שעות העבודה וממילא לאחר השעה 17:00 ועל כן לא היה די זמן לנתבעת 2 כדי לפעול לביטול ההזמנה והכרטיסים אל מול הנתבעת 1 ועל כן לשיטתה היה על התובעות לספק לנתבעת 2 פרק זמן ארוך יותר אשר יאפשר את הביטול אל מול הנתבעת 1. טענה זו של הנתבעת 2 אף הכעיסה את השופטת שציינה כי “יצוין כבר עתה כי מן הראוי שטענה זו כלל לא הייתה באה לעולם. לתובעות נתנה האפשרות על פי דין בכפוף לחוק הגנת הצרכן לבטל את הזמנתן עד ליום 19.10.20 ועד בכלל משמע גם אם היו שולחות את ההודעה בשעה 23:59 הרי יש לראות בהודעה זו כהודעת ביטול על פי דין בהתאם להוראות החוק והיו זכאיות להחזר בהתאם לתנאי הכרטיס. אין מקום כי הנתבעת 2 תצמצם באופן חד צדדי את אפשרות הביטול באופן שתגביל אותו עד השעה 17:00 בלבד ולמעשה תתנה על הוראות החוק. מערכת היחסים שבין הנתבעת 2 לנתבעת 1 אינה מעניינן של התובעות וההסכמים המסחריים וההסדרים ביניהן אינם צריכים להילקח בחשבון ובשיקולי התובעות ככל שרלוונטי לפעולות שצריכות להיעשות על ידן”.במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת 2 לשלם לתובעות, יחד ולחוד, סך של 3,627 ₪ נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה בגין ביטול הכרטיסים. כמו כן, תישא הנתבעת 2 בסך של 2,000 לכל אחת מהתובעות (סה”כ 6,000 ₪) בגין פיצוים לדוגמה. בנוסף תישא הנתבעת 2 בהוצאות התובעות בסך כולל של 600 ₪.

תק (ירושלים) 21545-05-19 נ’ אל על  “לאחר שחיים ואנשי צוות נוספים של הנתבעת אמרו להם באופן נחרץ כי הטיסה תנחת בישראל לפני החג, הם עלו למטוס… במהלך הטיסה, התברר לתובעים כי לאחר הנחיתה בישראל לא ייוותר להם די זמן להגיע לפסגת זאב, מקום חפצם, לפני כניסת החג.”

תק (ירושלים) 1793/07 נתן נ’ לופטהנזה שם נקבע כי “בכל יום נוסעים בעולם, בשדות התעופה הבינלאומיים מיליוני אנשים ואם תיפרץ הנורמה המתחייבת מניהול מערך טיסות בינלאומי, אי אפשר יהיה לקיים את שירותי ההובלה הבינלאומית כסדרם. הידיעה השיפוטית והכללית היא כי בעקבות גל הטרור ששיאו ביום ה-11.9 מחייב את הנוסעים לעבור בידוק בטחוני קפדני ואין נוסעי יכול לעשות דין לעצמו ולהופיע במועד שיחפוץ, בוודאי לא בסמוך למועד ההמראה, גם אם הייתה תנועה כבדה בכביש, עדיין אין זו סיבה לאיחור, והיה על התובע לצאת לדרכו מספיק זמן לפני הטיסה כדי להגיע במועד לטיסה”.

תק (תל אביב) 16678-09-18 פולונסקי נ’ ישראייר) בית המשפט קבע כי כאשר האחריות לאי ההגעה לטיסה היא על הנוסע, אין על חברת התעופה חובה לספק פתרונות חלופיים: “שעה שאין על הנתבעת כל אחריות לאי הגעת התובע לטיסתו, אין לה גם כל אחריות ליתן בידו אישורים או להסדיר עבורו סידורים אחרים לשם הגעתו לישראל. ניתן להכווינו לטיסות אחרות (וכך עשתה הנתבעת), אין חובה לממן לו טיסה חלופית, ואין הוא בבחינת נוסע שעלייתו למטוס סורבה בשל החלטת המפעיל.”

ת”ק (פתח תקווה) 576-05 גורן נ’ דיזנהויז  בית המשפט הדגיש את אחריות הנוסע לתכנון זמנים נכון: “אדם ה’בונה’ את טיסתו העסקית ללאס וגאס במועד מסוים ורוכש ביודעין כרטיס טיסה המותיר בידיו כארבעים דקות בלבד במעבר בין טיסה לטיסה בנמל תעופה, עוצם את עיניו למציאות בת זמננו.”

ת”ק (כפר סבא) 29102-04-19 נ’ ישראייר, שם בית המשפט התייחס לאחריות הנוסע בתכנון זמנים: “יתכן שטווח בטחון זה אינו מספיק, שכן עיכובים בטיסות (ואפילו קצרים יחסית, שאינם מקנים לנוסעים כל זכות לפיצוי מכח דיני התעופה) הם דבר שבשגרה, כמו גם עומסים ועיכובים בשירותי הקרקע בנמל התעופה.”

ת”ק (תל אביב) 12644-03-23 מוזלבט נ’ אג’יאן איירליינס בית המשפט הדגיש את חובת היידוע של חברת התעופה: “סעיף 14 לחוק שירותי תעופה מטיל על מפעיל הטיסה חובת יידוע וגילוי כלפי הנוסע על זכויותיו. נפסק כי על מפעיל הטיסה למסור לנוסעים מסמך המפרט את זכויותיהם בסמוך להתקיימות העילה המזכה.”

מהפסיקה עולים העקרונות הבאים:

• האחריות הראשונית להגעה בזמן מוטלת על הנוסע
• יש לקחת בחשבון מרווחי זמן מספיקים בתכנון הטיסה
• חברת התעופה חייבת ליידע את הנוסעים על זכויותיהם
• במקרים של no show באשמת הנוסע, אין חובה על חברת התעופה לספק פתרונות חלופיים
• יש להתחשב בעומסים ועיכובים אפשריים בשדה התעופה בעת תכנון ההגעה לטיסה

שיקולים מעשיים והנחיות יישום

• חובת התייצבות במועד:
• על הנוסע להתייצב בזמן סביר לפני הטיסה
• יש להתחשב בזמן הנדרש לבידוק בטחוני
• אין להסתמך על תירוצים כמו עומס תנועה

אחריות חברת התעופה

• חובה לספק מידע מדויק לנוסעים
• במקרה של מידע מטעה, עשויה לקום אחריות
• יש לתעד את המידע שנמסר מחברת התעופה
• האחריות הבסיסית להגעה בזמן לטיסה מוטלת על הנוסע
• אי הגעה בזמן (“no show”) אינה מזכה בפיצוי לפי חוק שירותי תעופה
• במקרים של רשלנות או מצג שווא מצד חברת התעופה, עשויה לקום עילת תביעה נפרדת
• על הנוסע לקחת בחשבון את כל העיכובים האפשריים ולהגיע בזמן מספק לשדה התעופה

ביטול טיסה בזמן מלחמת חרבות ברזל – האם מגיע לי פיצוי?

תיקון חוק שירותי תעופה (תיקון והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025.  בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בגין טיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, בין התאריכים:

• 08.10.23-30.11.23
• 12.04.24-18.04.24
• 01.08.24-08.08.24
• 01.10.24.05.10.24

שנית, התיקון מקצר את תקופת ההודעה המוקדמת לנוסעים על שינוי בטיסה מ-14 ימים ל-3 ימים, עבור טיסות שתוכננו בין 1 בדצמבר 2023 ל-29 בפברואר 2024 בלבד.

מתיקון זה לחוק ניתן למעשה ללמוד שהמחוקק ישב על המדוכה, בחן את האירועים המיוחדים שהתרחשו ב- 18  החודשים האחרונים, במהלכן מצויה המדינה במלחמה וקבע תאריכים מוגבלים מאוד בהם יתאפשר לחברות התעופה שלא לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה בגין הפיצוי הכספי כאמור בתוקפת הראשונה.

לפיכך, משישב המחוקק על המדוכה והוציא מלפניו דבר חקיקה העוסק במציאות קונקרטית, יש לפרשו ככל שניתן בהתאם לרצון המחוקק ולאינטרסים השונים העומדים בבסיס מעשה החקיקה.

עצם העובדה שהמחוקק בחר לקבוע מועדים ספציפיים, מחייב הגעה למסקנה אחת והיא כי המועדים שלא נכללו בסעיפים 2א(1)-(4) ואינם נכנסים אף למצבים המתוארים בסעיפים 1(ה), מובילים למסקנה כי הנתבעת אינה יכולה לטעון לגביהם כי הם חוסים תחת הוראת ס’ 6ה(1) לחוק שירותי תעופה.

העובדה שהמחוקק בחר לקבוע תאריכים ספציפיים בהוראת השעה מובילה למסקנה ברורה: טיסות שבוטלו בתאריכים שאינם כלולים בהוראת השעה עדיין מזכות את הנוסעים בפיצוי, גם אם המדינה הייתה במצב מלחמה באותה תקופה.

פסקי דין לדוגמה במקרים של ביטול טיסה בזמן חרבות ברזל

בת”ק 35498-05-24 אדרת נ’ EasyJet סקר בית המשפט מספר פסקי דין בעניין המצב הבטחוני, ובסופו של דבר קבע כי “לא שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל ולא הוכיחה קיומה של סכנה ממשית בהתייחס לפרק הזמן שבין הימים לאחר המתקפה האיראנית למועד הטיסה המתוכנן ליום 27.4.24 ועל כן, הכף נוטה שלא להכיר בנסיבות העניין בקיומו של הפטור”.במקרה זה  חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 17,863 ₪ אשר כלל את הפיצוי הסטטוטורי ואת עלויות כרטיסי הטיסה החלופיים.

בתאד”מ 4156-12-23 משה ואח’ נ’ אל על השאלה המרכזית אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה האם בנסיבות העניין ועל רקע פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, פטורה הנתבעת מתשלום הפיצוי הסטטוטורי לתובעים. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 7,614 ₪ + הוצאות משפט בסך כולל של 1,500 ₪

בת”ק 38757-07-24 רפטוב ואח’ נ’ אמירייטס טענו התובעים טיסת ההלוך ליעדם מישראל לטוקיו דרך דובאי אשר הייתה אמורה להמריא ביום 18.4.24 בשעה 16:45 בוטלה. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 21,695 ₪ אשר כלל את כל ההוצאות שנכפו על התובעים במסגרת שירותי הסיוע שלא ניתנו להם כגון:  הלינה, המזון והשתייה, התחבורה ומחצית מעלות העסקה בגין כרטיסי הטיסה .

ת”ק 47127-10-24 מרגריט יעל ואח’ נ’ אוסטריאן איירליינס. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעים מווינה לתל אביב, שהייתה אמורה להמריא ביום 4.8.24  בוטלה במועד שהוחרג מהחוק ואינו מזכה בפיצוי. עם זאת, שלוש טיסות חלופיות שנקבעו לימים 10.8.24, 13.8.24  ו־15.8.24  בוטלו גם הן, ומכיוון שלא חלה עליהן החרגה – נפסק כי הן מזכות בפיצוי סטטוטורי. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים 20,790  ₪.

ת”ק 39505-11-24 טייב נ’ ישראייר. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעת בוטלה ביום 25.08.24 (ביום מתקפת המנע של ישראל בלבנון) שאינו נכלל בתקופות שהוחרגו לפי תיקון החוק. נפסק כי כדי לפטור עצמה מתשלום פיצוי, על חברת התעופה להציג ראיות ברורות לאירוע ביטחוני בלתי צפוי שהשפיע במישרין על הטיסה – דבר שלא נעשה. לפיכך, הפיצוי לא נשלל. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 13,708 שקלים.

ת”ק 41687-09-24  נ’ EasyJet. דן בית המשפט במקרה בו טיסות התובעים למילאנו ובחזרה, שהיו מתוכננות לימים27.4.24  ו 03.05.24  בוטלו 11 ימים לפני ההמראה. הנתבעת הסתמכה על טענה כללית בדבר המצב הביטחוני, אך מאחר שמועדים אלו אינם מוחרגים בחוק – נפסק פיצוי של 2,310 ₪ לכל אחד מהתובעים.

ת”ק 14513-10-24 אסתר הארי ואח’ נ’ קורנדון איירליינס. דן בית המשפט במקרה בו טיסת ההלוך לפודגוריצה בתאריך 01.09.24 והטיסה חזור לישראל בתאריך 08.09.24 שהיו אמורות להיות ישירות, התעכבו והוסיפו עצירת ביניים בלרנקה. נפסק פיצוי סטטוטורי בסך 5,760  ₪ לשתי נוסעות ו־1,440  ₪ לנוסע נוסף, בתוספת הוצאות משפט כוללות בסך 500  ₪.

ת”ק 34096-09-24 נ’ ישראייר ואח‘. דן בית המשפט במקרה בו התובעים רכשו טיסות לבודפשט וחזרה, אך חלו שינויים במועדי הטיסות – אחת מהן בוטלה 29.08.24 והשנייה שונתה ביום 03.09.24  בגין הפגיעה בתכנון הנסיעה ובאיחורים, נפסק כי הנתבעת תשלם 23,600  ₪.

ת”ק 39460-11-24 יניב סלומון ואח’ נ’ אייר סיישל. דן בית המשפט במקרה בו הטיסה שבוטלה הייתה אמורה להתקיים ביום 03.10.24 מועד שנכלל בתקופות שהוחרגו מתשלום פיצוי לפי החוק (מלחמת חרבות ברזל). עם זאת, התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים נלווים. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים את ההוצאות בסך 8,786  ₪, ועוד 1,500  ₪ בגין הוצאות משפט ואגרה.

ת”ק 60727-09-24 נ’ אייר אינדיה לימיטד. דן בית המשפט במקרה בו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך 11.8.24 וחזור בתאריך 01.09.24 בוטלו מספר ימים לפני ההמראה. בעקבות כך הועברו לטיסות חלופיות יקרות יותר. נפסק כי על הנתבעת לשלם 4,620  ₪ וכן 750 ₪ הוצאות משפט.

ת”ק 52801-09-24 נ’ ארקיע שם דן בית המשפט במקרה בו טיסה שהייתה אמורה להמריא ביום 11.08.24 הוקדמה ולמעשה בוטלה. נקבע כי התובעת זכאית להשבת דמי כרטיס, פיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמה בסך כולל של 12,216  ₪, בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט.

לעומת זאת, בפסק דין רת”ק (מחוזי נצרת) 22801-08-24 Wizz Air דן בית המשפט במקרה של טיסה שבוטלה ביום 14.4.2024, בעקבות מתקפת הטילים של איראן על ישראל בלילה שקדם לטיסה. במקרה זה הפך בית המשפט המחוזי את פסק הדין של בית משפט השלום לתביעות קטנות ופסק לטובת חברת התעופה. חשוב לציין שתאריך זה היה כלול בתקופות המוחרגות בהוראת השעה  (12.04.24-18.04.24)

ביטול טיסה בגלל שביתה – האם מגיע לי פיצוי?

אחת הטענות הנפוצות מצד חברות תעופה לפטור מתשלום פיצוי היא קיומה של “שביתה מוגנת”. חברות רבות מנסות לטעון שגם שביתה מצומצמת, למשל של טייסים או צוותי קרקע, מהווה נסיבה מיוחדת המצדיקה פטור.

עם זאת, בתי המשפט בוחנים לעומק האם השביתה הייתה אכן בלתי צפויה מראש, והאם חברת התעופה נקטה את כל האמצעים הסבירים למניעת הנזק או לצמצומו. אם מתברר שהחברה יכלה להיערך מבעוד מועד לאפשרות של שביתה, למשל על ידי הזמנת צוות חלופי או בדרכים אחרות, טענת הפטור עשויה להידחות.

על פי הפסיקה, שביתה מוגנת מקנה פטור מפיצוי כספי לחברת התעופה. לעומת זאת, שביתה לא מוגנת (פראית) תיבחן תחת החריג הכללי של “נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת המוביל האווירי”, ועל חברת התעופה להוכיח שעשתה כל שביכולתה למנוע את ביטול הטיסה.

המסגרת המשפטית

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) קובע בסעיף 6(ה) שני חריגים רלוונטיים לפטור מפיצוי:

פסק דין מרתק שבו גם הייתה סקירה יפה של הנושא הינו ת”ק 30376-09-22 שמרון נגד אל על. שם נכתבו בין השאר הדברים הבאים:

סקירת הפסיקה הענפה בנושא בערכאות השלום, מלמדת כי כאשר מדובר בשביתה או השבתה מוגנות, אזי הנטל המוטל על חברות התעופה להוכיח כי היא חוסה תחת הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(2) הוא מופחת יותר, באופן שניתן אף להסתפק בתצהירי נציגי החברות הנתבעות, כתבות, הודעות אימייל וכיו”ב על מנת להוכיח את התקיימות הסייג כאמור.

 לעומת זאת, כאשר מדובר בשביתה או השבתה שאינן מוגנות, הרי שלא חל במקרה זה הסייג המעוגן בסעיף 6(ה)(2), או אז הנטל הנדרש הוא כבד יותר, באופן שבמקרים הללו חברות התעופה יכולות לנסות להוכיח כי מתקיים בעניינם הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק (הסייג הכללי יותר). היינו, כי יש צורך להוכיח כי הטיסה הספציפית בוטלה בשל אותן נסיבות מיוחדות, שלא היו בשליטתן, וגם אם עשתה כל אשר יכולה בעניין, לא היה ניתן למנוע את ביטול הטיסה בנסיבות. לאמור כי יש צורך בראיות יותר מבוססות על מנת להוכיח סייג זה ועל פי רוב בתי המשפט דווקא לא נוטים לקבל בקלות טענות אשר נוגעות לסייג זה, אלא אם הוצגו בפניהם ראיות לכך שחברת התעופה עשתה ככל שביכולתה על מנת למנוע את התרחשות הנסיבות, אך לא יכלה למנען.”

סעיף 6(ה) לחוק טיבי קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה, לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה: 6(ה)(1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות. 2. הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות’

פסקי דין לדוגמה בנושא שביתות

שביתה מוגנת:

תק (פתח תקווה) 44279-03-20- עמרי רון-טל נגד אל על נתיבי אויר לישראל בעמ (ניתן ב 04/05/2021) “מקריאת הסעיף עולה שהמחוקק מצא לפטור את חברת התעופה ממתן פיצוי כספי ברשימת המקרים שפורטה, תוך שמצא לפטור באופן מפורש ממתן פיצוי כספי במקרה של שביתה מוגנת.”

שביתה לא מוגנת:

תק (חיפה) 48229-11-22- אלכסנדר גרייס נגד אל על נתיבי אויר לישראל בעמ (ניתן ב 06/06/2023) “המחוקק לא קבע כי שביתה או השבתה לא מוגנות מקנות למוביל האווירי פטור מפיצוי לפי התוספת הראשונה, אלא יש להוכיח כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.”

נטל ההוכחה:

תק (תל אביב) 59125-05-23- לילך גיל נגד ארקיע “הנטל על הנתבעת להוכיח כי הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וכי גם אם הייתה עושה את כל אשר ביכולתה, לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה, בשל אותן נסיבות.”

מקרה של שביתה פראית פתאומית:

תק (רמלה) 58016-05-22 גל נגד אל על “השילוב של גורם ההפתעה והעדר ההודעה מראש, היקף הפעולות/עיצומים של הטייסים, פרק הזמן שבו נודע לנתבעת עובר לשעת הטיסה – על אודות השביתה והמחסור בצוותים, נכנס לטעמי לגדרי סעיף הפטור העוסק ב-‘נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו'”

סיכום

1. שביתה מוגנת – פטור אוטומטי מפיצוי כספי
2. שביתה לא מוגנת – נדרשת הוכחה כי:
   • הנסיבות לא היו בשליטת חברת התעופה
   • נעשו כל המאמצים למנוע את ביטול הטיסה
3. שביתה פראית פתאומית עשויה להיחשב כ”נסיבות מיוחדות” המקנות פטור, בכפוף להוכחת המאמצים שנעשו למניעת הביטול.

מה לעשות כאשר שחברת התעופה מתעלמת ממני?

חוק טיבי מטיל על חברות התעופה “חובות יידוע” – כלומר, חובה לפרסם באופן ברור וגלוי לעין מידע בדבר זכויות הנוסעים במקרה של עיכוב, ביטול או הקדמה של טיסה. פרסום זה אמור להיעשות בדלפקי הצ’ק-אין ובאזורים רלוונטיים אחרים בשדה התעופה.

בנוסף, על החברה לעדכן את הנוסעים באופן יזום כאשר מתגלה שיבוש משמעותי בלוח הזמנים. למרבה הצער, לא פעם מתברר שנציגי החברה חסרי מידע או מתעלמים מפניות הנוסעים.

במקרה כזה, מומלץ להציג בפני הנציג את הסעיפים הרלוונטיים בחוק, או להפנות לאתר האינטרנט של חברת התעופה עצמה, שם אמור להיות מפורסם מידע על זכויות הנוסעים. אם הנציג ממשיך לסרב להכיר בזכאות, חשוב לבקש ממנו להבהיר את עמדתו בכתב, למשל באמצעות דוא”ל או מסמך כתוב.

פיצויים לדוגמה בשל התעלמות

סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מאפשר לבתי המשפט לפסוק “פיצויים לדוגמה” בסכומים של עד כ-11,540 ש”ח לכל נוסע, במקרים בהם חברת התעופה הפרה ביודעין את חובותיה.

אם ניתן להוכיח שחברת התעופה התעלמה במודע מבקשות למתן שירותי סיוע, או סירבה לספק את ההטבות המגיעות על פי חוק, בית המשפט עשוי לראות בכך עילה לפסיקת פיצויים עונשיים נוספים, מעבר לפיצוי הבסיסי על ביטול הטיסה או העיכוב.

פיצויים לדוגמה אלה נועדו ליצור הרתעה כלפי חברות התעופה, ולהבטיח שיכבדו את זכויות הנוסעים ויפעלו בהתאם להוראות החוק.

איך אפשר לקבל פיצויים לדוגמה – שיקולי בית המשפט

בנוסף לפיצוי הקבוע על ביטול טיסה או עיכוב משמעותי, חוק טיבי מגדיר בסעיף 11 מנגנון של “פיצויים לדוגמה”. אלו הם פיצויים שאינם קשורים ישירות לנזק כלכלי שנגרם לנוסע, אלא נועדו להרתיע ולהעניש חברות תעופה שפעלו באופן פסול במיוחד.

הרציונל מאחורי מנגנון זה הוא שאם חברת תעופה מודעת היטב לחובות המוטלות עליה על פי החוק, אך בוחרת במודע להתעלם מהן ולא לספק לנוסעים את הזכויות הבסיסיות המגיעות להם (כגון מזון, לינה, החזר כספי או כרטיס חלופי) – עליה לשאת בתשלום פיצוי נוסף שיבהיר כי לא משתלם להתעלם מהוראות החוק.

כדי שבית המשפט יפסוק פיצויים לדוגמה, על הנוסע להוכיח “ידיעה” מצד החברה – כלומר, שהחברה הייתה מודעת לחובותיה אך בחרה במודע שלא למלא אותן. אם מדובר בטעות בתום לב או באי-הבנה, בית המשפט עשוי להסתפק בפסיקת הפיצוי הבסיסי בלבד.

סיום

המפתח הוא להבין היטב את החוק והעיקרון שמאחוריו. בפעם הבאה שאתם עולים על טיסה, מוטב שתדעו: אם הדברים לא הולכים כמתוכנן, בידכם הכלים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח שלא תישארו ללא מענה או החזרים. תכירו את הכללים הבסיסיים, הסיכוי שלכם לקבל פיצוי הוגן והטבות רלוונטיות גבוה פי כמה מכפי שהיה בעבר.

זכרו: גם אם משהו ישתבש בדרך, אתם לא לבד, אני כאן בשביל לעזור לכם ולתת לכם כלים שיעזרו לכם לצלוח את הסיטואציה ולמזער את הנזק.

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי מחייב. בכל מקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי