פסק דין מרתק בנושא זה הוא ת”א 550480-12-16 אשר סקר את נושא זה במבצע צוק איתן .
ביטול טיסה בעקבות מלחמה-הפרשנות שנתנה הפסיקה לסעיף הפטור החריג מורה, כי בסופו של יום מדובר בשאלה פרשנית הנגזרת משיקולי מדיניות משפטית, ומהאופן שבו הפרשנות תעניק את מלוא המשקל לתכלית החקיקתית שבבסיס חוק שירותי תעופה והפיצוי הקבוע בו. הפסיקה קבעה, כי למונח “נסיבות מיוחדות” יש להעניק פרשנות מצמצמת ביותר, ולפיה רק מקום בו קיים כוח עליון, כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסון טבע, מלחמה, שביתה וכיו”ב, יש הצדקה למתן פטור כאמור (ראו למשל: תא”מ 69167-11-16 רגב נ’ אל על נתיבי אוויר לישראל בע”מ, תא”מ 24393-01-17 דגני נ’ איבריה נתיבי אוויר ספרדיים, תא”מ 38107-07-17 מיכאל קרפציו נ’ Iberia נתיבי אוויר ספרדיים.
כפי שעולה מדברי ההסבר, מדובר בחוק שתכליתו נשענת על אדנים פרו-צרכניים מובהקים, וככזה הוא זכה לגישה הפרשנית האמורה בפסיקה. לפיכך, במקרה של ביטול טיסה העונה על הגדרת החוק, לנוסע כתובת אחת לפיצוי והיא המארגן או מפעיל הטיסה. (כך למשל נדונה תביעה עקב אי ניצול חבילת טיול מאורגן שלא יצאה אל הפועל עקב מבצע צוק איתן, רת”ק 65768-06-15 השטיח המעופף בע”מ נ’ יוסף [פורסם בנבו] (20.10.15); ת”ק 22887-12-14 יוסף נ’ איסתא ישראל בע”מ [פורסם בנבו] (16.6.15); זיכוי נוסעים בעלות השהות בבתי המלון באנטליה משך שהותם המוארכת בשל ביטול טיסה עקב מבצע צוק איתן (שירותי סיוע מסוג שהייה בבית מלון ומזון) ת”ק 45457-12-16 ח’יר נ’ קשרי תעופה בע”מ [פורסם בנבו] (25.4.17); ת”ק 23154-11-15 אבא נסאר נ’ קשרי תעופה בע”מ [פורסם בנבו] (30.5.16)); זכאות לפיצוי בגין קיצור חופשה בחו”ל עקב מבצע צוק איתן בניגוד לרצון הנוסע והשבתו לאלתר בטיסת חירום ראו רת”ק 35583-09-15 השטיח המעופף בע”מ נ’ גזאל [פורסם בנבו] (4.2.16) לעומת ת”ק 48566-02-15 חרב נ’ איסתא ישראל בע”מ [פורסם בנבו] (9.8.15); ת”ק 53591-01-15 גזאל נ’ השטיח המעופף בע”מ [פורסם בנבו] (21.7.15); ת”ק 18270-11-14 שיראי נ’ ג’ט אייר פלאי [פורסם בנבו] (10.2.15)).
אכן בפסיקה הקיימת ישנה תמימות דעים בשאלת תחולת סעיף הפטור החריג על מצב מלחמתי, כגון מלחמה או מבצע מלחמתי. אלא, שפטור זה אינו מוחלט והוא חל אך לעניין הפיצוי הקבוע בתוספת הראשונה (הפיצוי הסטטוטורי), ואינו חל על שירותי הסיוע והשבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי. וכך הוא מצב הדברים בעניינו. קיומו שלמבצע מלחמתי או מצב של מתיחות ביטחונית, שהביאה לביטול המראות ע”י חברות תעופה זרות, אין בו כדי לפטור את המארגן או מפעיל הטיסה מתשלום עבור שירותי סיוע והשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירת הנוסע), והפטור כאמור מתייחס לפיצוי הכספי הסטטוטורי, המוסדר בתוספת הראשונה לחוק, הנגזר ממרחק הטיסה שבוטלה.
לאחרונה הביע בית המשפט המחוזי בחיפה עמדה זו בריש גלי במסגרת ת”צ (מחוזי-חי’) אושרית דהן נ’ ישראייר תעופה ותיירות בע”מ [פורסם בנבו] (החלטה מיום 27.5.20 ; פיסקה כו), שם דחה בית המשפט את טענת שלילת הזכאות לשירותי סיוע לפי סעיף 6(א)(1) של חוק שירותי תעופה, במקרה בו טיסה בוטלה בשל “נסיבות מיוחדות” שלא היו בשליטת המשיבה, בציינו כי “… סעיף 6(ה)(1) פוטר מפעיל טיסה מפיצוי כספי של נוסע בהתקיים ‘נסיבות מיוחדות’, אולם הוא לא פוטר אותו מחובתו להעניק שירותי סיוע לפי סעיף 6(א)(1)” (הדגשה במקור – ש.נ.).
דומני כי מתן פטור מלא בנסיבות מיוחדות כגון מלחמה/מבצע מלחמתי, תוך הטלת העול על כתפיו של הנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות עליהם נשען החוק דנן, ואינו מתיישב עם הרציונל העומד ביסוד חקיקתו, לרבות מעמדו הצרכני, קרי אי הותרת הנוסע ללא סיוע במצב בו מבוטלת טיסה בנסיבות כגון דא. עקרונות אלו, כפי שנאמר בדברי ההסבר, באו למלא את החסר שהיה לפני חקיקת החוק, ונועדו להציב מנגנון המבטיח מענה חקיקתי ל- “הוצאות הכספיות, נוסף על נזקים שאינם ממוניים הנגרמים להם משיבוש תוכניותיהם” עקב ביטול טיסה, במטרה לקבוע אמות מידה לזכאות להטבות ולסיוע, להם יהיה זכאי הנוסע על פי המדרג שנקבע בחוק. בניגוד לנוסע, לרשות מארגן או מפעיל טיסה עומדת היכולת לשקלל מצב של ביטול טיסה עקב נסיבות חריגות (שאילו הוכחו פוטרות אותו כאמור מתשלום הפיצוי הכספי שבתוספת הראשונה, אך אינן מאיינות את הזכאות להטבות בדמות שירותי סיוע וכרטיס טיסה חלופי), באמצעות רכישת ביטוח מתאים למקרים אלו, או לקחת במסגרת שיקוליו הכלכליים הסיכון לתשלום פיצוי במקרים אלה. ההחרגה עליה עמדתי לעניין תשלום הפיצוי הכספי שבתוספת הראשונה, במקרה של נסיבות מיוחדות שלא בשליטה, היא הנותנת, משום שהמחוקק לא התכוון להחריג את ההטבות של שירותי סיוע והשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, גם במקרה של נסיבות חריגות כגון מצב ביטחוני או מלחמתי.
לסיכום פרק זה, ברוב מוחץ של המקרים נראה כי בהעדר הוכחה אחרת, נקבע כי החריג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק לא חל במקרים של מלחמה, למעט לעניין הפיצוי הכספי על פי התוספת הראשונה. כלומר, קיומו שלמבצע מלחמתי או מצב של מתיחות ביטחונית, שהביאה לביטול המראות ע”י חברות תעופה זרות, אין בו כדי לפטור את המארגן או מפעיל הטיסה מתשלום עבור שירותי סיוע והשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירת הנוסע), והפטור כאמור מתייחס לפיצוי הכספי הסטטוטורי, המוסדר בתוספת הראשונה לחוק, הנגזר ממרחק הטיסה שבוטלה.
צריכים עורך דין דיני תעופה? פנו עוד היום אל יצחק מימון
