מהו חוק טיבי?
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב -2012 הוא חוק ישראלי אשר חל בטיסות מישראל ואל ישראל. למעשה, חוק טיבי מחייב את חברת התעופה להסדיר את זכויות הנוסעים בעת ביטול טיסה, עיכוב טיסה ודחיית טיסה מצד חברות התעופה. החוק מסדיר את מערכת היחסים בין חברות התעופה לנוסעים.
כאשר גובה הפיצוי יכול להיות בין 1,440 ₪ (עד מרחק טיסה של 2,000 קילומטרים), 2,310 ₪ (כאשר מרחק הטיסה בין 2,000-4,500 קילומטרים), 3,460 ₪ (כאשר מרחק הטיסה מעל 4,500 קילומטרים).
במסגרת חוק טיבי נקבע, כי על חברת התעופה לספק לנוסעים מספר סוגי הטבות, אשר הזכאות לקבלתם תלויה למעשה בזמן ההמתנה לטיסה המקורית שלכם. לצורך ההמחשה, מדובר למשל במקרים בהם הטיסה שלכם המריאה באיחור של למעלה משמונה שעות. מקרים בהם הטיסה שלכם בוטלה לחלוטין. במקרים בהם הטיסה שלכם הוקדמה למעלה משמונה שעות או במקרים בהם חברת התעופה סירבה לעלות אתכם לטיסה, לרבות בשם רישום יתר.
במקרים אלו, אתם תהיו זכאים לקבל פיצוי כספי ששיעורו תלוי במרחק האווירי שבין נקודת המוצא לבין היעד הסופי.
סעיף 1(2) לחוק התעופה (חוק טיבי) קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).
משטר האחריות הקבוע בחוק מטיל על חברת התעופה אחריות שיש שכינו אותה בפסיקה כ-“מוגברת מאוד”, המתקרבת לאחריות חמורה (ראו: עניין מושקטל, פס’ 9). בשים לב לכך, הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות שהנתבעת עשתה כל שביכולתה עדי להתגבר עליהן מוטל על הנתבעת ומדובר בנטל משמעותי (ראו: רת”ק 12149-12-18 אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס בע”מ נ’ מירוז).
דהיינו, ביטול טיסה, אפילו בנסיבות מיוחדות המפורטות בס׳ 6 (ה) לחוק שירותי תעופה המאפשרות הימנעות מתשלום פיצוי, אין בו כדי לפטור את חברת התעופה מחובתה להעניק את ההטבות המנויות בחוק ובכללן את שירותי הסיוע המוגדרים בחוק (ראו ת״צ 44555-03-19 דהן ואח’ ישראייר).
שימו לב, מועד ההמראה נקבע עפ”י המועד בו התנתקו גלגלי המטוס ממסלול ההמראה ולא ממועד ההתנתקות מהשרוול. בנוסף, בחוק נקבעו נסיבות לפיהן נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות. (3) הטיסה בוטלה כדי למנוע מחילול שבת או חג (סעיף 6 לחוק).
חשוב לזכור, גם כאשר מסלול הטיסה כולל חניית ביניים, עיכוב של טיסה אחת, גם אם אינו עולה על שמונה שעות, עשוי להוביל להחמצת טיסת ההמשך. לפיכך, בתי המשפט הטילו אחריות על חברות התעופה במקרים בהם הוחמצה טיסת הקישור.
בנוסף, בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים לדוגמה סכום שלא יעלה על 11,540 ₪ אם מצא כי נעשה ביודעין על ידי מפעיל טיסה או מארגן אחד מאלה: (א) לא נתן הטבות לנוסע שסירב להטיסו, בניגוד להוראות סעיף 5. (ב) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6. (ג) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 7.
לפיכך, סעיף 11 לחוק התעופה קובע כי בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים לדוגמה שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 11,540 ₪.
בת”ק 61967-02-17 בנוסף לחיוב הנתבעת בפיצוי הסטטוטורי לתובעים, סברה כבוד השופטת בר טל כי יש להוסיף ולפסוק לתובעים גם פיצויים לדוגמה, לאור התנהלותה החריגה של הנתבעת במקרה דנן.
בת”ק 7115-03-15 נגר נ’ אל על חייב בית המשפט את הנתבעת בפיצוי לתובעים (הגם שהתובעים לא הוכיחו כי מגיע להם פיצוי על פי החוק) על אי הנוחות שנגרמה להם.
בת”ק 44588-09-22, שם חייב בית המשפט את הנתבעת גם בפיצויים לדוג’ לכל תובע (על אף כי כלל לא היה מדובר בטיסה שבוטלה).
בת”ק 7311-09-13 נ’ אל על, בו נפסק לתובע פיצוי בגין ביטול טיסת פנים בארה”ב, בנסיבות בהן כלל לא חל חוק שירותי תעופה.
בת”ק 23500-05-19 נקבע כי ההצעה לטיסה חלופית לא הייתה סבירה, במקרה זהחייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים את העלויות הנובעות מביטול הטיסה, הן את הפיצוי הסטטוטורי, והן בפיצויים לדוגמה.
בת”ק 28902-03-20, וגם בת”ק 43651-11-19, נקבע כי הרציונל מאחורי מתן שירותי סיוע הינו לסייע לנוסעים שחל שינוי בלתי מתוכנן במועד טיסתם והם נאלצים להמתין עד שטיסתם יוצאת לפועל על ידי מפעיל הטיסה.
בת”ק 66475-05-24, טיסתם של הנוסעים המריאה בעיכוב של 10 שעות. במקרה זה פסק בית המשפט כי הנתבעת תשלם לתובעים את הסך של 20,920 ₪ .
פיצוי בגין עוגמת נפש
לעניין זה ראו פסק דינו של בית המשפט העליון ברע”א 8456/19 איבריה נתיבי אוויר ספרדיים נגד פלישר, שם נקבע כי ניתן לפסוק פיצוי לא ממוני בגין עוגמת נפש גם כנגד מוביל אווירי למרות אמנת מונטריאול.
הטיסה שלכם המריאה בעיכוב של עד 2-5 שעות ביחס למועד הנקוב בכרטיס הטיסה?
החל משעת ההמתנה השלישית, הנוסע יהיה זכאי לקבל מחברת תעופה שירותי סיוע כגון שירותי תקשורת, מזון ומשקאות. אך לא קיימת לנוסע זכאות לפיצוי כספי בגין העיכוב בטיסה.
הטיסה שלכם המריאה בעיכוב של עד 5-8 שעות ביחס למועד הנקוב בכרטיס הטיסה?
הנוסע יהיה זכאי להשבת התמורה עבור כרטיס הטיסה או בחירת כרטיס טיסה חלופי, כאשר הדבר נתון לבחירתו של הנוסע ולא של חברת התעופה. בנוסף, הנוסע יהיה זכאי למזון ומשקאות, שירותי תקשורת, ובמקרים חריגים אף לינה והסעה. אך לא קיימת לנוסע זכאות לפיצוי כספי בגין העיכוב בטיסה. יתר על כן, במידה ובחרתם בהשבת התמורה, אז על חברת התעופה להשיב את התמורה בתוך 21 ימים מהיום שבו דרש הנוסע את התמורה בכתב. אם הנוסע בחר בכל זאת לעלות על הטיסה 0על אף העיכוב) הוא לא יהיה זכאי להשבת התמורה.
הטיסה שלכם המריאה באיחור של מעל 8 שעות ביחס למועד הנקוב בכרטיס הטיסה?
הטיסה תיחשב כטיסה שבוטלה בהתאם לסעיף 1 לחוק שירותי תעופה. לפיכך, הנוסע יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין העיכוב בטיסה.
מה קורה במקרים בהם שילמתם על ארוחות ומלון?
במידה ונוסעים המתינו לטיסה החלופית או לטיסה המעוכבת, ובמהלך ההמתנה נגרמו לכם הוצאות כגון, תחבורה, מלון, מזון ושתייה, מומלץ לשמור את הקבלות בגין ההוצאות הללו, שכן על חברת התעופה להשיב לכם אותם.
האם החוק חל גם על טיסות לואו-קוסט או טיסות צ’רטר?
החוק חל על כל סוגי הטיסות אשר ממריאות מתחומי מדינת ישראל או אליה, כולל טיסות עם עצירות ביניים.
מתי הנוסעים יהיו זכאים לקבל פיצוי על ביטול טיסה?
במקרים בהם הטיסה למעשה לא התקיימה. למשל במקרים בהם הטיסה שלכם המריאה באיחור של למעלה משמונה שעות. מקרים בהם הטיסה שלכם בוטלה לחלוטין. במקרים בהם הטיסה שלכם הוקדמה למעלה משמונה שעות או במקרים בהם חברת התעופה סירבה לעלות אתכם לטיסה, לרבות בשם רישום יתר. או במקרים בהם הטיסה המריאה באיחור של שמונה שעות לפחות, כאשר ההודעה על כך הייתה פחות מ 14 ימים.
במקרים אלו, הנוסעים יהיו זכאים לקבל מחברת התעופה פיצוי על ביטול טיסה בתוך 45 ימים ממועד פנייתם אל חברת התעופה בכתב.
כיצד יודעים מהו הפיצוי הכספי?
כפי שצוין, גובה הפיצוי לא קשור לסוג הטיסה, למחלקה וכו’, אלא נקבע בהתאם למרחק הטיסה מנקודת המוצא אל נקודת היעד . כאשר גובה הפיצוי יכול להיות בין 1,440 ₪ (עד מרחק טיסה של 2,000 קילומטרים), 2,310 ₪ (כאשר מרחק הטיסה בין 2,000-4,500 קילומטרים), 3,460 ₪ (כאשר מרחק הטיסה מעל 4,500 קילומטרים).
האם חברת התעופה יכולה לקבל פטור מפיצוי?
במסגרת החוק נקבעו מספר מקרים בהם חברת התעופה יכולה לקבל פטור מתשלום הפיצוי לנוסע. בחוק נקבעו נסיבות לפיהן נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות. (3) הטיסה בוטלה כדי למנוע מחילול שבת או חג (סעיף 6 לחוק).
עם זאת, חשוב לזכור כי גם במקרים אלו, חברות התעופה עדיין מחויבות לספק לנוסע שירותי סיוע והטבות ללא תשלום.
להלן מספר דוגמאות למקרים בהם טיסות התבטלו בצירוף פסקי דין שונים בנושא:
ביטול טיסה בגלל תקלה טכנית
בת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום”.
יתר על כן, בית הדין האירופי לצדק קבע, כי תקלה המתגלה במהלך התחזוקה השוטפת של המטוס אינה מהווה נסיבה הפוטרת את מפעיל הטיסה מפיצוי הנוסעים. הדוגמאות שנתן בית הדין לתקלה טכנית שתקְנה פטור מחובת הפיצוי הן מצומצמות, וכוללות גילוי של פגם סמוי שנפל בפס הייצור של דגם המטוס, חבלה ומעשה טרור. באותו עניין נקבע כי פגיעת ציפור במנועי מטוס אומנם עולה לנסיבה מיוחדת. עם זאת, נקבע כי אף בהתרחשותן של נסיבות מיוחדות שכאלו, חובה על מפעיל הטיסה לנקוט בכל האמצעים למניעת ביטול הטיסה, תוך שבית הדין נוקט בלשון המטילה אחריות מוגברת ביותר על מפעיל הטיסה. (Pešková & Pešká v. Travel Service a.s. C-315/15 (4.5.2017
הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב רף גבוה הנדרש ממפעיל הטיסה לצורך התקיימות הסייג לפיצוי. כך, נפסק כי במקרים מסוימים מצבו הרפואי של טייס, פגיעת ציפור במנוע המטוס, תקלה טכנית חמורה, ואפילו מכת ברק אינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות שלא נמצאות בשליטת מפעיל הטיסה. על המוביל האווירי לדאוג לכך כי יינתן מענה מידי למצבים מסוג תקלות טכניות, מצבים אלו אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה. משכך, על מוביל אווירי להיערך למצב זה מבעוד מועד, אם על ידי הגדלת הצוות האווירי ואם בדרכים אחרות. (ראו ת”ק 30834-02-16 הונדרט נ’ טורקיש איירליינס)
העמדה האמורה עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט. כך עולה מפסיקה ענפה שעסקה בביטול טיסה בשל תקלה טכנית במטוס. למשל, בת”א (שלום רח’) 69167-11-16 רגב נ’ אל-על נתיבי אויר לישראל בע”מ [פורסם בנבו] (29.3.2017) נקבע כי: “בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו’. כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת ‘כוח עליון’, כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו”ב, יצדיקו את הפטור. בית-המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו”ב”.
בתי המשפט חזרו על קביעות ברוח זו בשורה של מקרים נוספים. ראו, עניין זהבי, בפסיקה “כל עוד לא הוכיח מפעיל הטיסה כי מדובר בסוג תקלה שאותה לא ניתן היה למנוע גם ‘אם היה עושה כל שביכולתו’ הרי האחריות נותרת על כתפי המוביל. כך לדוג’, אם התקלה נבעה מכך שלא נעשה טיפול שגרתי במועד, או שבדיקה בנמל הבית (מקום בו יש מטוסים חלופיים) לא גילתה תקלה (שהייתה קיימת) אשר שהתגלתה בנמל הזר, הרי האחריות היא בוודאי על חברת התעופה”. בת”ק (ת”א) 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ נקבע כי: “לדעתי על פי הפירוש המילולי של החוק, תקלה טכנית אינה ‘נסיבה מיוחדת שלא הייתה בשליטת הנתבעת’. נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת הנתבעת יכולה להיות תנאי מזג אויר קיצוניים, אירוע מלחמה, בעיה אספקת דלק וכו’. מדובר ברשימה שאינה סגורה .לטעמי תקלה טכנית הינה בשליטה של הנתבעת, אם על ידי קניית מטוסים חדשים יותר, או העמדת מטוס חלופי… הפרשנות הנכונה של החוק לטעמי היא כי תקלה טכנית חמורה ככל שתהיה ובלתי נמנעת ככל שתהיה אינה מהווה נסיבה מיוחדת”; ת”ק (ת”א) 25426-02-13 שור נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ [פורסם בנבו] (8.9.2013): “העובדה שהנתבעת עומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר אינה הופכת את התקלה הטכנית לנסיבה מיוחדת”; ת”ק (י-ם) 18166-11-14 ורניק נ’ חברת אייר פראנס, [פורסם בנבו] פיסקה 18 (14.7.2015): “…היה על הנתבעת לדאוג למטוס חלופי שיצא מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את העיכוב הממושך בהגעה לטוקיו. הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את אותו עיכוב, וכי לא היה באפשרותה להוציא מטוס נוסף שיבצע את אותה טיסת המשך מפאריס לטוקיו במועד מוקדם”; ת”ק (י-ם) 32765-06-16 ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, [פורסם בנבו] פסקאות 11-9 (30.8.2016), שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק (ת”א) 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה – קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע”מ [פורסם בנבו] (19.6.2017): “הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל.
ביטול טיסה בעקבות רישום יתר – אובר בוקינג over booking
סעיף 5. (א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן; בסעיף קטן זה –רישום יתר –רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס, שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס.
סעיף 5.(ב) לחוק קובע כי נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
סעיף 5(א) לחוק מתייחס למצב של סירוב להטיס נוסע בטיסה, “לרבות בשל רישום יתר”.
סעיף 5(ב) לחוק מזכה נוסע שלא הסכים לוותר על מקומו בטיסה, בזכות לקבל שרותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, בנוסף לקבלת כרטיס טיסה חלופי.
מקרים בהם הטיסה הוקדמה
במקרים בהם הונפק לנוסע כרטיס לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר מחמש שעות אך לא מעל שמונה שעות, וקיבלת על כך הודעה פחות מ 14 ימים טרם מועד הטיסה. תהיו זכאים לקבל את התמורה ששילם עבור כרטיס הטיסה או כרטיס לטיסה חלופית (לפי בחירתכם).
במידה ומועד ההמראה של הטיסה הוקדם ביותר משמונה שעות ולא קיבלת על כך הודעה בת 14 ימים מראש, אתם זכאים לקבל מחברת התעופה גם פיצוי כספי.
חשוב לזכור כי גם הקדמת מועד הטיסה נחשבת לטיסה שבוטלה, המסרגת הנורמטיבית בעניין זה מצויה בסעיף 8. (ב) לחוק התעופה קובע כי: נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר משמונה שעות, וקיבל הודעה על כך כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי להטבות אלה:
- פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה ….
- השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו
איחור בטיסת קונקשן – ביטול טיסה בעקבות החמצת טיסת ההמשך – החמצת טיסת קונקשן
בשורה של פסקי דין הכריעו בתי המשפט השונים כי במקרים בהם החמיצו נוסעים את טיסת ההמשך, וכתוצאה מכך המריאו ליעדם הסופי באיחור של 8 שעות ומעלה, כפופים אף הם לדין החל על טיסה שבוטלה.
בת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אלאיטליה קבע בית המשפט כי: “טיסת ההמשך המקורית שלא התאפשר לתובע להגיע אליה מחמת עיכוב בטיסה כמוה כטיסה שלא התקיימה. בת”ק 57249-02-14 עצמון נ’ US AIRWAYS חויבה חברת התעופה בפיצוי נוסעים שאיחרו לטיסת ההמשך כאילו הייתה זו טיסה שבוטלה. כך גם ב 4420-12-14 כהן נ’ אייר פראנס, שם פסק בית המשפט הנכבד כי רואים באיחור לטיסת המשך שגרם לאיחור של מעל 8 שעות כאל “טיסה שבוטלה”.
ביטולי טיסות במצב חירום
התבטלה לכם הטיסה בגלל המצב הבטחוני? או ביטול טיסה קרה בזמן מלחמת חרבות ברזל?
במקרים אלו על בית המשפט לבחון את השאלה האם קיים שוני לעניין זה בין מצב בו הטיסה בוטלה עקב אירועים של מלחמה עצימה אשר פרצה או הסלימה בסמוך למועד הטיסה לבין מצב בו בוטלה הטיסה בתוך “שגרת מלחמה” עקב שינוי מדיניות של חברת התעופה. בעשותו זאת, אין להשקיף על כל מצב מלחמתי בצורה זהה.
כאשר יש להבחין בין מצב מלחמה מהסוג העצים, כזה שרותם את החברה והמשק לצרכיו ומציב לעיתים את העורף בחזית. לעומת המקרים בהם הטיסה הייתה קבועה לשלב שחל בתוך “שגרת המלחמה”, כאשר הפעילות המלחמתית פחתה, המשק חזר לפעילות, גם אם לא מלאה, וחברות תעופה רבות, ובהן גם הנתבעת, חזרו לטוס אל ישראל וממנה.
במצבים מסוג זה משתנה נקודת האיזון, במובן זה שאם בשלב הראשוני והעצים של המלחמה נקודת המוצא הייתה שאירועי המלחמה עולים ככלל כדי נסיבות מיוחדות המקימות את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, בשלב “שגרת המלחמה” על חברת התעופה להראות כי האירוע שבעטיו היא מבקשת לבטל את הטיסה אכן שינה מהותית את מצב הדברים ויצר מניעה או סכנה של ממש בטיסה לישראל וממנה.
פטור מלא בנסיבות מיוחדות כגון מלחמה/מבצע מלחמתי, תוך הטלת העול על כתפיו של הנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות עליהם נשען החוק דנן, ואינו מתיישב עם הרציונל העומד ביסוד חקיקתו, לרבות מעמדו הצרכני, קרי, אי הותרת הנוסע ללא סיוע במצב בו מבוטלת טיסה בנסיבות כגון דא.
הצעת חוק שירותי תעופה שינוי (תיקון והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025. ראשית, מדובר בהצעת חוק שלא ידוע כרגע אם תאושר בקריאה שנייה ושלישית ובהחלטת ממשלה לאור מאות ההסתייגויות שהוגשו בעניין זה. שנית, ההוראה בהצעת החוק פוטרת מתשלום פיצוי בתקופת מלחמת “חרבות ברזל” חלה רק בתקופה שבין יום 08.10.2023 עד ליום 30.11.2023, וכן לתקופות נוספות כמו 12-18.04.24, 01-08.08.24, 01-05.10.24.
בת”ק 38042-05-24 אבי יגאל נ’ אייר קנדה נקבע כי ” … שאם בשלב הראשוני והעצים של המלחמה נקודת המוצא הייתה שאירועי המלחמה עולים ככלל כדי נסיבות מיוחדות המקימות את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) לחוק, בשלב “שגרת המלחמה” על חברת התעופה להראות כי האירוע שבעטיו היא מבקשת לבטל את הטיסה אכן שינה מהותית את מצב הדברים ויצר מניעה או סכנה של ממש בטיסה לישראל וממנה“. (ההדגשה אינה במקור).
בפסק הדין שלעיל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים את סכום כולל של 32,836 שקלים וכן הוצאות משפט בסך 600 שקלים, אשר כלל את כל ההוצאות שנכפו על התובעים במסגרת שירותי הסיוע שלא ניתנו להם כגון: הלינה, המזון והשתייה, התחבורה.
חברת התעופה מחויבת בתשלום בגין שירותי סיוע שלא ניתנו לנוסעים על ידה
יפים לעניין זה דברים שנקבעו בת”א 55048-12-16 גובראן נ’ גראיסי (פורסם בנבו, 31.1.2021): “קיומו של מבצע מלחמתי או מצב של מתיחות ביטחונית, שהביאה לביטול המראות ע”י חברות תעופה זרות, אין בו כדי לפטור את המארגן או מפעיל הטיסה מתשלום עבור שירותי סיוע והשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירת הנוסע), והפטור כאמור מתייחס לפיצוי הכספי הסטטוטורי, המוסדר בתוספת הראשונה לחוק, הנגזר ממרחק הטיסה שבוטלה… דומני כי מתן פטור מלא בנסיבות מיוחדות כגון מלחמה/מבצע מלחמתי, תוך הטלת העול על כתפיו של הנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות עליהם נשען החוק דנן, ואינו מתיישב עם הרציונל העומד ביסוד חקיקתו, לרבות מעמדו הצרכני, קרי אי הותרת הנוסע ללא סיוע במצב בו מבוטלת טיסה בנסיבות כגון דא” (ראו גם זיכוי נוסעים בגין עלות השהות במלון משך שהותם המוארכת עקב מבצע צוק איתן, ובעניין שירותי סיוע מסוג מלון ומזון ת”ק 45457-12-16, ת”ק 23154-11-15(.
יתר על כן, על חברת התעופה לספק לנוסעים שירותי לינה, הסעה, מזון ושתייה, ושירותי תקשורת. בעניין זה, ראו לת”צ 46233-02-17 ברק נ’ אל על.
מה קורה במקרים בהם הנוסעים רוכשים על חשבונם כרטיסי טיסה חלופיים
בת”ק 18270-11-14 שיראי נ’ ג’ט אייר, הכיר בית המשפט בחובת תשלום הוצאות רכישת כרטיס טיסה חלופי, במצב בו לא הציע המארגן או מפעיל הטיסה, באמצעות הנציגים בשדה התעופה, לנוסעים, חלופות להגעה לישראל, ובכלל זה צפי לחידוש הטיסות לישראל.
באותה דרך נקט בית המשפט במסגרת ת”ק 37495-11-18 שם פסק כי היה על מארגן או מפעיל הטיסה להוכיח, כי בתוך זמן סביר הוא פנה לתובעים והציע להם כרטיס טיסה חלופי, וכי הטיסה שהוצעה לתובעים הייתה במועד המוקדם שניתן. עוד נפסק שם, כי התשלום של הנוסעים בגין כרטיסי הטיסה החלופיים שהצליחו לאתר באופן עצמאי, בהעדר סיוע של המפעיל או מארגן הטיסה, אינו מהווה נזק עקיף, “כי אם בחובה של הנתבעת לספק טיסה חלופית תוך זמן סביר ובהקדם האפשרי ובהתאם להוראות הדין.
כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.