ביטול טיסה בגלל המלחמה
עולם התעופה טומן בחובו סיכונים ואי נעימויות המתרחשים לצערנו חדשות לבקרים. חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב-2012, מסדיר את מערכת היחסים בין נוסע לבין מפעיל הטיסה בכל הקשור לטיסות ממדינת ישראל, אליה או בשטחה.
סעיף 1(2) לחוק שירותי תעופה, קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).
משטר האחריות הקבוע בחוק מטיל על חברת התעופה אחריות שיש שכינו אותה בפסיקה כ-“מוגברת מאוד”, המתקרבת לאחריות חמורה (ראו: 68228-03-17 מושקטל ואח’ נגד ארקיע, פס’ 9).
הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות מוטל על חברת התעופה. לפיכך, על חברת התעופה להוכיח כי עשתה כל שביכולתה להתגבר עליהן, וזהו נטל משמעותי (ראו: רת”ק 12149-12-18 אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס בע”מ נ’ מירוז).
דהיינו, ביטול טיסה, אפילו בנסיבות מיוחדות המפורטות בס׳ 6 (ה) לחוק שירותי תעופה המאפשרות הימנעות מתשלום פיצוי, אין בו כדי לפטור את חברת התעופה מחובתה להעניק את ההטבות המנויות בחוק ובכללן את שירותי הסיוע המוגדרים בחוק (ראו ת״צ 44555-03-19 דהן ואח’ ישראייר, ת”צ 46233-02-17 ברק נ’ אל על)
ביטול טיסה בעקבות מצב בטחוני
תכליתו של חוק התעופה נשענת על אדנים פרו צרכניים מובהקים, וככזה הוא זכה לגישה הפרשנית האמורה בפסיקה. לפיכך, במקרה של ביטול טיסה העונה על הגדרת החוק, לנוסע כתובת אחת לפיצוי והיא המארגן או מפעיל הטיסה. (ראו רת”ק 65768-06-15 השטיח המעופף נ’ יוסף, ת”ק 22887-12-14 יוסף נ’ איסתא. ראו גם זיכו נוסעים בגין עלות השהות בבתי המלון משך שהותם המוארכת בשל ביטול טיסה עקב מבצע צוק איתן, כך גם בעניין שירותי סיוע מסוג שהייה בבית מלון ומזון ת”ק 45457-12-16 מוניר נ’ קשרי תעופה, ת”ק 23154-11-15 נסאר נ’ קשרי תעופה.
יפים לעניין זה דברים שנקבעו בת”א 55048-12-16: “קיומו של מבצע מלחמתי או מצב של מתיחות ביטחונית, שהביאה לביטול המראות ע”י חברות תעופה זרות, אין בו כדי לפטור את המארגן או מפעיל הטיסה מתשלום עבור שירותי סיוע והשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירת הנוסע), והפטור כאמור מתייחס לפיצוי הכספי הסטטוטורי, המוסדר בתוספת הראשונה לחוק, הנגזר ממרחק הטיסה שבוטלה…” ובהמשך לכך נקבע: “… דומני כי מתן פטור מלא בנסיבות מיוחדות כגון מלחמה/מבצע מלחמתי, תוך הטלת העול על כתפיו של הנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות עליהם נשען החוק דנן, ואינו מתיישב עם הרציונל העומד ביסוד חקיקתו, לרבות מעמדו הצרכני, קרי אי הותרת הנוסע ללא סיוע במצב בו מבוטלת טיסה בנסיבות כגון דא”(ראו: עניין רזיאל).
פסק דין מרתק בנושא (במהלך מלחמת חרבות ברזל) הוא ת”ק 38042-05-24 יגאל נ’ אייר קנדה, במקרה זה טענה הנתבעת שהסיבה לביטול הטיסה באמצעותה היו עתידים לשוב התובעים לישראל מקורה במתקפה האיראנית שהתרחשה באפריל. במקרה זה נקבע כי “… בשלב “שגרת המלחמה” על חברת התעופה להראות כי האירוע שבעטיו היא מבקשת לבטל את הטיסה אכן שינה מהותית את מצב הדברים ויצר מניעה או סכנה של ממש בטיסה לישראל וממנה”.
כלומר, אין די בעצם קיומה של מלחמה לשם הוכחת תנאיו של סעיף 6(ה)(1) לחוק התעופה, שכן מדובר במועד שחל לאחר שהנתבעתבחרה ביודעין לקיים טיסות אל ישראל חרף קיומה של מלחמה.
במקרה זה גילתה הנתבעת את דעתה כי הסיבה לכך שהיא אינה מעוניינת לטוס לישראל איננה האירוע הנקודתי של מתקפת כזו או אחרת, אלא שינוי מדיניות אצל הנתבעת. שינוי מדיניות כזה הוא זכות של הנתבעת כגוף מסחרי, ואולם ככל שהוא כרוך בביטול טיסה המזכה את הנוסע בהטבות על-פי החוק – על הנתבעת לספק הטבות אלו.
בפסק הדין שלעיל חויבה חברת התעופה לשלם לתובעים סכום כולל של 32,836 שקלים וכן הוצאות משפט בסך 600 שקלים, אשר כלל גם את הפיצוי לפי מרחק הטיסה, ואת כל ההוצאות שנכפו על התובעים במסגרת שירותי הסיוע שלא ניתנו להם כגון: לינה, תחבורה, המזון והשתייה.
חשוב להבין שכאשר חברת התעופה בוחרת להמשיך לטוס מישראל ואל ישראל, מועד בו התקיימה עדיין שגרת המלחמה. היא אינה יכולה להסתמך על עצם קיומה של המלחמה כגורם העולה כדי נסיבות מיוחדות המבססות את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) לחוק. (ראו והשוו לפסק הדין שניתן בת”א 197/07 Vitol Energy נ’ Trans KA ערעור על פסק הדין נדחה בגדרי ע”א 7802/11), שם נקבע כי אין לקבל טענת סיכול חוזה המסתמכת על אירועי מלחמת לבנון השנייה במקרה בו ההסכם נכרת לאחר פרוץ המלחמה.
רכישת כרטיסי טיסה החלופיים על חשבונם של הנוסעים
ישנה חשיבות של העדר צפי לטיסה חלופית, אשר יקבל משקל משמעותי לצורך הבחירות של הנוסע בהתאם לשיקולים שונים רלוונטיים, ראו ת”ק 18270-11-14 שיראי נ’ ג’ט אייר. שם הכיר בית המשפט בחובת תשלום הוצאות רכישת כרטיס טיסה חלופי, במצב בו לא הציע המארגן או מפעיל הטיסה, באמצעות הנציגים בשדה התעופה, לנוסעים, חלופות להגעה לישראל, ובכלל זה צפי לחידוש הטיסות לישראל, וזאת בניגוד להוראות סעיף 6(א)(1) לחוק, ובניגוד להוראות סע’ 6(א)(2) לחוק.
באותה דרך נקט בית המשפט במסגרת ת”ק 37495-11-18 שם נקבע כי היה על המארגן או מפעיל הטיסה להוכיח, כי בתוך זמן סביר הוא פנה לתובעים והציע להם כרטיס טיסה חלופי, וכי הטיסה שהוצעה לתובעים הייתה במועד המוקדם שניתן. עוד נפסק שם, כי התשלום של הנוסעים בגין כרטיסי הטיסה החלופיים שהצליחו לאתר באופן עצמאי, בהעדר סיוע של המפעיל או מארגן הטיסה, אינו מהווה נזק עקיף, כי אם בחובתה לספק טיסה חלופית תוך זמן סביר ובהקדם האפשרי ובהתאם להוראות הדין.
התנהלות נבונה לאחר ביטול טיסה
לא אשקר לכם, הדרך תהיה לא קלה לפעמים. עם זאת, לדעתי הדרך הנכונה להתמודד משפטית עם חברות התעופה היא דווקא בהליך תביעה קטנה. (1) בהליך זה חברת תעופה אינה יכולה להיות מיוצגת בדיון עם עורך דין מטעמה. (2) לחברת התעופה יהיו 30 ימים להגיב לכתב התביעה. (3) דיני הראיות מקלים יותר. (4) ההליך מהיר יותר. (5) ההליך זול יותר משמעותית. (6) אין כל מניעה שעורך דין ינסח עבורכם את כתב התביעה בהליך תביעה קטנה. בעיניי זה חשוב ביותר לעשות זאת דווקא עם עורך דין אשר זהו תחום עיסוקו ומומחיותו. אינספור פעמים נתקלתי במקרים בהם נוסעים בחרו לעשות זאת לבד ותביעתם נדחתה או לחלופין נוסעים רבים לא ציינו בכתב התביעה סעיפים או טיעונים משפטיים שהיו יכולים לזכות אותם בפיצוי גבוה מאוד. (7) לפיכך, חשוב ביותר להתייעץ עם עורך דין לדיני תעופה על מנת לבחור את הדרך המשפטית הנכונה והמתאימה ביותר למקרה שלכם.
