פיצוי על איחור בטיסה – מהם זכויותיכם?

פיצוי על איחור בטיסה – עיכוב טיסה? ביטול טיסה? מהו חישוב הפיצוי זמן העיכוב? – זכויות יסוד חוק טיבי

שאלה: מהו חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), וכיצד הוא מגדיר עיכוב וביטול טיסה?

תשובה: חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב-2012 – המכונה גם “חוק טיבי” – הוא החוק הישראלי העיקרי המסדיר את זכויות הנוסעים בטיסות היוצאות מישראל או נוחתות בה (לעיתים גם טיסות פנים).

החוק מפרט כמה מדרגות עיכוב וזכאות לפיצוי:

1. עיכוב 2–5 שעות: זכאות לשירותי סיוע (מזון ושתייה).
2. עיכוב 5–8 שעות: זכאות לשירותי סיוע + בחירה בין החזר כספי מלא לבין טיסה חלופית.
3. עיכוב מעל 8 שעות (או ביטול): זכאות לפיצוי כספי סטטוטורי לפי מרחק הטיסה, בנוסף לשירותי הסיוע ולזכות לבחור בהחזר כספי או בטיסה חלופית.

שאלה: כיצד החוק מגדיר “ביטול טיסה“?

תשובה: הגדרת “ביטול טיסה” (סעיף 1 לחוק) כוללת גם טיסה שלא יצאה כלל, וגם טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות או יותר מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה. מכאן עולה כי כל עיכוב מעל 8 שעות למעשה “נספר” כטיסה שבוטלה לצורך הזכות לפיצוי כספי.

דוגמה מפסיקה:

ת”ק 21918-08-23 מנחם ואח’ נגד Ryanair, הטיסה של התובעים המריאה באיחור שגרמה להם לנחות באיחור של מעל 8 שעות. נקבע כי יש לראות בכך ביטול טיסה. בית המשפט חייב את הנתבעת במלוא הפיצוי הסטטוטורי לפי מרחק הטיסה + ופיצוי לדוגמה בהתאם לסעיף 11 לחוק טיבי על סך של 7,340 ₪ לכל אחד, דהיינו לשניהם יחד: 14,680 ₪, וכן את הוצאות ההליך. בסה”כ חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 16,080 ₪

שאלה: מהו הרגע הקובע למדידת העיכוב (“מועד ההמראה הקובע”)?

תשובה: בתי משפט בישראל פסקו שהעיכוב נמדד משעת ההמראה המקורית (המופיעה בכרטיס) ועד לרגע שבו גלגלי המטוס ניתקים בפועל ממסלול ההמראה. סגירת דלתות או עזיבת הגייט אינן מספיקות – אם המטוס המתין עוד שעה על הקרקע, שעה זו תיספר לטובת סך העיכוב.

שאלה: איך מחשבים את גובה הפיצוי על איחור בטיסה?

תשובה: החוק קובע סכומים פיקס (סטטוטוריים) לפי מרחק (בקילומטרים) בין נקודת המוצא ליעד הסופי:

• עד 2,000 ק”מ: כ-1,440 ₪ לנוסע.
• 2,000 -4,500  ק”מ: כ-2,310 ₪ לנוסע.
• מעל 4,500 ק”מ: כ-3,460 ₪ לנוסע.

בתי המשפט מיישמים שיטה זו בפסקי דין רבים. דוגמה להמחשה: אם טיסה לפריז (כ-3,300 ק”מ) התעכבה ב-9 שעות, דינה כטיסה מבוטלת, הפיצוי המלא הוא 2,310 ₪.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: מה עם טיסות פנים-ארציות? האם חוק טיבי חל גם עליהן?

תשובה: כן. חוק טיבי חל גם על טיסות פנים בישראל, אך עם מדרגות אחרות (בחלק מהגרסאות המאוחרות של התקנות) – לעיתים נדרשים 4 שעות עיכוב ומעלה כדי להיחשב “מבוטל”, וסכומי הפיצוי נמוכים משמעותית (למשל: 270 ₪ בקו לאילת). אולם יש לבדוק את התקנות העדכניות, מכיוון שהן עשויות להשתנות.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: מה עושים אם הטיסה התעכבה “רק” 3 או 4 שעות?

תשובה: עיכוב הנמוך מ-5 שעות מזכה בעיקר בשירותי סיוע (מזון, שתייה, שיחות טלפון בסיסיות). לא מגיע פיצוי כספי. החוק קובע מפורשות שפיצוי כספי סטטוטורי מתחיל רק ב-8 שעות עיכוב. יחד עם זאת, אם הוכחתם שהחברה גרמה במכוון לעיכוב או הזניחה לחלוטין את חובתה לספק לכם סיוע, יש מקרים שבתי המשפט פוסקים פיצוי נוסף (פיצויים לדוגמה), אך זה נדיר בעיכוב של פחות מ-8 שעות.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: האם חברת התעופה חייבת לספק מלון במקרה של עיכוב משמעותי?

תשובה: כן. אם יש צורך בהמתנה לילית (כלומר, העיכוב גולש לשעות הלילה עד למחרת), החוק מחייב את החברה לספק לכם לינה בבית מלון +  הסעה הלוך וחזור לשדה, בנוסף לשירותי סיוע אחרים (מזון, שתייה). בתי המשפט מכירים בכך שאין לצפות מנוסעים לישון על הספסל בשדה.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: אילו מסמכים כדאי לשמור כדי להבטיח שאוכל לתבוע פיצוי?

תשובה:

1. כרטיסי טיסה (דיגיטליים או מודפסים).
2. Boarding Pass  כרטיס עלייה למטוס.
3. צילומי לוח הטיסות בשדה/ תיעוד מועד ההמראה בפועל.
4. כל התכתבות או הודעות SMS/Mail מהחברה.
5. קבלות על הוצאות נלוות (אוכל, מלון, מוניות).

שמירה של אלה תקל מאוד בהוכחת העיכוב ובהגשת תביעה קטנה אם תידרש.

פטורים מפיצוי, שינויים נוספים בטיסה ותביעות נזיקין, בנושא “נסיבות מיוחדות”, הקדמות ודחיות טיסה, והחריגים לחובת הפיצוי.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: באילו נסיבות חברת תעופה פטורה מלשלם פיצוי לפי החוק?

תשובה: החוק מונה כמה חריגים:

1. נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת המוביל ולא ניתן היה למנוע אותן אף שביצע את כל המאמצים הסבירים (מזג אוויר קיצוני, מצב ביטחוני מסוכן, שביתה מוגנת).
2. הודעה מוקדמת לנוסע: אם הודיעו לכם על הביטול/השינוי לפחות 14 ימים מראש (או פחות מזה אך הציעו טיסה חלופית העומדת בתנאים מסוימים של איחור מינימלי).
3. כרטיס ללא תמורה: כרטיס “חינמי” או בתעריף מיוחד, שאינו נגיש לציבור הרחב (למשל, כרטיס הטבה לעובדי חברת התעופה).

אם חברה מצליחה להוכיח נסיבה מיוחדת (למשל סופה מסוכנת), היא פטורה מפיצוי כספי, אך עדיין חייבת לספק שירותי סיוע והחזר/חלופי.

הערה מפסיקה: בתי המשפט לתביעות קטנות נוטים לבדוק בחומרה טענת “תקלה טכנית” או “חוסר בצוות” המוצגת כנסיבה מיוחדת, ודוחים אותה אם היא לא באמת חריגה.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: מה כולל “פטור חרבות ברזל” שהוזכר בחוק בהוראת שעה?

תשובה: ביום 10 בפברואר 2025, אישרה הכנסת (בקריאה שנייה ושלישית) תיקון מספר 2 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשפ”ה–2025, שנודע כ”הוראת שעה – חרבות ברזל”. התיקון מעניק פטור לחברות התעופה מתשלום פיצוי כספי (על פי התוספת הראשונה לחוק) במקרה של טיסות שבוטלו או עוכבו ביותר משמונה שעות, וזאת אך ורק בטווחי הזמן הבאים:

• בין 7 באוקטובר 2023 ל-30 בנובמבר 2023
• בין 12 באפריל ל-18 באפריל 2024
• בין 3 באוגוסט ל-8 באוגוסט 2024
• בין 1 באוקטובר ל-5 באוקטובר 2024

כפועל יוצא, אם ביטול הטיסה לא התרחש בתוך אחד מפרקי הזמן האמורים, ייתכן שהנוסעים עדיין זכאים לקבל פיצוי כספי מלא, בכפוף להוראות החוק ותנאיו.

שאלה: טיסה נדחתה ב-6 שעות – האם יש פיצוי?

תשובה: אם מדובר ב-6 שעות דחייה, החוק לא מגדיר זאת כביטול, ולכן אין פיצוי כספי. עם זאת, משך ההמתנה (מעל 5 שעות) מזכה בשירותי סיוע ובאפשרות לבטל את הטיסה ולקבל החזר מלא או חלופית. חשוב לבדוק אם לבסוף הגיעו ל-8 שעות או יותר (הפרקטיקה מראה שלפעמים מתחיל כ-6 שעות אך בסוף זה נעשה 9 שעות).

דוגמה לפסק דין בנושא : פסק דין מרתק בנושא הוא ת”ק 21918-08-23 מנחם ואח’ נגד Ryanair, הטיסה של התובעים המריאה באיחור של 6 אך בסופו של דבר גרמה לנוסעים לנחות באיחור של מעל 8 שעות. נקבע כי יש לראות בכך ביטול טיסה. בית המשפט חייב את הנתבעת במלוא הפיצוי הסטטוטורי לפי מרחק הטיסה + ופיצוי לדוגמה בהתאם לסעיף 11 לחוק טיבי על סך של 7,340 ₪ לכל אחד, דהיינו לשניהם יחד: 14,680 ₪, וכן את הוצאות ההליך. בסה”כ חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 16,080 ₪.

פיצוי על איחור בטיסה שאלה: מה לגבי תביעות נזיקיות (הפסד ימי עבודה, מלון ששילמתי מראש וכד’)?

תשובה: הפיצוי הסטטוטורי נועד לכסות עוגמת נפש בסיסית. אפשר, עקרונית, להגיש תביעת נזיקין רחבה יותר ולדרוש פיצוי על הוצאות ספציפיות (למשל, מלון שהוזמן מראש, הפסד השכרת רכב וכו’), אך בתי המשפט לתביעות קטנות ידרשו הוכחה ברורה של הנזק והקשר הישיר לעיכוב.

בפסיקה: לעיתים כאשר הוצגו קבלות על מלון או אירוע שהתבטל, פסקו סכומים נוספים מעבר לפיצוי הסטטוטורי. מנגד, אם אין תיעוד מפורט, הרבה תביעות נדחות כי השופט מגיע למסקנה שהפיצוי הסטטוטורי כבר “מגלם” חלק מעוגמת הנפש.

שאלה: האם אפשר לתבוע גם עוגמת נפש וגם פיצוי “טיבי“?

תשובה: לא, לרוב עוגמת נפש נוספות זוכה בפיצוי (מגולמת בתוך סעיף 11) רק אם החברה פעלה ביודעין ובניגוד לחוק (ראו סעיף 11 לחוק – פיצויים לדוגמה). הרף הוא גבוה, וצריך להוכיח התנהלות פסולה, כגון התעלמות מוחלטת או הסתרת מידע ביודעין.

שאלה: מה פירוש “אובר בוקינג” (Overbooking) וכיצד חוק טיבי מתייחס לכך?

תשובה: אובר בוקינג = רישום יתר. חברת התעופה מוכרת יותר כרטיסים ממספר המושבים, מתוך הנחה שתמיד יש נוסעים שמבטלים/לא מגיעים. אם בפועל כל הנוסעים מתייצבים, אין מספיק מושבים. מי שסורבו עלייה לטיסה בניגוד לרצונם (כלומר, לא התנדבו לוותר על מקומם בתמורה לפיצוי מוסכם), זכאים לפיצוי כספי מלא כאילו הטיסה בוטלה. החברה חייבת להציע החזר/טיסה חלופית + שירותי סיוע. בתי משפט מרבים לפסוק פיצויים כשמתברר שהנוסע לא קיבל הודעה מראש. יש אף פסיקות שמוסיפות פיצויים לדוגמה (סעיף 11), אם הוכח שסירבו להטיס בנוסח מעליב/שרירותי.

שאלה: מה קורה אם פספסתי טיסת קונקשן בגלל העיכוב בטיסה הראשונה?

תשובה: אם כל הטיסות נרכשו בכרטיס אחד, באחריות החברה/המארגן להבטיח הגעה ליעד הסופי. אם בגלל עיכוב בטיסה הראשונה החמצת את ההמשך, וההגעה הסופית התעכבה ב-8+ שעות, מגיע לך פיצוי כספי. בנוסף, החברה חייבת לארגן טיסה חלופית + שירותי סיוע (מלון, אוכל).

אם הכרטיסים נקנו בנפרד, חברת התעופה הראשונה אחראית רק על העיכוב בקטע שלה. הפיצוי על הפסד הטיסה השנייה עשוי לדרוש תביעה נזיקית, לאו דווקא לפי חוק טיבי, כי זו טיסה אחרת שלא בהסכם אחד.

שאלה: האם ביטול טיסת המשך (קונקשן) נחשב ביטול מלא של המסלול?

תשובה: כן. אם טיסת ההמשך שלכם לא התקיימה (או עוכבה 8+ שעות), דינה כדין ביטול טיסה. אתם זכאים לבחור בין החזר על המסלול כולו (גם אם כבר טסתם מקטע ראשון) לבין טיסה חלופית ליעד הסופי, ובמקרים המתאימים גם פיצוי כספי מלא לפי מרחק.

שאלה: פציעה במהלך טיסה – מה כדאי לדעת?

תשובה: נזק גוף שנגרם תוך כדי הטיסה (למשל, נפילה במטוס, פציעה מחפץ שנפל מתא עליון) עשוי לזכות את הנוסע בפיצוי לפי אמנת מונטריאול או לפי דיני הנזיקין בישראל. זה לא קשור ישירות לפיצוי “טיבי”. צריך להוכיח שהפציעה אירעה במהלך הטיסה ושקיים קשר סיבתי לאירוע שהיה בשליטת החברה (או צוותה). בתי המשפט בחלק מהמקרים פוסקים לנוסעים פיצוי משמעותי עבור הוצאות רפואיות, כאב וסבל, ועוד.

שאלה: האם אפשר לדרוש במקביל פיצוי על עיכוב + פיצוי על פציעה?

תשובה: כן, אלו שני מסלולי פיצוי שונים. האחד הוא חוק טיבי (פיצוי סטטוטורי על ביטול/עיכוב), והשני – עילת נזיקין. יש להגיש את התביעה בצירוף כל המסמכים הרפואיים וההוכחות.

כבודה (מזוודות) – אובדן, עיכוב ונזק

שאלה: מהי אמנת מונטריאול ואיך היא משלימה את חוק טיבי?

תשובה: אמנת מונטריאול היא אמנה בינלאומית המסדירה אחריות חברות התעופה לנזק לכבודה (אובדן, נזק פיזי או עיכוב בהגעת המזוודה). בישראל, היא אומצה בחוק התובלה האווירית. בעוד שחוק טיבי עוסק בעיקר בעיכוב/ביטול טיסות, אמנת מונטריאול דנה בכבודה ובנזקי גוף. התקרה לפיצוי כבודה עומדת על כ-1,800 דולר (SDR) לנוסע, אם לא הוצהר מראש על ערך גבוה יותר.

שאלה: מה עושים אם המזוודה אבדה לגמרי?

תשובה:

1. טופס PIR (Property Irregularity Report): למלא בשדה מיד כשמגלים את הבעיה.
2. אם המזוודה לא נמצאה תוך 21 יום, מוכרזת “אבדה” לצמיתות.
3. אפשר לדרוש פיצוי על בסיס ערך התכולה, עד התקרה הקבועה באמנה (~1,800 דולר).
4. חשוב להציג קבלות או לפחות רשימת פריטים/ערכם. ללא תיעוד, בית משפט עשוי להסתפק בסכום גלובלי נמוך.

בפסיקה: במקרים בהם נוסעים הוכיחו שהייתה להם ציוד יקר במיוחד, ולעיתים הוצהר מראש – נפסק פיצוי גבוה יותר (אבל לא תמיד מעל התקרה אלא אם שולם מראש על ערך מוצהר).

שאלה: מה לגבי מזוודה שהגיעה באיחור?

תשובה:
אם המזוודה חזרה יום-יומיים אחרי הנחיתה, אתם זכאים להחזר הוצאות חיוניות (ביגוד, טואלטיקה). עליכם:

1. לשמור קבלות.
2. לדווח לחברת התעופה תוך 21 יום.
3. להגיש דרישה לפיצוי.

בתי המשפט לתביעות קטנות לעיתים גם מוסיפים פיצוי על עוגמת נפש אם האיחור היה ארוך, אך סך הכוללת מוגבל לתקרת אמנת מונטריאול.

שאלה: מה אם המזוודה ניזוקה – למשל, שבור הגלגל או נסדקה?

תשובה: גם במקרה של נזק פיזי, יש למלא טופס PIR בשדה, לתעד בצילומים ולדווח בכתב תוך 7 ימים. חברת התעופה אמורה לפצות על תיקון / החלפה / ערך מזוודה עד התקרה. אם לא מילאתם PIR בשדה ותבעתם רק בדיעבד, חברות רבות דוחות את הדרישה בטענה שאי אפשר לוודא שהנזק נגרם באחריותה.

שאלה: מהי חשיבותו של טופס PIR ולמה הוא תנאי כמעט הכרחי לקבלת פיצוי?

תשובה: טופס PIR (Property Irregularity Report) הוא הדו”ח הרשמי של הבעיה עם הכבודה בשדה התעופה. בלעדיו, חברת התעופה תטען לרוב שאין ראיה שהנזק/אובדן נגרמו באחריותה. מילוי PIR  מיידי הוא צעד קריטי:

• מבטיח שתועד תאריך האירוע.
• נותן מספר מעקב.
• מוכיח שהמזוודה אכן נמסרה לחברת התעופה ולא הגיעה שלמה.

הגשת תביעות ומימוש זכויות הלכה למעשה בנושא הגשת תביעה, המסמכים הנדרשים, תביעות קטנות, פיצויים לדוגמה ועורכי דין

שאלה: מהו התהליך הראשוני להגשת בקשת פיצוי?

תשובה:

1. פנייה רשמית לחברת התעופה: בדוא”ל או באתר החברה, ציינו פרטי הטיסה, זמן העיכוב/הביטול, הסיבה לבקשת פיצוי.
2. שמירת ראיות Boarding Pass, , כרטיסים, אישורי עיכוב, קבלות על הוצאות.
3. המתנה 45 יום: החברה אמורה להשיב ולשלם אם היא מסכימה. אם אין מענה / מסרבים – עוברים לשלב המשפטי.

טיפ: מומלץ לצרף לבקשה פרטי חשבון בנק, ולצטט את הסעיפים הרלוונטיים בחוק (“עיכוב 8 שעות”, “ביטול טיסה”).

שאלה: מה קורה אם חברת התעופה מסרבת לשלם או טוענת לפטור?

תשובה: להתייעץ עם עורך דין לתעופה, אפשר להגיש תביעה קטנה ואפשר שעורך דין ינסח עבורכם את כתב התביעה בהליך זה. הליך תביעות קטנות מיועד לסכומים עד 38,900 ₪ (הסכום משתנה מעת לעת). משלם אגרה נמוכה, ומגיש כתב תביעה שבו מפרטים את העיקר: מועד טיסה, משך עיכוב, היעדר “נסיבות מיוחדות” וכד.

שאלה: אילו מסמכים נדרשים להגשת תביעה בבית המשפט?

תשובה:

• כתב תביעה (טופס תביעה קטנה, או כתב תביעה מלא בשלום).
• נספחים:
  • כרטיס טיסה , Boarding Pass
  • תכתובות עם החברה
  • קבלות על הוצאות (מלון, מזון)
  • אם תובעים כבודה – PIR ודיווחים
  • תצהיר או פירוט כרונולוגי של האירוע
  • פסיקה רלוונטית למקרה שלכם
  • פירוט סעיפי חוק

בתי המשפט “אוהבים” תובעים מסודרים שמצרפים הכול בתיקייה אחת – זה מגדיל סיכויי הצלחה.

שאלה: מהו סעיף 11 (פיצויים לדוגמה) בחוק שירותי תעופה?

תשובה: זהו סעיף שמאפשר פסיקת פיצויים לדוגמה (מעין פיצוי עונשי) עד כ-11,540 ₪, כאשר מוכח שחברת התעופה הפרה ביודעין את חובותיה – למשל, סירבה לתת סיוע, לא אפשרה בחירה בין החזר לחלופית, פעלה בזלזול מופגן, או שיקרה בעניין העיכוב. אין צורך להוכיח נזק ממוני ספציפי. זהו מנגנון הרתעתי חשוב, ובתי המשפט נוטים להשתמש בו במקרה של התנהלות “רעה” מצד חברות.

שאלה: מהי תקופת ההתיישנות לתביעה לפי חוק טיבי?

תשובה: 4 שנים מיום הטיסה. כלומר, גם אם עברו שנתיים-שלוש, ניתן עדיין לתבוע, בתנאי שלא חלפו 4 שנים.

דוגמה: במקרה אמיתי שניתן בפסק דין, היה מדובר בנוסעים שהגישו תביעה 3 שנים וחצי אחרי האירוע, חברת התעופה טענה לשיהוי, אך מאחר שטרם חלפו 4 שנים – בית המשפט דחה את טענת החברה.

שאלה: האם אפשר לתבוע חברות תעופה זרות בישראל?

תשובה: כן, אם הטיסה המריאה מישראל או נחתה פה (בתנאים מסוימים). לחברות זרות יש נציגות בישראל לצורך קבלת כתבי בי-דין. מגישים תביעה בבית משפט לתביעות קטנות/שלום בהתאם לסכום, ומוסרים את כתב התביעה לכתובת הנציגות. החוק הישראלי (חוק טיבי) חל על כולן באותה מידה.

שאלה: מתי כדאי לפנות לעו”ד דיני תעופה?

תשובה:

• תמיד, לעיתים רבות עורך דין לדיני תעופה יצליח לנסח טוב יותר את כתב התביעה, ואף יצליח להגדיל את סכום הפיצוי, בראש ובראשונה מכוון שהוא מכיר את הפסיקה טוב יותר.
• אם חברת התעופה מעלה טענות מורכבות על “נסיבות מיוחדות”.
• עורך דין מנוסה ב”דיני תעופה” יכול לנווט במשא ומתן מול חברות גדולות ולסייע בניסוח תביעה חזקה.

הרחבה ודגשים פרקטיים נוספים

1. שמירה על כל תקשורת: מומלץ לתעד כל שיחה עם מוקד שירות הלקוחות, בין אם מוקלטת או מלווה בסיכום מייל. התכתבויות אלה יכולות להראות שביקשתם סיוע והחברה לא סיפקה, דבר שיחזק דרישה לפיצויים לדוגמה.
2. שימוש בפסיקה קודמת: אמנם אין “תקדימים מחייבים” בבתי משפט לתביעות קטנות, אך אפשר לצטט בפניהם פסקי דין דומים מאותו תחום. השופטים לעיתים מתרשמים שיש פסיקה עקבית נגד טענות החברה וזה מאוד עוזר.
3. זמן המענה של החברה: החוק מחייב מענה תוך 45 יום מפנייה בכתב. אם לא נעניתם – זו כבר הפרה נוספת שעלולה להוביל לפסיקת פיצויים לדוגמה.

כרטיסים מוזלים ולואו-קוסט: אין משמעות למחיר הכרטיס. חברות לואו-קוסט כגון ריינאייר, וויזאייר ואחרות, כפופות לחוק טיבי כל עוד הטיסה יצאה מישראל או הגיעה אליה.

סיכום כללי והנעה לפעולה

חמשת המאמרים הללו מכסים את עיקרי נושא זכויות הנוסעים לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), אמנת מונטריאול, והפסיקה הישראלית הרלוונטית. רבים מהנוסעים אינם מודעים לכך שהם זכאים לפיצוי על עיכובים משמעותיים (מעל 8 שעות), ביטולים ללא הודעה מוקדמת, אובר-בוקינג שגורם לסירוב הטסה, וכן על אובדן/נזק לכבודה.

• הקפידו לשמור את כל המסמכים הרלוונטיים.
• דרשו תחילה את המגיע לכם ישירות מחברת התעופה.
• אם לא נעניתם, שקלו הגשת תביעה (ברוב המקרים, תביעות קטנות).
• במקרי נזק חריג, ייתכן שהליך עם עורך דין יבטיח הגנה טובה יותר.

זכרו: החוק קובע רף מינימלי של סיוע ופיצוי – חברות תעופה אמורות לציית לו, ובתי המשפט תומכים באורח עקבי בעמדת הנוסעים כל עוד אינם מתקיימים פטורים מוכחים (מזג אוויר קיצוני, מצב ביטחוני פתאומי, וכד’).

כך תוכלו למצות את זכויותיכם כנוסעים, לשפר את חוויית הטיסה למרות תקלות בלתי נמנעות, ולוודא שחברות התעופה לא תתנערנה מהאחריות המוטלת עליהן. בהצלחה!

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין. 

עורך דין תעופה