ביטול טיסה
המאמר מעודכן מיום 28.03.25
ביטול טיסה והמצב המשפטי בעקבות תיקון חוק שירותי תעופה שינוי (תיקון והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025
בכל מקרה ומקרה בית המשפט מתבקש לבחון את השאלה האם קיים שוני לעניין זה בין מצב בו הטיסה בוטלה עקב אירועים של מלחמה עצימה אשר פרצה או הסלימה בסמוך למועד הטיסה לבין מצב בו בוטלה הטיסה בתוך “שגרת מלחמה” עקב שינוי מדיניות של חברת התעופה. בעשותו זאת, אין להשקיף על כל מצב מלחמתי בצורה זהה.
ההלכה בישראל קובעת כי אירוע מלחמתי ככלל אינו אירוע מסכל ובלתי צפוי. כבר לפני שנים רבות קבע בית המשפט העליון בע”א 715/78 אריה כץ נ’ נצחוני מזרחי בע”מ, פ”ד לג(3) 639, 642], בבואו לפרש את דיני הסיכול החוזיים, כי “…בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל” (וראה לעניין זה גם רע”א 7637/22 לה ריין יזמות ואירועים בע”מ נ’ אייסוניק קיד מערכות בע”מ, ע”א 6328/97 רגב נ’ משרד הבטחון.
כאשר פטור מלא בנסיבות מיוחדות כגון מלחמה/מבצע מלחמתי, תוך הטלת העול על כתפיו של הנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות עליהם נשען החוק דנן, ואינו מתיישב עם הרציונל העומד ביסוד חקיקתו, לרבות מעמדו הצרכני, קרי, אי הותרת הנוסע ללא סיוע במצב בו מבוטלת טיסה .
עם זאת ביום 10.2.25, אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס’ 2 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025 . בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בגין טיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, בין התאריכים הבאים:
08.10.23-30.11.23
12.04.24-18.04.24
01.08.24-08.08.24
01.10.24.05.10.24
לפיכך, אם חברת התעופה ביטלה את הטיסה שלכם שלא בתאריכים הנ”ל ייתכן שאתם זכאים לפיצוי כספי. כלומר, תיקון החוק אינו חל על הטיסה שלא בתאריכים הנ”ל.
מתיקון זה לחוק ניתן למעשה ללמוד שהמחוקק ישב על המדוכה, בחן את האירועים המיוחדים שהתרחשו בשנה ו-5 חודשים האחרונות, במהלכן מצויה המדינה במלחמה וקבע תאריכים מוגבלים מאוד בהם יתאפשר לחברות התעופה שלא לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה בגין הפיצוי הכספי כאמור בתוקפת הראשונה.
עצם העובדה שהמחוקק בחר לקבוע מועדים ספציפיים הנקובים בס’ 2א(1)-(4) ולא בחר להכליל תקופות אחרות שנכללו בפרק הזמן של השנה ו-5 חודשים האחרונות שבהם מתקיימת מלחמה בישראל, מחייב הגעה למסקנה אחת והיא כי המועדים שלא נכללו בסעיפים 2א(1)-(4) ואינם נכנסים אף למצבים המתוארים בסעיפים 1(ה), דהיינו, המצבים המיוחדים (לרבות מצב מיוחד בעורף ואירוע חירום אזרחי), לפיכך, הנתבעת אינה יכולה לטעון לגביהם כי הם חוסים תחת הוראת ס’ 6ה(1) לחוק שירותי תעופה.
פסק דין על טיסה שבוטלה במתקפת המנע של ישראל בלבנון (25.08.24- לא חל בתיקון החוק)
ת”ק 39505-11-24 טייב ואח’ נ’ ישראייר, שם דן בית המשפט בטיסה שהתבטלה בעקבות מתקפת המנע של ישראל בלבנון ביום 25.08.24. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 13,708 שקלים.
בנסיבות אלו, חברת התעופה אינה יכולה להסתמך על עצם קיומה של המלחמה כגורם העולה כדי נסיבות מיוחדות המבססות את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) לחוק. (ראו והשוו לפסק הדין שניתן בת”א 197/07 Vitol Energy נ Trans KA ערעור על פסק הדין נדחה בגדרי ע”א 7802/11), שם נקבע כי אין לקבל טענת סיכול חוזה המסתמכת על אירועי מלחמת לבנון השנייה במקרה בו ההסכם נכרת לאחר פרוץ המלחמה.
הסבר קצרצר על הזכויות שלכם במידה והטיסה שלכם בוטלה שלא בתאריכים בתיקון החוק
סעיף 1(2) לחוק התעופה קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).
בהתאם לסעיף ההגדרות המגדיר טיסה שבוטלה כטיסה שלא התקיימה או שהמריאה באיחור של מעל ל-8 שעות. במידה ובהטיסה לא התקיימה במועדה המתכונן, הרי כי מדובר בטיסה שבוטלה המזכה את התובעים בהטבות המפורטות בס’ 6(א) לחוק שירותי תעופה.
כעת, נותר לבחון אילו מבין ההטבות שקובע ס’ 6(א) לחוק שירותי תעופה וכפועל יוצא מכך אילו מבין רכיבי התביעה יש לפסוק לתובעים בנסיבות העניין.
מלשון החוק ניתן לראות שמשטר האחריות הקבוע בחוק מטיל על חברת התעופה אחריות שיש שכינו אותה בפסיקה כ-“מוגברת מאוד”, המתקרבת לאחריות חמורה (ראו: עניין מושקטל, פס’ 9). בשים לב לכך, הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות שהנתבעת עשתה כל שביכולתה עדי להתגבר עליהן מוטל על הנתבעת ומדובר בנטל משמעותי (ראו: רת”ק 12149-12-18 אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס בע”מ נ’ מירוז).
סעיף 3(א)(3) לחוק שירותי תעופה קובע כי הטבת כרטיס טיסה חלופי משמעותה היא:
“כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע, ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה”
סעיף 6(א)(2) לחוק קובע:
(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
(1) שירותי סיוע
(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.
על חברת התעופה החובה להציע לכם כנוסעים שטיסתם בוטלה את הבחירה בין השבת כספם ובין כרטיס טיסה חלופי וזאת בניגוד להוראות סעיפים 3(א)(3) ו- 6(א)(2) לחוק הקובעים במפורש כי הבחירה בין השבת תמורה ובין כרטיס טיסה חלופי היא זכותו של הנוסע (ראו ת”ק 64571-12-22 כהן נ’ אל על, שם דן בית המשפט בטיסה שבוטלה כארבעה חודשים טרם מועד הטיסה המקורית).
לנוסעים זכות הבחירה בין השבת תמורה ובין כרטיס טיסה חלופי. הדברים עולים באופן מפורש מהוראות החוק ומההלכה הפסוקה, ראו למשל ת”ק (ת”א) 47775-10-21 זוהר טל נ’ ריינר, שם קבע בית המשפט בסעיף 20 לפסק הדין כי זוהי חובתה של הנתבעת, “כשהבחירה, כאמור, אמורה להיות אצל התובע ולא אצל הנתבעת”.
המצב המשפטי לפיו הנוסע זכאי לבחור בין השבת התמורה ובין כרטיס טיסה חלופי כפי שמורה החוק כלל לא הובאה באופן גלוי, ברור וראוי לידיעת התובעים. כבר נקבע בעבר בתא”מ 47505-05-17 סיזוב נ’ אל על כי חובת הגילוי והיידוע הקבועה בסעיף 14 לחוק מגלמת בסעיף 14(ב) לגבי נוסע שמתקיימת לגביו עילה מזכה – ובעניינו ביטול כרטיס טיסה היא: חובת יידוע ייחודית, הניצבת על נדבך גבוה יותר, והמכוונת כלפי אותם נוסעים שטיסתם כבר הפכה לטיסה שמתקיימת לגביה “עילה מזכה”, היינו הם נקלעו כבר למצב ביש מבחינתם של הקדמת, עיכוב או ביטול הטיסה, מצב בו מפעיל הטיסה אינו מצליח לעמוד בהתחייבותו … והוא אוחז בידיו כבני ערובה את זמנם, את חופשתם, ואת ממונם של הנוסעים המטלטלים על פי מוצא פיו.
