הסלמת המצב הביטחוני בעקבות המלחמה עם איראן ומבצע עם כלביא, יירוט הטילים והסגירה המלאה או החלקית של נתב״ג הובילו לעשרות אלפי ישראלים להיתקע
יתקע מעבר לים. מטיילים, אנשי עסקים, משפחות וסטודנטים שהתכוננו לחופשה או לחזרה לישראל מצאו את עצמם מול ביטול טיסה, דחייה לא ברורה, או חוסר מוחלט של מענה מצד חברות התעופה.
בתקופה כזו – חשוב מאוד להבין מה באמת מגיע לנוסעים, ומה חברת התעופה חייבת לספק לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) גם בזמן מלחמה, מצב חירום לאומי או סגירת שמיים.
במאמר זה עו״ד יצחק מימון, מומחה לדיני תעופה ולפיצויים בגין ביטול או עיכוב טיסות, עושה סדר מלא במשפט אחד:
גם בזמן מלחמה – יש זכויות. לא את כולן, אבל בהחלט חלק משמעותי מהן.
האם מגיע לנוסעים פיצוי כספי בעקבות ביטול טיסה במלחמה?
במצב רגיל, כאשר טיסה מתבטלת או נדחית מעל 8 שעות, הנוסעים זכאים לפיצוי כספי של בין 1,490 ₪ ל־3,580 ₪ בהתאם למרחק הטיסה.
אולם – החוק קובע חריג חשוב:
במקרה של “נסיבות מיוחדות שאינן בשליטת חברת התעופה” – אין זכאות לפיצוי הכספי הסטטוטורי.
כאשר שמי ישראל נסגרים בעקבות תקיפה איראנית, איום טילים, או הוראה ביטחונית ממשלתית, מדובר בנסיבות שהחברה אינה יכולה לשלוט בהן. לכן:
לרוב, בזמן מלחמה – אין פיצוי כספי לפי החוק.
אבל זה לא אומר שאין זכויות אחרות. להיפך – הזכויות החשובות ביותר עדיין תקפות כמעט במלואן.
אז מה כן מגיע לנוסעים? (ויש לא מעט!)
החזר כספי מלא – חובה מוחלטת
גם בזמן מלחמה, חברת התעופה חייבת להחזיר לנוסעים את התמורה עבור כרטיס הטיסה שבוטל, בתוך 21 יום מרגע פנייה בכתב.
החזר כולל:
- מחיר כרטיס הטיסה
- מסי נמל
- היטלים
ואסור לחברה להציע שוברים או זיכוי במקום כסף – אלא אם הנוסע מסכים לכך מרצונו.
טיסה חלופית – כשהשמיים ייפתחו מחדש
החברה מחויבת להציע טיסה אחרת בהקדם האפשרי, גם אם היעד הוא מדינה סמוכה.
כאשר אין אפשרות להטיס ישירות לישראל – האופציה היחידה היא הצעת טיסות חלופיות ליעדים כמו:
- קפריסין
- יוון
ומשם – על הנוסע להשלים את דרכו לבד. המשמעות:
החברה עומדת בחוק גם אם הטיסה החלופית אינה לישראל עצמה.
שירותי סיוע – חובה שנשמרת גם במלחמה
בניגוד לפיצוי הכספי – שירותי הסיוע אינם מתבטלים גם בזמן נסיבות מיוחדות.
הנוסעים זכאים לקבל:
- לינה במלון
- ארוחות
- שתייה
- תחבורה לשדה התעופה
- עדכון שוטף לתיאום טיסה חלופית
כל עוד הנוסע ממתין לטיסה חדשה – חברת התעופה חייבת לספק את השירותים האלה.
מה עומד להשתנות בעקבות תיקון חרבות ברזל?
ב־11 בפברואר 2025 נכנס לתוקף תיקון משמעותי בחוק – תיקון מס׳ 2 והוראת שעה – חרבות ברזל.
התיקון מאפשר לשר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, לבצע הקלות לחברות התעופה כאשר:
- הוכרז על מצב מיוחד בעורף
- והמצב נמשך מעל 14 יום
- ונמצאה פגיעה משמעותית בלוח הטיסות וביכולת להפעיל נתב״ג
הצו טרם פורסם, אך סביר שייכנס לתוקף רטרואקטיבית לפרוץ המלחמה עם איראן.
מה ישתנה אם הצו ייכנס לתוקף?
צמצום שירותי הסיוע
במקום לינה ללא הגבלה עד טיסה חלופית: החברה תהיה חייבת לממן רק שני לילות מלון
לאחר מכן – הנוסע יממן מכיסו.
ביטול חובת הפיצוי הכספי
גם במקרים שאינם מלחמה ממש – הפיצוי יבוטל אם החברה הודיעה 3 ימים מראש, במקום 14.
טיסה חלופית ליעד קרוב בלבד
בלי חובה להחזיר את הנוסעים לישראל באופן ישיר. החברות יוכלו לשלוח את הנוסעים:
- לאתונה
- לרודוס
- ללרנקה
ומשם – כל אחד אחראי לעצמו.
זה שינוי דרמטי בתפיסת האחריות של חברות התעופה.
מה הממשלה חייבת לעשות כעת? (עמדתו של עו״ד יצחק מימון)
במצב שבו אלפי ישראלים זרוקים בחו״ל ללא טיסה ישירה לישראל – הנטל אינו יכול ליפול על הנוסעים בלבד. לפי עו״ד יצחק מימון, המדינה חייבת:
להפעיל טיסות חילוץ מסודרות או לכל הפחות לממן חלק מהעלויות בגין רכיב זה
לא ניתן להשאיר אזרחים תקועים במקומות שאין להם יכולת לממן לינה של ימים או שבועות.
להגביל את מחיר טיסות החילוץ
ללא התערבות – עלויות הטיסה עלולות לזנק באופן קיצוני. במצב מלחמה, אסור לאפשר מחירי מצוקה.
לספק לנוסעים תמיכה בסיסית
למי שאין כסף למלון – המדינה חייבת לסייע. גם ימי המלון הראשונים שמממנת החברה לא תמיד מספיקים.
האם מגיע החזר על הוצאות נוספות כמו מלון, רכב או אטרקציות?
הוצאות שחברת התעופה חייבת להחזיר:
אלו מוגדרות שירותי סיוע:
- מלון
- מזון
- שתייה
- תחבורה
על כל אלה מגיע לנוסעים שיפוי מלא.
הוצאות שהחברה לא חייבת להחזיר:
נזקים עקיפים:
- לילות מלון שאבדו ביעד
- השכרת רכב שלא נוצלה
- הפסדים כספיים (ימי עבודה)
- אטרקציות
- טיולים
- עלויות טיסה חלופית שיזם הנוסע בעצמו
הפסיקה בישראל קבעה באופן עקבי:
מדובר בנזקים עקיפים – לא זכאים להחזר מכוח החוק.
סיכום – מה חשוב לזכור?
גם בזמן מלחמה, גם בסגירת שמיים, וגם כאשר נתב״ג מושבת זמנית – יש זכויות ברורות לנוסעים.
הזכויות שלא מתבטלות:
✔ החזר חלקי/מלא על הכרטיס
✔ טיסה חלופית (גם אם ליעד קרוב)
✔ לינה
✔ מזון
✔ תחבורה
✔ שירותי סיוע מלאים – בעניין עם כלביא כנראה שיהיו חלקיים בלבד
הזכויות שעלולות להתבטל:
✘ הפיצוי הכספי
✘ לינה מעבר לשני לילות (אם ייכנס צו חרבות ברזל לתוקף)
המצב מורכב, אך החוק מעניק הגנה בסיסית ומשמעותית לנוסעים.
עו״ד יצחק מימון ממליץ לכל נוסע:
- לשמור כל קבלה
- לתעד כל פנייה
- לפנות בכתב לחברת התעופה
- לדעת שיש מנגנוני סיוע גם בעת חירום
שימו לב, בנוסף, סיכמתי לכם מספר פסקי דין בזמן חרבות ברזל, בהם נוסעים קיבלו פיצוי על שהיה מדובר במצב מלחמתי + המצב המשפטי כיום בעקבות תיקון חוק התעופה בעניין הוראת השעה חרבות ברזל.
המצב המשפטי נכון למועד כתיבת שורות אלו הוא שבחודש פברואר 2025 העבירה כנסת ישראל את תיקון חוק התעופה (הוראת שעה חרבות ברזל). בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בפיצוי הסטטוטורי (בלבד), בטיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, אך ורק בין התאריכים הבאים:
08.10.23-30.11.23
12.04.24-18.04.24
03.08.24-08.08.24
01.10.24.05.10.24
לפיכך, תיקון החוק חל אך ורק על התאריכים הללו.
הגם שהתיקון אינו מחריג את החובה של הנתבעות לספק לתובע את שירותי הסיוע וההטבות. משום שכך או כך, לא ניתן להשמיט סעד שהמחוקק בחר שלא להסירו. דהיינו, המחוקק בעצמו לא סבר שנכון יהיה להשית את כלל הנזקים על הנוסעים בעקבות תיקון הוראת שעה חרבות ברזל. זאת משום שהמחוקק לא החריג את סע’ 16 לחוק שירותי תעופה, תוך קביעה כי הסעד היחידי הינו ‘השבה’ בלבד.
פסקי דין בזמן חרבות ברזל בהם נוסעים קיבלו פיצוי כספי
ת”ק 39460-11-24 נ’ לויתן שרון אורעד שירותים משפטיים. שם דן בית המשפט במקרה שבו הטיסה שבוטלה הייתה אמורה להתקיים ביום 03.10.24 (מועד שנכלל בתקופות שהוחרגו מתשלום פיצוי (בהוראת שעה חרבות ברזל). עם זאת, התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים נלווים. במקרה זה נקבע כי התיקון לחוק לא שלל את זכויותיו של התובע ובמקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם 8,786 ₪, ועוד 1,500 ₪ בגין הוצאות משפט ואגרה.
ת”ק 19014-12-24 כץ נגד אייר קנדה, שם דן בית המשפט במקרה שבו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך17.8.24 וחזור בתאריך 29.08.24 בוטלו מספר ימים טרם מועדי הטיסות. בעקבות כך נגרמו לתובעים נזקים כבירים כגון רכישת כרטיסי טיסה חלופיים, לינה, תחבורה, מזון ושתייה וכ’ו. מאידך, הנתבעת טענה כי ביטולי הטיסות נבעו בשל המצב הביטחוני, וכי הטיסה החלופית הופעלה על ידי חברת תעופה אוסטריאן והיא זו שביטלה אותן סמוך למועד ההמראה. במקרה זה ציין כבוד השופט עמיעד רט בפסק דינו, כי עצם רכישת כרטיסי הטיסה על ידי הנתבעת בחברת אוסטריאן, אין בה כדי לבטל את אחריות הנתבעת להבאת התובעים ליעדם כפי שהוסכם, וחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי סטטוטורי על סך 3,580 ₪ לכל תובע, עבור טיסת ההלוך ועבור טיסת החזור. בסה”כ חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 35,580 ₪.
ת”ק 77422-01-25 + ת”ק 77520-01-25 + 77600-01-25 מימון ואח’ נגד SWISS, דן בית המשפט בטיסות שבוטלו ביום 18.08.24 (טיסות ההלוך) וביום 29.08.24. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך 49,115 ₪ (4,465 ₪ עבור 11 תובעים בני משפחה אחת).
ת”ק 1244-01-25 גולדמן נ’ swiss , ות”ק 12483-01-25 גולדמן נ’ swiss , התובעים רכשו מהנתבעת כרטיסי טיסה הלוך ושוב בקן ת”א ציריך שבשוויץ. טיסת ההלוך תוכננה ליום 8.8.2024, וטיסת החזור תוכננה ליום 22.8.2024.ביום 2.8.2024, שישה ימים לפני מועד טיסת ההלוך, הנתבעת הודיעה לתובעים על ביטולה. מיד עם קבלת הודעת הביטול, התובעים פנו לנתבעת בבקשה לתיאום טיסה חלופית, אך זו הודיעה כי אין באפשרותה לספק להם חלופה. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: פיצוי סטטוטורי בסך כולל של 11,550 ₪ ( 2,310 ₪ לכל אחד מחמשת התובעים), החזר בסך 1,011 דולר (לפי השער היציג נכון להיום), בגין יתרת התמורה שלא הושבה, וכן, פיצוי לדוגמה בסך כולל של 2,500 ₪ (500 ₪ לכל אחד מהתובעים).
ת”ק 34096-09-24 נ’ ישראייר ואח‘. דן בית המשפט במקרה בו התובעים רכשו טיסות לבודפשט וחזרה, אך חלו שינויים במועדי הטיסות – אחת מהן בוטלה 29.08.24 והשנייה שונתה ביום 03.09.24 בגין הפגיעה בתכנון הנסיעה ובאיחורים, נפסק כי הנתבעת תשלם 23,600 ₪.
ת”ק 39505-11-24 טייב נ’ ישראייר. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעת בוטלה ביום 25.08.24 (ביום מתקפת המנע של ישראל בלבנון) שאינו נכלל בתקופות שהוחרגו לפי תיקון החוק. נפסק כי כדי לפטור עצמה מתשלום פיצוי, על חברת התעופה להציג ראיות ברורות לאירוע ביטחוני בלתי צפוי שהשפיע במישרין על הטיסה – דבר שלא נעשה. לפיכך, הפיצוי לא נשלל. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 13,708 שקלים.
ת”ק 35498-05-24 אדרת נ’ EasyJet סקר בית המשפט מספר פסקי דין בעניין המצב הבטחוני, ובסופו של דבר קבע כי “לא שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל ולא הוכיחה קיומה של סכנה ממשית בהתייחס לפרק הזמן שבין הימים לאחר המתקפה האיראנית למועד הטיסה המתוכנן ליום 27.4.24 ועל כן, הכף נוטה שלא להכיר בנסיבות העניין בקיומו של הפטור”.במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעת סכום כולל של 17,863 ₪ אשר כלל את הפיצוי הסטטוטורי ואת עלויות כרטיסי הטיסה החלופיים.
ת”ק 60727-09-24 אפשטיין ואח’ נ’ אייר אינדיה. דן בית המשפט במקרה בו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך11.8.24 וחזור בתאריך 01.09.24 בוטלו מספר ימים לפני ההמראה. בעקבות כך הועברו לטיסות חלופיות יקרות יותר. נפסק כי על הנתבעת לשלם 4,620 ₪ וכן 750 ₪ הוצאות משפט. ת”ק 2304-06-24 אריאן נ’ אייר אינדיה ואח’, במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת 2 לשלם לתובע סך כולל של 8,360 ₪.
ת”ק 47127-10-24 יעל ואח’ נ’ אוסטריאן איירליינס. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעים מווינה לתל אביב, שהייתה אמורה להמריא ביום 4.8.24 בוטלה במועד שהוחרג מהחוק ואינו מזכה בפיצוי. עם זאת, שלוש טיסות חלופיות שנקבעו לימים 10.8.24, 13.8.24 ו15.8.24 בוטלו גם הן, ומכיוון שלא חלה עליהן החרגה – נפסק כי הן מזכות בפיצוי סטטוטורי. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים 20,790 ₪.
ת”ק 52801-09-24 ברדוגו נ’ ארקיע. שם דן בית המשפט במקרה בו טיסה שהייתה אמורה להמריא ביום 11.08.24 הוקדמה ולמעשה בוטלה. נקבע כי התובעת זכאית להשבת דמי כרטיס, פיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמה בסך כולל של 12,216 ₪, בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט.
מאת עו״ד יצחק מימון מומחה לדיני תעופה, ביטול טיסות, עיכובים, אוברבוקינג ופיצויים לפי חוק שירותי תעופה. המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף ייעוץ פרטני מעורך דין.
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, והמידע הכתוב הינו כללי בלבד.
![]()