ביטול טיסה עקב תקלה טכנית – האם מגיע לך פיצוי?

ביטול טיסה עקב תקלה טכנית – האם מגיע לך פיצוי?

המאמר מעודכן מיום 30.03.25

פיצוי על ביטול טיסה עקב תקלה טכנית – מה אומר החוק?

לפי חוק שירותי תעופה (חוק טיבי), נוסעים זכאים לפיצוי כספי כאשר טיסתם בוטלה בהתראה של פחות מ־14 ימים לפני מועד ההמראה, אלא אם כן חברת התעופה מוכיחה שהביטול נגרם בנסיבות מיוחדות שאינן בשליטתה.

השאלה העיקרית היא: האם תקלה טכנית נחשבת ל”נסיבה מיוחדת”?

מהי “נסיבה מיוחדת” לפי החוק?

לפי פרשנות בתי המשפט ועמדת רשות התעופה האזרחית:

• נסיבות מיוחדות הן מצבים יוצאי דופן שלא ניתן היה לצפות או למנוע – כמו מזג אוויר קיצוני, סיכונים ביטחוניים, מגפות, שביתות וכו’.
• לעומת זאת, תקלה טכנית שנובעת מתחזוקה לקויה, בלאי סביר, ליקוי שגרתי או טעות אנוש – אינה נחשבת נסיבה מיוחדת.

המשמעות: ברוב המקרים, תקלה טכנית אינה פוטרת את החברה מהחובה לשלם פיצוי.

במאמר זה נעסוק בשאלות ובנושאים חשובים כגון:

• ביטול טיסה בגלל תקלה טכנית
• ביטול טיסה תקלה טכנית
• האם תקלה טכנית נחשבת לנסיבה חריגה
• פיצוי על תקלה טכנית בטיסה
• טיסה בוטלה ברגע האחרון
• תקלה טכנית בטיסה – האם מגיע פיצוי
• פיצוי על ביטול טיסה
• טיסה בוטלה – מה מגיע לי
• תקלה טכנית לא נחשבת נסיבה מיוחדת

• האם תקלה טכנית פוטרת מתשלום פיצוי
• איך תובעים חברת תעופה שביטלה טיסה
• טיסה בוטלה בגלל תקלה – האם כדאי לתבוע
• דחו לי את הטיסה בגלל תקלה – מה עושים
• טיסה בוטלה והתירוץ: תקלה טכנית – מה החוק אומר

• חוק שירותי תעופה (חוק טיבי)
• פיצוי לפי חוק טיבי
• נסיבות מיוחדות בביטול טיסה
• פסיקות בתי משפט על תקלה טכנית בטיסה

סעיף 1(2) לחוק התעופה קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).

משטר האחריות הקבוע בחוק מטיל על חברת התעופה אחריות שיש שכינו אותה בפסיקה כ-“מוגברת מאוד”, המתקרבת לאחריות חמורה (ראו: עניין מושקטל, פס’ 9). בשים לב לכך, הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות שהנתבעת עשתה כל שביכולתה עדי להתגבר עליהן מוטל על הנתבעת ומדובר בנטל משמעותי (ראו: רת”ק 12149-12-18 אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס בע”מ נ’ מירוז).

מה עושים אם חברת התעופה טענה כי תקלה טכנית הביאה לביטולה של הטיסה המקורית שלכם?

כבר בפתח הדברים אציין שהרי ברור לכל כי לחברת התעופה רק מטוס אחד ובודד בצי המטוסים שלה. לפיכך, יש לשאול מדוע חברת התעופה הסתמכה רק על המטוס הספציפי שהיה אמור לבצע את הטיסה המקורית.

פסקי דין בנושא תקלה טכנית וביטולי טיסות בגלל תלות טכניות

ת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע, שם נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום”.

יתר על כן, בית הדין האירופי לצדק קבע, כי תקלה המתגלה במהלך התחזוקה השוטפת של המטוס אינה מהווה נסיבה הפוטרת את מפעיל הטיסה מפיצוי הנוסעים. הדוגמאות שנתן בית הדין לתקלה טכנית שתקְנה פטור מחובת הפיצוי הן מצומצמות, וכוללות גילוי של פגם סמוי שנפל בפס הייצור של דגם המטוס, חבלה ומעשה טרור. באותו עניין נקבע כי פגיעת ציפור במנועי מטוס אומנם עולה לנסיבה מיוחדת. עם זאת, נקבע כי אף בהתרחשותן של נסיבות מיוחדות שכאלו, חובה על מפעיל הטיסה לנקוט בכל האמצעים למניעת ביטול הטיסה, תוך שבית הדין נוקט בלשון המטילה אחריות מוגברת ביותר על מפעיל הטיסה. (Pešková & Pešká v. Travel Service a.s. C-315/15 (4.5.2017 (עניין Pešková ).

הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב רף גבוה הנדרש ממפעיל הטיסה לצורך התקיימות הסייג לפיצוי. כך, נפסק כי במקרים מסוימים מצבה הרפואי של דיילת, תקלה טכנית חמורה, ואפילו מכת ברק אינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות שלא נמצאות בשליטת מפעיל הטיסה.

בת”ק 4863-01-16 מזרחי נגד ישראייר דן בית המשפט במקרה שתקלה טכנית בטיסה נבעה מפגיעת ציפור במטוס בדרכו ארצה, שם נקבע כי: “על מנת לראות בנתבעות כמי שזכאית להגנת החוק, עליהן להראות כי מעבר לניסיונן לתיקון התקלה וקיום הטיסה באיחור קטן ככל האפשר, ניסתה למצוא פתרונות חלופיים להטסת הנוסעים במועד, לרבות בניסיון לשיבוצן בטיסות יוצאות אחרות, או החכרת מטוס והפעלת הטיסה באמצעות הנתבעת”.

העמדה האמורה עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט. כך עולה מפסיקה ענפה שעסקה בביטול טיסה בשל תקלה טכנית במטוס. ראו למשל, בת”א 69167-11-16 רגב נ’ אל-על,שםנקבע כי: “בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו” … “בית המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו”ב”. (ההדגשה אינה במקור).

בתי המשפט חזרו על קביעות ברוח זו בשורה של מקרים נוספים. בת”ק 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע נקבע כי: “לדעתי על פי הפירוש המילולי של החוק, תקלה טכנית אינה ‘נסיבה מיוחדת שלא הייתה בשליטת הנתבעת’. נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת הנתבעת יכולה להיות תנאי מזג אויר קיצוניים, אירוע מלחמה, בעיה אספקת דלק וכו’. מדובר ברשימה שאינה סגורה .לטעמי תקלה טכנית הינה בשליטה של הנתבעת, אם על ידי קניית מטוסים חדשים יותר, או העמדת מטוס חלופי… הפרשנות הנכונה של החוק לטעמי היא כי תקלה טכנית חמורה ככל שתהיה ובלתי נמנעת ככל שתהיה אינה מהווה נסיבה מיוחדת”, ת”ק 25426-02-13‏ שור נ’ ארקיע “העובדה שהנתבעת עומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר אינה הופכת את התקלה הטכנית לנסיבה מיוחדת”; ת”ק 18166-11-14 ורניק נ’ אייר פראנס, “…היה על הנתבעת לדאוג למטוס חלופי שיצא מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את העיכוב הממושך בהגעה לטוקיו. הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את אותו עיכוב, וכי לא היה באפשרותה להוציא מטוס נוסף שיבצע את אותה טיסת המשך מפאריס לטוקיו במועד מוקדם”; ת”ק (י-ם) 32765-06-16‏ ‏ ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל”.

ראו גם שורה של מקרים נוספים בעניין תקלות טכניות: ת”ק 64298-03-15, ת”ק 69167-11-16, ת”ק 33035-05-13, ת”ק 44155-12-12, ת”ק 56533-12-17, ת”ק 68228-03-17, ת”ק 31804-12-15, ת”ק 18177-11-17, ת”ק 13658-12-19,ת”ק 30834-02-16.

לפיכך, על המוביל האווירי לדאוג לכך כי יינתן מענה מידי למצבים מסוג תקלות טכניות, מצבים אלו אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה. משכך, על מוביל אווירי להיערך למצב זה מבעוד מועד, אם על ידי הגדלת הצוות האווירי ואם בדרכים אחרות.

לא ניתן לקבל פרשנות שלפיה, בכל מקרה של תקלה טכנית יתקיים הפטור. אם תאומץ פרשנות כגון זו – ירוקן החוק מתוכן- פשוטו כמשמעו. לפיכך, אם בית-המשפט יכיר בתקלה טכנית, סתם, כמתרצת את הפטור, נוסעים רבים, שטיסתם תבוטל, במקרה השכיח, לא יזכו לפיצוי, ויימצא החוק הצרכני שמטרתו להעניק סעד לכלל הציבור, חסר כל אכיפה אפקטיבית.

סעיף 3(א)(3) לחוק שירותי תעופה קובע כי הטבת כרטיס טיסה חלופי משמעותה היא:

“כרטיס טיסה חלופי ליעד הסופי של הנוסע, בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי שהונפק לו ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע, ובכפוף לקיומם של מקומות פנויים בטיסה”.

סעיף 6(א)(2) לחוק קובע:

(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

(1) שירותי סיוע

(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.

על חברת התעופה להציע להם כנוסעים שטיסתם בוטלה את הבחירה בין השבת כספם ובין כרטיס טיסה חלופי וזאת בניגוד להוראות סעיפים 3(א)(3) ו- 6(א)(2) לחוק הקובעים במפורש כי הבחירה בין השבת תמורה ובין כרטיס טיסה חלופי היא זכותו של הנוסע (ראו ת”ק 64571-12-22כהן נ’ אל על).

אין חולק כי לתובעים זכות הבחירה בין השבת תמורה ובין כרטיס טיסה חלופי. הדברים עולים באופן מפורש מהוראות החוק ומההלכה הפסוקה, ראו למשל ת”ק (ת”א) 47775-10-21 זוהר טל נ’ ריינר, שם קבע בית המשפט בסעיף 20 לפסק הדין כי זוהי חובתה של הנתבעת, “כשהבחירה, כאמור, אמורה להיות אצל התובע ולא אצל הנתבעת”.

המצב המשפטי לפיו הנוסע זכאי לבחור בין השבת התמורה ובין כרטיס טיסה חלופי כפי שמורה החוק כלל לא הובאה באופן גלוי, ברור וראוי לידיעת התובעים. כבר נקבע בעבר בתא”מ 47505-05-17 סיזוב נ’ אל על כי חובת הגילוי והיידוע הקבועה בסעיף 14 לחוק מגלמת בסעיף 14(ב) לגבי נוסע שמתקיימת לגביו עילה מזכה – ובעניינו ביטול כרטיס טיסה היא: “חובת יידוע ייחודית, הניצבת על נדבך גבוה יותר, והמכוונת כלפי אותם נוסעים שטיסתם כבר הפכה לטיסה שמתקיימת לגביה “עילה מזכה”, היינו הם נקלעו כבר למצב ביש מבחינתם של הקדמת, עיכוב או ביטול הטיסה, מצב בו מפעיל הטיסה אינו מצליח לעמוד בהתחייבותו … והוא אוחז בידיו כבני ערובה את זמנם, את חופשתם, ואת ממונם של הנוסעים המטלטלים על פי מוצא פיו”.

מה גובה הפיצוי שמגיע לכם?

במקרה של דחייה העולה על 8 שעות, החוק רואה בכך ביטול לכל דבר. בהתאם לכך:

• טיסה עד 2,000 ק״מ –  פיצוי בגובה 1,440 ש״ח
• טיסה בין 2,000 ל־4,500 ק״מ –  פיצוי של 2,310 ש״ח
• טיסה למרחק של מעל 4,500 ק״מ –  פיצוי בגובה 3,460 ש״ח

שאלות נפוצות על תקלה טכנית וביטול טיסה

האם כל תקלה טכנית מזכה בפיצוי? לא. אם התקלה מוכחת כחריגה לחלוטין (למשל: תקלה יצרנית חמורה שהתגלתה ברגע האחרון) – ייתכן והחברה תצליח להוכיח שמדובר בנסיבה מיוחדת.

מה עושים אם קיבלנו הודעה שהטיסה בוטלה בגלל תקלה?

1. בקשו אישור כתוב על סיבת הביטול
2. תעדו את השעה והדרך שבה נמסרה ההודעה
3. שמרו את כרטיסי הטיסה, קבלות, ותכתובות מול החברה
4. פנו לחברה בכתב ודרשו פיצוי
5. אם לא נעניתם – שקלו להגיש תביעה קטנה או להיעזר בעורך דין תעופה.

האם מגיעים שירותים גם ללא פיצוי? כן. גם אם התקלה פוטרת את החברה מהפיצוי – היא עדיין חייבת לספק לכם לינה, תחבורה, אוכל ועוד.

תוך כמה זמן צריך לפנות לחברה? רצוי לפנות מיד, אך החוק מאפשר הגשת תביעה תוך עד 4 שנים ממועד הטיסה.

טיפים חשובים למיקסום הפיצוי

• תעדו כל פרט – במיוחד אם הודיעו לכם בע”פ בלבד.
• אל תסכימו על שובר או פיצוי חלקי במקום פיצוי מלא – אלא אם קיבלתם ייעוץ.
• אל תוותרו – חברות רבות מנסות לדחות את הפנייה הראשונית.
• אם מדובר בקבוצת נוסעים – שקלו תביעה משותפת עם עורך דין.

סיכום

ביטול טיסה עקב תקלה טכנית אינו אומר שמאבדים את הזכות לפיצוי. להפך – במרבית המקרים, הנוסעים זכאים לפיצוי מלא לפי חוק שירותי תעופה. תקלה טכנית היא לרוב באחריות חברת התעופה, ולכן אין לאפשר לה להתחמק מהחובה החוקית כלפי הנוסעים.

אם חוויתם ביטול כזה – פנו לחברה בכתב, שמרו מסמכים ותיעוד, ובמידת הצורך – פנו לייעוץ מקצועי. משרדנו מתמחה בזכויות נוסעים מול חברות תעופה ונשמח לבדוק את זכאותכם ללא התחייבות.