בוטלה לכם הטיסה? שינו לכם את תנאי הטיסה? מהו הפיצוי בגין ביטול טיסה?  

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) התשע”ב 2012, מסדיר את מערכת היחסים בין נוסע לבין מפעיל הטיסה בכל הקשור לטיסות ממדינת ישראל, אליה או בשטחה. טיסה שבוטלה מוגדרת בסעיף 1 לחוק כטיסה שלא התקיימה או כטיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס, הכל כמובן בתנאי שהגעתם במועד אל דלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה (סעיף 2).

שימו לב:

מועד ההמראה נקבע עפ”י המועד בו התנתקו גלגלי המטוס ממסלול ההמראה ולא ממועד ההתנתקות מהשרוול. בנוסף, בחוק נקבעו נסיבות לפיהן נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות. (3) הטיסה בוטלה כדי למנוע מחילול שבת או חג (סעיף 6 לחוק).

חשוב לזכור, גם כאשר מסלול הטיסה כולל חניית ביניים, עיכוב של טיסה אחת, גם אם אינו עולה על שמונה שעות, עשוי להוביל להחמצת טיסת ההמשך. לפיכך, בתי המשפט הטילו אחריות על חברות התעופה במקרים בהם הוחמצה טיסת הקישור. התוספת הראשונה לחוק קובעת את סכום הפיצוי עפ”י מרחק הטיסה מהיעד: עד 2,000 ק”מ – 1,440 ₪, עד 4,500 ק”מ 2,310 ₪, מעל 4,500 ק”מ 3,460 ₪. 

הוראות סעיפים 3(א)(2) ו- 3(ב) לחוק שירותי תעופה קובעות כי  במקרים בהם הטיסה בוטלה, ובמידה ובחרתם שלא לטוס בשל כך (נתון לבחירתכם עפ”י ס’ 6 לחוק) , יש להשיב לכם את מלוא הסכום ששולם על כרטיס הטיסה, לרבות כל תשלום ששולם בעד כרטיס הטיסה, ובכלל זה אגרות, היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים, וזאת בתוך 21 ימים מהיום שפניתם בכתב אל הספק/חברת התעופה/ סוכנות הנסיעות וכו’.

בסעיף 6(א)(2) לחוק שירותי תעופה נקבע כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן השבת התמורה, או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו של הנוסע.

סעיף 11. (א) לחוק התעופה קובע כי  בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 10,590 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:

(1)   מפעיל טיסה או מארגן –

(א)   לא נתן הטבות לנוסע שסירב להטיסו, בניגוד להוראות ס’ 5;

(ב)   לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות ס’ 6;

(ג)    לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בניגוד להוראות ס’ 7 

(ד)   לא נתן הטבות לנוסע שמועד ההמראה של טיסתו הוקדם, בניגוד להוראות ס’ 8.

(ה)   לא נתן פיצוי כספי בשל שינוי בתנאי כרטיס הטיסה כאמור בתוספת השנייה, לנוסע שהועבר למחלקה ברמה נמוכה יותר מזו הנקובה בכרטיס הטיסה שלו, בניגוד להוראות סעיף 9(ב)

אם חלילה תצטרכו להתמודד עם מקרים בנושא זה או אם אהבתם את לקרוא על הנושא. להלן מספר פסקי דין בנושא אשר יכולים לתת לכם כיוון ראשוני וכללי על הנושא המרתק הזה:

רת”ק 12149-12-18 אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס נ’ מירוז ואח’, ת”ק 28902-03-20, ת”ק 32765-06-16, ת”ק 43651-11-19. דנ”א 5738/14, ת”ק 13634-12-19, ת”ק 30400-10-14,  ת”ק 47879-05-15, רת”ק 6589-11-18, תא”מ 8866-12-15 , ת”ק 1460-12-15,  ת”ק 37262-03-16, תא”מ 32766-03-16 , ת”ק 10838-12-17.

אי מתן סיוע או שיקולים כלכליים של חברות התעופה?

בת”א 64298-03-15 יעקבי ואח’ נ’ אל על, שם פסק בית המשפט הנכבד כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בשל הימנעות ממתן סיוע לתובעים. כך גם בת”ק 43651-11-19, שם נקבע כי הרציונל מאחורי מתן שירותי סיוע הינו לסייע לנוסעים שחל שינוי בלתי מתוכנן במועד טיסתם והם נאלצים להמתין עד שטיסתו יוצאת לפועל על ידי מפעיל הטיסה. 

בת”ק 32765-06-16 ברגר ואח’ נ’ איירליינס נקבע כי הגם שהצדדים הסכימו כי הוצע לתובעים משקאות ומזון, הנתבעת אישרה כי לא הציעה פתרונות שהייה במלון ושירותי הסעה. בית המשפט הנכבד קבע כי לפי קו זה, הלכה למעשה, הנתבעת (חברת התעופה) טענה כי אין כדאיות מבחינת השקעת המשאבים להוציא את התובעים להמתנה בתנאים נוחים יותר כפי שמורה המחוקק. בית המשפט קבע כי טענה זו אין להלום. קבלת טענה שכזו תייתר אף היא את הוראות החוק מקום שמפעיל אווירי יטען להגנתו כי לא היה ברור אימתי התקלה תתוקן ולפיכך עדיף היה להשאיר את הנוסעים “תחת השגחת” המפעיל עת לפי זמנו שלו”.

האם חוק טיבי חל על כל טיסה מישראל או אליה?

כל הטיסות שממריאות מישראל וגם כאלו שנוחתות בה.

האם חוק טיבי חל גם על חברות תעופה זרות?

חוק טיבי חל בין שמדובר בטיסה של חברה ישראלית כמו אל על, ארקיע או ישראייר, ובין שמדובר בחברת תעופה זרה כגון יונייטד איירלייס אייר פראנס, פליי דובאי, וויז אייר, ריינאייר, איזיג’ט והרשימה עוד ארוכה מאוד.

האם חוק טיבי חל גם על טיסות לואו קוסט?

ההיגיון כאן פשוט: אם הטיסה קשורה לנתב”ג (או לכל שדה תעופה אחר בישראל), הנוסעים זכאים לאותן ההגנות שמעניק החוק הישראלי. חוק זה לא מבדיל בין טיסות לואו-קוסט לטיסות סדירות או לטיסות שכר.

עם זאת, במקרים בהם הכרטיסים ניתנו חינם לגמרי (למשל הטבה מיוחדת לעובדי חברות תעופה), לרוב אין תחולה מלאה של החוק. בנוסף, כדאי לזכור שיש סייגים מסוימים לגבי פטורים – למשל בנסיבות מיוחדות של מזג אוויר, מלחמות או שביתות. נרחיב על כך בהמשך.

מתי אני זכאי לקבל מזון, שתייה ולינה?

איחור של שעתיים ומעלה

אחד החידושים הבולטים בחוק הוא שההטבות לנוסע מתחילות כבר כאשר הטיסה מתעכבת בשעתיים ומעלה ביחס למועד ההמראה המקורי. אתם זכאים לקבל משקאות ומזון בתקופת ההמתנה. לרוב, מדובר בשוברי מזון שהחברה אמורה לספק לכם, או חלוקה ממשית של בקבוקי שתייה ומאכלים מסוימים באולם הנוסעים.

נוסף לכך, אתם זכאים לקבל שחת טלפון ללא עלות, או שירות של משלוח פקס או דואר אלקטרוני. הרעיון הוא שמחובת החברה לאפשר לכם ליצור קשר עם גורמים חיוניים – משפחה, מקום עבודה, בית מלון ביעד וכדומה – כדי להודיע על האיחור ולתאם את המשך ההגעה.

איחור של חמש שעות ומעלה

אם העיכוב מתארך מעל חמש שעות, חובתה של חברת התעופה להציע לכם או את השבת התמורה בגין כרטיסי הטיסה, או טיסה חלופית, לבחירתכם. חברת התעופה מחויבת לספק לכם מזון ומשקאות, ואם מדובר בתנאי שצריך להמתין בו ללילה כדי לטוס, גם מקום לינה. אתם לא אמורים לישון על הרצפה או על הספסלים בשדה התעופה, אלא החברה מחויבת לארגן לכם מלון ולהסיע אתכם אליו ובחזרה. מה קורה כאשר הפתרון שמציעים לכם אינו מושלם או לא נוח? למשל, לעיתים חברת התעופה מציעה מלון זול או מרוחק שמצריך נסיעה ארוכה. ברוב המקרים, הדבר עדיין ייחשב עמידה בדרישת החוק – העיקר שהלינה וההסעות מסופקות. אם אתם מעדיפים לינה עצמאית באיכות גבוהה יותר, תיאלצו לפעול על דעתכם, ורק בהמשך לתבוע את עלות ההפרש אם יוכח שבית המלון שסופק לא היה ראוי או שהחברה לא סיפקה הסעה נאותה.

 איך מוגדר ביטול טיסה ומתי מגיע פיצוי כספי?

הגדרת “טיסה שבוטלה” לפי החוק

לא כל עיכוב מוגדר אוטומטית כ”ביטול”. ככל שהטיסה המריאה בסופו של דבר בתוך פחות משמונה שעות מהמועד שתוכנן, היא עדיין תיחשב לטיסה “מעוכבת” בלבד, אשר מזכה את הנוסעים בשירותי סיוע (מזון, שתייה, תקשורת, לינה אם צריך וכו’) – אך לא אוטומטית בפיצוי כספי. ברגע שהעיכוב חוצה את רף שמונה השעות, רואה החוק בטיסה הזו כטיסה שבוטלה. באותה שורה, החוק מתייחס גם למקרים שבהם הטיסה הוקדמה ביותר משמונה שעות (ואתם מקבלים על כך הודעה מאוחרת) כאילו היא בוטלה, משום שהזזת טיסה הרבה קודם מהזמן המקורי עלולה לפגוע משמעותית בתוכניות הנוסעים.

סכום הפיצוי לפי מרחק הטיסה

כאשר הטיסה בוטלה (או התעכבה מעל שמונה שעות), אתם זכאים לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק. סכום הפיצוי תלוי במרחק בין נמל המוצא לנמל היעד הסופי, ומעודכן מעת לעת על־פי מדד המחירים לצרכן. בגרסת החוק העדכנית לשנת 2024, למשל, הסכומים המשוערים הם:

• עד 2,000 ק”מ: כ־1,440 ש”ח
• 2,000 עד 4,500 ק”מ: כ־2,310 ש”ח
• מעל 4,500 ק”מ: כ־3,460 ש”ח

אם בטיסה שלכם הייתה אמורה להיות חניית ביניים (קונקשן), המרחק מחושב מנקודת המוצא המקורית ועד היעד הסופי. כלומר, אם אתם טסים מתל אביב לבנגקוק עם עצירה באירופה, המרחק נחשב כולו, ולא מתפצל בין הקטעים.

בנוסף, גם אם הטיסה של המקטע הראשון התעכבה פחות משמונה שעות, אך גרמה לכם לפספס את טיסת ההמשך, הטיסה תיחשב “כטיסה שבוטלה”, ואתם תהיו זכאים לפיצוי כל עוד רכשתם את כרטיסי הטיסה כחבילה אחת ולא “בניתם” עצמאית את שעות ההמתנה בין מקטעי הטיסות.

מלחמות ומצבי חירום – מה חשוב לדעת בחוק טיבי?

כיצד חוק טיבי מגיב למצבים ביטחוניים?

במצבי מלחמה או חירום לאומי, חברות תעופה זרות עשויות לבטל טיסות לישראל “עד להודעה חדשה”. במקרים כאלו, ייתכן שחברות מסוימות יצהירו ויטענו בפניכם או בפני בית המשפט כי הן פטורות מתשלום פיצוי משום שההחלטה היא נסיבה מיוחדת שאיננה בשליטתן. אכן, כאשר המצב הביטחוני הופך את הטיסה למסוכנת או לא אפשרית באופן אובייקטיבי, החוק עשוי לשחרר את החברה מחובת פיצוי כספי. עם זאת, היא עדיין מחויבת להשיב את התמורה ששולמה על הכרטיס, ולסייע לכם גם בשירותי סיוע, שהרי הנוסע לא קיבל כל שירות.

פטור מפיצוי (הוראת שעה חרבות ברזל) – חוק טיבי

לאחר פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, הגיעה חקיקה מיוחדת (הוראת שעה) שפטרה את חברות התעופה מחובת הפיצוי הכספי בגין טיסות שבוטלו במועדים ספציפיים. המשמעות: אם הטיסה שלכם בוטלה בימים שכלולים בהוראת השעה, לא תוכלו לתבוע פיצוי כספי מכוח חוק טיבי. בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בגין טיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, בין התאריכים הבאים:

       08.10.23-30.11.23

       12.04.24-18.04.24

       01.08.24-08.08.24

       01.10.24.05.10.24

שנית, התיקון מקצר את תקופת ההודעה המוקדמת לנוסעים על שינוי בטיסה מ-14 ימים ל-3 ימים, עבור טיסות שתוכננו בין 1 בדצמבר 2023 ל-29 בפברואר 2024 בלבד.

מתיקון זה לחוק ניתן למעשה ללמוד שהמחוקק ישב על המדוכה, בחן את האירועים המיוחדים שהתרחשו ב- 18  החודשים האחרונים, במהלכן מצויה המדינה במלחמה וקבע תאריכים מוגבלים מאוד בהם יתאפשר לחברות התעופה שלא לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה בגין הפיצוי הכספי כאמור בתוקפת הראשונה.

לפיכך, משישב המחוקק על המדוכה והוציא מלפניו דבר חקיקה העוסק במציאות קונקרטית, יש לפרשו ככל שניתן בהתאם לרצון המחוקק ולאינטרסים השונים העומדים בבסיס מעשה החקיקה.

עצם העובדה שהמחוקק בחר לקבוע מועדים ספציפיים, מחייב הגעה למסקנה אחת והיא כי המועדים שלא נכללו בסעיפים 2א(1)-(4) ואינם נכנסים אף למצבים המתוארים בסעיפים 1(ה), מובילים למסקנה כי הנתבעת אינה יכולה לטעון לגביהם כי הם חוסים תחת הוראת ס’ 6ה(1) לחוק שירותי תעופה.

האם ניתן לקבל פיצוי על פי חוק טיבי על טיסות שבוטלו בזמן מלחמת “חרבות ברזל”?

ראשית, חשוב לזכור כי תיקון הוראת שעה חרבות ברזל בחוק טיבי, החריגה מועדים ספציפיים בהם חברת התעופה תוכל שלא לפצות נוסעים בפיצוי בהתאם למרחק הטיסה. לכן, במידה והטיסה שלכם בוטלה שלא בתאריכים שנקבעו בתיקון, יתכן שעדיין תהיו זכאים לפיצוי.

עם זאת, ישנם  פסקי דין בהם חברות התעופה לא פיצוי נוסעים בעקבות המצב הבטחוני. אחד מהם והוא גם פסק דין שחברות התעופה מאוד אוהבות לציין/לטעון אותו בהקשר זה הוא רת”ק (מחוזי נצרת) 22801-08-24 Wizz Air. שם דן בית המשפט במקרה שבו התובעים צפויים היו לטוס ארצה מלונדון באמצעות חברת התעופה, ביום 14.4.2024 בשעה 11:00. הטיסה בוטלה משום שבלילה שקדם לטיסה פתחה איראן במתקפת טילים וכטב”מים על ישראל. כעשר שעות לפני שהתחוללה המתקפה ביטלה חברת התעופה את הטיסה, בעקבות המתקפה. במקרה זה הפך המחוזי את פסק הדין של בית משפט השלום לתביעות קטנות.  שימו לב, חשוב לזכור שמדובר בפסק דין אשר ממילא עסק בתאריך שהוחרג בתיקון הוראת שעה חרבות ברזל (12.04.24-18.04.24).

פסקי דין על פי חוק טיבי בהם קיבלו נוסעים פיצוי בטיסות שבוטלו בזמן מלחמת “חרבות ברזל”?

ת”ק 39505-11-24 טייב נ’ ישראייר. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעת בוטלה ביום 25.08.24 (ביום מתקפת המנע של ישראל בלבנון) שאינו נכלל בתקופות שהוחרגו לפי תיקון החוק. נפסק כי כדי לפטור עצמה מתשלום פיצוי, על חברת התעופה להציג ראיות ברורות לאירוע ביטחוני בלתי צפוי שהשפיע במישרין על הטיסה – דבר שלא נעשה. לפיכך, הפיצוי לא נשלל. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 13,708 שקלים.

ת”ק 41687-09-24  נ’ EasyJet. דן בית המשפט במקרה בו טיסות התובעים למילאנו ובחזרה, שהיו מתוכננות לימים27.4.24  ו 03.05.24  בוטלו 11 ימים לפני ההמראה. הנתבעת הסתמכה על טענה כללית בדבר המצב הביטחוני, אך מאחר שמועדים אלו אינם מוחרגים בחוק – נפסק פיצוי של 2,310 ₪ לכל אחד מהתובעים.

ת”ק 34096-09-24 נ’ ישראייר ואח’. דן בית המשפט במקרה בו התובעים רכשו טיסות לבודפשט וחזרה, אך חלו שינויים במועדי הטיסות – אחת מהן בוטלה 29.08.24 והשנייה שונתה ביום 03.09.24  בגין הפגיעה בתכנון הנסיעה ובאיחורים, נפסק כי הנתבעת תשלם 23,600  ₪.

ת”ק 39460-11-24 יניב סלומון ואח’ נ’ אייר סיישל. דן בית המשפט במקרה בו הטיסה שבוטלה הייתה אמורה להתקיים ביום 03.10.24 מועד שנכלל בתקופות שהוחרגו מתשלום פיצוי לפי החוק (מלחמת חרבות ברזל). עם זאת, התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים נלווים. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים את ההוצאות בסך 8,786  ₪, ועוד 1,500  ₪ בגין הוצאות משפט ואגרה.

ת”ק 60727-09-24 נ’ אייר אינדיה לימיטד. דן בית המשפט במקרה בו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך 11.8.24 וחזור בתאריך 01.09.24 בוטלו מספר ימים לפני ההמראה. בעקבות כך הועברו לטיסות חלופיות יקרות יותר. נפסק כי על הנתבעת לשלם 4,620  ₪ וכן 750 ₪ הוצאות משפט.

ת”ק 52801-09-24 נ’ ארקיע. שם דן בית המשפט במקרה בו טיסה שהייתה אמורה להמריא ביום 11.08.24 הוקדמה ולמעשה בוטלה. נקבע כי התובעת זכאית להשבת דמי כרטיס, פיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמה בסך כולל של 12,216  ₪, בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט.

סכום הפיצוי נקבע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה והוא מדורג לפי מרחק הטיסה בין נקודת המוצא ליעד: עבור טיסה עד 2,000 ק”מ – פיצוי על סך 1,440 ₪ טיסה בין 2,000 ק”מ ל-4,500 ק”מ – פיצוי על סך 2,310 ₪; ועבור טיסה מעל 4,500 ק”מ – פיצוי על סך 3,460 ₪.

שאלות נפוצות נוספות

האם שעת ההמראה נחשבת מתי שהמטוס מתנתק מהקרקע או מהשרוול?

בפסיקות שונות הודגש כי “שעת ההמראה” לצורך חישוב האיחור היא הרגע שבו המטוס ניתק מהקרקע ולא כשהדלת נסגרת או כשהמטוס נדחף מהשרוול. זאת משום שעד לרגע הניתוק מהמסלול, עלולים לעבור עוד דקות או רבעי שעה – וכל דקה יכולה להיות קריטית בקביעת הסף של שמונה השעות.

ההלכה הפסוקה קובעת כי שעת ההמראה של טיסה היא המועד בו המטוס מתנתק מהקרקע (ניתוק הגלגלים ממסלול ההמראה) ולא מועד ניתוק המטוס מהשרוול.

הסוגיה נדונה בהרחבה בפסיקה, כאשר ההלכה המנחה נקבעה ברת”ק 6589-11-18 אלבה סטאר נ’ פרל. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי:

רת”ק 6589-11-18- alba star נגד פרל “סביר להניח כי המחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.”

בית המשפט הדגיש כי יש להעניק למונח “המראה” את משמעותו הפשוטה והרגילה:

ת”ק 25262-05-23 נגד ישראייר “החוק עושה שימוש במילים ‘טיסה שהמריאה באיחור’ ויש להעניק למילים אלה את הפרשנות הפשוטה ביותר, היינו-סיום הליך ההמראה וניתוק גלגלי המטוס ממסלול ההמראה.”

ת”ק 43648-10-23 אל על  “במצב דברים זה, לשיטת הנתבעת, יהיו הנוסעים מנועים מלהעלות טענה של עיכוב בטיסה או טיסה שבוטלה, על אף שבפועל, המטוס מונח על-פני הקרקע, וכלל לא המריא.” … “כלומר, מוביל יכול לדחות שעות טיסה מסיבותיו שלו, להגיע ל-7.55 שעות איחור, להתנתק מהשרוול, ולהתעכב בעוד שעתיים, אבל יטען כי המטוס, לכאורה נחשב כמטוס שהמריא.”

סיכום

ההלכה הפסוקה קובעת באופן ברור כי שעת ההמראה היא המועד בו מתנתקים גלגלי המטוס מהקרקע. פרשנות זו מגנה על זכויות הנוסעים ומונעת מצב בו חברות התעופה יוכלו להתחמק מאחריותן על ידי התייחסות לשעת ניתוק המטוס מהשרוול כשעת ההמראה.

סכום הפיצוי עבור טיסה של עד 2,000 ק”מ – פיצוי על סך 1,440 ₪ טיסה בין 2,000 ק”מ ל-4,500 ק”מ – פיצוי על סך 2,310 ₪; ועבור טיסה מעל 4,500 ק”מ – פיצוי על סך 3,460 ₪.

מה לגבי טיסה שבוטלה בגלל אובר בוקינג/רישום יתר?

אובר בוקינג (Overbooking) הוא מצב בו החברה מוכרת יותר כרטיסים ממספר המושבים הפיזי במטוס, מתוך הנחה שיהיו נוסעים שלא יופיעו לטיסה. אם בסופו של דבר נוצר מצב שכל הנוסעים מגיעים ואין די מקומות ישיבה, החברה מחייבת להציע למתנדבים מהטיסה לוותר על מקומם בתמורה לפיצוי. אם לא נמצאו מתנדבים, היא “מסרבת להטיס”. במצב כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי מידי, כיוון שלא היו הגורם שהביא למצב. הסכומים דומים לאלו של ביטול טיסה. בנוסף, החברה מחויבת לספק את שירותי הסיוע וגם להציע לכם טיסה חלופית אם תרצו.

איזה פיצוי כספי מגיע לנוסע שלא הועלה לטיסה בגלל רישום יתר / אוברבוקינג?

נוסע שעלייתו לטיסה סורבה עקב רישום יתר אובר בוקינג (Overbooking) זכאי לפיצוי כספי מחברת התעופה, וזאת בנוסף לשירותי הסיוע והבחירה בין החזר לטיסה חלופית. סכום הפיצוי נקבע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה והוא מדורג לפי מרחק הטיסה בין נקודת המוצא ליעד: עבור טיסה עד 2,000 ק”מ – פיצוי על סך 1,440 ₪ טיסה בין 2,000 ק”מ ל-4,500 ק”מ – פיצוי על סך 2,310 ₪; ועבור טיסה מעל 4,500 ק”מ – פיצוי על סך 3,460 ₪.

האם חברת התעופה צריכה לחפש מתנדבים לפני שהיא מסרבת להעלות נוסע עקב אוברבוקינג?

כן, בהחלט. סעיף 5(א) לחוק שירותי תעופה מחייב את חברת התעופה, לפני סירוב להעלות נוסע עקב רישום יתר אובר בוקינג, לפנות תחילה לנוסעים באותה טיסה ולנסות לאתר מתנדבים שיהיו מוכנים לוותר על מקומם בתמורה להטבה מוסכמת. זו חובה חוקית, ועל חברת התעופה מוטל הנטל להוכיח שאכן ביצעה פנייה כזו באופן סביר לכלל הנוסעים הרלוונטיים לפני שכפתה על נוסע לא לעלות לטיסה. אי ביצוע או אי הוכחת החיפוש אחר מתנדבים מהווה הפרה של החוק.

האם ניתן לקבל פיצוי נוסף מעבר לפיצוי הרגיל על אוברבוקינג?

כן, במקרים מסוימים. סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מאפשר לבית המשפט לפסוק “פיצוי לדוגמה” (ללא הוכחת נזק), בסכום שיכול להגיע עד כ-11,540 ₪ (הסכום צמוד למדד ומתעדכן). פיצוי נוסף זה יכול להיפסק אם חברת התעופה הפרה הוראות מהותיות בחוק, למשל: לא חיפשה מתנדבים כנדרש לפני סירוב ההעלאה, לא סיפקה את שירותי הסיוע המגיעים לנוסע (מזון, שתייה, לינה וכו’), או לא אפשרה לנוסע לבחור כראוי בין קבלת החזר כספי לבין קבלת כרטיס טיסה חלופי.

האם אוכל לתבוע גם נזקים מיוחדים שנגרמו לי?

כן, החוק מאפשר דרישה להחזר של נזקים נוספים אם אתם מסוגלים להוכיח אותם. למשל, אם הזמנתם מראש מלון ביעד והפסדתם לילה שתומחר על־ידי המלון כ-200 דולר, ייתכן שתוכלו להציג קבלה ולהתווכח שתגיע לכם החזרה גם על ההוצאה הזו. עם זאת, לא תמיד זה יתקבל בבית המשפט, ובכל מקרה זה נפרד מהפיצוי הבסיסי הקבוע. הדבר תלוי בשאלה אם אפשר היה לבטל את המלון או לצמצם את הנזק.

דוגמאות לפסקי דין

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב-2012 מסדיר את הנושא בסעיף 5, הקובע:

ת”ק  45500-01-17 נגד בריסל איירליינס  “(א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן… (ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.”

ת”ק 55162-06-22 נגד השטיח המעופף “הנתבעת טוענת כי רישום יתר הינו דבר קיים וידוע בחברות תעופה בכל העולם וזאת לפי חוקי יאט”א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי), כשעל חברות התעופה במקרה זה חלה חובה לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה או למצוא לו טיסה חלופית ללא עלות ותוך זמן סביר.”

ת”ק 28157-04-20 אוהד בר נגד פליי איסט בעמ  “אין חולק כי בשל רישום יתר (אובר בוקינג) התובע לא עלה לטיסה, אלא שלטענת הנתבעת אין היא אחראית לפיצוי התובע. מחומר הראיות עולה כי הטיפול במציאת טיסה חלופית נעשה על ידי הנתבעת…”

ת”ק 18660-10-22 נגד ארקיע “התובע זכאי לפיצוי כספי ולשירותי סיוע בשל ביטול הטיסה, בהתאם לחוק שירותי תעופה.”

האם מגיע פיצוי בהקדמת טיסה? 

במידה והקדימי לך את הטיסה, בהתאם לחוק שירותי תעופה, הקדמת טיסה ביותר מ-8 שעות כאשר ההודעה על כך ניתנה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה, נחשבת כ”טיסה שבוטלה” ומזכה את הנוסעים בפיצוי כספי ובהטבות נוספות.

ת”ק 64094-01-22 נגד ישראייר “סעיף 8 בחוק שירותי תעופה, על שני סעיפיו הקטנים, קובע מהן ההטבות להן זכאי נוסע שטיסתו המריאה באיחור, כדלקמן: “(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.”

תק (49131-06-23 נגד ארקיע “בחוק נתונה לחברות תעופה הרשות לערוך שינויים בתכנית הטיסה עד 14 ימים לפני מועד הטיסה. אמנם, רשות זו ניתנת בהקשרים אחרים… אך יש בכך כדי ללמד כי שינוי שנעשה זמן קצר לפני הטיסה, אשר אינו מאפשר לנוסעים להיערך מחדש, אינו גורע מחובתה של חברת תעופה לפצות את נוסעיה בגין הכרוך בשינוי כאמור.”

ולכן:

1. הנוסעים זכאים לפיצוי כספי בהתאם לתוספת הראשונה לחוק.
2. הנוסעים זכאים להשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתם.
3. חברת התעופה מחויבת לספק שירותי סיוע הכוללים מזון, משקאות ושירותי תקשורת.

סיכום

הקדמת טיסה מעל 8 שעות, כאשר ההודעה על כך ניתנה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה, נחשבת ל”טיסה שבוטלה” על פי החוק. במקרה כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי כספי, להשבת תמורה או כרטיס חלופי לפי בחירתם, ולשירותי סיוע. הודעה מוקדמת על שינוי בזמני הטיסה צריכה להינתן לפחות 14 ימים מראש כדי שחברת התעופה תהיה פטורה מתשלום פיצוי.

המלצות מעשיות

חוק שירותי תעופה (“חוק טיבי”) מעגן את מערך הזכויות של נוסעים במקרים של ביטול, עיכוב או שינוי מהותי בשעת ההמראה. הוא נועד להבטיח שלא תיוותרו בלא כלום בשדה התעופה כאשר חלים שיבושים, ולחייב את החברה המטיסה לדאוג לכם למינימום של תנאים אנושיים: מזון ושתייה בשעת המתנה ארוכה, לינה אם נדרשת שהייה של לילה, וכן שירותי תקשורת. מעבר לכך, אם העיכוב חוצה את רף שמונה השעות (או שהטיסה בוטלה באופן מוחלט), אתם זכאים לפיצוי כספי בסכום אחיד, בהתאם למרחק הטיסה.

נקודות עיקריות שכדאי לזכור:

1. בתוך שעתיים של עיכוב: זכאות למזון, שתייה ושירותי תקשורת.
2. בין חמש לשמונה שעות עיכוב: זכאות למזון, שתייה, תקשורת ולינה (אם יש לילה).
3. מעל שמונה שעות או ביטול טיסה: פיצוי כספי בנוסף להטבות.
4. פטור מהפיצוי: יינתן רק בנסיבות מיוחדות כגון מזג אוויר קיצוני, מלחמה או שביתה מוגנת. גם אז, חובת מתן שירותי סיוע נשמרת.
5. פיצויים לדוגמה: אפשריים במקרים של הפרה ביודעין, כלומר התעלמות בוטה מהחוק.
6. תקופת התיישנות: החוק מאפשר לתבוע בתוך ארבע שנים מיום הטיסה.
7. התנהלות נכונה בשדה: פנייה לנציג, בקשה לשוברים, תיעוד השיחות והדחיות, והחלטה מושכלת אם לטוס או לבטל.
8. פנייה לחברת התעופה: רצוי בכתב, מסודרת, עם פירוט ברור של הדרישה והזכויות.
9. תביעה בבית משפט לתביעות קטנות: פתרון סביר במקרה שהחברה מסרבת להיענות לכם.

במציאות שבה שינויים של הרגע האחרון אינם נדירים, חשוב שכל נוסע יכיר את עיקרי החוק ואת הדרך לממש את זכויותיו. חברות התעופה, מצדן, מחויבות להפנים שהפיצוי הכספי והתנאים המינימליים אינם רשות אלא חובה חוקית. בשורה התחתונה, אם נקלעתם למצב של עיכוב או ביטול טיסה, חבל לבזבז זמן על תסכול ובירורים לא יעילים: גשו ישירות לדרוש את הזכויות שלכם, סמכו על ההיגיון שהמחוקק קבע במטרה להגן עליכם, וזכרו שכל פנייה שלכם צריכה להיתמך בתיעוד ברור.

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.