ביטול טיסה על ידי חברת תעופה – האם אתם זכאים לפיצוי?
דף הבית » ביטול טיסה על ידי חברת תעופה – האם אתם זכאים לפיצוי?
יצוי במקרה של טיסה שהתבטלה
סעיף 1(2) לחוק התעופה קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).
משטר האחריות הקבוע בחוק מטיל על חברת התעופה אחריות שיש שכינו אותה בפסיקה כ-“מוגברת מאוד”, המתקרבת לאחריות חמורה (ראו: עניין מושקטל, פס’ 9). בשים לב לכך, הנטל להוכיח קיומן של נסיבות מיוחדות שהנתבעת עשתה כל שביכולתה עדי להתגבר עליהן מוטל על הנתבעת ומדובר בנטל משמעותי (ראו: רת”ק 12149-12-18 אוקראינה אינטרנשיונל איירליינס בע”מ נ’ מירוז).
דהיינו, ביטול טיסה, אפילו בנסיבות מיוחדות המפורטות בס׳ 6 (ה) לחוק שירותי תעופה המאפשרות הימנעות מתשלום פיצוי, אין בו כדי לפטור את חברת התעופה מחובתה להעניק את ההטבות המנויות בחוק ובכללן את שירותי הסיוע המוגדרים בחוק (ראו ת״צ 44555-03-19 דהן ואח’ ישראייר).
ביטול טיסה בגלל תקלה טכנית
בת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום”.
יתר על כן, בית הדין האירופי לצדק קבע, כי תקלה המתגלה במהלך התחזוקה השוטפת של המטוס אינה מהווה נסיבה הפוטרת את מפעיל הטיסה מפיצוי הנוסעים. הדוגמאות שנתן בית הדין לתקלה טכנית שתקְנה פטור מחובת הפיצוי הן מצומצמות, וכוללות גילוי של פגם סמוי שנפל בפס הייצור של דגם המטוס, חבלה ומעשה טרור. באותו עניין נקבע כי פגיעת ציפור במנועי מטוס אומנם עולה לנסיבה מיוחדת. עם זאת, נקבע כי אף בהתרחשותן של נסיבות מיוחדות שכאלו, חובה על מפעיל הטיסה לנקוט בכל האמצעים למניעת ביטול הטיסה, תוך שבית הדין נוקט בלשון המטילה אחריות מוגברת ביותר על מפעיל הטיסה. (Pešková & Pešká v. Travel Service a.s. C-315/15 (4.5.2017 (עניין Pešková & Pešká).
הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב רף גבוה הנדרש ממפעיל הטיסה לצורך התקיימות הסייג לפיצוי. כך, נפסק כי במקרים מסוימים מצבו הרפואי של טייס, פגיעת ציפור במנוע המטוס, תקלה טכנית חמורה, ואפילו מכת ברק אינן בגדר אותן נסיבות מיוחדות שלא נמצאות בשליטת מפעיל הטיסה. על המוביל האווירי לדאוג לכך כי יינתן מענה מידי למצבים מסוג תקלות טכניות, מצבים אלו אינם בגדר נסיבה בלתי צפויה. משכך, על מוביל אווירי להיערך למצב זה מבעוד מועד, אם על ידי הגדלת הצוות האווירי ואם בדרכים אחרות. (ראו ת”ק 30834-02-16 הונדרט נ’ טורקיש איירליינס)
העמדה האמורה עולה בקנה אחד עם פסיקת בתי המשפט. כך עולה מפסיקה ענפה שעסקה בביטול טיסה בשל תקלה טכנית במטוס. למשל, בת”א (שלום רח’) 69167-11-16 רגב נ’ אל-על נתיבי אויר לישראל בע”מ [פורסם בנבו] (29.3.2017) נקבע כי: “בהחלט יש להעניק למילים ‘נסיבות מיוחדות’ פרשנות מצמצמת ביותר, והן מתיישבות עם המילים ‘שלא היו בשליטתו’. כלומר, רק נסיבות שהן בבחינת ‘כוח עליון’, כגון מזג אוויר פתאומי ובלתי צפוי, אסונות טבע כלליים, מלחמות, שביתות רוחביות בלתי צפויות, תקלה מובנית כללית בסוג כזה של מטוסים וכיו”ב, יצדיקו את הפטור. בית-המשפט חייב להעניק לחוק פרשנות שמעודדת את הנתבעת לשפר ולתקן את דרכיה, למצוא דרכים שונות להתגבר על תקלות טכניות, להתייעל, תוך צמצום האפשרות לפגיעה בנוסעים, אף במחיר כלכלי מסוים שירבוץ לפתחה. באופן עקרוני, אין תקלה טכנית שאינה ניתנת לפתרון או למענה סבירים. הכל שאלה של מחיר, כדאיות כלכלית, תכנון ופריסת מערך טכני שבכוחו להעניק מענה ראוי לתקלות בזמן סביר. מטבע הדברים, הפעלת כלי טיס, כרוכה בבלאי ובתקלות ועל הנתבעת לצפות מצב דברים שכזה, לאמור להכין חלקי חילוף, להעסיק אנשי מקצוע מתאימים, להעמיד הכן כלי טיס חלופי, לרכוש ציוד וכיו”ב”.
בתי המשפט חזרו על קביעות ברוח זו בשורה של מקרים נוספים. ראו, עניין זהבי, בפסיקה “כל עוד לא הוכיח מפעיל הטיסה כי מדובר בסוג תקלה שאותה לא ניתן היה למנוע גם ‘אם היה עושה כל שביכולתו’ הרי האחריות נותרת על כתפי המוביל. כך לדוג’, אם התקלה נבעה מכך שלא נעשה טיפול שגרתי במועד, או שבדיקה בנמל הבית (מקום בו יש מטוסים חלופיים) לא גילתה תקלה (שהייתה קיימת) אשר שהתגלתה בנמל הזר, הרי האחריות היא בוודאי על חברת התעופה”. בת”ק (ת”א) 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ נקבע כי: “לדעתי על פי הפירוש המילולי של החוק, תקלה טכנית אינה ‘נסיבה מיוחדת שלא הייתה בשליטת הנתבעת’. נסיבה מיוחדת שאינה בשליטת הנתבעת יכולה להיות תנאי מזג אויר קיצוניים, אירוע מלחמה, בעיה אספקת דלק וכו’. מדובר ברשימה שאינה סגורה .לטעמי תקלה טכנית הינה בשליטה של הנתבעת, אם על ידי קניית מטוסים חדשים יותר, או העמדת מטוס חלופי… הפרשנות הנכונה של החוק לטעמי היא כי תקלה טכנית חמורה ככל שתהיה ובלתי נמנעת ככל שתהיה אינה מהווה נסיבה מיוחדת”; ת”ק (ת”א) 25426-02-13 שור נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ [פורסם בנבו] (8.9.2013): “העובדה שהנתבעת עומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר אינה הופכת את התקלה הטכנית לנסיבה מיוחדת”; ת”ק (י-ם) 18166-11-14 ורניק נ’ חברת אייר פראנס, [פורסם בנבו] פיסקה 18 (14.7.2015): “…היה על הנתבעת לדאוג למטוס חלופי שיצא מוקדם ככל האפשר על מנת למנוע את העיכוב הממושך בהגעה לטוקיו. הנתבעת לא הוכיחה כי עשתה כל שביכולתה למנוע את אותו עיכוב, וכי לא היה באפשרותה להוציא מטוס נוסף שיבצע את אותה טיסת המשך מפאריס לטוקיו במועד מוקדם”; ת”ק (י-ם) 32765-06-16 ברגר נ’ קרואטיה איירליינס, [פורסם בנבו] פסקאות 11-9 (30.8.2016), שם חויב מפעיל טיסה בפיצוי נוסעים במקרה שבו נפגע מטוס ממכת ברק, ונקבע שהיה על מפעיל הטיסה, בין היתר, לדאוג מראש לקיומם של מטוסים חלופיים ולאמצעי הגנה מפני התרחשות שכזו; ת”ק (ת”א) 62934-03-17 שריר נ’ אליטליה – קומפגניה איראה איטליאנה אס. פי. איי בע”מ [פורסם בנבו] (19.6.2017): “הפסיקה קבעה לא אחת כי נסיבות מיוחדות לא יוכרו בנקל”.
ביטול טיסה בעקבות רישום יתר – אובר בוקינג over booking
סעיף 5. (א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן; בסעיף קטן זה, “רישום יתר” – רישום מקומות מוזמנים בכלי טיס, שאישר מפעיל טיסה, מארגן או מי מטעמם, במספר העולה על קיבולת כלי הטיס.
סעיף 5.(ב) לחוק קובע כי נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.
סעיף 5(א) לחוק מתייחס למצב של סירוב להטיס נוסע בטיסה, “לרבות בשל רישום יתר”.
סעיף 5(ב) לחוק מזכה נוסע שלא הסכים לוותר על מקומו בטיסה, בזכות לקבל שרותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, בנוסף לקבלת כרטיס טיסה חלופי.
הקדמת טיסה
חשוב לזכור כי גם הקדמת מועד הטיסה נחשבת לטיסה שבוטלה, המסרגת הנורמטיבית בעניין זה מצויה בסעיף 8. (ב) לחוק התעופה קובע כי: נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמועד המראתה הוקדם ביותר משמונה שעות, וקיבל הודעה על כך כאמור בסעיף קטן (א), יהיה זכאי להטבות אלה:
- פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה ….
- השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו
איחור בטיסת קונקשן – ביטול טיסה בעקבות החמצת טיסת ההמשך – החמצת טיסת קונקשן
בשורה של פסקי דין הכריעו בתי המשפט השונים כי במקרים בהם החמיצו נוסעים את טיסת ההמשך, וכתוצאה מכך המריאו ליעדם הסופי באיחור של 8 שעות ומעלה, כפופים אף הם לדין החל על “טיסה שבוטלה”.
בת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אלאיטליה קבע בית המשפט כי: “טיסת ההמשך המקורית שלא התאפשר לתובע להגיע אליה מחמת עיכוב בטיסה כמוה כטיסה שלא התקיימה. בת”ק 57249-02-14 עצמון נ’ US AIRWAYS חויבה חברת התעופה בפיצוי נוסעים שאיחרו לטיסת ההמשך כאילו הייתה זו טיסה שבוטלה. כך גם ב 4420-12-14 כהן נ’ אייר פראנס, שם פסק בית המשפט הנכבד כי רואים באיחור לטיסת המשך שגרם לאיחור של מעל 8 שעות כאל “טיסה שבוטלה”.
ביטולי טיסות במצב חירום – התבטלה לכם הטיסה בגלל המצב הבטחוני – ביטול טיסה מלחמת חרבות ברזל
במקרים אלו על בית המשפט לבחון את השאלה האם קיים שוני לעניין זה בין מצב בו הטיסה בוטלה עקב אירועים של מלחמה עצימה אשר פרצה או הסלימה בסמוך למועד הטיסה לבין מצב בו בוטלה הטיסה בתוך “שגרת מלחמה” עקב שינוי מדיניות של חברת התעופה. בעשותו זאת, אין להשקיף על כל מצב מלחמתי בצורה זהה.
כאשר יש להבחין בין מצב מלחמה מהסוג העצים, כזה שרותם את החברה והמשק לצרכיו ומציב לעיתים את העורף בחזית. לעומת המקרים בהם הטיסה הייתה קבועה לשלב שחל בתוך “שגרת המלחמה”, כאשר הפעילות המלחמתית פחתה, המשק חזר לפעילות, גם אם לא מלאה, וחברות תעופה רבות, ובהן גם הנתבעת, חזרו לטוס אל ישראל וממנה.
במצבים מסוג זה משתנה נקודת האיזון, במובן זה שאם בשלב הראשוני והעצים של המלחמה נקודת המוצא הייתה שאירועי המלחמה עולים ככלל כדי נסיבות מיוחדות המקימות את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה, בשלב “שגרת המלחמה” על חברת התעופה להראות כי האירוע שבעטיו היא מבקשת לבטל את הטיסה אכן שינה מהותית את מצב הדברים ויצר מניעה או סכנה של ממש בטיסה לישראל וממנה.
פטור מלא בנסיבות מיוחדות כגון מלחמה/מבצע מלחמתי, תוך הטלת העול על כתפיו של הנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות עליהם נשען החוק דנן, ואינו מתיישב עם הרציונל העומד ביסוד חקיקתו, לרבות מעמדו הצרכני, קרי, אי הותרת הנוסע ללא סיוע במצב בו מבוטלת טיסה בנסיבות כגון דא.
הצעת חוק שירותי תעופה שינוי (תיקון והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025. ראשית, מדובר בהצעת חוק שלא ידוע כרגע אם תאושר בקריאה שנייה ושלישית ובהחלטת ממשלה לאור מאות ההסתייגויות שהוגשו בעניין זה. שנית, ההוראה בהצעת החוק פוטרת מתשלום פיצוי בתקופת מלחמת “חרבות ברזל” חלה רק בתקופה שבין יום 08.10.2023 עד ליום 30.11.2023, וכן לתקופות נוספות כמו 12-18.04.24, 01-08.08.24, 01-05.10.24.
בת”ק 38042-05-24 אבי יגאל נ’ אייר קנדה נקבע כי ” … שאם בשלב הראשוני והעצים של המלחמה נקודת המוצא הייתה שאירועי המלחמה עולים ככלל כדי נסיבות מיוחדות המקימות את הפטור שבסעיף 6(ה)(1) לחוק, בשלב “שגרת המלחמה” על חברת התעופה להראות כי האירוע שבעטיו היא מבקשת לבטל את הטיסה אכן שינה מהותית את מצב הדברים ויצר מניעה או סכנה של ממש בטיסה לישראל וממנה“. (ההדגשה אינה במקור).
בפסק הדין שלעיל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים את סכום כולל של 32,836 שקלים וכן הוצאות משפט בסך 600 שקלים, אשר כלל את כל ההוצאות שנכפו על התובעים במסגרת שירותי הסיוע שלא ניתנו להם כגון: הלינה, המזון והשתייה, התחבורה.