הכירו את חוק טיבי: כך תקבלו פיצוי וסיוע על עיכובים וביטולים בטיסה

מבוא

המאמר מעודכן מיום 20.03.25

חוק שירותי תעופה, המוכר יותר בשם “חוק טיבי”. חוק זה קובע מתי חברת התעופה מחויבת לספק לכם מזון, שתייה, מקום לינה, וכן באילו מצבים היא מחויבת לבצע החזר עבור עלות כרטיס הטיסה ואפילו לפצות אתכם בסכום שיכול להגיע לאלפי שקלים.

במאמר הבא נבצע סקירה מעמיקה של זכויות הנוסעים מכוח חוק שירותי תעופה, ונראה מדוע הוא נחשב לאחד ההישגים החשובים בתחום זכויות הצרכן בישראל. תוך כדי כך, נעמוד על שאלות נפוצות כמו: מה ההבדל בין איחור של שעתיים לאיחור של שמונה שעות? איך מתמודדים במקרה שלא מטפלים בכם בשדה התעופה? מה משמעותה של “נסיבה מיוחדת” שיכולה לפטור את חברת התעופה מתשלום פיצויים? איך מתייחסים לביטול או עיכוב בתקופת מלחמה או מצב חירום? מה גובה הפיצוי ? האם תקבלו בחזרה את הוצאות הלינה, התחבורה, המזון והשתייה עליהם שילמתם? האם יש מקום להשוואה עם התקנות האירופאיות?

נוסף לכך, נדגיש מהן הדרכים המומלצות לפעול כבר בשדה התעופה – החל מהתייחסות נכונה אל נציגי חברת התעופה, דרך תיעוד והתכתבות, ועד הגשת תביעה בבית המשפט במידת הצורך. המאמר שלפניכם ינסה לענות באופן רחב ומפורט על כל ההיבטים הפרקטיים שעשויים לצוץ ברגע האמת, כדי שתדעו להתמודד בצורה מושכלת עם עיכוב או ביטול טיסה.

פרק 1: יסודות חוק שירותי תעופה – מה בעצם קובע חוק טיבי?

הרקע לחקיקה

עד לפני כעשור, נוסעים שחוו ביטול או עיכוב משמעותי בטיסה לעיתים קרובות התקשו להבין מהן הזכויות שלהם וכיצד לממש אותן. היו מקרים בהם נוסעים נתקעו בנמל התעופה, לא קיבלו מזון או שתייה, ולא זכו להחזר הוצאות כלשהן – גם לאחר שנאלצו להמתין שעות ארוכות או אפילו לוותר על כל נסיעתם. “חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)” – הוא בשמו הרשמי, אך זכה לכינוי “חוק טיבי” משום שחבר הכנסת אחמד טיבי היה זה שיזם אותו והוביל את תהליך החקיקה. החוק נועד להציב רף ברור של אחריות חברת התעופה כלפי הנוסעים, כאשר מתרחשים שיבושים משמעותיים: ביטול, הקדמת מועד הטיסה, עיכובים ארוכים או מצבים של רישום יתר (Overbooking).

עיקרון ההגנה על הצרכן

החוק קובע באופן מפורש שלא צריך להוכיח נזק מיוחד כדי לקבל פיצוי כספי כאשר הטיסה מתבטלת או מתעכבת בשמונה שעות או יותר. במילים אחרות, עצם העיכוב המשמעותי עצמו מהווה פגיעה צרכנית, שמזכה את הנוסע בפיצוי ללא הוכחת נזק – גובה הפיצוי הוא למעשה פונקציה של המרחק מנקודת המוצא לנקודת היעד. ככל שמרחק הטיסה גדול יותר הפיצוי גדול יותר.

מנגנון זה מגלם בתוכו את רעיון השמירה על זכויות הנוסע כצרכן: במקום לעמוד מול חברות התעופה במאבק משפטי מורכב ולנסות להעריך את הנזק שנגרם, ישנו פיצוי קבוע מראש שלא תלוי בנזק בפועל. מטרתו היא לייצר הרתעה נגד ניצול לרעה של כוחן של חברות התעופה ולקדם שיפור בשירות ללקוח.

האם חוק טיבי חל על כל טיסה מישראל או אליה?

כל הטיסות שממריאות מישראל וגם כאלו שנוחתות בה.

האם חוק טיבי חל גם על חברות תעופה זרות?

חוק טיבי חל בין שמדובר בטיסה של חברה ישראלית כמו אל על, ארקיע או ישראייר, ובין שמדובר בחברת תעופה זרה כגון יונייטד איירלייס אייר פראנס, פליי דובאי, וויז אייר, ריינאייר, איזיג’ט והרשימה עוד ארוכה מאוד.

האם חוק טיבי חל גם על טיסות לואו קוסט?

ההיגיון כאן פשוט: אם הטיסה קשורה לנתב”ג (או לכל שדה תעופה אחר בישראל), הנוסעים זכאים לאותן ההגנות שמעניק החוק הישראלי. חוק זה לא מבדיל בין טיסות לואו-קוסט לטיסות סדירות או לטיסות שכר.

עם זאת, במקרים בהם הכרטיסים ניתנו חינם לגמרי (למשל הטבה מיוחדת לעובדי חברות תעופה), לרוב אין תחולה מלאה של החוק. בנוסף, כדאי לזכור שיש סייגים מסוימים לגבי פטורים – למשל בנסיבות מיוחדות של מזג אוויר, מלחמות או שביתות. נרחיב על כך בהמשך.

פרק 2: מתי אני זכאי לקבל מזון, שתייה ולינה?

איחור של שעתיים ומעלה

אחד החידושים הבולטים בחוק הוא שההטבות לנוסע מתחילות כבר כאשר הטיסה מתעכבת בשעתיים ומעלה ביחס למועד ההמראה המקורי. אתם זכאים לקבל משקאות ומזון בתקופת ההמתנה. לרוב, מדובר בשוברי מזון שהחברה אמורה לספק לכם, או חלוקה ממשית של בקבוקי שתייה ומאכלים מסוימים באולם הנוסעים.

נוסף לכך, אתם זכאים לקבל שחת טלפון ללא עלות, או שירות של משלוח פקס או דואר אלקטרוני. הרעיון הוא שמחובת החברה לאפשר לכם ליצור קשר עם גורמים חיוניים – משפחה, מקום עבודה, בית מלון ביעד וכדומה – כדי להודיע על האיחור ולתאם את המשך ההגעה.

איחור של חמש שעות ומעלה

אם העיכוב מתארך מעל חמש שעות, חובתה של חברת התעופה להציע לכם או את השבת התמורה בגין כרטיסי הטיסה, או טיסה חלופית, לבחירתכם. חברת התעופה מחויבת לספק לכם מזון ומשקאות, ואם מדובר בתנאי שצריך להמתין בו ללילה כדי לטוס, גם מקום לינה. אתם לא אמורים לישון על הרצפה או על הספסלים בשדה התעופה, אלא החברה מחויבת לארגן לכם מלון ולהסיע אתכם אליו ובחזרה. מה קורה כאשר הפתרון שמציעים לכם אינו מושלם או לא נוח? למשל, לעיתים חברת התעופה מציעה מלון זול או מרוחק שמצריך נסיעה ארוכה. ברוב המקרים, הדבר עדיין ייחשב עמידה בדרישת החוק – העיקר שהלינה וההסעות מסופקות. אם אתם מעדיפים לינה עצמאית באיכות גבוהה יותר, תיאלצו לפעול על דעתכם, ורק בהמשך לתבוע את עלות ההפרש אם יוכח שבית המלון שסופק לא היה ראוי או שהחברה לא סיפקה הסעה נאותה.

מי צריך לדאוג למימוש ההטבות?

חוק טיבי מחייב את חברת התעופה עצמה, אבל לא תמיד ברור מי אחראי בפועל לתת לכם את השוברים למזון ואת ההפניות למלון. בפועל, בשדה התעופה אמור להיות נציג של חברת התעופה (או לפחות נציג מטעמה) המקבל את פני הנוסעים, מעדכן אותם בזכויותיהם ומסייע בסידורי הלינה וההסעה.
בכל מקרה, מומלץ מאוד לתעד כל פנייה שלכם לנציגים. אם מתברר שהם טוענים שאינכם זכאים למזון או שתייה, או שהם מתעלמים מכם, הקלטה או תצלום של דף הפנייה עשויים לעזור לכם בהמשך במקרה של תביעה.

פרק 3: איך מוגדר ביטול טיסה ומתי מגיע פיצוי כספי?

הגדרת “טיסה שבוטלה” לפי החוק

לא כל עיכוב מוגדר אוטומטית כ”ביטול”. ככל שהטיסה המריאה בסופו של דבר בתוך פחות משמונה שעות מהמועד שתוכנן, היא עדיין תיחשב לטיסה “מעוכבת” בלבד, אשר מזכה את הנוסעים בשירותי סיוע (מזון, שתייה, תקשורת, לינה אם צריך וכו’) – אך לא אוטומטית בפיצוי כספי. ברגע שהעיכוב חוצה את רף שמונה השעות, רואה החוק בטיסה הזו כטיסה שבוטלה. באותה שורה, החוק מתייחס גם למקרים שבהם הטיסה הוקדמה ביותר משמונה שעות (ואתם מקבלים על כך הודעה מאוחרת) כאילו היא בוטלה, משום שהזזת טיסה הרבה קודם מהזמן המקורי עלולה לפגוע משמעותית בתוכניות הנוסעים.

סכום הפיצוי לפי מרחק הטיסה

כאשר הטיסה בוטלה (או התעכבה מעל שמונה שעות), אתם זכאים לפיצוי כספי ללא הוכחת נזק. סכום הפיצוי תלוי במרחק בין נמל המוצא לנמל היעד הסופי, ומעודכן מעת לעת על־פי מדד המחירים לצרכן. בגרסת החוק העדכנית לשנת 2024, למשל, הסכומים המשוערים הם:

• עד 2,000 ק”מ: כ־1,440 ש”ח
• 2,000 עד 4,500 ק”מ: כ־2,310 ש”ח
• מעל 4,500 ק”מ: כ־3,460 ש”ח

אם בטיסה שלכם הייתה אמורה להיות חניית ביניים (קונקשן), המרחק מחושב מנקודת המוצא המקורית ועד היעד הסופי. כלומר, אם אתם טסים מתל אביב לבנגקוק עם עצירה באירופה, המרחק נחשב כולו, ולא מתפצל בין הקטעים.

בנוסף, גם אם הטיסה של המקטע הראשון התעכבה פחות משמונה שעות, אך גרמה לכם לפספס את טיסת ההמשך, הטיסה תיחשב “כטיסה שבוטלה”, ואתם תהיו זכאים לפיצוי כל עוד רכשתם את כרטיסי הטיסה כחבילה אחת ולא “בניתם” עצמאית את שעות ההמתתנה בין מקטעי הטיסות

למה אין צורך להוכיח נזק?

אחד מהיתרונות הגדולים של חוק טיבי הוא שבניגוד לדיני נזיקין רגילים, אינכם נדרשים להראות הפסד כספי קונקרטי. הסיבה לכך היא שהמחוקק ראה בפגיעה בתוכניות שלכם ובהמתנה ממושכת בשדה התעופה משום נזק בפני עצמו, שיש לפצות עליו ללא קשר לאבדן ימי חופשה, עלויות של מלון שהזמנתם ביעד ופספסתם, או הוצאות אחרות.

אמנם, אם נגרמו לכם הוצאות נוספות, לעיתים תוכלו לדרוש גם את החזרתן (בהוכחה באמצעות קבלות), אך הפיצוי הבסיסי מגיע לכם גם בלעדיהן.

פיצוי קבוע זה יוצר ודאות עבור הנוסעים ומקל עליהם לתבוע את זכויותיהם, מבלי להיכנס לחישובי נזקים מורכבים. מהצד השני, זה מאפשר לחברות התעופה לתכנן מראש את העלויות האפשריות של עיכובים או ביטולים, ולשפר את אופן הטיפול לנוסעים כדי להימנע מהוצאות מיותרות.

פרק 4: מתי חברה פטורה מלשלם פיצוי כספי?

נסיבות מיוחדות שלא בשליטת חברת התעופה

החוק מכיר בסיטואציות חריגות בהן החברה איננה נושאת באחריות לאירועים שהובילו לביטול או לעיכוב. לדוגמה:

• מזג אוויר קיצוני (שלג כבד, סופות הוריקן וכו’), המונע המראה בטוחה
• מלחמה או מצב חירום בטחוני המונע קיום טיסות כרגיל
• שביתות או השבתות מוגנות (לדוגמה עובדי רשות שדות התעופה סוגרים את המרחב האווירי)
• נסיבות של “כוח עליון”  שאינן בשליטת החברה, וגם לא ניתן היה למנוע אותן.

המשמעות היא שבמצבים אלה חברת התעופה עשויה להימנע מתשלום הפיצוי הכספי הקבוע, בטענה שמדובר באירוע חריג שלא ניתן היה לצפות או למנוע. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שבתי המשפט נוטים לפרש באופן מצמצם את המונח “נסיבות מיוחדות”. כלומר, תקלה טכנית שגרתית במטוס לרוב לא תחשב נסיבה מיוחדת, שהרי על החברה להחזיק מערך תחזוקה מספק, להיות מוכנה עם מטוס חלופי, או לפחות לקצר את זמן ההמתנה.

שביתה מוגנת בשרשרת

אחד המקרים הנפוצים שבהם חברות תעופה טוענות לפטור מתשלום הפיצוי הוא “שביתה מוגנת”. יש חברות המנסות לטעון שגם שביתה שאיננה בהכרח בפריסה כללית, אלא רק של טייסים או צוותי קרקע, מקנה להן פטור. בפועל, בתי המשפט בוחנים אם שביתה זו הייתה אכן בלתי צפויה ואם החברה נקטה את כל הפעולות הסבירות למניעת הנזק. אם מתברר שחברת התעופה יכלה להיערך לכך בעוד מועד או להזמין צוות חלופי – טענת הפטור עלולה להידחות.

מלחמה או מצב ביטחוני (“חרבות ברזל” כדוגמה)

במהלך מצבי חירום צבאיים, המחוקק אף הגדיר תיקוני חוק זמניים (הוראות שעה), בהם פטר את חברות התעופה מחובת התשלום של הפיצוי הכספי למי שטיסתו בוטלה בתאריכים מסוימים שצוינו בחוק. אולם, גם בתקופות כאלה, אין פטור גורף מחובת מתן מזון, שתייה או לינה לנוסעים. חברות התעופה אינן רשאיות להתעלם מנוסעים רק משום שהן פטורות מלשלם את הפיצוי הכספי.

פרק 5: מה עושים בשדה אם חברת התעופה מתעלמת מכם?

חובת יידוע וגילוי

חוק טיבי מטיל על חברות התעופה “חובות יידוע” – הן אמורות לפרסם מידע גלוי לעין בדלפקי הצ’ק-אין ובאזורים רלוונטיים בשדה התעופה, ובו להסביר מהן ההטבות המגיעות לנוסעים במקרה של עיכוב, ביטול או הקדמה של הטיסה. כמו כן, על החברה לעדכן אתכם באופן יזום ברגע שמתגלה שיבוש משמעותי. למרבה הצער, לעיתים הנוסעים מגלים שהנציג חסר מידע או מתעלם מפניותיהם. במצב כזה, כדאי להראות לו את סעיפי החוק הרלוונטיים או להפנות לאתר האינטרנט של חברת התעופה שבו היא מחויבת לפרסם מידע על הזכויות. אם הנציג עדיין מסרב להכיר בזכאותכם, בקשו ממנו בכתב להבהיר את העמדה (למשל, באמצעות מייל או תיעוד במסמך).

תיעוד כל פנייה

ככל שתתעדו את הניסיונות שלכם לקבל את ההטבות והסיוע, תגבשו תשתית ראייתית מוצקה יותר אם תגיעו להליך משפטי. תיעוד יכול להתבצע בצורת צילומי מסך, הודעות דוא”ל, הקלטת קול או וידאו. כדאי לזכור שבמערכות בתי המשפט לתביעות קטנות, הוכחות כאלה יכולות לשכנע את השופט שנציג חברת התעופה התעלם מכם במכוון, ובכך להגדיל את הסיכוי שתוכלו לתבוע גם “פיצויים לדוגמה” בהתאם לסעיף 11 לחוק התעופה בגין הפרת החוק ביודעין.

פיצויים לדוגמה בשל התעלמות

חוק שירותי תעופה מאפשר לבית המשפט לפסוק “פיצויים לדוגמה” בסכומים של עד כ־11,540-לכל נוסע, כאשר חברת התעופה הפרה ביודעין את חובותיה. אם תוכלו להוכיח שהתעלמו מהפניות שלכם לשירותי סיוע, או שסירבו לתת לכם את ההטבות שמגיעות לכם בחוק, יש סיכוי שבית המשפט יראה בכך עילה לפסיקת פיצויים עונשיים נוספים – מעבר לפיצויים הבסיסיים על ביטול הטיסה.

פרק 6: החזר כספי חוק טיבי – מתי ואיך?

ביטול הטיסה או עיכוב של חמש שעות ומעלה

כאשר הטיסה מתעכבת מעל חמש שעות, עומדת לכם אפשרות לבקש ביטול מוחלט של הכרטיס וקבלת החזר מלא עבורו (כולל מסי נמל והיטלים). אם תבחרו באפשרות זו, אינכם נוסעים בטיסה החלופית שמציעה החברה – אתם פשוט מוותרים על הנסיעה. במקרה כזה, לחברה יש 21 ימים להחזיר לכם את הכסף בפועל, מרגע שפניתם אליה בכתב.

כרטיס חלופי במקום ההחזר

בהרבה מקרים חברת התעופה תציע לכם כרטיס חלופי ליעד הסופי. אם תסכימו לקבל את הכרטיס – גם אם זה יוציא אתכם לדרך יום למחרת או באיחור משמעותי – לא תהיו זכאים במקביל להחזר כספי. במילים אחרות, ברגע שבחרתם לטוס בטיסה החלופית שחברת התעופה סיפקה, ויתרתם על זכותכם לקבל את כספכם חזרה (אם כי לא ויתרתם בהכרח על הזכות לפיצוי כספי, במידה והאיחור חצה שמונה שעות).
קחו בחשבון שאם הטיסה החלופית מביאה אתכם ליעד באיחור הגדול משמונה שעות לעומת המועד המקורי, ייתכן שתהיו זכאים לפיצוי כספי, גם אם בפועל כן טסתם והגעתם.

פרק 7: מה הפיצוי כשמדובר בטיסות קונקשן?

עיכוב שגרם לי לפספס את טיסת ההמשך

נניח שרכשתם כרטיס לטיסה עם עצירת ביניים בברלין בדרך לניו יורק, וכל החבילה היא במסגרת כרטיס אחד של אותה חברת תעופה, או של חברות שחתמו על הסכם קוד-שרינג. אם הטיסה הראשונה מתעכבת כך שפספסתם את טיסת ההמשך, זה עלול להיחשב בעצם ככישלון של החברה להביא אתכם ליעד הסופי במועד. אם האיחור הכולל בהגעה לניו יורק חוצה את רף השמונה שעות, אזי אתם עשויים להיות זכאים לפיצוי, בתנאי שהחברה לא מצליחה להוכיח שהיה מדובר בנסיבות מיוחדות.
לרוב, אם מתברר מראש שהעיכוב גורר החמצה של טיסת ההמשך, חברת התעופה חייבת לדאוג לכם לטיסה חלופית אחרת שתוציא אתכם בהקדם ליעד הסופי (או להחזיר אתכם למקור, בהתאם לבקשתכם). אך כפי שהבנו, הגעה באיחור כבד עדיין תזכה אתכם בפיצוי כספי.

איחור בטיסות של חברות נפרדות

מה קורה אם אתם רוכשים בנפרד שני כרטיסים: אחד מחברת א’ (תל אביב – פריז) ועוד אחד מחברת ב’ (פריז – ניו יורק), ללא קשר ישיר בין החברות? כאן המצב מורכב יותר. אם פספסתם את הטיסה השנייה, חברת התעופה הראשונה לא בהכרח נושאת באחריות להמשך המסע שלכם, משום שלא היה הסכם על קונקשן משולב. במצב הזה, ייתכן שזכויותיכם מצטמצמות – אתם עדיין זכאים לשירותי סיוע ופיצוי ביחס לטיסה הראשונה, אך לא אוטומטית ביחס להגעה המאוחרת ליעד השני.לכן, כאשר מתכננים טיסת קונקשן, עדיף ואפילו חובה לרכוש את שני הקטעים כחלק מאותו כרטיס כדי ליהנות מהגנה מקסימלית של חוק טיבי ושל הדינים הבינלאומיים האחרים.

פרק 8: פיצויים לדוגמה – כיצד בית המשפט מחליט לפסוק אותם?

מהו הרעיון שמאחורי פיצויים לדוגמה?

מלבד הפיצוי הקבוע על ביטול/עיכוב הטיסה, חוק טיבי מגדיר בסעיף 11 לחוק מנגנון של “פיצויים לדוגמה”. אלו הם פיצויים שאינם מבוססים על נזק ממוני ישיר, אלא על רצון להעניש ולהרתיע חברת תעופה שפעלה באופן פסול במיוחד. הרציונל: אם החברה מודעת לחובותיה על פי החוק, אך בכל זאת נמנעה מלהעניק לנוסעים את הזכויות הבסיסיות (כמו מזון, מלון, החזר כספי או כרטיס חלופי) – היא תישא בפיצוי שיוכיח שלא משתלם להתעלם מהחוק. בפועל, כדי שבית משפט יפסוק פיצויים לדוגמה, צריך להראות “ידיעה” מצד החברה. כלומר, שהחברה הייתה ערה לעובדה שעליה לספק סיוע ופיצוי, אך בחרה לא לעשות זאת. אם מדובר בטעות בתום לב או אי הבנה, לעיתים בית המשפט יוותר ויפסוק רק את הפיצוי הבסיסי.

באילו סכומים מדובר?

החוק מתיר לבתי המשפט לפסוק עד 11,540 ₪  עבור נוסע יחיד בגין אותה הפרה כנגד חברה שהתעלמה ביודעין). בדרך כלל, הפיצוי בפועל מתכנס לאלפים בודדים של שקלים לכל נוסע, מעבר לפיצוי הבסיסי על העיכוב או הביטול.

פרק 9: חוק טיבי מול התקנות האירופאיות

תקנות האיחוד האירופי (EC 261/04)

באירופה קיים רגולציה דומה שנועדה להגן על הנוסעים (מספרה 261/04). לפי תקנות אלו, נוסע שטיסתו מאחרת ביותר משלוש שעות, או שחווה ביטול/רישום יתר, עשוי להיות זכאי לפיצוי. הפיצוי שם גם הוא נקבע לפי מרחק, והוא עשוי להגיע עד 600 אירו. על פניו, נראה שהתקנות האירופאיות נדיבות יותר, שכן די בעיכוב של שלוש שעות (ולא שמונה, כמו בישראל) כדי לקבל פיצוי כספי. אלא שהחוק האירופי חל רק במקרים ספציפיים – טיסות שממריאות ממדינה החברה באיחוד האירופי, או טיסות שמפעילה חברת תעופה אירופית.

האם אפשר לתבוע בישראל על סמך התקנות האירופאיות?

לא, בתי המשפט בארץ לא מאשרים תביעות שמבוססות ישירות על התקנות האירופאיות. ככלל, אם הטיסה אינה עונה על התנאים לחוק טיבי, לא ניתן “לעקוף” זאת באמצעות התקנות האירופאיות.

פרק 10: צעדים מעשיים – כך תפעלו לקבל פיצוי כשיש ביטול או עיכוב

שלב ראשון – פנו לנציג החברה בשדה

לאחר שהבנתם שיש עיכוב משמעותי, גשו לדלפק הרלוונטי. דרשו לקבל הסבר לגבי האיחור או הביטול, והכי חשוב – דרשו בכתב או בע”פ לקבל שוברים למזון ולשתייה. אם המועד החדש חורג לחמש שעות אחרי המועד המקורי, בקשו לדעת היכן ניתן לקבל סידור לינה והסעות. ברוב המקרים, אם יש נציגות פעילה, יספקו לכם שוברים למזון ושירותי תקשורת מיידיים, ואף יאמרו לכם כיצד להתארגן על מלון במידת הצורך.

תעדו כל אינטראקציה

אם הנציג מסרב למלא את חובותיו, הקליטו או כתבו את הנאמר. צלמו את השלטים בדלפק. רשמו את שמו של מי שדיבר איתכם, את זמני האיחור כפי שהם מצוינים על המסכים, ואת כל שוברי המזון (או חוסר קבלתם) בזמן אמת.

שלב שני – החלטה אם לטוס או לבטל

• אם האיחור עולה על חמש שעות, אתם זכאים לבטל ולקבל החזר כספי. חשבו האם המטרה שלכם בנסיעה עוד קיימת.
• אם האיחור צפוי להגיע לשמונה שעות ומעלה, כדאי לדעת שייתכן שתהיו זכאים לפיצוי כספי ללא קשר להחזר.
• אם אתם גמישים בלו”ז, לפעמים עדיף כן להמריא בטיסה החלופית ולהגיש דרישה לפיצוי בהמשך, במקום לוותר על כל הטיול/האירוע המתוכנן.

שלב שלישי – פנייה בכתב לחברת התעופה

לאחר שחזרתם לארץ או שהתבררו כל הפרטים, שלחו לחברת התעופה דרישת פיצוי בכתב (באמצעות אתר האינטרנט שלה, דוא”ל או מכתב רשום). ציינו את פרטי הטיסה, זמני האיחור, תאריכים ושמות נוסעים. דרשו את הסכום הקבוע בהתאם למרחק. החברה מחויבת לענות לכם בתוך 45 ימים ולשלם את הפיצוי באותו פרק זמן, בין אם במזומן, בהעברה בנקאית או בצ’ק.

שלב רביעי – תביעה בבית משפט לתביעות קטנות

אם החברה התעלמה מדרישתכם או דחתה אותה בטענות שאינן מקובלות עליכם (כמו “זו הייתה תקלה טכנית חריגה” בלי להוכיח זאת כראוי), תוכלו להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. ההליך בדרך כלל מהיר יחסית, ולא דורש ייצוג עו”ד . אם כי מומלץ בחום להתייעץ עם עו”ד לפני, במיוחד מול עו”ד שהוא “חי” את התחום, הוא פשוט מכיר טוב יותר את הפסיקה ואת כל השטיקים של חברות התעופה. בתביעה אתם יכולים לדרוש גם פיצויים לדוגמה אם אתם סבורים שהחברה הפרה בכוונה את חובתה. הקפידו לצרף צילומים, התכתבויות, קבלות על הוצאות נוספות, ועוד. במקרים פשוטים, השופט עשוי לפסוק לטובתכם בסכום שמכסה גם הוצאות משפט.

פרק 11: דוגמאות מפסיקה ישראלית ביטול טיסה – חברות ישראליות וזרות

בשנים האחרונות הצטברו מספר פסקי דין בהם נוסעים תבעו חברות ישראליות וזרות וקיבלו פיצוי מכוח חוק טיבי. על פי חוק שירותי תעופה, טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות או יותר נחשבת כ”טיסה שבוטלה”, והנוסעים זכאים לפיצויים ולהטבות בהתאם.

חוק שירותי תעופה מגדיר “טיסה שבוטלה” בסעיף 1 כדלקמן:

ת”ק 5851-10-18- אלון אוחיון נגד RYANAIR DAC (ניתן ב 22/01/2020) “טיסה שבוטלה” מוגדרת בחוק זה ככל אחת מאלה: (1) טיסה שלא התקיימה; (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה”

ת”ק 43648-10-23 נגד אל על “משמעות הדברים, כי אם אקבל את טענת הנתבעת באשר לשעת ההמראה, הרי שמדובר בטיסה שהמריאה באיחור, כי אז יהיו זכאים התובעים לסיוע לפי הוראות סע’ 7 לחוק הקובע כדלקמן: (א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.”

סיכום

1. טיסה המתעכבת ב-8 שעות או יותר נחשבת כטיסה שבוטלה
2. הנוסעים זכאים לפיצוי כספי ושירותי סיוע
3. חברת התעופה יכולה להיות פטורה מפיצוי בנסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה.
4. חישוב זמן האיחור נעשה ממועד ההמראה המקורי הנקוב בכרטיס

פרק 12: מלחמות ומצבי חירום – מה חשוב לדעת?

כיצד חוק טיבי מגיב למצבים ביטחוניים?

במצבי מלחמה או חירום לאומי, חברות תעופה זרות עשויות לבטל טיסות לישראל “עד להודעה חדשה”. במקרים כאלו, ייתכן שחברות מסוימות יצהירו ויטענו בפניכם או בפני בית המשפט כי הן פטורות מתשלום פיצוי משום שההחלטה היא נסיבה מיוחדת שאיננה בשליטתן. אכן, כאשר המצב הביטחוני הופך את הטיסה למסוכנת או לא אפשרית באופן אובייקטיבי, החוק עשוי לשחרר את החברה מחובת פיצוי כספי. עם זאת, היא עדיין מחויבת להשיב את התמורה ששולמה על הכרטיס, ולסייע לכם גם בשירותי סיוע, שהרי הנוסע לא קיבל כל שירות.

פטור מפיצוי (הוראת שעה חרבות ברזל) – חוק טיבי

לאחר פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, הגיעה חקיקה מיוחדת (הוראת שעה) שפטרה את חברות התעופה מחובת הפיצוי הכספי בגין טיסות שבוטלו במועדים ספציפיים. המשמעות: אם הטיסה שלכם בוטלה בימים שכלולים בהוראת השעה, לא תוכלו לתבוע פיצוי כספי מכוח חוק טיבי. בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בגין טיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, בין התאריכים הבאים:

       08.10.23-30.11.23

       12.04.24-18.04.24

       01.08.24-08.08.24

       01.10.24.05.10.24

שנית, התיקון מקצר את תקופת ההודעה המוקדמת לנוסעים על שינוי בטיסה מ-14 ימים ל-3 ימים, עבור טיסות שתוכננו בין 1 בדצמבר 2023 ל-29 בפברואר 2024 בלבד.

מתיקון זה לחוק ניתן למעשה ללמוד שהמחוקק ישב על המדוכה, בחן את האירועים המיוחדים שהתרחשו ב- 18  החודשים האחרונים, במהלכן מצויה המדינה במלחמה וקבע תאריכים מוגבלים מאוד בהם יתאפשר לחברות התעופה שלא לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה בגין הפיצוי הכספי כאמור בתוקפת הראשונה.

לפיכך, משישב המחוקק על המדוכה והוציא מלפניו דבר חקיקה העוסק במציאות קונקרטית, יש לפרשו ככל שניתן בהתאם לרצון המחוקק ולאינטרסים השונים העומדים בבסיס מעשה החקיקה.

עצם העובדה שהמחוקק בחר לקבוע מועדים ספציפיים, מחייב הגעה למסקנה אחת והיא כי המועדים שלא נכללו בסעיפים 2א(1)-(4) ואינם נכנסים אף למצבים המתוארים בסעיפים 1(ה), מובילים למסקנה כי הנתבעת אינה יכולה לטעון לגביהם כי הם חוסים תחת הוראת ס’ 6ה(1) לחוק שירותי תעופה.

האם ניתן לקבל פיצוי על פי חוק טיבי על טיסות שבוטלו בזמן מלחמת “חרבות ברזל”?

ראשית, חשוב לזכור כי תיקון הוראת שעה חרבות ברזל בחוק טיבי, החריגה מועדים ספציפיים בהם חברת התעופה תוכל שלא לפצות נוסעים בפיצוי בהתאם למרחק הטיסה. לכן, במידה והטיסה שלכם בוטלה שלא בתאריכים שנקבעו בתיקון, יתכן שעדיין תהיו זכאים לפיצוי.

עם זאת, ישנם  פסקי דין בהם חברות התעופה לא פיצוי נוסעים בעקבות המצב הבטחוני. אחד מהם והוא גם פסק דין שחברות התעופה מאוד אוהבות לציין/לטעון אותו בהקשר זה הוא רת”ק (מחוזי נצרת) 22801-08-24 Wizz Air. שם דן בית המשפט במקרה שבו התובעים צפויים היו לטוס ארצה מלונדון באמצעות חברת התעופה, ביום 14.4.2024 בשעה 11:00. הטיסה בוטלה משום שבלילה שקדם לטיסה פתחה איראן במתקפת טילים וכטב”מים על ישראל. כעשר שעות לפני שהתחוללה המתקפה ביטלה חברת התעופה את הטיסה, בעקבות המתקפה. במקרה זה הפך המחוזי את פסק הדין של בית משפט השלום לתביעות קטנות.  שימו לב, חשוב לזכור שמדובר בפסק דין אשר ממילא עסק בתאריך שהוחרג בתיקון הוראת שעה חרבות ברזל (12.04.24-18.04.24).

פסקי דין על פי חוק טיבי בהם קיבלו נוסעים פיצוי בטיסות שבוטלו בזמן מלחמת “חרבות ברזל”?

ת”ק 39505-11-24 טייב נ’ ישראייר. דן בית המשפט במקרה בו טיסת התובעת בוטלה ביום 25.08.24 (ביום מתקפת המנע של ישראל בלבנון) שאינו נכלל בתקופות שהוחרגו לפי תיקון החוק. נפסק כי כדי לפטור עצמה מתשלום פיצוי, על חברת התעופה להציג ראיות ברורות לאירוע ביטחוני בלתי צפוי שהשפיע במישרין על הטיסה – דבר שלא נעשה. לפיכך, הפיצוי לא נשלל. במקרה זה חייב בית המשפט את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 13,708 שקלים.

ת”ק 41687-09-24  נ’ EasyJet. דן בית המשפט במקרה בו טיסות התובעים למילאנו ובחזרה, שהיו מתוכננות לימים27.4.24  ו 03.05.24  בוטלו 11 ימים לפני ההמראה. הנתבעת הסתמכה על טענה כללית בדבר המצב הביטחוני, אך מאחר שמועדים אלו אינם מוחרגים בחוק – נפסק פיצוי של 2,310 ₪ לכל אחד מהתובעים.

ת”ק 34096-09-24 נ’ ישראייר ואח’. דן בית המשפט במקרה בו התובעים רכשו טיסות לבודפשט וחזרה, אך חלו שינויים במועדי הטיסות – אחת מהן בוטלה 29.08.24 והשנייה שונתה ביום 03.09.24  בגין הפגיעה בתכנון הנסיעה ובאיחורים, נפסק כי הנתבעת תשלם 23,600  ₪.

ת”ק 39460-11-24 יניב סלומון ואח’ נ’ אייר סיישל. דן בית המשפט במקרה בו הטיסה שבוטלה הייתה אמורה להתקיים ביום 03.10.24 מועד שנכלל בתקופות שהוחרגו מתשלום פיצוי לפי החוק (מלחמת חרבות ברזל). עם זאת, התובעים דרשו פיצוי בגין נזקים נלווים. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים את ההוצאות בסך 8,786  ₪, ועוד 1,500  ₪ בגין הוצאות משפט ואגרה.

ת”ק 60727-09-24 נ’ אייר אינדיה לימיטד. דן בית המשפט במקרה בו שתי טיסות של התובעים הלוך בתאריך 11.8.24 וחזור בתאריך 01.09.24 בוטלו מספר ימים לפני ההמראה. בעקבות כך הועברו לטיסות חלופיות יקרות יותר. נפסק כי על הנתבעת לשלם 4,620  ₪ וכן 750 ₪ הוצאות משפט.

ת”ק 52801-09-24 נ’ ארקיע. שם דן בית המשפט במקרה בו טיסה שהייתה אמורה להמריא ביום 11.08.24 הוקדמה ולמעשה בוטלה. נקבע כי התובעת זכאית להשבת דמי כרטיס, פיצוי סטטוטורי ופיצויים לדוגמה בסך כולל של 12,216  ₪, בתוספת 1,000 ₪ הוצאות משפט.

סכום הפיצוי נקבע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה והוא מדורג לפי מרחק הטיסה בין נקודת המוצא ליעד: עבור טיסה עד 2,000 ק”מ – פיצוי על סך 1,440 ₪ טיסה בין 2,000 ק”מ ל-4,500 ק”מ – פיצוי על סך 2,310 ₪; ועבור טיסה מעל 4,500 ק”מ – פיצוי על סך 3,460 ₪.

פרק 13: שאלות נפוצות נוספות

האם שעת ההמראה נחשבת מתי שהמטוס מתנתק מהקרקע או מהשרוול?

בפסיקות שונות הודגש כי “שעת ההמראה” לצורך חישוב האיחור היא הרגע שבו המטוס ניתק מהקרקע ולא כשהדלת נסגרת או כשהמטוס נדחף מהשרוול. זאת משום שעד לרגע הניתוק מהמסלול, עלולים לעבור עוד דקות או רבעי שעה – וכל דקה יכולה להיות קריטית בקביעת הסף של שמונה השעות.

ההלכה הפסוקה קובעת כי שעת ההמראה של טיסה היא המועד בו המטוס מתנתק מהקרקע (ניתוק הגלגלים ממסלול ההמראה) ולא מועד ניתוק המטוס מהשרוול.

הסוגיה נדונה בהרחבה בפסיקה, כאשר ההלכה המנחה נקבעה ברת”ק 6589-11-18 אלבה סטאר נ’ פרל. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי:

רת”ק 6589-11-18- alba star נגד פרל “סביר להניח כי המחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.”

בית המשפט הדגיש כי יש להעניק למונח “המראה” את משמעותו הפשוטה והרגילה:

ת”ק 25262-05-23 נגד ישראייר “החוק עושה שימוש במילים ‘טיסה שהמריאה באיחור’ ויש להעניק למילים אלה את הפרשנות הפשוטה ביותר, היינו-סיום הליך ההמראה וניתוק גלגלי המטוס ממסלול ההמראה.”

ת”ק 43648-10-23 אל על  “במצב דברים זה, לשיטת הנתבעת, יהיו הנוסעים מנועים מלהעלות טענה של עיכוב בטיסה או טיסה שבוטלה, על אף שבפועל, המטוס מונח על-פני הקרקע, וכלל לא המריא.” … “כלומר, מוביל יכול לדחות שעות טיסה מסיבותיו שלו, להגיע ל-7.55 שעות איחור, להתנתק מהשרוול, ולהתעכב בעוד שעתיים, אבל יטען כי המטוס, לכאורה נחשב כמטוס שהמריא.”

סיכום

ההלכה הפסוקה קובעת באופן ברור כי שעת ההמראה היא המועד בו מתנתקים גלגלי המטוס מהקרקע. פרשנות זו מגנה על זכויות הנוסעים ומונעת מצב בו חברות התעופה יוכלו להתחמק מאחריותן על ידי התייחסות לשעת ניתוק המטוס מהשרוול כשעת ההמראה.

סכום הפיצוי עבור טיסה של עד 2,000 ק”מ – פיצוי על סך 1,440 ₪ טיסה בין 2,000 ק”מ ל-4,500 ק”מ – פיצוי על סך 2,310 ₪; ועבור טיסה מעל 4,500 ק”מ – פיצוי על סך 3,460 ₪.

מה לגבי טיסה שבוטלה בגלל אובר בוקינג/רישום יתר?

אובר בוקינג (Overbooking) הוא מצב בו החברה מוכרת יותר כרטיסים ממספר המושבים הפיזי במטוס, מתוך הנחה שיהיו נוסעים שלא יופיעו לטיסה. אם בסופו של דבר נוצר מצב שכל הנוסעים מגיעים ואין די מקומות ישיבה, החברה מחייבת להציע למתנדבים מהטיסה לוותר על מקומם בתמורה לפיצוי. אם לא נמצאו מתנדבים, היא “מסרבת להטיס”. במצב כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי מידי, כיוון שלא היו הגורם שהביא למצב. הסכומים דומים לאלו של ביטול טיסה. בנוסף, החברה מחויבת לספק את שירותי הסיוע וגם להציע לכם טיסה חלופית אם תרצו.

איזה פיצוי כספי מגיע לנוסע שלא הועלה לטיסה בגלל רישום יתר / אוברבוקינג?

נוסע שעלייתו לטיסה סורבה עקב רישום יתר אובר בוקינג (Overbooking) זכאי לפיצוי כספי מחברת התעופה, וזאת בנוסף לשירותי הסיוע והבחירה בין החזר לטיסה חלופית. סכום הפיצוי נקבע בתוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה והוא מדורג לפי מרחק הטיסה בין נקודת המוצא ליעד: עבור טיסה עד 2,000 ק”מ – פיצוי על סך 1,440 ₪ טיסה בין 2,000 ק”מ ל-4,500 ק”מ – פיצוי על סך 2,310 ₪; ועבור טיסה מעל 4,500 ק”מ – פיצוי על סך 3,460 ₪.

האם חברת התעופה צריכה לחפש מתנדבים לפני שהיא מסרבת להעלות נוסע עקב אוברבוקינג?

כן, בהחלט. סעיף 5(א) לחוק שירותי תעופה מחייב את חברת התעופה, לפני סירוב להעלות נוסע עקב רישום יתר אובר בוקינג, לפנות תחילה לנוסעים באותה טיסה ולנסות לאתר מתנדבים שיהיו מוכנים לוותר על מקומם בתמורה להטבה מוסכמת. זו חובה חוקית, ועל חברת התעופה מוטל הנטל להוכיח שאכן ביצעה פנייה כזו באופן סביר לכלל הנוסעים הרלוונטיים לפני שכפתה על נוסע לא לעלות לטיסה. אי ביצוע או אי הוכחת החיפוש אחר מתנדבים מהווה הפרה של החוק.

האם ניתן לקבל פיצוי נוסף מעבר לפיצוי הרגיל על אוברבוקינג?

כן, במקרים מסוימים. סעיף 11 לחוק שירותי תעופה מאפשר לבית המשפט לפסוק “פיצוי לדוגמה” (ללא הוכחת נזק), בסכום שיכול להגיע עד כ-11,540 ₪ (הסכום צמוד למדד ומתעדכן). פיצוי נוסף זה יכול להיפסק אם חברת התעופה הפרה הוראות מהותיות בחוק, למשל: לא חיפשה מתנדבים כנדרש לפני סירוב ההעלאה, לא סיפקה את שירותי הסיוע המגיעים לנוסע (מזון, שתייה, לינה וכו’), או לא אפשרה לנוסע לבחור כראוי בין קבלת החזר כספי לבין קבלת כרטיס טיסה חלופי.

האם אוכל לתבוע גם נזקים מיוחדים שנגרמו לי?

כן, החוק מאפשר דרישה להחזר של נזקים נוספים אם אתם מסוגלים להוכיח אותם. למשל, אם הזמנתם מראש מלון ביעד והפסדתם לילה שתומחר על־ידי המלון כ-200 דולר, ייתכן שתוכלו להציג קבלה ולהתווכח שתגיע לכם החזרה גם על ההוצאה הזו. עם זאת, לא תמיד זה יתקבל בבית המשפט, ובכל מקרה זה נפרד מהפיצוי הבסיסי הקבוע. הדבר תלוי בשאלה אם אפשר היה לבטל את המלון או לצמצם את הנזק.

דוגמאות לפסקי דין

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב-2012 מסדיר את הנושא בסעיף 5, הקובע:

ת”ק  45500-01-17 נגד בריסל איירליינס  “(א) מפעיל טיסה או מארגן המסרב להטיס נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה, לרבות בשל רישום יתר, יפנה תחילה אל הנוסעים הרשומים בטיסה ויבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה בתמורה שתוסכם בין אותו נוסע למפעיל הטיסה או למארגן… (ב) נוסע שמפעיל טיסה או מארגן סירב להטיסו ולא הסכים לוותר על מקומו בטיסה בתמורה מוסכמת כאמור בסעיף קטן (א), זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן שירותי סיוע ופיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, וכן לפי בחירת הנוסע – השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי.”

ת”ק 55162-06-22 נגד השטיח המעופף “הנתבעת טוענת כי רישום יתר הינו דבר קיים וידוע בחברות תעופה בכל העולם וזאת לפי חוקי יאט”א (ארגון חברות התעופה הבינלאומי), כשעל חברות התעופה במקרה זה חלה חובה לפצות את הנוסע שטיסתו בוטלה או למצוא לו טיסה חלופית ללא עלות ותוך זמן סביר.”

ת”ק 28157-04-20 אוהד בר נגד פליי איסט בעמ  “אין חולק כי בשל רישום יתר (אובר בוקינג) התובע לא עלה לטיסה, אלא שלטענת הנתבעת אין היא אחראית לפיצוי התובע. מחומר הראיות עולה כי הטיפול במציאת טיסה חלופית נעשה על ידי הנתבעת…”

ת”ק 18660-10-22 נגד ארקיע “התובע זכאי לפיצוי כספי ולשירותי סיוע בשל ביטול הטיסה, בהתאם לחוק שירותי תעופה.”

הקדמת טיסה

על פי חוק שירותי תעופה, הקדמת טיסה ביותר מ-8 שעות כאשר ההודעה על כך ניתנה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה, נחשבת כ”טיסה שבוטלה” ומזכה את הנוסעים בפיצוי כספי ובהטבות נוספות.

ת”ק 64094-01-22 נגד ישראייר “סעיף 8 בחוק שירותי תעופה, על שני סעיפיו הקטנים, קובע מהן ההטבות להן זכאי נוסע שטיסתו המריאה באיחור, כדלקמן: “(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.”

תק (49131-06-23 נגד ארקיע “בחוק נתונה לחברות תעופה הרשות לערוך שינויים בתכנית הטיסה עד 14 ימים לפני מועד הטיסה. אמנם, רשות זו ניתנת בהקשרים אחרים… אך יש בכך כדי ללמד כי שינוי שנעשה זמן קצר לפני הטיסה, אשר אינו מאפשר לנוסעים להיערך מחדש, אינו גורע מחובתה של חברת תעופה לפצות את נוסעיה בגין הכרוך בשינוי כאמור.”

ולכן:

1. הנוסעים זכאים לפיצוי כספי בהתאם לתוספת הראשונה לחוק.
2. הנוסעים זכאים להשבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתם.
3. חברת התעופה מחויבת לספק שירותי סיוע הכוללים מזון, משקאות ושירותי תקשורת.

סיכום

הקדמת טיסה מעל 8 שעות, כאשר ההודעה על כך ניתנה פחות מ-14 ימים לפני מועד הטיסה, נחשבת ל”טיסה שבוטלה” על פי החוק. במקרה כזה, הנוסעים זכאים לפיצוי כספי, להשבת תמורה או כרטיס חלופי לפי בחירתם, ולשירותי סיוע. הודעה מוקדמת על שינוי בזמני הטיסה צריכה להינתן לפחות 14 ימים מראש כדי שחברת התעופה תהיה פטורה מתשלום פיצוי.

פרק 14: סיכום עיקרי והמלצות מעשיות

חוק שירותי תעופה (“חוק טיבי”) מעגן את מערך הזכויות של נוסעים במקרים של ביטול, עיכוב או שינוי מהותי בשעת ההמראה. הוא נועד להבטיח שלא תיוותרו בלא כלום בשדה התעופה כאשר חלים שיבושים, ולחייב את החברה המטיסה לדאוג לכם למינימום של תנאים אנושיים: מזון ושתייה בשעת המתנה ארוכה, לינה אם נדרשת שהייה של לילה, וכן שירותי תקשורת. מעבר לכך, אם העיכוב חוצה את רף שמונה השעות (או שהטיסה בוטלה באופן מוחלט), אתם זכאים לפיצוי כספי בסכום אחיד, בהתאם למרחק הטיסה.

נקודות עיקריות שכדאי לזכור:

1. בתוך שעתיים של עיכוב: זכאות למזון, שתייה ושירותי תקשורת.
2. בין חמש לשמונה שעות עיכוב: זכאות למזון, שתייה, תקשורת ולינה (אם יש לילה).
3. מעל שמונה שעות או ביטול טיסה: פיצוי כספי בנוסף להטבות.
4. פטור מהפיצוי: יינתן רק בנסיבות מיוחדות כגון מזג אוויר קיצוני, מלחמה או שביתה מוגנת. גם אז, חובת מתן שירותי סיוע נשמרת.
5. פיצויים לדוגמה: אפשריים במקרים של הפרה ביודעין, כלומר התעלמות בוטה מהחוק.
6. תקופת התיישנות: החוק מאפשר לתבוע בתוך ארבע שנים מיום הטיסה.
7. התנהלות נכונה בשדה: פנייה לנציג, בקשה לשוברים, תיעוד השיחות והדחיות, והחלטה מושכלת אם לטוס או לבטל.
8. פנייה לחברת התעופה: רצוי בכתב, מסודרת, עם פירוט ברור של הדרישה והזכויות.
9. תביעה בבית משפט לתביעות קטנות: פתרון סביר במקרה שהחברה מסרבת להיענות לכם.

במציאות שבה שינויים של הרגע האחרון אינם נדירים, חשוב שכל נוסע יכיר את עיקרי החוק ואת הדרך לממש את זכויותיו. חברות התעופה, מצדן, מחויבות להפנים שהפיצוי הכספי והתנאים המינימליים אינם רשות אלא חובה חוקית. בשורה התחתונה, אם נקלעתם למצב של עיכוב או ביטול טיסה, חבל לבזבז זמן על תסכול ובירורים לא יעילים: גשו ישירות לדרוש את הזכויות שלכם, סמכו על ההיגיון שהמחוקק קבע במטרה להגן עליכם, וזכרו שכל פנייה שלכם צריכה להיתמך בתיעוד ברור.

פרק 15: מילת סיום

חוק טיבי חולל מהפכה בתודעת הנוסעים הישראלים בכל הנוגע לזכויותיהם בטיסות לחו”ל (וגם בטיסות פנים ארציות). למרות זאת, לא מעט אנשים עדיין אינם מודעים לעומק ההסדרים שהחוק מציע, ואינם מנצלים את ההטבות העומדות לרשותם. פעמים רבות תמצאו שדווקא הנציגים בשדה התעופה אינם ממהרים לנדב מידע על האפשרות לקבל מזון, שתייה או אף פיצויים של אלפי שקלים.
על כן, המפתח הוא להבין היטב את החוק והעיקרון שמאחוריו – אחריות חברות התעופה לקיים את ה”עסקה” בזמן סביר או לפצות אתכם כראוי. בפעם הבאה שאתם עולים על טיסה, מוטב שתדעו: אם הדברים לא הולכים כמתוכנן, בידכם הכלים המשפטיים הדרושים כדי להבטיח שלא תישארו ללא מענה או החזרים. תכירו את הכללים הבסיסיים, הסיכוי שלכם לקבל פיצוי הוגן והטבות רלוונטיות גבוה פי כמה מכפי שהיה בעבר.

בהצלחה בטיסתכם הבאה – וזכרו: גם אם משהו ישתבש בדרך, אתם לא לבד, אני כאן בשביל לעזור לכם ולתת לכם כלים שיעזרו לכם לצלוח את הסיטואציה ולמזער את הנזק.

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי מחייב. בכל מקרה של ספק, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי