Uncategorized

המצב המשפטי נכון למועד כתיבת שורות אלו הוא שבחודש פברואר 2025 העבירה כנסת ישראל את תיקון חוק התעופה (הוראת שעה חרבות ברזל). בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בפיצוי הסטטוטורי (בלבד), בטיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, אך ורק בין התאריכים הבאים: 08.10.23-30.11.23 12.04.24-18.04.24 03.08.24-08.08.24 01.10.24.05.10.24 לפיכך, תיקון החוק חל […]

הסלמת המצב הביטחוני בעקבות המלחמה עם איראן ומבצע עם כלביא, יירוט הטילים והסגירה המלאה או החלקית של נתב״ג הובילו לעשרות אלפי ישראלים להיתקע יתקע מעבר לים. מטיילים, אנשי עסקים, משפחות וסטודנטים שהתכוננו לחופשה או לחזרה לישראל מצאו את עצמם מול ביטול טיסה, דחייה לא ברורה, או חוסר מוחלט של מענה מצד חברות התעופה. בתקופה כזו

מעודכן מיום 18.11.25 מאת עו״ד יצחק מימון, מומחה לדיני תעופה במהלך השנים ייצגתי אלפי נוסעים שעמדו חסרי אונים מול שיבושי טיסות, ביטולים, איחורים, זלזול מצד חברות תעופה וחוסר שקיפות שמטריף כל אדם. לאורך השנים הצלחתי להשיג מעל 10 מיליון שקלים פיצויים עבור לקוחותיי – רבים מהם מול חברות תעופה זרות ענקיות, כולל חברות לואו־קוסט, חברות

מבואחוק שירותי תעופה, המוכר בציבור כ”חוק טיבי”, הוא אחד מחוקי הצרכנות החשובים ביותר שנחקקו בישראל בעשור האחרון. מטרתו המרכזית היא להסדיר בצורה ברורה ומחייבת את אחריות חברות התעופה כלפי הנוסעים, ברגע שמשהו בשרשרת הטיסה משתבש – בין אם מדובר בעיכוב משמעותי, ביטול טיסה, הקדמת מועד ההמראה, רישום יתר (אוברבוקינג) או שינוי מהותי אחר בתנאי הטיסה.

האם חברת תעופה זרה כפופה לחוק הישראלי? כן. כל חברת תעופה זרה שטסה מישראל ואליה מחויבת להחזיק כתובת להמצאת כתבי בי-דין בישראל. המשמעות: גם חברות זרות כגון אמריקן איירליינס, יונייטד איירליינס, טורקיש איירליינס ואחרות, כפופות לדיני ישראל במקרים מסוימים. לכן, הליך תביעה נגד חברת תעופה זרה יכול להתנהל לעיתים באופן דומה לתביעה נגד חברת תעופה

תיקון חוק שירותי תעופה (תיקון והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ”ה – 2025.  בתיקון זה נקבע כי חברות התעופה יהיו פטורות מלפצות נוסעים בהתאם לתוספת הראשונה לחוק, בגין טיסות שבוטלו או התעכבו מעל שמונה שעות, בין התאריכים: שנית, התיקון מקצר את תקופת ההודעה המוקדמת לנוסעים על שינוי בטיסה מ-14 ימים ל-3 ימים, עבור טיסות שתוכננו

דוגמאות מקרים אמיתיים של ביטולי טיסות ודוגמאות מהפסיקה ראשית, חשוב לציין שבתי המשפט בישראל נוטים לפרש באופן מצמצם את המונח “נסיבות מיוחדות”. לדוגמה, תקלה טכנית שגרתית במטוס לרוב לא תיחשב כנסיבה מיוחדת, מתוך תפיסה שחברת התעופה אמורה להחזיק מערך תחזוקה מספק, להיות מוכנה עם מטוס חלופי, או לפחות לפעול לצמצום משך העיכוב. שביתה מוגנת –

תקלה טכנית כשלעצמה אינה מהווה באופן אוטומטי “נסיבות מיוחדות” הפוטרות את חברת התעופה מפיצוי לפי סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה. על חברת התעופה להוכיח כי מדובר בתקלה חריגה ובלתי צפויה שלא הייתה בשליטתה, וכי גם אם הייתה עושה כל שביכולתה – לא יכלה למנוע את ביטול הטיסה. הפסיקה הישראלית פירשה חריג זה בצמצום רב והוצב

למעשה, חברות התעופה מזהות היעדרות של הנוסע (No Show) ומסיקות מכך שהלקוח לא צפוי לממש את יתר מקטע הטיסה שרכש. לפיכך, חברות התעופה עלולות לבטל לנוסע את טיסת החזור שלו או מקטעי טיסה אחרים בשל אי התייצבות הנוסע לטיסה הראשונה. חשוב לדעת שישנם מצבים רבים שבהם אפשר לדרוש החזר כספי, ולעיתים גם פיצוי, אם המטייל

על פי ההלכה בישראל, כאשר נוסע מחמיץ טיסת המשך בשל עיכוב במקטע הטיסה הראשון, יש לראות בכך “טיסה שבוטלה” כמשמעה בחוק שירותי תעופה, גם אם טיסת ההמשך עצמה יצאה במועדה. זאת כאשר מדובר בטיסה אחת הכוללת חניית ביניים. חוק טיבי מגדיר בסעיף 1 לחוק כי במידה ולא התאפשר לכם להגיע לטיסת ההמשך, הרי שמקטע זה