המדריך המלא להגשת תביעה קטנה

תביעה קטנה היא בעצם תביעה כספית בסכום של עד 34,600 אלף שח (נכון לינואר 2022). מדובר בהליך מהיר מאוד, עם אגרות נמוכות מאוד המאפשר לכל אדם להגיש תביעה כספית בעלויות נמוכות יחסית. עם זאת, בהליך תביעה קטנה לא תוכלו להיות מיוצגים על ידי עורך דין, אך במקרים חריגים ניתן לבקש מבית המשפט לקבל ייצוג מעורך דין. שוב, מדובר במקרים מאוד מאוד חריגים בהם התובע או הנתבע “חלשים” משפטית מול הצד השני. שימו לב, לא ניתן יהיה לדון בתביעה במידה וכתב התביעה לא נמסר לנתבע במסירה כדין. לכן המלצתנו היא לשלם עבור שליחות משפטית ולמסור לנתבע את כתב התביעה כדין. ברוב המקרים, מדובר בעלות  מזערת ולא יקרה כלל וכלל. 

לפני שנתחיל שימו לב בבקשה, שופטים בבתי משפט השלום השונים, דנים במספר הליכים במקביל. קרי, בכל הליך השופט בעצם דן במקרה “בכובעו” המשפטי השונה בהתאם לסמכות ההליך. במילים פשוטות, אותו השופט יכול לדון גם בתביעה של עד 2.5 מיליון שקלים וגם לדון כשופט בהליך של תביעה קטנה של עד 34,600 ש”ח. לפיכך, בית המשפט לתביעות קטנות הוא למעשה בית משפט השלום.

שימו לב למשפט הבא…

ראייה שלא תהיה קבילה בהליך “רגיל” בבית משפט השלום, תהיה ראייה קבילה בבית המשפט לתביעות קטנות.

כן כן, קראתם נכון, מדהים!

הסבר: נניח ויש לנו שני תובעים, לשני התובעים היקרים שלנו קרה בדיוק אותו המקרה, לשניהם נגרם את אותו הנזק, לצורך הדוג’ לשני התובעים עלות הנזק היא זהה ועומדת על סך של 34,600 ש”ח. מכאן שעל שני התובעים להגיש את תביעותיהם אל בית משפט השלום.

התובע ראשון בוחר לתבוע פיצוי של 34,600 ש”ח, אך בוחר להגיש התביעה שלו בהליך “רגיל” בבית משפט השלום. הליך זה נקרא “דיון מהיר” ובו ניתן להגיש תביעה לפיצוי עד 75 אלף ש”ח. נזכיר כי בהליך זה התובע הראשון יהיה חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין.   

התובע השני כזכור, גם התובע השני תובע פיצוי של 34,600 ש”ח, עם זאת, התובע השני בוחר להגיש התביעה שלו בהליך תביעה קטנה. נזכיר, בהליך זה אין ייצוג מטעם עורך דין, הן לתובע והן לנתבע.  

על מנת לפשט את הדברים, בהליך “הרגיל” בבית משפט השלום במקרה של התובע הראשון, ההתייחסות לראיות תהיה X, ואילו בהליך של התביעה הקטנה במקרה של התובע השני ההתייחסות לראיות תהיה Y. מדוע? 

ההלכה היא כי לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות לסטות מדיני הראיות הכלליים ולקבל ראיה אשר לא הייתה קבילה אילו היה מדובר בהליך משפטי רגיל. במילים פשוטות, כאשר מדובר בהליך המתנהל בבית המשפט לתביעות קטנות, מסורה לבית המשפט הסמכות לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות. נקודה.

נחזור אל שני התובעים שלנו, לאור כל מה שנכתב עד כה, יכול מאוד להיות כי ראיה מסוימת שהגיש התובע הראשון בהליך “הרגיל” בבית משפט שלום לא תהיה קבילה, אך אם נניח והתובע הראשון היה בוחר להגיש את אותה הראיה בדיוק, בהליך של תביעה קטנה, הראיה עשויה הייתה להיות ראיה קבילה.  לפיכך, יש הבדל מהותי במשקלן של הראיות בהתאם להליך המשפטי בו בחרתם להגיש את התביעה.

מצד אחד, בתביעה קטנה אתם אלו שתנהלו בעצם את התביעה שלכם. אך אין לכם באמת ממה לחשוש, מדובר בהליך מאוד פשוט. הגעתם לדיון באותו היום וסיימתם את הדיון באותו היום. מצד שני, לעיתים יש נטייה לחשוב שלא מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין. זאת טעות נפוצה ואף קריטית עבורכם. משום שיש לכם כתובעים הזדמנות אחת בלבד, חשוב להגיע מאוד מוכנים.

בתי המשפט בוחנים אך ורק את הראיות, בכל הליך, נקודה.

לצערי, במקרים מסוימים, אין באמת מקום לרגש בבתי המשפט, לפיכך, יש להסתכל על הדברים בצורה “קרה” ומחושבת, להסתכל על הדברים ממעוף הציפור, במיוחד בפן הראייתי, לא ניתן לטעון טענות בעלמא, עליכם כתובעים להרים את הנטל הראייתי בהתאם לטענות שלכם. באופן אישי אני תמיד מציע ללקוחות המשרד לחשוב גם על טענות ההגנה שהצד השני עלול להעלות כנגד הטענות שלכם ובכך לסתור אותם. שוב, משום שבית המשפט “מעוניין” לדון אך ורק בראיות. 

אין כל מניעה להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעה קטנה ואף אין כל מניעה חוקית שעורך דין מוסמך ינסח עבורכם את כתב התביעה או את כתב ההגנה. אין לכם מושג כמה פעמים עצה טובה ומקצועית מעורך דין מוסמך יכולה פשוט להציל לכם את התביעה או לחלופין להתגונן כראוי כנגד תביעה קטנה. הרמת הנטל הראייתי בתביעה קטנה יכול להיות פשוט יותר, צודק יותר, יצירתי יותר.

תביעה קטנה ביטול עסקה: 

בתנאים מסוימים צרכנים יכולים להתחרט ולבטל עסקאות באופן חד צדדי, ללא כל סיבה ואף לקבל את כספם בחזרה. הכול כאמור, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע”א-2010, ובהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ”א-1981.

המונח טובין נקבע בסעיף 1 לתקנות והוא מתייחס לטובין שמחירם עולה על 50 שקלים. ביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזיר אותם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. התקנות קובעות במפורש כי פתיחה של האריזה המקורית אינה נחשבת שימוש או פגיעה בטובין, אלא אם יוכח אחרת. עם זאת, בתקנה 2 לתקנות נקבע כי חיבור טובין לחשמל/חיבור למים/חיבור גז, ייחשב כשימוש בטובין. תקנה 4 לתקנות קובעת את מועד השבת התמורה ואופן השבת התמורה. בתקנה 5 לתקנות נקבעו דמי הביטול שהם 5% ממחיר הטובין או מערך השירות או 100 שקלים חדשים לפי הנמוך מבניהם. מה קורה במקרים של תביעה קטנה נגד חברת רהיטים או תביעה קטנה נגד נגר? בתקנה 6 לתקנות נקבע כי ההגבלות לפיהן לא יחולו התקנות יהיו במצב בו הריהוט הורכב בבית הצרכן או במצב בו מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות.  

באופן כללי עסקה ניתנת לביטול במספר דרכים עיקריות:

הראשונה, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), אשר מקנות לצרכן זכות להתחרט ולחזור בו מעסקה. התקנות מפרטות סוגים של עסקאות לרכישת טובין, מוצרים ושירותים, אותן ניתן לבטל בטווחי זמן שונים (תלוי בסוג הטובין או השירות), כאשר ככלל, טווח הזמן העליון לביטול עסקה הוא 14 יום מיום ביצועה.

השנייה, בהתאם לעילות רבות ושונות בחוק חוק הגנת הצרכן, ביטול עסקה לתקופה קצובה (סעיף 13א1 לחוק); ביטול עסקה מתמשכת (סעיף 13ד); ביטול עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה (סעיף 13ו); ביטול עסקה ברוכלות (סעיף 14 ); ביטול עסקת מכר מרחוק (סעיף 14ג); ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק על ידי צרכן שהוא אדם עם מוגבלות, אזרח ותיק או עולה חדש (סעיף 14ג1); ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות מחוץ לישראל (סעיף 14ג2).

השלישית, היא הוראה כללית יותר המאפשר לצרכן לבטל עסקה לפי סעיף 32 (א) לחוק, הקובע: “נעשתה עסקה והוברר כי נעשה לגביה מעשה או מחדל שיש בו משום הטעיה או ניצול מצוקה כאמור בסעיפים 2 ו-3, והם מהותיים בנסיבות הענין, ובהטעיה – אף אם לא העוסק היה המטעה, רשאי הצרכן לבטל את העסקה בתוך זמן סביר מהמועד שבו נודע לו על ההטעיה או מהמועד שבו נודע לו שפסק ניצול המצוקה, לפי העניין”. מדובר, למעשה, בזכות ביטול רחבה העומדת לצרכן כל אימת שמתברר כי העוסק הטעה את הצרכן או הפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת, וכללית ניתן לומר כי מדובר על ביטול מחמת פגם ברצון מצד הצרכן. 

באשר לדמי הביטול: כאשר הביטול הוא בהתאם לתקנות ביטול עסקה הנ”ל, רשאי העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר הטובין או מערך השירות או 100 שקלים חדשים לפי הנמוך מבניהם.

בהקשר זה ראו את פסק הדין ת”ק 66872-03-16, שם נקבע כי צרכן אינו יכול לבטל עסקה לרכישה של טובין בעקבות חרטה כאשר מדובר בטובין אשר יוצרו במיוחד עבורו על פי דרישות מיוחדות. בנוסף, נקבע כי הבחינה אם מדובר בייצור מיוחד או דרישה מיוחד, היא בחינה מהותית ולא רק על פי הרשום במסמכי ההזמנה. קרי, דרישה מיוחדת מתייחסת לדרישות שהן מעבר לעצם ביצוע ההזמנה במיוחד עבור הלקוח. 

במקרים בהם ביטול העסקה אינו על פי אחת העילות המוגדרות בחוק הגנת  הצרכן, מה שיקבע לעניין דמי הביטול הוא הוראות ההסכם בין הצדדים (טופס ההזמנה).

בת”ק 2340-07-19 דן בית המשפט הנכבד במקרה בו טופס ההזמנה עליו חתם התובע אינו כולל תנאי ביטול כלל. אינו קובע מהי נקודת הזמן שעד אליה ניתן לבטל את העסקה ללא דמי ביטול, או כל מדרג אחר של זמנים שבהם יכול היה התובע לדעת מהם דמי הביטול בשים לב לעיתוי בו הוא מבקש לבטל את העסקה. סעיף 2(א)(21) לחוק הגנת הצרכן קובע: “לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה). מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה.

במקרה זה פסק בית המשפט כי “בהתאם להוראת חוק זו מוטלת הייתה על הנתבעת חובה לציין מהם תנאי ביטול העסקה, ומשלא פעלה על פי החוק יש לראות בכך מחדל מצד הנתבעת, הפועל לחובתה. פעמים רבות פסקו בתי המשפט השונים כי אף ניתן אף ניתן להקיש מסעיף 4ג לחוק הגנת הצרכן, המחייב עוסק המוכר טובין להציג “במקום עסקו, במקום הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם”. על חשיבותם ומרכזיותם של תנאי ביטול עסקה בהתקשרות שבין צרכן לעוסק, ניתן ללמוד מפסק הדין המרתק ת”צ 21074-04-14.

בפסק הדין ת”צ 14796-01-14 נקבע כי הוראות הסעיף אינן מאפשרות לצרכן זכות ביטול בלתי מוגבלת בעסקה מתמשכת, אלא מאפשרות לעוסק עמו התקשרתם בהסכם, לקבוע זכות כזו בהסכם ביניכם. קרי, לקבוע זכות כזו בחוזה ולציין בגילוי מלא את עלותו של הביטול המוקדם מצד הצרכן. 

לפיכך, לא רק שהחוק מחייב את העוסק לפרט את תנאי ביטול העסקה, אלא שאין מדובר בטרחה יתרה מצד העוסק. אכן, העוסק יכול לעצב את תנאי הביטול לפי שיקוליו המסחריים והכלכליים אך אם יעשה כן יוכל הצרכן לדעת היטב מהם הסיכונים הכרוכים בביטול העסקה טרם שיחליט אם להתקשר בעסקה, באופן שהחלטתו אם ומתי לבטל אותה תהא מושכלת יותר. בכך יש לתרום לוודאות תנאי העסקה. חשוב להדגיש שבסעיף 13ג לחוק הגנת הצרכן מטיל על העוסק לגלות לצרכן את הזכויות שלו כאשר מדובר בביטול עסקה מתמשכת.

עסק מסרב לביטול עסקה:

חשוב לדעת הוא כי במקרה של סירוב לבטל את העסקה בתוך שלושה ימי עסקים מהמועד שבו נמסרה הודעת הביטול של הצרכן במייל או בע”פ והמשך חיוב החשבון בתשלומים עבור השירות לאחר המועד הנ”ל, מהווה הפרה של סעיף 13ד(ג) לחוק הגנת הצרכן. בהתאם לסעיף 31א(א)(2ב) לחוק הגנת הצרכן בתביעה לפיצוי לדוגמה ללא הוכחת נזק בסכום של עד 10,000 ₪. מדוע? משום שבסעיף 31א.(א) לחוק הגנת הצרכן נקבע: “נקשרה עסקה בין עוסק לצרכן והעוסק הפר, בקשר לאותה עסקה, הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי בית המשפט לפסוק, בשל אותה הפרה, פיצויים שאינם תלויים בנזק (פיצויים לדוגמה) בסכום שלא יעלה על 10,000 שקלים חדשים. בסעיף 31א.(2ב) נקבע: ביקש צרכן לבטל עסקה באמצעות הודעת ביטול לפי הוראות סעיף 14ט – והעוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל העסקה, בניגוד להוראות סעיף 13ד(ג).” חשוב לזכור כי הוראות חוק הגנת הצרכן הן הוראות קוגנטיות, בסעיף 36 לחוק נקבע כי: “הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד”. לפיכך, גם ההוראות שנקבעו בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע”א-2010 הן קוגנטיות.

תביעה קטנה נגד מוסד לימודי:

כפי שציינתי עד כה במאמר, הוראות חוק הגנת הצרכן קוגנטיות. בסעיף 36 לחוק הגנת הצרכן נקבע במפורש כי הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד. ראו את פסק הדין ת”ק 14796-03-12 בהקשר זה.

בהמון מקרים שנתקלנו בהם במשרדנו, עולה כי ישנם מקרים בהם מוסד לימודי מסוים מנצל לרעה לכאורה את הידע שברשותו באשר לביטול עסקאות, ולעיתים נתקלנו בדמי ביטול אשר היו בניגוד מוחלט לקבוע בחוק ובפסיקה. בהקשר זה ראו את פסק הדין ת”ק 40728-09-15, שם פסק בית המשפט הנכבד כי יש להכיר בפערי הכוחות בין הצדדים (הצרכן היה חייל משוחרר) ובעצם העובדה שהועסק אפשר לצרכן לבצע עסקה אגב איבוד זכות החרטה, משום הטעיה.

כך גם בפסק הדין ת”ק 35654-05-16 שם קבע בית המשפט הנכבד כי יש לפרש את התקנה בנסיבות כמאפשרת ביטול בתוך זמן סביר, שיכול ויפחת מ 14 יום הנתונים במקרה הרגיל.

אין לכם מושג כמה פעמים חשוב לפעול מהר במקרים מסוג אלו, חשוב ביותר להתייעץ עם עורך דין במידה והחלטתם לבטל עסקה במסגרת 14 הימים הקבועים בחוק. בהמון מקרים כאשר מעורב עורך דין דמי הביטול שתאלצו לשלם יהיו בהתאם להוראות החוק. לכן, חשוב לא להתייאש ולהתייעץ בהקדם עם עורך דין לביטול עסקאות במקרים מסוג זה. 

תביעה קטנה דמי תיווך:

בפסק הדין ת”ק  42344-10-20 דן בית המשפט בתביעת עמלת תיווך בין שני מתווכים. התובעת במקרה זה ביססה את עיקר טענותיה בכתב התביעה על סמך מסרונים שנשלחו אליה דרך צד שלישי. בפסק הדין קבע בית בית המשפט כדלקמן:

“אין ספק כי מסרונים אלו כל כולם עדות מפי השמועה. אמנם, לבית המשפט לתביעות קטנות סמכות לסטות מדיני הראיות הכלליים ולקבל מסמך שהוא בגדר עדות מפי השמועה, אשר לא הייתה קבילה, אילו היה מדובר בהליך משפטי רגיל. אך הגם שבית משפט לתביעות קטנות אינו כבול לסדרי דין ודיני הראיות, לא ניתן לקבל עדויות מפי השמועה, שכן הדבר נוגד את הכללים המהותיים של דיני הראיות. בנסיבות המקרה לא נראה כי הייתה מניעה מצד התובעת לזמן את הגב שרון להעיד, ועל כן אין כל סיבה לקבל עדות מפי השמועה, שכן עדות כזו מונעת מן הצד שכנגד לחקור את העדה על גרסתה ועל נסיבות כתיבת המסרון“.

מכאן אנו למדים כי לבית המשפט לתביעות קטנות קיימת סמכות לסטות מדיני הראיות בהליך רגיל. עם זאת, במקרה זה דחה בית המשפט את התביעה, משום שהתובעת לא הביאה לעדות את כותבת ההודעות על מנת שבית המשפט והנתבע יוכלו לעמוד על עדותה. לפיכך, בשל טעות פרוצדורלית מצדה של התובעת התביעה נדחתה. אין מחלוקת כי קיים סיכוי שהתביעה הייתה יכולה להתקבל במידה ובית המשפט היה מתרשם מאמינותה של העדה במקרה זה. בנסיבות אלו, לא הורם נטל השכנוע על ידי התובעת במידה הדרושה.

ראשית, הוראות חוק המתווכים במקרקעין, תשנ”ו – 1996 אינן מתייחסות להסכמי שיתוף פעולה בין מתווכים במקרקעין לבין עצמם אלא דנות במערכת היחסים שבין מתווך במקרקעין ללקוחו בלבד. משכך, לא ניתן להקיש מדרישת הכתב כאמור בסעיף 9 (א) לחוק המתווכים, להסכמי שיתוף פעולה בין המתווכים ובין עצמם. בת”א  35922/07  דן בית המשפט בשאלה האם הוכח כי נכרת הסכם בעל פה, לעניין האפשרות להוכיח הסכמה לשת”פ בעל פה וקבע כי: “אין חולק שקיימים הסכמי שיתוף פעולה בין מתווכים במקרקעין בכתב, אך אין בהם כדי לסתור את העובדה שהסכמים כאלו נעשים גם בעל פה”. בנוסף, קבע בית המשפט כי : “חובתו של המתווך היא לפעול בנאמנות, הגינות ונקיטת אמצעים ראויים בנסיבות העניין, לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך. זו החובה המפורשת המוזכרת בסעיף 8(ב) לחוק המתווכים, וזו חובתו גם על פי הלכת בית המשפט העליון בע”א 166/77 נסים דדון נ’ ברוך אברהם.”

תביעה קטנה לשון הרע:

על הדקויות שבין גרסאות הצדדים באשר לפרסום, מגדיר חוק איסור לשון הרע כ”דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם” או “לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו” או “לפגוע באדם במשרתו… בעסקו, במשלח ידו או במקצועו“. המבחן אותו אימצה הפסיקה באשר לשאלה האם פרסום מהווה לשון הרע, הוא מבחן אובייקטיבי. בע”א 740-86 נקבע כי “המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת השופט היושב בדין, המשמעות, שקורא סביר היה מייחס למילים”.

בפסק הדין ת”ק  918-11-20 דן בית המשפט בתביעת לשון הרע בה הנתבע הצביע ואמר מספר פעמים לעברו של התובע וצעק לעברו “פקח מושחת … אשר מקבל טובות הנאה”. במקרה הנ”ל, השותף שנכח עם התובע באותו אירוע, שמע את דבריו של הנתבע, אשר נאמרו גם מול עוברים ושבים נוספים שראו ושמעו את דבריו של הנתבע. במקרה זה קבע בית המשפט כי התובע אמת דיבר. כמו כן, קבע בית המשפט כי כאשר עולה מחלוקת עובדתית, נדרשת הערכאה הדיונית “לשקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו”. במקרה זה פסק בית המשפט כי לנתבע לא עומדת הגנת אמת דיברתי, או הגנת תום הלב, או כל הגנה אחרת. 

בע”א 8345/08 נקבע כי “בבואנו לדון בתביעת לשון הרע, עלינו לבחון את הדברים על פי תרשים הזרימה הבא: תחילה, יש לבחון אם הביטוי מהווה לשון הרע על פי התשכ”ה-1965. לאחר מכן יש לבחון אם המדובר בפרסום מותר אשר נהנה מחסינות או אם עומדת למפרסם הגנת אמת דיברתי או הגנת תום הלב.

בפסק הדין ת”ק 17253-11-12 נקבע כי “פיצוי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: לעודד את רוחו של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע; לתקן את הנזק לשמו הטוב; למרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע. בפסיקת פיצוי בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות. מכל אלה בעתיד, בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. הבחינה היא אינדיווידואלית ואין לקבוע “תעריפים” מוגדרים”. בנוסף, פסק בית המשפט כי “כנסיבות לקולה ניתן להצביע כי מדובר בפרסום חד פעמי שנעשה בעל פה, נחשפו אליו מספר מוגבל ולא גדול של אנשים. לנוכח הזיכרון האנושי הקצר והעובדה שאין מדובר בפרסום מתועד בכתב, יש להניח שהוא נשכח יחסית מהר ולא הותיר חותם על מי שנחשפו אליו. המסקנה היא אפוא שזו פגיעה שנסיבותיה אינן חמורות, ועל כן יש לפסוק בגינה פיצוי ברף הנמוך”. על רקע מכלול שיקולים אלה, פסק בית המשפט פיצוי בסך של 12,500 ש”ח. 

עליכם לזכור כי בהתאם להלכה הפסוקה, לאחר עמידתו של בית המשפט על השיקולים והעקרונות המנחים בשאלת גובה הפיצוי. ישנם שיקולים רבים ומצטברים לקבוע את שיעור הפיצויים על הצד הגבוה. בין היתר, כאשר אין המדובר במעשה בודד אלא במספר רב ומצטבר של מעשים.

על כן, כאשר מדובר על פרסום המייחס עבירות פליליות, הנטל הוא מוגבר. בע”א 475/81 נקבע כי “הצד שעליו רובץ הנטל להוכיח עובדות המטילות על יריבו סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית, חייב לעשות זאת באמצעות ראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים”.

בפסק הדין ת”ק 2474-05-20 דחה בית המשפט תביעה קטנה במסגרתה תבעה התובעת פיצוי בסך 32,000 ש”ח בגין נזקים שנגרמו לה ובשל פגיעה בשמה הטוב. הצדדים להליך זה הם שכנים המתגוררים באותו בנין, כאשר התובעת מתגוררת בדירה הנמצאת בקומה מעל הנתבע. במקרה זה נקבע כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את טענותיה. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה ואף חייב את התובעת בהוצאות משפט.

בהקשר זה ראוי לציין את פסק הדין ת”א 54456-03-18 שם נקבע כי “סכסוך שכנים” אינו חסין מפני לשון הרע או כסיבה להקלה. לעיתים, הוא מעצים הפגיעה בנפגע ולא להיפך. במקרה זה בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך של 100,000 ₪.

תביעה קטנה ביטול טיסה:

בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב -2012, נקבע כי טיסה שבוטלה היא כל אחת מאלה: טיסה שלא התקיימה או טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור שנקבע לפי סעיף 6(ח).

בסעיף 6(א)(2) לחוק שירותי תעופה נקבע כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן השבת התמורה, או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו של הנוסע.

שימו לב, גם כאשר מסלול הטיסה כולל חניית ביניים, עיכוב של טיסה אחת, גם אם אינו עולה על שמונה שעות, עשוי להוביל להחמצת טיסת ההמשך. לפיכך, בתי המשפט הטילו אחריות על חברות התעופה במקרים בהם הוחמצה טיסת הקישור. 

התוספת הראשונה לחוק קובעת את סכום הפיצוי עפ”י מרחק הטיסה מהיעד: עד 2,000 ק”מ – 1,320 ₪, עד 4,500 ק”מ 2,120 ₪, מעל 4,500 ק”מ 3,180 ₪.

ברת”ק 12149-12-18 דן בית המשפט הנכבד בשאלה הבאה: האם מזג אוויר סוער באוקראינה, פטר את המבקשת – המוביל האווירי מפיצוי, בהתאם לסעיף לחוק שירותי תעופה, של נוסעים שהמתינו בישראל לטיסה לקייב במשך כ- 11 שעות. בית המשפט שלערעור השיב על כך בשלילה ולא מצא התערב בקביעה של הערכאה הראשונה. בית המשפט פסק כי “משלא עשתה כל שביכולתה” למנוע עיכוב זה, עליה לשאת בעלות פיצוי הנוסעים על פי סעיף לחוק, בסך 2,050 ₪ לכל אחד מהתובעים. בנוסף חויבה המבקשת לשלם הוצאות התובעים שהתייצבו לדיון בסך של 350 ₪ לכל אחד והשבת אגרת בימ”ש למי ששילם בכל אחת מהתיקים.

בת“ק 28902-03-20, ת“ק 32765-06-16, ת“ק 43651-11-19. כך גם בת”א 64298-03-15 יעקבי ואח’ נ’ אל על, פסק בית המשפט כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בשל הימנעות ממתן סיוע לתובעים.

בת”ק 43651-11-19 נקבע כי הרציונל מאחורי מתן שירותי סיוע הינו לסייע לנוסעים שחל שינוי בלתי מתוכנן במועד טיסתם והם נאלצים להמתין עד שטיסתו יוצאת לפועל על ידי מפעיל הטיסה. 

בת”ק 32765-06-16 נקבע כי הגם שהצדדים הסכימו כי הוצע לתובעים משקאות ומזון, הנתבעת אישרה כי לא הציעה פתרונות שהייה במלון ושירותי הסעה. בית המשפט הנכבד קבע כי לפי קו זה, הלכה למעשה, הנתבעת טענה כי אין כדאיות מבחינת השקעת המשאבים להוציא את התובעים להמתנה בתנאים נוחים יותר כפי שמורה המחוקק. בית המשפט קבע כי טענה זו אין להלום. קבלת טענה שכזו תייתר אף היא את הוראות החוק מקום שמפעיל אווירי יטען להגנתו כי לא היה ברור אימתי התקלה תתוקן ולפיכך עדיף היה להשאיר את הנוסעים “תחת השגחת” המפעיל עת לפי זמנו שלו .

בחוק נקבעו נסיבות בהן נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי, מדובר במקרים בהם: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היה בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו- לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות. (3) הטיסה בוטלה על מנת להימנע מחילול שבת או חג.  

כלל הראיה הטובה הוא בבחינת מושכלות יסוד במשפטינו, לפיכך, נזקפת לחובתם של חברות התעופה בחינה ראייתית, המשקל שיינתן לראיות מטעמם יהיה בהתאם לפסק הדין  נתיבי אוויר אוסטריים ‏Austrian Airlines, כך גם בפסק הדין יוניייטד איילינס אינק. 

שימו לב, לפי חוק שירותי תעופה, גם במצב בו “כוח עליון” הביא לעיכוב או ביטול הטיסה, עדיין חברות התעופה מחויבות להעניק לנוסע שירותי סיוע כמו בית מלון, שיחות טלפון ושירותי הסעה וכן להשיב את התמורה בגין הטיסה שבוטלה או להעניק כרטיס טיסה חלופי – לפי בחירת הנוסע.

החוק מקנה לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום שלא יעלה על 10,590 ש”ח מקום בו מצא כי ביודעין לא נתן מפעיל טיסה הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה בניגוד להוראות החוק. בבוא בית המשפט לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, לא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה, אלא יתחשב בין היתר בשיקולים הבאים: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; (2) עידוד הנוסע למימוש זכויותיו;(3) היות ההפרה הפרה חוזרת; (4) חומרת ההפרה ונסיבותיה; (5) שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה. לחוק מוסיף וקובע כי אין בהוראת הסעיף כדי לגרוע מזכותו של נוסע להטבות בשל אותה הפרה.

תביעה קטנה נגד אולם אירועים:

פסק דין מרתק בנושא פיצוי מוסכם הוא ת”ק 26738-12-17, שם דן בית המשפט בתביעה בעניין השבת פיצוי מוסכם שנגבה מהתובעים בשל ביטול אירוע חתונה. הצדדים חלוקים באשר לשיעור הפיצוי המוסכם. התובעים טוענים לפיצוי שלא יעלה על 35% ואילו הנתבעת טוענת לפיצוי בשיעור של 85% מהתשלום הכולל.

המסגרת הנורמטיבית להפחתת פיצוי מוסכם שנקבעת בין צדדים לחוזה, מעוגנת בסעיף 15 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל”א 1970 הקובעת כדלקמן:

“הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים, יהיו הפיצויים כמוסכם ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה”

המבחן הקבוע בהוראה זו הוא פרוספקטיבי, לאמור, הנזק שניתן לצפות מראש בשעת כריתת החוזה כנזק מסתבר כתוצאה של ההפרה מן הסוג שארעה בפועל (ע”א 539/92  אולם, שאלת הסבירות דאז נבחנת לאור ההפרה העכשווית (ע”א 3745/92 ). בעת בחינת סוגי הנזק נשוא תניית פיצוי מוסכם, בוחן בית המשפט את מכלול הנסיבות האופפות את כריתת החוזה על מנת לבחון באם ניתן היה לצפות התרחשותו של נזק מסוים כעניין מסתבר אובייקטיבית (ע”א 18/89).

כאשר באים לבחון אם יש מקום להתערב ולהפחית את שיעור הפיצוי המוסכם בתניה חוזית, נפסק, כי יש להעביר את ההפרה הקונקרטית על תוצאותיה, בכור המבחן של הוראת החוק האמורה, ולקבוע אם מלכתחילה, בעת כריתת החוזה, עשוי היה המפר לראות את הפיצויים המוסכמים כמשקפים אמת מידה סבירה לנזק שייגרם כתוצאה מההפרה (ע”א 4481/90)

בהתאם להוראות החוק והפסיקה, על בית המשפט להכריע בשאלה האם הפיצויים המוסכמים שנקבעו, נקבעו, ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש, בעת כריתת החוזה בין הצדדים וכתוצאה מסתברת של ההפרה, שאז יש מקום להפחיתם (סעיף 15 (א) לחוק החוזים תרופות). המחוקק אשר ביקש לקבוע כי פיצוי מוסכם יקיים “יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה” (סעיף 15 (א) לחוק החוזים תרופות). 

בת”ק 26738-12-17 פסק בית המשפט כי  הפיצוי המוסכם שנגבה מהתובעים (85% מהעסקה), איננו סביר ואיננו מתיישב עם הנזק שהצדדים יכלו לצפות שעה שהתקשרו בהסכם, מכאן שקמה עילה להתערב בו ולשנותו. הואיל והנתבעת גבתה מהתובעים 35,000 ₪ אזי עליה להשיב להם  17,500 ₪.

בפסק הדין ת”ק 3272/07 דן בית המשפט בתביעה שהגישה התובעת נגד הנתבע להחזר מקדמה בסך של 5,000 ₪  ששולמה לנתבע, בגין עריכת חתונה. לטענת התובעת על פי ההסכם עמדה לה הזכות לבטל את ההסכם עד 60 ימים ממועד החתונה, ומאחר ועשתה כן הינה זכאית להחזר מלוא המקדמה ששילמה, בסך של 5,000 ₪. בית המשפט קבע כי לא היה חולק למעשה כי התובעת הודיעה לנתבע על רצונה בביטול החתונה פרק זמן העולה על 70 ימים טרם מועדה ועל כן פסק כי התובעת תהא זכאית להחזר מלוא סכום המקדמה, בלא צורך בהוכחת הסיבה בגינה בוטלה. בית המשפט חייב את אולם האירועים לשלם לתובעת סך של 5,000 ₪ עבור החזר המקדמה וכן סך של 750 ₪ בגין הוצאות משפטה.

אז מה למדנו עד כה? חשוב מאוד שלא להמעיט בערכו של הליך התביעה הקטנה. אמנם לבית המשפט הנכבד הסמכות לסטות מדיני הראיות המקובלים. עם זאת, עליכם להגיע מוכנים ככל הניתן על מנת להוכיח את הטענות שלכם בפני בית המשפט. לפיכך, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לפני הגשת תביעה קטנה.  

תביעה קטנה נגד רשויות מקומיות:

תביעה קטנה נגד עירייה – תביעה קטנה נגד רשות מקומית – תביעה קטנה נגד מועצה מקומית.

תביעות בגין נזקים בעקבות תנאי מזג אוויר:

שיטפונות:

נפילות עצים:

בורות בכביש:

מה זה כוח עליון? מדוע רשויות מקומיות מעלות את הטענה הזאת? 

( המשך המאמר בהקמה – מתנצלים )

בקישור הבא ניתן להוריד את הטופס הקבוע בתקנות להגשת תביעה קטנה, ואף ניתן להגיש את התביעה הקטנה שלכם באופן מקוון, להלן הקישור:

https://www.gov.il/he/service/filing_a_small_claim

נכון לחודש ינואר 2022, בתביעה של עד 5,000 ש”ח, יש לשלם אגרה בסך 50 ש”ח. בתביעה מעל 5,000 ש”ח, יש לשלם אגרה בסך 1% מסכום התביעה.  ניתן להגיש עד 5 תביעות קטנות לאותו בית משפט בכל שנה. במקרה של הגשת תביעה נוספת, רשאי השופט שלא לדון בה, ולהעבירה לבית משפט השלום.

נתקלתם בבעיה? מרגישים שנעשה לכם עוול? משרדנו בעל הצלחות רבות בתחום זה, ובעל ניסיון רב בניסוח כתבי תביעה או לחלופין כתבי הגנה בהליך תביעה קטנה. מעוניינים להגיע מוכנים ליום הדיון בתביעה שלכם? נשמח לעמוד לשירותכם ולעזור לכם לעמוד על זכויותיכם. 

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.