פיצוי על ביטול טיסה – האם מגיע פיצוי על טיסה שבוטלה? האם מגיע פיצוי על טיסה שהמריאה באיחור ? האם מגיע פיצוי על טיסה שבוטלה על ידי חברת התעופה ?
ביטול טיסה – כל המידע שחייב לדעת
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) התשע”ב 2012, מסדיר את מערכת היחסים בין נוסע לבין מפעיל הטיסה בכל הקשור לטיסות ממדינת ישראל, אליה או בשטחה. טיסה שבוטלה מוגדרת בסעיף 1 לחוק כטיסה שלא התקיימה או כטיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס, הכל כמובן בתנאי שהגעתם במועד אל דלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה (סעיף 2).
פיצוי על טיסה שהמריאה באיחור
פסק דין פשוט מדהים ומרתק שעושה סדר בנושא במקרים בהם הטיסה התעכבה והמריאה באיחור , ובמקרה זה חויבה חברת התעופה אל על לשלם לכל אחת מהתובעות את הסך של 7,000 ₪, ובנוסף לשלם לכל אחת מהן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכ”ט עו”ד בסך של 2,000 ₪
פסק מפי כבוד השופט יאיר חסדיאל כלהלן:
“ההטבה לה כיוון המחוקק בסעיף 7(ב) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), אינה מתחילה ומסתיימת בבחירה עצמה, אלא ראשיתה בהצעה הניתנת לנוסע על ידי מפעיל הטיסה. אפשרות הבחירה בין שתי החלופות אינה אפוא בגדר הטבה אשר על הנוסע לדרוש את קבלתה, אלא מוטל על מפעיל הטיסה להציעה, ואם לא עשה כן לא יצא ידי חובתו על פי דין.
ובהמשך..
“אין כל משמעות לדפי מידע המצויים, אם אכן הם מצויים, בדלפקי ה”צ’ק אין” אשר הנוסעים חולפים על פניהם עוד טרם שנהפכה טיסתם לטיסה שמתקיימת לגביה “עילה מזכה” על פי החוק. עת שמעוכבים הנוסעים לפני שער העלייה למטוס מעבר לשעתיים, ובכך הפכה טיסתם לכזו שמתקיימת בה עילה מזכה, ובוודאי בחלוף חמש שעות של עיכוב ביציאת הטיסה, ושבנקל ניתן ליזום חלוקה לנוסעים של דפי מידע אשר יוחזקו דרך קבע בדלפק שער העלייה למטוס, ואשר יכללו את כל המידע בדבר זכויותיהם באותו שלב, לרבות הבחירה בין שתי החלופות הקבועות בחוק, שאחת מהן השבת כספם, רובצת על כתפי המפעיל האווירי חובת יידוע על פי החוק לפחות בדרך זו”
“מכל החוק, בסופו של דבר, בעיכוב בין חמש לשמונה שעות, רק סנדוויץ’ יוצא…”. (חבר הכנסת אחמד טיבי, ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת, 13 במרץ 2012)
“האם סנדוויץ’ הוא כל מה שנדרש מאל על להציע לנוסעיה שטיסתם מתעכבת מעל לחמש שעות?”
“אין חולק כי הטיסה המריאה באיחור ניכר העולה על חמש שעות ופחות משמונה שעות, ולפיכך היו זכאים נוסעיה להטבות הנובעות מכך בהתאם להוראות החוק. בקשר לסיבת העיכוב טענה אל על כי זו נעוצה בתקלה טכנית אך נמנעה מלספק אסמכתא כלשהי לכך, כאשר על פי תצהירי התובעות שלא נסתרו, בשעת מעשה הן קיבלו הודעות שונות ומבולבלות, תחילה על דחיית הטיסה במחצית השעה, אחר על דחייתה בשעה וחצי, ואחר על דחייה בשלוש וחצי שעות, וללא מתן כל הסברים בשלב הזה. לא זו אף זו, נציג אל על שישב בדלפק שער העלייה למטוס טען כי הוא אינו הכתובת לטיפול בתלונות אלא שירות הלקוחות הטלפוני, ובשירות הלקוחות הטלפוני הפנו את התובעות חזרה לנציג בשטח.”
“הוראות החוק הנוגעות לעניין הן אפוא אלו המפורטות להלן:
סעיף 7(ב) לחוק הקובע כך:
“בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של חמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו; נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שאמורה להמריא ביום שלמחרת ובחר לקבלו, זכאי לקבל גם שירותי לינה ושירותי הסעה; ואולם המריאה הטיסה באיחור כאמור בשל שביתה או השבתה מוגנות, יהיה הנוסע זכאי להשבת תמורה וכן למזון ומשקאות ולשירותי תקשורת, בלבד.”
סעיף 11 לחוק הקובע כך (סעיפים קטנים שאינם נוגעים לעניינינו הושמטו):
(א) בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 11,200 שקלים חדשים, אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה: (1) מפעיל טיסה או מארגן –
….
(ג) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 7;
(ב) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה: (1) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
(2) עידוד הנוסע למימוש זכויותיו;
(3) היות ההפרה הפרה חוזרת;
(4) חומרת ההפרה ונסיבותיה;
(5) שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.
במקרה זה, זירת המחלוקת הייתה שאלת עמידתה של אל על בחובותיה לספק את ההטבות על פי החוק, ואם עוותה בכך, היש להשית עליה פיצויים לדוגמה מכוחו של סעיף 11 לחוק.
לסיום פסק בית המשפט כי:
“משהפרה אל על ביודעין את הוראות החוק, ובכללן הוראת סעיף 7(ב) לו, יש להשית עליה פיצויים לדוגמה. לעניין גובה הפיצוי שיוויתי לנגד את התכלית של אכיפת החוק וההרתעה מפני הפרתו, כאשר נוכח העובדה שבהפרה שנמצאה כרוך פיתוי כלכלי משמעותי למפעיל הטיסה בהעדפת רווחתו על פני זכויות הנוסעים, יש לפסוק כנגדו פיצויים במידה אשר עשויה לצמצם את מידת הפיתוי הכלכלי האמור, את היות ההפרה קריעה של בשר מבשרה של כוונת המחוקק לעודד את הנוסע לממש את זכויותיו, את היות ההפרה הפרה חוזרת, כמפורט בסעיף 20 לעיל ואת התעלמותה של אל על מפסיקות קודמות של בתי המשפט, את חומרת ההפרה ונסיבותיה, כאשר הנוסעים מעוכבים על ידי המפעיל האווירי בשדה התעופה, תלושים באוויר, ומתעצמים פערי הכוחות והמידע בינו לבינם, ואף את אופן התנהלותה הדיונית של אל על [ראו רת”ק 43761-05-15 השטיח המעופף בע”מ נ’ לילי קורדובהאך בסעיף 7 לפסק הדין], ומאידך גיסא התחשבתי גם בשוויה הכספי של העסקה לגביה בוצעה הפרה. במכלול הנסיבות והשיקולים, באתי לכלל מסקנה כי נכונה העת להטיל על אל על פיצויים לדוגמה בסכומים משמעותיים יותר מאלו שנפסקו בפסקי הדין המפורטים בסעיף 20 לעיל ואשר הועמדו בנסיבות דומות על הטווח שבין 1,200 ₪ לבין 2,500 ₪ לכל נוסע, אך כפי שנמצא לא הניעו אותה לתקן את דרכיה.”
לפיכך, חשוב לזכור – גם כאשר לא מדובר בטיסה שבוטלה, יהיו מקרים בהם בית המשפט מחייב את חברות התעופה השונות אף בפיצוי לדוגמא בהתאם לסעיף 11 לחוק התעופה
כאמור, במקרה זה חייב את חברת התעופה אל על לשלם לכל אחת מהתובעות את הסך של 7,000 ₪, ובנוסף לשלם לכל אחת מהן הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ ושכ”ט עו”ד בסך של 2,000 ₪
הטיסה שלכם המריאה בעיכוב של עד 2-5 שעות ביחס למועד הנקוב בכרטיס הטיסה?
הנוסע יהיה זכאי לקבל מחברת תעופה שירותי סיוע כגון שיחת טלפון, מזון ומשקאות. אך לא קיימת לנוסע זכאות לפיצוי כספי בגין העיכוב בטיסה.
הטיסה שלכם המריאה בעיכוב של עד 5-8 שעות ביחס למועד הנקוב בכרטיס הטיסה?
הנוסע יהיה זכאי להשבת התמורה עבור כרטיס הטיסה או בחירת כרטיס טיסה חלופי, מזון ומשקאות, שיחות טלפון, ובמקרים חריגים אף לינה והסעה. אך לא קיימת לנוסע זכאות לפיצוי כספי בגין העיכוב בטיסה.
פיצוי על טיסה שבוטלה
סעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה קובע, כי נוסע שהונפק לו כרטיס ל”טיסה שבוטלה”, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן את ההטבות האלה במצטבר: (1) שירותי סיוע (2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי לפי בחירת הנוסע (3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה לחוק. התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה קובעת את סכום הפיצוי עפ”י מרחק הטיסה מהיעד: עד 2,000 ק”מ – 1,320 ₪, עד 4,500 ק”מ – 2,120 ₪, מעל 4,500 ק”מ – 3,180 ₪.
בנוסף, בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים לדוגמה סכום שלא יעלה על 11,200 ₪ אם מצא כי נעשה ביודעין על ידי מפעיל טיסה או מארגן אחד מאלה: (א) לא נתן הטבות לנוסע שסירב להטיסו, בניגוד להוראות סעיף 5. (ב) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו בוטלה, בניגוד להוראות סעיף 6. (ג) לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור, בניגוד להוראות סעיף 7.
הטיסה שלכם המריאה באיחור של מעל 8 שעות ביחס למועד הנקוב בכרטיס הטיסה?
הטיסה תיחשב כ”טיסה שבוטלה” בהתאם לסעיף 1 לחוק שירותי תעופה. לפיכך, הנוסע יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין העיכוב בטיסה.
האם בכל מקרה שהטיסה בוטלה תהיו זכאים לפיצוי?
בחוק שירותי תעופה נקבעו נסיבות לפיהן נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו, לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות. (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות. (3) הטיסה בוטלה כדי למנוע חילול שבת או חג. בנוסף, יהיו מקרים נוספים כגון: (4) במידה והנוסע קיבל הודעה על עיכוב הטיסה או ביטולה 14 ימים מראש. (5) במידה ועברתם את מגבלת ההתיישנות, היינו, מעל 4 שנים מיום ביטולה או עיכובה של הטיסה. (6) במידה ומדובר בטיסה שבוטלה בין התאריכים 01.03.2020 -16.07.2021 בשל משבר הקורונה. (7) במידה ונוסעים בחרו לקבל כרטיס טיסה חלופי אך הגיעו ליעד באיחור. הכל כאמור תלוי במקרה שלכם ותלוי במשתנים רבים כגון מרחק הטיסה ומספר השעות שאיחרתם אל היעד משעת ההגעה המקורית.
בהקשר זה ראוי לציין כי בית הדין לחוזים אחידים פסק כי סוכנות נסיעות אינה מהווה “מתווך בלבד”
חשוב לזכור כי בח”א 804/07 פסק בית הדין לחוזים אחידים כי סוכנות הנסיעות אינה מהווה “מתווך בלבד”, וכי עליה להעביר מידע ולהבטיח כי השירות אכן יסופק ללקוחותיה בהתאם להזמנתם. עליהם לפעול באופן סביר על מנת לעדכן את הלקוח מבעוד מועד כאשר קיים עיכוב בטיסה, וחובה עליהם להבטיח כי הלקוח יקבל את השירות שרכש ובכלל זה, להיות אחראית כלפיו גם בנוגע לדחיות בלתי סבירות במועד הטיסה. ראו בנוסף את פסקי דין המרתקים: רת”ק 27128-09-10, רע”א 31258-02-18, ת”ק 61967-02-17. באשר למקרים בהם הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות, כוח עליון, תקלות טכניות החמצות טיסות המשך בשל ביטול הטיסה ועוד. בחרתי להביא בפניכם מספר פסקי דין מרתקים אשר יכולים לתת לכם כיוון ראשוני ובסיסי בנושא זה: רת”ק 12149-12-18, ת”ק 28902-03-20, ת”ק 32765-06-16, ת”ק 43651-11-19, ת”ק 13634-12-19, ת”ק 30400-10-14, ת”ק 47879-05-15, תא”מ 8866-12-15, ת”ק 1460-12-15, ת”ק, תא”מ 32766-03-16, רת”ק 6589-11-18.
חברת התעופה לא סיפקה שירותי סיוע
בת”א 64298-03-15 יעקבי ואח’ נ’ אל על, שם פסק בית המשפט הנכבד כי יש מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בשל הימנעות ממתן סיוע לתובעים. כך גם בת”ק 43651-11-19, שם נקבע כי הרציונל מאחורי מתן שירותי סיוע הינו לסייע לנוסעים שחל שינוי בלתי מתוכנן במועד טיסתם והם נאלצים להמתין עד שטיסתו יוצאת לפועל על ידי מפעיל הטיסה. בת”ק 32765-06-16 ברגר ואח’ נ’ איירליינס נקבע כי הגם שהצדדים הסכימו כי הוצע לתובעים משקאות ומזון, הנתבעת אישרה כי לא הציעה פתרונות שהייה במלון ושירותי הסעה. בית המשפט הנכבד קבע כי לפי קו זה, הלכה למעשה, הנתבעת (חברת התעופה) טענה כי אין כדאיות מבחינת השקעת המשאבים להוציא את התובעים להמתנה בתנאים נוחים יותר כפי שמורה המחוקק. בית המשפט קבע כי טענה זו אין להלום. קבלת טענה שכזו תייתר אף היא את הוראות החוק מקום שמפעיל אווירי יטען להגנתו כי לא היה ברור אימתי התקלה תתוקן ולפיכך עדיף היה להשאיר את הנוסעים “תחת השגחת” המפעיל עת לפי זמנו שלו.”
סעיף 1(2) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב -2012, קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).
סעיף 2.(א) לחוק התעופה קובע כי: “נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה, התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ”ג-1963.”
פיצוי כאמור יינתן, אלא אם יוכיח מפעיל הטיסה כי הוא פטור מתשלום, בנסיבות המנויות בסעיף 6(ה)(1) לחוק, ורק עם התקיימותם של שלושה תנאים, המצטברים זה לזה. ראשית, “נסיבות מיוחדות” שהביאו לביטול הטיסה. שנית, כי נסיבות אלו “לא היו בשליטתו” של מפעיל הטיסה. שלישית, יש להוכיח העדר יכולת של ממש למנוע ביטול הטיסה, שכן גם אם היה עושה כל אשר ביכולתו לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.
סעיף 6 לחוק התעופה קובע כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל בנוסף ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
6.(א)(1) שירותי סיוע.
6.(א)(2) השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו של הנוסע.
6.(א)(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה בסך של 1,390 ₪, כאשר מרחק הטיסה עד 2,000 ק”מ.
יתר על כן, ביטול טיסה, אפילו בנסיבות מיוחדות המפורטות בס׳ 6 (ה) לחוק שירותי תעופה המאפשרות הימנעות מתשלום פיצוי, אין בו כדי לפטור את חברת התעופה מחובתה להעניק את ההטבות המנויות בחוק ובכללן את שירותי הסיוע המוגדרים בחוק, ראו ת״צ 44555-03-19 דהן ואח’ ישראייר תעופה ותיירות בע״מ.
סעיף 3.(א)(1) לחוק התעופה קובע כי ההטבות לפי חוק זה הן:
א. מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה.
ב. אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכנן הנוסע (בחוק זה – שירותי לינה).
ג. שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון בו שוהה הנוסע כאמור בפסקת משנה (ב).
ד. שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע (בחוק זה – שירותי תקשורת).
ביטול טיסת המשך
שורה של פסקי דין הכריעו כי במקרים בהם איחרו הנוסעים לטיסת המשך, וכתוצאה מכך המריאו ליעדם הסופי באיחור של שמונה שעות ומעלה, כפופים אף הם לדין החל על “טיסה שבוטלה”.
בת”ק 30400-10-14 חרמש נ’ אלאיטליה פסק בית המשפט כי:”טיסת ההמשך המקורית שלא התאפשר לתובע להגיע אליה מחמת עיכוב בטיסה כמוה כטיסה שלא התקיימה.
בת”ק 8866-15-15 ליברמן נ’ אליטליה דן בית המשפט במקרה בו הטיסה הראשונה התעכבה במשך שעה בלבד (איחור שאינו מקים עילה לפיצוי), בעוד שטיסת ההמשך יצאה במועד אך התובעים החמיצו אותה. בית המשפט פסק כי מסלול תעופה הכולל חניית ביניים ייחשב יחידה מזכה אחת.
בת”ק 47879-05-15 ארצי נ’ לופטהנזה ואח’ פסק בית המשפט הנכבד כי הפרשנות התכליתית של חוק התעופה מאפשרת לראות בהחמצת טיסת המשך כטיסה שבוטלה כמשמעות המונח בחוק.
לפיכך, אם הונפק לנוסע כרטיס טיסה חלופי יש לראות את הטיסה המקורית במקטע השני כאילו נדחתה למועד הטיסה החלופית.
כמו כן, בת”א 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה נשלל הטיעון לפיו תקלה טכנית איננה מצויה בשליטת החברה ואיננה מחייבת מתן פיצוי. נקבע כי: “כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין. כך גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום.
גם אם הנתבעת תטען כי ביטולה של טיסה LH 2468 נבע בשל תקלה טכנית במטוס. התובעים יטענו כי אם המחוקק רצה לציין תקלה טכנית כנסיבה מיוחדת אזי היה מציין זאת במפורש בחוק.
כאשר מדובר בטיסה הכוללת חניית ביניים – יש לראותה כטיסה אחת ( בסעיף 3 (ב) לחוק התעופה, נקבעו הנחיות מפורטות לעניין טיסה הכוללת חניית ביניים
בת”ק 32765-06-16 טענה הנתבעת טענה כי אין כדאיות מבחינת השקעת המשאבים להוציא את התובעים להמתנה בתנאים נוחים יותר כפי שמורה המחוקק. בית המשפט קבע כי טענה זו אין להלום. קבלת טענה שכזו תייתר אף היא את הוראות החוק מקום שמפעיל אווירי יטען להגנתו כי לא היה ברור אימתי התקלה תתוקן ולפיכך עדיף היה להשאיר את הנוסעים “תחת השגחת” המפעיל עת לפי זמנו שלו .
סעיף 1(2) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב -2012, קובע כי טיסה שבוטלה היא טיסה: (1) טיסה שלא התקיימה, (2) טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או באיחור הקבוע לפי סעיף 6(ח).
סעיף 2.(א) לחוק התעופה קובע כי: “נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שמתקיימת לגביה עילה מזכה, זכאי להטבות, כולן או חלקן, אם התייצב במועד בדלפק הבידוק של מפעיל הטיסה בשדה התעופה, ואם לא הוקצה דלפק בידוק כאמור לאותה טיסה, התייצב במועד לפני אדם שמונה מטעם מפעיל הטיסה לפי סעיף 8ג(א1) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ”ג-1963.”
במקרה דנן, התובעים אכן התייצבו בדלפק הבידוק של הנתבעת (מפעילת הטיסה) בנמל התעופה בן גוריון. שנית, הטיסה החלופית שסיפקה הנתבעת לתובעים, המריאה באיחור העולה על שמונה שעות.
לפיכך, ובהתאם לסעיף 1 לחוק שירותי התעופה, עסקינן בטיסה שבוטלה ולא התקיימה.
פיצוי כאמור יינתן, אלא אם יוכיח מפעיל הטיסה כי הוא פטור מתשלום, בנסיבות המנויות בסעיף 6(ה)(1) לחוק, ורק עם התקיימותם של שלושה תנאים, המצטברים זה לזה. ראשית, “נסיבות מיוחדות” שהביאו לביטול הטיסה. שנית, כי נסיבות אלו “לא היו בשליטתו” של מפעיל הטיסה. שלישית, יש להוכיח העדר יכולת של ממש למנוע ביטול הטיסה, שכן גם אם היה עושה כל אשר ביכולתו לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות.
הטיסה שלכם התבטלה- מה מגיע לי במקרה כזה?
אין התובעים מצפים מכל חברת תעופה להעמיד מטוס חלופי שיהיה “בהיכון” למקרה הצורך. עם זאת, בחינת מערך חלוקת הסיכונים ותכליתו הצרכנית של חוק התעופה, מובילה למסקנה כי לא על התובעים לספוג את תוצאות העיכוב, אלא על הנתבעת לשאת בעלויות אלו. הנתבעת היא ורק היא בעלת יכולת השליטה לסיכול הסיכון ולמניעת העיכוב בהמראת הטיסה. מקור חיובה אינו באשמה או בהתרשלותה, אלא נובע מהיקפה המוגבר של אחריותה, היקף שנקבע בחוק. גם אם תטען הנתבעת כי התובעים מבקש ליצור מצב בו מפעילות טיסה יאלצו להעמיד מטוסים חלופיים בכל שדה תעופה בשל כל שינוי או בשל ביטול טיסות לצורך מציאת פתרון. בתי המשפט השונים פסקו פעם אחר פעם כי הם אינם סוברים כך. לכן, על אף כי בתי המשפט השונים מודעים לפערים הכלכליים בין הצדדים, שיקולים לגיטימיים אלו אינם גורעים מהחובה לפיצוי סטטוטורי
חשוב לזכור, גם כאשר מסלול הטיסה כולל חניית ביניים, עיכוב של טיסה אחת, גם אם אינו עולה על שמונה שעות, עשוי להוביל להחמצת טיסת ההמשך. לפיכך, בתי המשפט הטילו אחריות על חברות התעופה במקרים בהם הוחמצה טיסת הקישור. התוספת הראשונה לחוק קובעת את סכום הפיצוי עפ”י מרחק הטיסה מהיעד: עד 2,000 ק”מ – 1,390 ₪, עד 4,500 ק”מ 2,220 ₪, מעל 4,500 ק”מ 3,340 ₪.
תביעה נגד חברת תעופה זרה
כלל הראיה הטובה הוא בבחינת מושכלות יסוד במשפטינו, על חברת התעופה מוטל הנטל להוכיח באילו פעולות נקטה ועד כמה פעלה לקידום רווחתם של נוסעיה, כמצוות המחוקק. לפיכך, נזקפת לחובתה של הנתבעת מן הבחינה הראייתית והמשקל שיינתן לראיות מטעמה בהתאם לע”א 26921-07-10 קרבר נ’ נתיבי אוויר אוסטריים, ולע”א 45537-10-21 יונייטד איירליינס נ’ קגן.
כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.
צריכים עורך דין דיני תעופה? פנו לעורך דין יצחק מימון
