ביטול טיסה בגלל תקלה טכנית
ביטול טיסה בשל תקלה טכנית – במקרה מרתק המחלוקת בין הצדדים סבה סביב פרשנות “טיסה שהמריאה” בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע”ב-2012 . התובעים טענו כי ההמראה תוכננה לשעה 12:40, אולם בפועל התרחשה בשעה 20:49 – קרי באיחור של למעלה מ – 8 שעות. מנגד הנתבעת טענה, כי הטיסה המריאה בשעה 20:35, קרי בעיכוב שהינו פחות מ- 8 שעות, אשר אינו מקים לתובעים זכאות לפיצוי הכספי הקבוע בחוק, שכן המועד הקובע אינו מועד ההמראה בפועל אלא התנתקות כלי הטיס מהשרוול שמחברו לטרמינל. בנוסף, טענה הנתבעת כי הטיסה התעכבה בשל נסיבות שאינן בשליטתה, אלא עקב תקלה בלתי צפויה שנתגלתה בכלי הטיס. בית המשפט לתביעות קטנות מצא כי ההמראה מתחילה מרגע ניתוק גלגלי המטוס מהקרקע, היינו, ההמראה הפיזית. לפיכך, קיבל את התביעה וחייב את הנתבעת לפצות את התובעים. עם זאת, הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין.
כבר בפתח הדברים אציין כי אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות מחמירה מזו הנהוגה בבקשות רשות ערעור רגילות. הדבר מתחייב ונגזר מהתכליות העומדות ביסודו של בית המשפט לתביעות קטנות שנועד להכריע לרוב בסכסוכים קטנים ופשוטים, להתנהל ביעילות ובמהירות.
נקבע לא אחת כי רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לתביעות קטנות תינתן רק כשמדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה וברורה או כאשר עסקינן בשאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית שבית המשפט לתביעות קטנות מרבה לדון בה.
עם זאת, במקרה זה מדובר במחלוקת פרשנית שעלתה רבות במסגרת תביעות המוגשות לפי חוק שירותי תעופה. כמו כן, עולה כי בהליכים הרבים שהתנהלו בנושא מועד המראת הטיסה, בתי המשפט לתביעות קטנות אף הגיעו למסקנות סותרות לעניין הפירוש שנכון לצקת במונח “המראה” בזיקה לחוק שירותי תעופה.
ברת”ק 6589-11-18 מדובר היה בבקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות שציינתי בפתח הדברים. במקרה זה דחה בית המשפט המחוזי את הערעור ופסק:
“בפרשנות המונח “המראה” בזיקה לחוק יש להיצמד לפרשנות הפשוטה, הטבעית ואף המובנת מאליה. סביר להניח שהמחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה. חוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני במהותו ויש לאמץ פרשנות העומדת בקנה אחד עם טובת הצרכן – פרשנות אשר מרחיבה את תחולת החוק, כל עוד לפרשנות זו עוגן בלשון ומתיישבת היא עם התכלית. אין זה נכון לבחור בפרשנות שהינה רחוקה מהלשון ומהתכלית, ואשר כל מטרתה צמצום מלאכותי לתחולת החוק והיקף התפרשות ההגנות שבגדרו. אשר לטענתה החלופית של המבקשת (הנתבעת) לפיה ההמראה נמנעה בעקבות תקלה, הגנה זו אינה אוטומטית ולא בכל תקלה תיחסם תביעתו של הנוסע, אלא רק שעה שכל יסודותיה של הגנה זו הוכחו, כאשר הנטל בהוכחתם רובץ לפתחם של מפעיל ומארגן הטיסה”.
בנוסף, פסק בית המשפט הנכבד כי “חזקה שהפכה זה מכבר לחלק מההלכה המחייבת היא כי תכלית החוק תוגשם אם תינתן ללשון החוק המשמעות הטבעית, הפשוטה והמפורשת. שכן, רק כך יוכל המעיין בהוראת החוק ללמוד מלשונו על ההסדר הנורמטיבי העולה מתוכו. החוק נועד לציבור, ועליו להיות מובע בדרך המובנת לציבור. מכוחה של חזקה זו, ההיגיון והשכל הישר ובמיוחד שעסקינן בחוק צרכני, יש להניח כי המחוקק בנסחו את החוק נקט בלשון פשוטה ורגילה.
סביר להניח כי המחוקק בחוק זה כמו בכל חוק צרכני, כיוון לכך שהמסר ייקלט גם ע”י ציבור הצרכנים, אנשים מן הישוב, ולא רק משפטנים הבקיאים ברזי החוק.
…
זו הייתה כוונתו של המחוקק לא הייתה מניעה בפניו לגלותה מפורשות בין אם בהוראות החוק או בסעיף ההגדרות. המחוקק הוא שבחר להשתמש במונח שאינו רב משמעי או סתום הסובל קשת של פרשנויות. סביר להניח כי המחוקק כיוון לפרשנות הרגילה לפיה המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.
…
לשם ההמחשה נניח כי הנוסעים עלו למטוס שאף נותק מהשרוול והדלתות נסגרו, אלא שאז החל העיכוב או נמשך. לגישת המבקשת בנקודת זמן זו כל העיכוב שאחרי אין לזקוף לחובתה, ויהיו מקורו ומשכו אשר יהיו. דוגמא זו ממחישה עד כמה הפרשנות לה מייחלת המבקשת הינה מוקשית. פרשנות זו אינה מתיישבת עם התכלית העומדת ביסוד החוק, ואף מתנגשת חזיתית עם תכלית זו ועם טובת הצרכן – הנוסע. גם עיכוב זה יש ליחס למפעיל ולמארגן עד להמראה בפועל, זאת בכפיפות כמובן להגנות (חריגים) שקיבלו ביטוי בחוק, ואשר בהתקיימות אחת מהן או יותר המפעיל וגם המארגן יהיו פטורים מתשלום הפיצויים”.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ואף חייב את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
לסיכום ביטול טיסה בשל תקלה טכנית, חוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני במהותו ויש לאמץ פרשנות העומדת בקנה אחד עם טובת הצרכן. בפרשנות המונח “המראה” בזיקה לחוק יש להיצמד לפרשנות הפשוטה, הטבעית ואף המובנת מאליה. לפיכך, המראה הייתה ונותרה המראה, ואין היא לא ניתוק המטוס מהשרוול גם לא משער היציאה.
צריכים עורך דין דיני תעופה? פנו עוד היום לעורך דין יצחק מימון
