כיצד ניתן לבטל עסקה?

על חוק הגנת הצרכן, התשמ”א -1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן) ניתן ללמוד מפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בע”א 1977/97 ברזני נ’ בזק, שם נפסק כי :

“החוק בא להשליט אורחות התנהגות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק. החוק בא להבטיח כי העוסק לא ינצל את מעמדו הכלכלי העדיף על מנת להתעשר שלא כדין על חשבונו של הצרכן. על מנת להגן על הצרכן נקבעו בחוק “…שורה של חובות ואיסורים על העוסקים- היצרנים, היבואנים, הסוחרים ונותני השירותים- שמטרתם הכוללת היא למנוע הטעיית הצרכן, להביא לידיעתו מידע מלא ככל האפשר על טיב העסקה שהוא עומד לעשות, ולתת לו כלים לממש את זכויותיו.”  

חשוב לזכור כי הוראות חוק הגנת הצרכן הן הוראות קוגנטיות, בסעיף 36 לחוק נקבע כי הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד”. לפיכך, גם ההוראות שנקבעו בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) התשע”א-2010 הן קוגנטיות.

בפסק הדין 27387-12-12 מירוז נ’ פנוב עמדו על הוראה חשובה נוספת בחוק הגנת הצרכן (סעיף 5(ב) לחוק) הקובעת כי ” עוסק, העומד לחתום חוזה עם צרכן, חייב לתת לו הזדמנות סיברה לעיין בחוזה לפני חתימתו, וכן למסור לו עותק ממנו לאחר החתימה.

פיצויים לדוגמא:

לבית המשפט סמכות לפסוק פיצויים לדוגמא לחובתו של עוסק. פיצויים אלו אינם תלויים בנזק, גובה הפיצוי לדוגמא יכול להיות עד 10,000 ש”ח.

בפסק הדין רע”א 6480/13 דיאס נ’ בזק נקבע כי מדובר בסמכות בשיקול דעת של בית המשפט. עם זאת, לא בכל מקרה יפסקו פיצויים לדוגמה, מדובר ברשימה סגורה, אך אם נתקלתם במקרים בהם:

-העוסק נמנע מלפעול בהתאם למדיניות החזרת טובין.

-העוסק לא הציג מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם.

-העוסק ממשיך לחייב צרכן בתשלומים במסגרת עסקה מתמשכת על אף הודעת ביטול שנמסרה לו.

-העוסק לא השיב לצרכן מה שקיבל מכוח הסכם רוכלות, על אף בקשת הצרכן.

-צרכן ביקש מהעוסק שיחייבו במחיר שהוצג על הטובין, אף אם מחירם בקופה גבוה יותר, והעוסק לא פעל בהתאם לכך.

-עוסק נמנע מלתת לצרכן תעודת אחריות על אף בקשת הצרכן.

-יצרן או עוסק נמנע מלתקן קלקול שהתגלה בטובין או מלספק חלקי חילוף וכיוצא בזאת.

התנאי לקבלת פיצויים לדוגמא הוא עמידה בדרישת הכתב: 

סעיף 31א(ב) לחוק הגנת הצרכן קובע כי במידה וצרכן שמבקש לחייב עוסק לשלם לו פיצויים לדוגמא עליו להוכיח כי הוא פנה אל העוסק בכתב בדרישה לבטל עסק או בדרישה לפיה העוסק יפעל בהתאם להתחיבויותיו עפ”י החוק. פניה בעל פה אינה מספיקה.

ישנם מספר פסקי דין שדנו בנושא עמידה בדרישת הכתב באשר לפיציים לדוגמה כנגד עוסק כגון: ת”ק 54963-01-16 לוי נ’ 012 סמייל טלקום, ת”ק 12286-08-16 שוורץ נ’ שופרסל, כך גם בת”ק 36801-08-15 שם אף נקבע כי פנייה באמצעות הפייסבוק עונה על דרישת הכתב.

חשוב לזכור כי הספיקה דנה רבות בנושא דרישת הכתב, בפסק דין ת”ק 8569-09-09 נפסק כי אם קיימות ראיות חותכות וחד משמעיות לכך שהייתה פנייה בעל פה לביטול ההתקשרות, אין בכך שלא נמסרה הודעת ביטול בכתב על מנת לשלול את האפשרות לפסוק פיצוי לדוגמה. דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שבסמכות בית המשפט לפסוק פיצוי בגין טרחה ועוגמת נפש ואף גם פיצוי בגין הוצאות משפט. פסקי דין חשובים בנושאים אלו ניתן למצוא בת”ק 54963-01-16, בת”ק 12286-08-16, כך גם 45472-09-16 שאף בקשת רשות הערעור על פסק דין זה נדחתה בעליון. 

ביטול עסקאות 

בסעיף 14ו(א) לחוק הגנת הצרכן באשר להחזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין נקבע כי : עסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש  –

• הוא יחזיר אותם לעוסק
• הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש

תקנות הגנות הצרכן (ביטול עסקה, התשע”א – 2010 מסדירות את המקרים בהם ניתן לבטל עסקאות.

חשוב לזכור, ביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזיר אותם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש. בתקנה 1 לתקנות נקבע כי מחירו של טובין עולה על 50 ש”ח. בתקנה 2 לתקנות נקבע שפתיחה של האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגיעה בטובין, אלא אם יוכח אחרת. עם זאת, חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב שימוש בטובין. בתקנה 4 לתקנות נקבע מועד השבת התמורה ואופן השבת התמורה. בתקנה 5 לתקנות נקבע כי דמי הביטול הינם 5% ממחיר הטובין או מערך השירות או 100 ש”ח לפי הנמוך מבניהם. עם זאת, בתקנה 6 לתקנות נקבע הגבלות לפיהן לא יחולו התקנות יהיו במצב בו הריהוט הורכב בבית הצרכן, במצבים בהם מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות.

פסק דין מרתק בנושא של ביטול עסקה ודרישה להשבת התשלום בגין שכר לימוד עבור קורס ללימודים ניתן למצוא ת”ק 50148-03-12, שם נפסק כי “בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), נקבע כי ביטול הסכם להשתתפות בקורס יעשה “בתוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם ובלבד שהביטול ייעשה 14 ימים שאינם ימי מנוחה לפחות, קודם למועד תחילת השירות”. מכאן, שלצורך חישוב תקופת ההודעה המוקדמת של 14 ימים לצורך ביטול השתתפות בקורס, אין לכלול ימים שהינם ימי מנוחה.

לפיכך, נקבע כי ההוראות הקבועות בתקנות ובחוק קוגנטיות. בסעיף 36 לחוק הגנת הצרכן נקבע במפורש  כי “הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד”.

סעיף 13ג לחוק הגנת הצרכן מחייב עוסק לגלות לצרכן את זכויותיו בנוגע לביטול עסקה מתמשכת. בנוסף, בפסק דין 14796-01-14 נקבע כי הוראות הסעיף אינן מקנות לצרכן זכות ביטול של עסקה מתמשכת בכל עת, אלא מאפשרת לעוסק לקבוע זכות כזו בחוזה, זכות קבועה מראש ובגילוי מלא על גובה העלות של הביטול המוקדם.

בפסק דין ת”ק 35654-05-16 דן במקרה בו דרש הצרכן לבטל עסקה לרכישת שירות שמסופק בתוך פרק זמן קצר מ14 ימים. בפסק הדין נקבע כי עצם העובדה שהעוסק אפשר לצרכן להירשם לשיעור ראשון בתוך פרק זמן קצר, אגב איבוד זכות החרטה, מהווה הטעייה. משום שהדבר מוביל לכך שהצרכן לא יוכל לבטל את ההסכם ולקבל את כספו בחזרה. דוג’ נוספת ניתן למצוא גם ב35654-05-16.

בפסק הדין ת”ק 66872-03-16 נקבע כי צרכן אינו יכול לבטל עסקה לרכישת טובין עקב חרטה במקרים בהם מדובר בטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן עפ”י מידות או דרישה מיוחדת לפי תקנה 6(א)(2) לתקנות. חשוב לזכור כי בית המשפט בוחן את הביטוי “דרישות מיוחדות” בבחינה מהותית ולא עפ”י הרשום בהזמנה, כלומר מעבר לכך שמדובר בעצם ביצוע הזמנה במיוחד עבור לקוח.   

בחנות מסרבים לבטל לכם את העסקה ? מסרבים לבטל לכם את העסקה משום שמדובר בהזמנה מיוחדת? מסרבים לבטל לכם את העסקה משום שמדובר בייצור מיוחד? 

המאמר המלא בנושא ביטול עסקאות בנושא ריהוט בהזמנה מיוחדת:

המסגרת הנורמטיבית בענייננו מצויה בתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע”א 2010 הקובעות בסעיף 2 כדלקמן: “צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; (1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1-6 ו-23 לתוספת- בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין”.

כמו כן, פרט 1 בתוספת לתקנות הינו “ריהוט“. מן האמור נובע כי ככלל קיימת לרוכש ריהוט הזכות לבטל עסקת רכישה בהתאם לתקנות. עם זאת, תקנה 6 לתקנות מסייגת את זכות הביטול כדלקמן: “זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי- … (2) “טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות”.

בפתח הדברים, אפנה את תשומת ליבכם להליך ת”ק 13124-10-14 הרשקוביץ נ’ חסדי שמואל, שם פסק בית המשפט הנכבד כי: “במקרה דנן, הרהיטים נרכשו ביום 22.6.14, מועד אספקתם נקבע לחודש ספטמבר 2014, הודעת הביטול נמסרה לנתבע ביום 31.8.14, היינו, לפני מועד אספקת הרהיטים, ועל כן עמדה לתובע הזכות לביטול העסקה על-פי התקנות. כך גם אין המדובר ברהיטים שיוצרו עלפי מידות או דרישות מיוחדות של התובע. התובע העיד כי בחר את המוצרים מתוך מוצרים שהיו מוצגים בחנות הנתבע, וגם בטופס ההזמנה אין זכר לכך כי מדובר ברהיטים שיוצרו על-פי מידות או דרישות מיוחדות של התובע. אף מנהל נתבע הודה בעדותו, כי מדובר בריהוט שנבחר מתוך תצוגה. העובדה שהתובע בחר דגם מסוים שהיה קיים בחנות או צבע מסוים לריהוט אינה הופכת את הרהיטים והמוצרים שהוזמנו לטובין שיוצרו עבור הצרכן על-פי דרישות מיוחדות. מכאן, שלתובע עמדה הזכות לביטול העסקה, שכן הביטול נעשה טרם אספקת הטובין. אכן בטופס ההזמנה עליו חתם התובע צוין, כי ביטול הזמנה יחויב ב-50%, למעט כוח עליון. ואולם, תניה זו הינה בלתי חוקית, שכן סעיף 36 לחוק הגנת הצרכן קובע כי הוראות החוק תקפות על אף כל ויתור או הסכם נוגד. הוראה זו חלה גם על התקנות בעניין ביטול עסקה, שהותקנו מכוח סעיף 14 חוק הגנת הצרכן. לפיכך, אין תוקף לתניה בטופס ההזמנה, המתנה על זכות הביטול של התובע בהתאם להוראות הדין.”

יתר כל כן, לאורך השנים בתי המשפט בוחנים את הביטוי “דרישות מיוחדות” בבחינה מהותית ולא עפ”י הרשום בהזמנה, כלומר, מעבר לכך שמדובר בעצם ביצוע של הזמנה במיוחד עבור לקוח/צרכן מסוים.  

בת”צ 14796-01-14  סטמטי נ’ סטודיו סי בע”מ נקבע כי “כוונת המחוקק בחקיקת סעיפים 13ג ו-13ד בחוק הגנת הצרכן, כפי שפורשה ע”י המאסדר, לא הייתה להקנות זכות ביטול מהותית לצרכן, אלא לחייב את העוסק בחובות גילוי מסוימות. הפרשנות שלפיה סעיפים 13ג ו-13ד אינם מקנים זכות ביטול, אלא מאפשרים לעוסק לקבוע זכות כזו בחוזה, ולצידה לקבוע מראש, ובגילוי מלא את עלות הביטול המוקדם, מתיישבת עם כל התיקונים הרלוונטיים בחוק הגנת הצרכן, תוך מתן היגיון לעצם חקיקתו“.

בת”ק 6425-04-11 פסק בית המשפט כי: “לו יצליח היצרן להראות שהמוצר יוצר לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן, הרי שיקל עליו להוכיח התנאי שלפיו מדובר בטובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן”.

יובהר כי עצם ייצור המוצר או הזמנתו במיוחד בעבור הצרכן לא די בה. בתי המשפט פסקו פעם אחר פעם כי יש להראות מעבר לכך כי היצור או ההזמנה הינן לפי דרישות מיוחדות של הצרכן.

בנוסף, בין זכות הצרכן לביטול העסקה לבין הפגיעה בעוסק אשר נאלץ לכבד את זכות ביטול זה, מרכז הכובד נוגע לאפשרות של העוסק למכירה מחודשת של הטובין. במקרה דנן, לא ברור מה מונע מחברתכם למכור את הטובין אשר הוזמן על ידי מרשתי כחלק מפעילותה הרגילה העסקית של חברתכם.

גם במקרים בהם ביצוע הזמנה של מוצר בצבע מסוים ובמיוחד מקום בו מדובר בצבע אשר ניתן לראות דוגמא ממנו בחנות, אין בה משום דרישה מיוחדת של הצרכן השוללת אפשרות הביטול שכן אין מדובר במוצר שלא ניתן למוכרו לאחר בשל הדרישה המיוחדת. הטענה כי מתקיימת דרישה מיוחדת בענייננו, עלול להעיד על חוסר תום לב בעצימות גבוהה.

ת”ק 6425-04-11 פסק בית המשפט הנכבד כי: “על אף שמדובר לכאורה בתנאים מצטברים הרי שהנני סבורה כי התנאים האמורים שלובים אלו באלו ובמקרים רבים בקיום או הוכחת האחד יש להשליך על השני. כך, ברי כי לו יצליח היצרן להראות שהמוצר יוצר לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן הרי שיקל עליו להוכיח התנאי הראשון ולפיו מדובר בטובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן”.

גם אם מדובר בהזמנה שבוצעה מחו”ל בעבור צרכן, לא די בכך בכדי להוביל לכך שעל העסקה לא תחול זכות הביטול בהתאם לתקנות. (ראו ת”ק 11153-06-10 )

לא אחת פסקו בתי המשפט השונים וקבעו במפורש כי תכלית המחוקק לא הייתה להגביל את זכות הביטול למוצרי מדף בלבד אלא שכאמור המחוקק גילה מפורשות דעתו כי זכות הביטול הצרכנית תחול גם על מוצרים אשר יוצרו במיוחד בעבור הלקוח.

באיזון בין זכות הצרכן לביטול העסקה לבין הפגיעה בעוסק אשר נאלץ לכבד את זכות ביטול זה, מרכז הכובד נוגע לאפשרות של העוסק למכירה מחודשת של הטובין. בהקשר זה נקבע כי את המינוח “דרישות מיוחדות” יש לפרש בהקשר לכוונה האמורה וכיוון שכך, סבור הח”מ כי הסייג יתקיים מקום בו הדרישות המיוחדות הינן כאלו השוללות, או לכל הפחות מקשות על מכירת המוצר לאחר. אין זהו המקרה בענייננו.

פרשנות אשר ניתנה על ידי בתי המשפט בהקשר החריג לכלל הנזכר בסעיף 4ג(ד)(3) לחוק אשר גם במסגרתו נקט המחוקק במילים “דרישות מיוחדות”. לעניין זה נקבע על ידי השופט פלינר בת”ק 250/03 אבנר אורי נ’ גלקסי כי: “ … החריג לכלל הנזכר בסעיף 14(ד)(3) לחוק הגנת הצרכן מדבר על טובין שיוצרו במיוחד עבור לקוח. את הסעיף יש לפרש באופן מצמצם ולהגבילו למקרים בהם נתפרה “חליפה מיוחדת” ההולמת אך ורק את מידות אותו לקוח – ואם ההזמנה מבוטלת לא ניתן לשווק את אותו מוצר ללקוח אחר”.

בת”ק 11153-06-10 נקבע כי: “יש לאבחן בין הזמנה מיוחדת על פי מידות מיוחדות המתאימות אך ורק למזמין (כמו, למשל, הזמנת ארון המתאים לחדר בעל מידות מסוימות או הזמנת חליפה המתאימה למידות אדם מסוים ולא מתאימה לאדם אחר) ובין כורסה, שאין לגביה הוכחה שהיא הוזמנה על פי מידות מסוימות ושאינה מתאימה למאן דהוא אחר”. לפיכך, במקרה דנן, לא נכלל הריהוט נשוא המחלוקת בסייג האמור, וחלה על ההתקשרות זכות הביטול של מרשתי.

בת”ק 66872-03-16  זהבי נ’ שלמה את גבי שיווק והפצה בע”מ  דן בית המשפט הנכבד במקרה בו מטופס ההזמנה עלה בבירור כי אין המדובר בספות שיוצרו לפי מידות מיוחדות שביקשה התובעת. “התובעת בחרה את צבע מערכת הישיבה מתוך קטלוג צבעים שהציגה בפניה הנתבעת וכן את גוון התפר. מכאן, שאין מדובר בדרישות מיחדות של התובעת, כי אם בהזמנה מתוך מגוון צבעים שהציגה בפניה הנתבעת, ועל כן אין מדובר בטובין שיוצרו על-פי דרישות מיוחדות. העובדה שהספות יוצרו בהתאם להזמנת התובעת וכי אין מדובר ב”מוצר מדף” אינה הופכת אותן לספות שיוצרו על-פי דרישות מיוחדות” …. “כן נפסק, כי משנקט המחוקק מפורשות במילים “דרישות מיוחדות” גילה דעתו כי הכוונה הינה לדרישות מיוחדות מעבר לעצם ההזמנה במיוחד עבור הלקוח וכי מדובר בשני תנאים מצטברים שיש לבחון ואשר על הנתבע להוכיח אותם. יש ליתן את הדעת לאפשרות של העוסק למכירה מחודשת של הטובין” …. “יש לפרש את המילים “דרישות מיוחדות”, וממילא הסייג יחול רק באותם המקרים שבהם יעלה בידי הספק להוכיח כי לא ניתן, בעטיין של אותן דרישות מיוחדות של הצרכן, למכור את הטובין לאחר (ראו ת”ק 13062-03-12‏ ‏ אומנסקי נ’ דר’ קאוצ’).  

גם אם מצוין במפורש על טופס ההזמנה כי מדובר בהזמנה מיוחדת, אין כדי לשנות מסקנה זו, שכן השאלה האם מדובר בהזמנה מיוחדת יש לבחון מהותית ולא על-פי הרשום בטופס ההזמנה (ראו 2266-09-13 כהן נ’ דיוואני)., ומכל מקום סעיף 36 לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981, קובע כי הוראות החוק תקפות על אף כל ויתור או הסכם נוגד. הוראה זו חלה גם על התקנות בעניין ביטול עסקה, שהותקנו מכוח סעיף 14 חוק הגנת הצרכן. לפיכך, אין תוקף לתניה בטופס ההזמנה, המתנה על זכות הביטול של התובע בהתאם להוראות הדין“.

לא אחת חייב בית המשפט הנכבד עוסקים רבים בפיצוי לדוגמה בסכום של 10,000 ₪  בהתאם לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, במקרים בהם צרכנים פנו פעמים רבות לעוסק בדרישה לביטול העסקה ו/או תיקון הפגם ו/או אי התאמה, והעוסק לא פעל לביטול העסקה או לתיקון הליקויים. כמו כן פעמים רבות חייב בית המשפט עוסקים בפיצוי לדוגמה בהתאם לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, במקרים בהם צרכנים ביקשו לבטל את עסקה ולקבל את התמורה בהתאם לזכותם על פי דין, בעקבות טענה כי מדובר בהזמנה מיוחדת אשר לא הוכחה על ידי העוסק.

חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין המומחה לתחום לפני כל פעולה לביטול העסקה מול בית העסק. משרדנו עוסק רבות בתחום, נשמח לעמוד לשירותכם. 

כל המידע המופיע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או לטיפול משפטי, והוא אינו מוגדר כייעוץ משפטי מכל סוג. המידע המופיע באתר “יצחק מימון משרדי עורכי דין” כפוף לשינויים ולתיקונים אותם יש לבדוק ואין להסתמך עליהם ללא ייעוץ מעורך דין בהתאם למקרה ולגופו של עניין.